פואמה ליונים ולעקרבים 🔥 | 19.4, כי שם מטומטם הוא פשוט דבר מתבקש

הטופס הקסום:

שם:ויויאן
כינוי (אם יש): ויוי או היי בוטום :)
גיל: מה את אומרת? אני אערוך
מראה: השיער שלה לא בלונד זך כמו זה של אימה וגם לא חום כמו של אביה, הוא שילוב של שניהם וקיבל גוון דבש, חוץ מזה הוא מתולתל ומגיע בערך עד לכתפיה. יש לה שפתיים רגילות בגודלן ובצבע ורוד אפרסק. העיניים שלה בצבע תכול בהיר. גוון העור שלה בהיר אבל לא חיוור. האף שלה עגול אבל לא סולד.
יכולות פיזיות: היכולות הפיזיות שלה יכולות להביך אפילו ילד בכיתה ד'. אבל כשהיא בכושר (מה שלא קורה הרבה כי אין לה כוח לזה) היא מסוגלת לרוץ כמה קילומטרים במהירות נורמלית. כמו כן היא מאוד אוהבת לצייר ולעשות דברים עדינים הדורשים דיוק.
יכולות שכליות: יש לה חשיבה הומנית כלומר היא טובה בהיסטוריה וספרות אבל לעומת זאת היא חייבת לעבוד קשה מאוד כדי לא להיכשל במתמטיקה.
אמא: אממ לואיזה. מתה כאשר התאומות היו בנות 6.
אבא: הדיקן הייבוטום
אחים: את ו... רוצה עוד אח?
אופי: היא מאוד אוהבת לדבר, עם כולם על כל דבר. מה שאולי יכול לגרום לה להראות שתלטנית. חוץ מזה היא טיפוס ידידותי למדי ומרגישה חרדה קלה כשהיא לחלוטין לבד.
מערכות יחסים עם דמויות חשובות בחייה: הדיקן הייבוטום הוא אבא שלה, אממ...
רקע: נולדה בפאנם קצת לפני המלחמה ואז אביה הציע את הרעיון המדהים לעשות משחקים שבו מורדים ילחמו זה בזה עד מוות. נכון כיף?
עוד כל מיני שטויות/שמות של בלדות:
באיזה ממשחקי הרעב זה מתרחש?
אגב, אני דווקא אוהבת את השם.

