שרשור על המועמדת, עם The Evil Queen

[אליס7777]

שם:
גיל:
אופי:
נטייה:
מראה:
תחביבים:
כשרונות:
מחוז:
שכחתי משהו, נכון?:


אז הנה הטופס שלי, כמו שביקשת...

שם: אלכס מנדגווי.
גיל: 17. (הן אמורות להיות בגילאי 16 -21 אם אני זוכרת נכון)
אופי: חכמה מאוד, חשדנית ודי פרנואידית, צינית, סקרנית, שנונה, יהירה, פסימית,קרה ומרוחקת. מוזרה.
נטייה: לסבית כדי שיהיה מעניין.
מראה: שיער שחור קצר חלק, עור חיוור בצורה מפחידה, עיניים ירוקות-אפורות עם קצת צהוב מסביב לאישונים.
תחביבים: קריאה וכתיבה.
כשרונות: כתיבה ונגינה בגיטרה.
מחוז: מחוז כלשהו...
מעמד: אמממ שיהיה 7.

[.The Evil Queen]

שם: קיארה אסבן
גיל: 17 וחצי
אופי: קצת יהירה ומתנשאת, צינית ומתייחסת לרצינות שלה לפני הכל, אמיצה וחכמה.
נטייה: נמשכת לבנים
מראה: שיער בלונדיני ארוך ועיניים חום דבש, ניראת קצת כמו איזה ברבי כזאת מושלמת.
תחביבים: רכיבה על סוסים, שחייה.
כשרונות: ציור, ספורט.
מחוז:
שכחתי משהו, נכון?: מעמד 2

[אליס7777]

יאללה נתחיל:)

--------------

"אלכס! כבר החלטת על - ?"
"לא, אמא! אני לא אשתתף בבחירה!" עניתי בזעף. "אני לא עומדת לגרום לעצמי ללכת לארמון מפונפן מלא בנערות מפונפנות ונשפים מפונפנים ו - ו - ו -" מרוב גועל לא הצלחתי לסיים את המשפט.
"אני שמחה שאת שוקלת אפשרות של עזרה לכולנו עם הכסף מהבחירה," אמא אמרה בשקט.
"אמא, זה לא ככה." אמרתי בפעם האלף. "גם אם אמלא את הטופס הארור אני לא באמת אזכה בהגרלה הזאת או מה שזה לא יהיה."
"את תזכי, את יפהפייה אמיתית," אמרה אמא בחיוך. "עכשיו, בואי לעזור בפרדס, ובבקשה תחשבי על כל זה שוב."
יצאתי אל הפרדס ברטינה. באמת, שאני אשתתף בבחירה?!

[.The Evil Queen]

נכנסתי הביתה, "שלחתי!" הכרזתי בהתרגשות.
סגרתי אחרי את הדלת והיתיישבתי בשולחן לאכול

[אליס7777]

התחלתי לקטוף לימונים, תפוזים ואשכוליות ורתחתי לעצמי בשקט.
למה שאשתתף בבחירה? יש לנו מספיק כסף כדי לחיות. אני חושבת.
כלומר, אנני - אחותי הקטנה - ואני מצליחות להרוויח כסף ממכירת מיצי פירות הדר, וגם העבודות בשדה עוזרות.
אבל בעצם.. מה יש לי להפסיד? אני יכולה להישאר שם לכמה ימים שצריך בשביל הכסף ואז להפסיל את עצמי מהתחרות

[.The Evil Queen]

אכלתי בשיעמום, משחקת עם האוכל

[אליס7777]

(אממ אני מעבירה את הזמן ליום שאחרי...)

-------

עמדתי עם אמא בתור להגשת הטפסים ולצילום, עשרות נערות אחרות עמדו שם גם הן, כמעט כולן היו לבושות בהידור ומאופרות באופן מוגזם. נראיתי בהחלט פשוטה לידן בג'ינס הרחב הבלוי שלי ובמעיל הגדול השחור, אבל זה טוב כי זה רק מקטין את הסיכויים שלי להיכנס לתחרות המגוחכת.
עמדנו שם אולי חצי שעה, ואז סוף סוף הגיע תורי

[.The Evil Queen]

"ומה אם לא?" שאלתי,
"את כן.." ענתה אמא, "ממתי את כזאת שלילית?"
"מאז ששלחתי את הבקשה" עניתי בכעס.

