תולדות האנושות || ירדן, סיפור בהמשכים.

[So Was I]

תולדות האנושות

שם הסיפור: תולדות האנושות.
שם הכותבת: ירדן.
ז'אנר: מדע בדיוני.
דירוג: G - PG.
תקציר: אמיליה היא ילדה רגילה בת 15. "רגילה" זהו תיאור התואם את השנה בה היא חיה - מאות שנים מעכשיו, ואת המקום בו היא חיה - חללית "אקס 11"; כלומר, קנדה של העולם הישן - כדור הארץ. אמיליה מנסה לעשות דברים שאף בן אדם בחללית לא הצליח לעשות ולגלות את תולדות האנושות, אך ישנם אנשים שחושבים שהיא אינה מבינה את הכוחות איתם היא מתעסקת...
הערות: סיפור בהמשכים שני שלי. מקווה מאוד לת"ב אמיתיות.
תוכן עניינים:
O פרק 1

© כל זכויות היוצרים על הסיפור "תולדות האנושות" בכלל שייכים לי - ירדן, "Ice Cream", וחל איסור להשתמש בו בכל צורה שהיא. אם אני אגלה יצירה עוקבת מכל סוג שהוא (פאנפיק, סדרה בת, סדרת המשך, סיפור המשך וכו'), שהאישור עליה לא ניתן / לא באמת ניתן ממני, אפנה, קודם כל, להנהלת האתר המדובר, ואם זה יימשך אפנה לגורמים מעט יותר סמכותיים. אין לשכפל, לצלם, להעתיק, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני אחר כל חלק שהוא מהחומר שבסיפור זה. ©

~.~.~

פרק 1

אמיליה התעוררה לקול חריקה כבד. היא התהפכה במיטתה – דבר שנראה טיפשי כל כך במבט לאחור, כיוון שבשניה שעשתה זאת, נפלה מן המיטה ונחבטה ברצפה. היא נאנקה בכאב בעודה קמה לישיבה על הרצפה הקרה. היא הסתכלה סביבה. חדרה היה קטן, אך יפה – הרצפה המרוצפת היטב הייתה מכוסה ברובה בשטיח בצבע ארגמן. לצערה של אמיליה, ליד מיטתה לא היה שטיח. ארון עץ גדול התנשא עד לתקרת החדר; דלותיו היו סגורות, אך אמיליה ידעה שבתוכו ישנם בגדיה הרבים, חומרי היצירה שלה וספריה. ממש ליד הארון, עמד שולחן כתיבה לבן מכוסה כלי כתיבה שונים וצבעוניים; לצידם, נערמו עשרות ניירות לבנים – שיעורי הבית של אמיליה. מיטתה היית הרהיט היחיד בחדר שאמיליה אהבה – מיטת עץ הרגילה התמקמה באמצע החדר. צבעה היה סגול דהוי, וסדיניה צבעוניים. על המיטה נערמו שכבות של סמיכות, בובות וכריות רבות מאין ספור – למזלה של אמיליה, אמה קנתה לה מיטה גדולה. לאחר האסון עם המיטה הקודמת, היא החליטה לא לעשות את הטעות שבקניית מיטה קטנה שוב.
אמיליה נאנחה וקמה מהרצפה. היא סקרה את החדר במבטה בחיפוש אחר מברשת הפלסטיק הירוקה שלה – היא מעולם לא הסתרקה בשירותים, כיוון שהם הלחיצו אותה. היא ידעה שזה נשמע מטופש, אך היא מעולם לא הבינה לאן מגיעים כל הצרכים שהיא עושה. אם היא הייתה ילדה רגילה בת 15, הייתם חושבים שהיא מטומטמת – ומבחינה מסוימת היא כן ילדה רגילה בת 15, אבל כמו כל המין האנושי; היא גרה בחללית ובעצם, שוטטה בחלל.
לפני ככמה מאות שנים, בני האדם הרסו את כדור הארץ. הם ניצלו את המשאבים שבו עד שנגמרו כמעט לגמרי, והרבה משאבים נוצלו לבניית ה"אמורג'נס 3" – החללית עליה חי כיום המין האנושי. בעצם, אינה זו חללית אחת. החללית מפורקת למאות חלליות קטנות יותר והן דימוי למדינות ה"עולם הישן", כך נקרא. אמיליה חיה על חללית "אקס 11" – לפי מה שלמדה, קנדה של העולם הישן.
אמיליה רצה אל שולחן הכתיבה שלה וחיטטה בניירת. לבסוף מצאה את שחיפשה – השעון שלה. כעת הוא הורה על השעה שמונה בבוקר – היא מאחרת!
היא התלבשה במהרה, סירקה את קצוות שיערה ואספה אותו לגולגול – כך שלא ראו את העובדה שהסתרקה בחיפזון – ויצאה מהחדר כדי להגיע כמה מוקדם שיכלה אל בית הספר.

~.~.~

[Muse]

המ, הסיפור קצת מזכיר לי את "נוודי הכוכבים" שלי, אבל נחמד. תאריכי קצת את הפרקים, אני מצפה להמשך :)

[So Was I]

האמתי שהרעיון עלה לי בעקבות ספר שקראתי. תודה ^^

[Leonard Snart]

לפני שאני אתחיל בתגובה הבונה שהמתרכזת בפרק, אני אומר כמה דברים בנוגע לפרטים כלליים; השם של הסיפור מאוד סקרן אותי, והוא התאים טוב מאוד לעלילה שתיארת לנו בפרטים שלו, כך שזה נהדר. גם העלילה עצמה נשמעת מושכת, כך שאשמח לקרוא עוד פרקים בסיפור זה ^^
הדבר היחיד הכללי שממש הפריע לי הוא השם של הדמות. אי לא אומרת שאמיליה הוא שם לא יפה - אני דווקא חושבת שהוא שם מקסים - אבל אני חושבת שאם עברו מאות שנים מהתקופה העכשווית, בה אמיליה הוא שם מאוד פופלארי, השמות יהיו יותר עתידניים. אבל זו רק דעתי האישית והיא ניתנה על סמך הפרטים והפרולוג, כך שזו לגמרי בחירה שלך מה לעשות איתה.
הפרק עצמו היה מבוטא טוב וכתוב טוב, אבל היה בו משהו מאוד... טוב, אני יכולה להגדיר אותו רק כ"פרק מעבר מאוד פרולוגי". לא היו בו המון התרחשויות ולא הייתה תקרית או מקרה מרכזי וחשוב במיוחד, כך שמשהו בו הרגיש טיפה נמרח וטיפה לא חשוב. הדבר היחיד שממש עניין אותי ומשך אותי למסך הייתה המחשבה של אמיליה בנוגע לשירותים - "היא ידעה שזה נשמע מטופש, אך היא מעולם לא הבינה לאן מגיעים כל הצרכים שהיא עושה." משהו בקטע הזה גרם לי להרים את הראש (באופן מטאפורי) ולבהות במסך בעניין.
אבל אני מכירה אותך ויודעת שאת כותבת נהדרת ומקורית, כך שאני מצפה להרבה מהסיפור הזה, ואני בטוחה שהפרקים יהיו הרבה פחות פרולוגיים והרבה יותר מלאי עניין ומעשים. בהצלחה בכתיבה!