שם: תֵיאָה הייבוטום.
כינוי (אם יש): אין.
גיל: ארבע־עשרה.
מראה: במבט ראשון, תֵיאָה נראית זהה לאחותה בכל פרט. צבע ומרקם שיערן דומה, גוון עיניהן כמעט זהה במדויק, ותווי פניהן נראו כאילו היו אותה טיוטה של פנים. אולם במבט שני ואולי שלישי, אנשים עשויים לחזור בעצמם מהמסקנה הנמהרת הזאת, כיוון שתיאה ו-ויויאן אולי נראות מרחוק זהות, אבל מקרוב לא קשה להבחין בהבדל ביניהן.
שיערה של תיאה דומה להפליא לשערה של ויויאן במרקמו. הן חולקות את אותו שיער מתולתל וקצר בצבע דבש, שמגיע עד לכתפיהן, אולם אם בוחנים אותו למשך יותר מכמה שניות בהחלט ניתן להבחין בהבדל בגוונים. שיערה של ויויאן, הדומה יותר לגוון השיער של אימן, בהיר ובעל ברק, וזוהר בשמש כדבש ניתך. גוון שיערה של תיאה מזכיר יותר את צבע שיערו של אביהן; זהוב בו נשזרים גוונים של חום. בשמש הוא נראה כמעט בלונדיני, אבל בחושך הוא מזכיר חום בהיר.
גם תווי פניה דומים לשיערה מהבחינה הזאת. במבט חטוף הן נראות כשיכפול מדויק של תווי פני אחותה, אבל אם אכן מדובר בשיכפול, הרי שזהו לא שיכפול מוצלח במיוחד. ככל שתווי פניה של ויויאן מעוגלים ורכים, כך תווי פניה של תיאה חדים וזוויתים. גבתה נמצאת מעט בזווית מעלה, אפה מתחיל ישר אבל נגמר מחודד וחד במקום מעוגל, ושפתה התחתונה מעט בשרנית מדי.
עיניהן של האחיות הן אולי החלק היחיד בפניהן היוצא מכלל זה; גם מקרוב וגם מרחוק, הן נראות זהות להפליא. גוונן כחול בהיר, מלבין מעט לכיוון האישון, זוויות העין פונות מטה בנטיה כמעט בלתי מורגשת, אישוניהן מעט חומים יותר מאשר שחורים.
מלבד זאת, שאר גופה של תיאה כמו משופר מגופה של ויויאן מהבחינה הפיזית, אולם מכוער ממנו בהרבה. רגליה וידיה אומנם חזקות יותר, אבל העובדה הזאת ממירה את החן והעדינות שקנויות באופן טבעי לגופה של ויויאן.
תיאה אינה מכוערת, אבל ביחס לאחותה היא מרגישה ככזאת. בעוד ויויאן ניחנת בחן טבעי ופשוט, לתיאה, הזהה לה כמעט במדויק, היה חסר משהו במראה שהותיר אותה פשוטת מראה לעומת אחותה. משהו בגופה פשוט נכשל.
יכולות פיזיות: תֵיאָה היא אדם פעלתן, ובתוצאה מכך היא אוהבת לנוע ולעשות דברים. היא טובה בריצה ומסוגלת להחזיק משקל רב, אבל נכשלת בדברים שדורשים עדינות ודיוק כמו כיוון למטרה או ציור. היא אוהבת לשחק פינג פונג ולשחות, ובה בעת כמעט שלא מסוגלת לקפוץ או לתפוס דברים.
יכולות שכליות: צורת חשיבתה של תֵיאָה מאוד אוניברסלית. היא אוהבת מתמטיקה, כיוון שהיא מסודרת ופועלת על פי חוקים ברורים שלא משתנים; היא מתקשה להבין נושאים סטטים בעלי חוקים לא מוגדרים כמו ספרות, לדוגמא, ותעדיף הרבה יותר ללמוד היסטוריה או מדעים, להם יש הגדרות ברורות ויציבות. היא תצליח בקלות לפתור משוואות ולפיכך גם מתמחה באסטרטגיה, אבל היא לא תהיה מסוגלת לפתור חידת היגיון שמתבססת על חשיבה מחוץ לקופסא.
אמא: אמה של תֵיאָה, לואיזה, מתה כשהייתה בת שש. תיאה לא זוכרת ממנה הרבה, ומסתמכת בעיקר על דבריו המעורפלים של אביה בכל הנוגע אליה. כיוון שזכרונותיה ממנה כה קלושים, תיאה אינה רגישה במיוחד לגבי מותה.
אבא: אני אפרט עליו ברגע שתזכירי לי מי היה הדיקן.
אחים:יחסיה של תֵיאָה עם ויוי מורכבים.
אחותה התאומה היתה תמיד הטובה ממנה. היפה יותר, החכמה יותר, המצחיקה יותר, הידידותית יותר, המוצלחת יותר. תיאה לא היתה מכוערת או טיפשה או חסרת הומור, אבל היא תמיד היתה פחות מאחותה, פחות ממה שאחותה הצליחה לעשות כה בקלות בזמן שהיא כל כך התאמצה.