[אליס7777]

חתמתי על אישור שכל הפרטים בטופס נכונים וניגשתי בזעף אל הכיסא להצטלם.
"תחייכי," אמרה האישה שהייתה שם. הזעפתי עוד יותר את פניי, וקיוויתי שאצא מכוערת.
"או שלא..."
המצלמה הבזיקה ואני הייתי חופשייה ללכת

[.The Evil Queen]

יצאתי החוצה, למען האמת החיים שלי היו משעממים למדי.
טיילתי ברחובות להנאתי.

[אליס7777]

רוצה שנדלג להכרזה?

---------

חזרתי הביתה

[.The Evil Queen]

התעוררתי במהירות אפשר אפילו להגיד שלא כל כל ישנתי בלילה, התרגשתי יותר מדי; היום יום ההכרזה!.

[אליס7777]

"ההכרזה עכשיו?" שאלה אנני בפעם המיליון.
"לא, אנני, יש לפחות עוד עשר דקות, וממילא אני לא אבחר!"
"את תיבחרי! אני אומרת לך! את תיבחרי!"
"אני לא!" מחיתי. "אין שום סיכוי. אני שבע, שבע לא תוכל להיכנס לבחירה."
"אבל -"
"שקט, שקט!" קראה אמא בהתרגשות. "זה מתחיל."

[.The Evil Queen]

כל האנשים עמדו אחד ליד השני, היה צפוף כל כך.
-------
יש מצב את תעשי את הקטע הזה?
אני פשוט לא זוכרת הרבה ממנו..

[אליס7777]

בטח

--------

השידור התחיל. פיהקתי והתיישבתי בגבי אל הטלוויזיה הקטנה, פותחת ספר.
"את אפילו לא תראי את זה?" אמרה אמא בנימת אכזבה.
"לא, כי אני לא אבחר. זה פשוט חסר טעם." אמרתי בעצבנות. אמא נאנחה, אבל השתתקה כדי לשמוע את שמות הבנות שהוכרזו. לא הצלחתי להתרכז בספר ולכן התיישבתי לידה על ערימת השמיכות ששימשה לנו ספה והבטתי בטלוויזיה. ההכרזה החלה.
"מיס ג'ני סטיוארט מסן פרנסיסקו, שלוש." אמר הקריין ותמונה של נערה נמוכה ותכולת עיניים הופיעה על המסך. הנסיך הזדקף.
בחנתי אותו, היה לו שיער חום קצוץ ועיניים ירוקות, הוא נראה... מעצבן. מכוער. מתנשא. גאוותן. שטחי. טיפש...
המשכתי להריץ במוחי עלבונות כלפי הנסיך, ובשלב מסויים הפסקתי והקשבתי לקריין.
"מיס קיארה אסבן מניות יורק, שתיים." תמונה של נערה בעלת שיער בלונדיני ועיני דבש. הסתכלתי עליה, היא נראתה כמו נסיכה ואם הייתי צריכה לנחש הייתי אומרת שקיים סיכוי גבוה שהיא תיבחר.
"מיס אלכס מנדגווי מ - שם של עיר רנדומלית -, שבע."
זינקתי ממקומי בצרחה אילמת. לא, לא, זה לא יכול להיות, זה פשוט לא יכול להיות
אבל הפנים שלי הן שהופיעו על המסך, בתמונה לא נראיתי מכוערת כמו שקיוויתי שאראה, נראיתי קשוחה ומלאת ביטחון, המבט שנשקף מעיניי היה שונה מהחיוכים המתוקים של שאר הבנות, נראיתי... מיוחדת. או מוזרה.
אמא ואנני צווחו לי באוזן, ג'יימס הקטן מחא כפיים ואני עוד ניסיתי לעכל את מה שקרה פה.
אוי לא, לאילו צרות הכנסתי את עצמי.