- תודה לך, אז רון הוא כמעט ההפך הגמור ממראהו של הארי, שמתאפיין בשיער שחור, לא גבוה במיוחד וחסר נמשים.
רון הוא החבר המצחיק של הארי. הוא אוהב להתבדח, גם אם זה על חשבון אנשים אחרים, וכמובן שהוא מאוד אוהב לאכול. מתוארות בספרים הרבה סיטואציות בהן הארי או הרמיוני לא מרגישים צורך רב לאכול, ובכל זאת רון יושב לידם ובולע בשר בכמויות בלתי נגמרות. רון נוטה להיפגע לפעמים מדברים מטופשים, ולכן יש חלקים שתופסים חלק גדול ומשמעותי בספרים שרון והרמיוני לא מדברים אחד עם השני.
אחד הדברים שאנחנו רואים הכי רואים אצל רון בספר השני זה כמובן הפחד שלו מעכבישים. אני בתור ארכנופובית גאה אומר לכם שג'יי קיי רולינג עשתה מעשה מעולה כשהיא כתבה ספר שלם על הפחד שלנו מעכבישים, ובמיוחד שהדמות השנייה בערך הראשית בספר יש לה ארכנופוביה.
אני חושבת שרון הוא דמות מדהימה שקל להזדהות איתה, במיוחד בשבילי. הוא נוטה להתעצבן בקלות, הוא אוהב לרדת על אנשים ובכל זאת כולם יודעים שאם הוא לא היה בגריפינדור הוא היה בהפלפאף. לדעתי אין דמות טובה ממנו בהארי פוטר, ואני גם אסביר לכם למה.

דעה אישית:
רון הוא הדמות הכי אנושית בספר, ובכל זאת הוא נשאר כיפי ומצחיק. התגובות שלו לסיטואציות שקורות, כמות ההקרבה העצמית שהוא מוכן לתת והרצון שלו לעזור הם די מה שעושה אותו הדמות האהובה עלי אישית. הוא אוהב לשחק שחמט, משחק מופלא ומדהים שעולם אוהבים, הוא מלא בהומור ולמרות הקשיים במשפחה ובחיים (למשל כשפרסי עוזב, או כשפרד נהרג) הוא ממשיך לעמוד על הרגליים, ותוך כדי גם לצאת עם הילדה הכי חכמה בעולם. בסופו של דבר כששואלים אותי מי הדמות הכי טובה בהארי פוטר, אני אומר רון ויזלי.
לבסוף נסגור את הסיקור בכמה תמונות חמודות, ונגיד לכם תודה רבה על הקריאה!