תיאה רוצה בכל ליבה לשנוא את אחותה, אבל היא פשוט לא מסוגלת, כי אין לה סיבה לשנוא אותה. לו אחותה היתה לפחות מתגאה בעצמה, לו היא היתה מתייחסת אליה בביטול, לו היא היתה מזלזלת בה, אז היא יכלה לשנוא אותה בכל ליבה. אבל ויוי מעולם לא היתה ולא עשתה אף אחד מהדברים האלה. היא היתה מבין האנשים האלה, שמצליחים בכל דברים שהם עושים, ואף פעם לא משוויצים או יהירים, האנשים המופלאים האלה שקשה שלא לקנא בהם אבל בכל זאת אוהבים אותם. תיאה העבירה כמעט את כל חיה בצמוד לאחותה; אביה נהג לומר עליהן בצחוק שהם כמו אדם וצלו (תיאה לא יודעת מי האדם ומי הצל. היא גם לא רוצה לדעת). תיאה יודעת שויוי עברה רגעים קשים בחייה כמו כולם. היא יודעת שגם היא לא מושלמת. ובכל זאת, יש כל כך הרבה דברים שבאים לה בקלות; איך שהיא תמיד יודעת מה לומר ואיך להתנהג, איך שהיא מושכת אליה אנשים בקלות בזמן שתיאה התקשתה כל כך בכישורים חברתיים. כל הדברים האלה, שגרמו לכך שמערכת היחסים ביניהן לעולם לא יכולה להיות שווה.
אופי: אין הרבה מה להגיד על תֵיאָה שלא צוין כבר. היא אדם שאוהב שהכול מסודר, נמצא במקומו ופועל על פי חוקים נוקשים. היא אוהבת לסדר, לנקות ולמיין, בניגוד לאחותה הזורמת ואינטראקטיבית, תיאה חייבת שהכול יהיה כמו שצריך, וכשהיא משקיעה במשהו, היא יכולה לעבוד עליו שעות בלי להשתעמם.
תיאה לא טובה בקשרים בין אישיים. היא יודעת להבין אנשים, ללמוד לזהות ולסווג את הרגשות שלהם לפי הבעות פניהם ותנועותיהן; הבעיה מתחילה כשהיא צריכה לדבר איתם: אז היא נכשלת בגדול. היא אינה מבינה בנושא; לא יודעת מה צריך להגיד ואיך צריך להגיד את זה, מה צריך לעשות כדי לגרום לאנשים לחבב אותה. היא יודעת נימוס אבל לא מבינה כללי התנהגות שמוקנים לרוב האנשים באופן טבעי; מה צריך לענות לחברים אחרי כל מיני משפטים , מתי צריך לדבר ומתי לא, דברים שתסכל את תיאה נוראות לראות כמה אנשים אחרים מצליחים בהם אפילו מבלי להתאמץ.
תיאה יודעת ואוהבת לדבר, אבל רק על נושאים שהיא מבינה בהם, ורק עם אנשים שהיא אוהבת. היא מאוד מסוגרת ולא אוהבת קשרים עם אנשים, ובדרך כלל לא תיפתח אל אנשים שהיא לא מכירה בקלות. עם אחותה היא תמיד יוצרת קשר פעיל, אבל היא היחידה שאיתה היא חולקת הכול.
תיאה אוהבת עצמאות ואוהבת לבד. היא קשורה לאחותה, אבל היא לא אוהבת לתקשר עם אנשים אחרים ולא אוהבת עבודת צוות. היא רואה בה ובאחותה ישות אחת: אדם אחד עשוי היטב מכל בחינה. ויוי טובה בדברים כמו ספרות וציור; תיאה טובה במתמטיקה ובמדעים; ויוי יודעת איך למשוך ולדבר עם אנשים, ותיאה יודעת בדיוק מה צריך להיאמר וכיצד. ביחד הן אדם אחד מדהים, אדם שתיאה היתה רוצה להיות. היא לא רוצה להיות בנפרד. לבד, תיאה לעולם לא תהיה טובה כמו אחותה.
מערכות יחסים עם דמויות חשובות בחייה: כאמור, לתיאה אין הרבה אנשים שהיא שומרת על קשרים איתם למעט את משפחתה, עליה פורט למעלה.
רקע: אני צריכה מידע על הדיקן ועל תקופת זמן מדויקת (המשחק הראשון? אחריו? לפניו? באמצע?) כדי שאוכל לכתוב רקע שלא מתנגש עם הקאנון.
עוד כל מיני שטויות/שמות של בלדות: מכיוון שהן תאומות נאלצתי להרחיב לא מעט על ויויאן בכל הסעיפים, אני מקווה שלא שיניתי שום דבר:)
אה, ודרך אגב, יש לי המלצה לכינוי שיכול להתאים לויויאן: הַי־בּוֹטוֹם (כאילו Hi Bottom) או סתם בּוֹטוֹם כבדיחה על שם משפחתה.
חוץ זה, את יכולה להזכיר לי מי היה הדיקן הייבוטום? עבר מלא זמן מאז שקראתי את בלדה, ואני כבר לא זוכרת שמות.

הדיקן הוא זה שהגה את הרעיון של משחקי הרעב.
חוץ מזה, ממש אהבתי את כל הדברים שכתבת על ויויאן, פירטת עליה הרבה יותר ממני :)
מה את אומרת? גיל ארבע עשרה? שש עשרה?
---------------
אני יושבת על מיטתי וקוראת בספר שמונח מולי. מלאכה סיזיפית אולי, האותיות זעירות ואני מאמצת את עיניי כדי להבחין בהן. קשה, אך מספק.

מכיוון שאני תמיד עושה דמויות בנות שש עשרה אני חושבת שנלך על ארבעה עשרה, כדי שאני אשתפשף בתחום הזה:)
וזכרתי שהדיקן הגה את הרעיון של המשחקים, התכוונתי באיזו תקופת חיים הוא חי. קוריאולנוס כבר נמצא בסביבה, או שהוא אפילו לא בתכנון, או בקיצור מה בדיוק המצב?
חוץ מזה, אני מתנסה בסוגים שונים של כתיבה, אז יש סיכוי שאני אחליף באופן רנדומלי למדי גופים וזמנים בין תגובה לתגובה. מקווה שזה לא מפריע.

תֵיאָה סגרה מאחוריה את דלת הכניסה בזהירות וחצתה את הטרקלין בעודה מיטיבה את רצועות תרמילה. מבטה קיפץ מגרם המדרגות אל דלת חדרו הסגורה של אביה. היא נאנחה.
"צהרים טובים, אבא!" היא צעקה אל מעבר לדלת, ונענתה בהימהום של תשובה. תיאה נעצרה רגע בציפייה לתשובה ממשית יותר, ומשלא הגיעה לחצה את ידה אל המעקה והחלה לעלות במדרגות בסרבול. מבטה התמקד מעלה, בדלת חדרה הפתוחה למחצה, מבעדה היא יכלה להבחין באחותה יושבת קוראת.
"ויוי!" היא צעקה מעלה אל אחותה. היא השעינה את משקלה על רגלה הימנית והקפיצה את השמאלית בחוסר סבלנות. העליה במדרגות ארכה נצח מאז נפלה מהעץ ועיקמה את רגלה. "ויוי!"

מעולה
קוריאונלוס היה בן 2 כשהמלחמה פרצה ובן 8 כשהיא נגמרה אמממ אבא של קוריאונלוס היה החבר הכי טוב שלו
אה כן, זה בסדר גמור שאת משנה. זה ממש בסדר
---------------
אני מרימה את ראשי וסוגרת את הספר ''צהריים טובים, תֵיאָה'' אני אומרת ''קרה משהו?''

תיאה גילגלה עיניים.
"רדי הנה לעזור לי לעלות במדרגות," היא ביקשה בצעקה, מקרטעת במעלה גרם המדרגות.

''כן, כן, אני באה'' אני אומרת באנחה קלה, קמה מהמיטה ויוצאת מהחדר.

שיערה של תיאה התנפוף סביב פניה במגושם בעודה עולה. היא הרימה את ראשה והמתינה עד שויויאן תרד את המדרגות בריצה קלה ותיתן לה זרוע להישען עליה.
"תודה," היא אמרה, והסיטה את שיערה אל אוזניה. היא הביטה בויויאן הצועדת באיטיות סבלנית. "איך עבר עליך היום שלך?'

אני מושכת בכתפיי, ''לא משהו מיוחד'' אני אומרת ''אפילו די משעמעם, הייתי אומרת. איך עבר היום שלך?''

"מחורבן," אני רוטנת. אני נושאת מבט מעלה, אל פניה. "כלומר, כרגיל."
מאז המלחמה, העולם לא חזר לעצמו, והחיפוש אחר אנשים צעירים ומוכשרים שיטלו על עצמם את ההנהגה ויובילו לחדשנות הלך ונעשה חשוב יותר ויותר. במעשה נואש של הממשלה, הם החליטו להקים תוכניות לתלמידים מתמחים בנושאים כמו מדינאות ומתמטיקה, ואני נבחרתי לאחת מהן, תוכנית לתלמידים המתקדמים במתמטיקה. נכון לעכשיו, היא היתה הרבה עבודה קשה, אבל היה נחמד להיות קצת מאותגרת.

---

מוזמנת גם את להוסיף איזה מידע שבא לך על הדמות שלי.

אני פוחדת להרוס אותה
זאת דמות פשוט וואו
-----------------
''היי, את הולכת להנהיג את פנאם. אל תתלונני'' אני אומרת בקינטור עליז.

"להנהיג את פאנם," תיאה רטנה. "כן, בטח."
היא נעצרה לרגע והעבירה משקל בין הרגליים ברוגז. נשארו עוד חמש עשרה מדרגות, והיא כבר הרגישה כאילו רגליה נשרפו.
לפתע היא נזכרה בנוכחות אחותה.
"קראת ספר מעניין לאחרונה?" היא שאלה את השאלה היחידה שידעה שתמיד מובילה לתגובה נלהבת מאחותה. היא חזרה לעלות במדרגות.

חיוכי מתרחב ואני כמעט קופצת. ''מאוד. זה ספר, נו את יודעת, מהימים ההם'' אני אומרת. הימים ההם אלו הכינוי שאני נותנת לכל דבר מהתקופה המוזרה שלפני פאנם. תקופתה של אמריקה הצפונית.

"כן?" אני מקשיבה לה בחצי אוזן בעודי מתקרבת לסף המדרגות. "על מה הוא מספר?"