★ שם המקום: בית הספר לבנות, The school for girls
★ אזכורים: בית הספר לטוב ולרע: עולם ללא נסיכים.

היסטוריית העולם
כשסופי ואגתה נעלמו, כולם חזרו לבתי הספר שלהם. הבעיה התחילה כשכל הרעו פתאום נזרקו מבית הספר. הן הלכו לטוב וביקשו לגור אצלם עד שהבעיה תיפתר וטוב הסכימו. ברגע שהן נכנסו, כל הטובים (הבנים) נזרקו מבית הספר לטוב והלכו לגור בבית הספר לרע. לאט לאט התחילו נשים לזרוק את בעליהן מהבית אל הרחוב, בהשפעת האגדה של סופי ואגתה. אחרי כמה זמן, לא הרבה, הגיעה הדיקנית סאדר, אחותו של פרופסור סאדר שמת קצת לפני זה. היא החליטה שהיא הדיקנית. היא החליטה שבית הספר הופך לבית הספר לבנות. כל הבית ספר פועל בהשראת האגדה של סופי ואגתה, בה הנסיך (הבן) נשאר לבד, עזוב. בבית הספר למדו שיעורים על העצמה נשית ועל זה שבנים הם עבדים וכל זה. לעומת בית הספר לטוב, הבנות למדו לחימה בבית הספר לבנות. הסטר, אנאדיל ודוט לא היו מרוצות מבית הספר החדש אז הן ניסו לעזור לסופי ואגתה לצאת משם. הדרך שלהן הייתה לגרום לאגתה לנשק את טדרוס, מה שיגרום לסוף האגדה שלהם, שתיגמר בנסיך ונסיכה והאיזון ישוב. זה לא עבד. אחרי כמה זמן החליטו חמישתן לשלוח את סופי במסווה של בן לבית הספר לבנים, והיא נשארה שם כמה ימים עד למבחן היער המכושף, אותו התחילה כבן וגמרה כבת.
במהלך מבחן היער המכושף אחת המורות הפרה את החוקים ופרצה מלחמה בגלל זה, שנגמרה בפירוק בית הספר לבנות ולבנים.

מאפייני העולם
נתחיל מכך שאך ורק בנות מורשות להיות בבית הספר. איך נראה בית הספר המדובר? טירה כחולה בעלת ארבעה מגדלי זכוכית, מעל הצריחים יש דגלים כחולים עם פרפרים כחולים. הפרפרים הכחולים הם הסמל של אוולין סאדר, דיקנית בית הספר שבעצם היא השלטון. רוב בנות בית הספר מעריצות את אוולין סאדר. היא משתמשת בפרפרים לרגל אחר הבנות והם מסתובבים כל הזמן בבית הספר. התלמידות גרות בבית הספר. לעומת בית הספר לטוב או בית הספר לרע, אפשר לעבור לישון בחדרים של בנות אחרות אם מישהי לא רוצה לישון בחדר שלה בלילה כלשהו. כל מי שמקבלת ציונים רעים ביום כלשהו הולכת לשמור בשער הקסום שאף בן לא פולש לבית הספר בלילה, מה שנותן להם מוטיבציה להוציא ציונים טובים. בבית הספר לומדים הרבה שיעורים על פמניזם והעצמה נשית ועל זה ש"גברים הם אפסים". השיעורים שיש הם התכערות, כוח ללא נסיכים, הגנה מפני בנים, היסטוריה של גיבורות, כישרונות נשיים, הישרדות באגדות. בית הספר מהלל מאוד את סיפור האגדה של סופי ואגתה, בו הגיבורות הן שתי נשים פעם ראשונה ואין שם גבר שעזר להן להגיע למקום שלהם, ולכן יש ציורים ופוסטרים שלהן בכל מקום ומדברים עליהן ממש המון. באופן כללי רוב בית הספר כחול, במיוחד איפה שהיה פעם ורוד, בגלל הפרפרים שמסתובבים בכל מקום ובגלל הצבע של הטירה. סביר להניח שבחרו בצבע הכחול בגלל שלרוב זה מזוהה כצבע של בנים והן רוצות סוג של "לפוצץ להם את הבועה".

דעה אישית
לא הייתי רוצה לחיות בבית הספר לבנות. נתחיל מזה שהפרפרים כל הזמן ירגלו אחריי וזה לא כזה נעים. וחוץ מזה שאני לא חושבת שצריך לעשות יותר מדי הפרדה בין בנים לבנות. וחוץ מזה, תחשבו על שנה שלמ שהדבר היחיד שתשמעו עליו זה פמניזם. זה לא הכי וואו. פמניזם זה נחמד, אבל יש הבדל בין להיות פמיניסטית לבין לחשוב שבנות טובות יותר מבנים. ובטח גם פחות לומדים על קסם ויותר לומדים על פמניזם, וזה פחות כיף. מה שכן, לדעתי צריך לשמר את הקטע של נסיכה ומכשפה חברות, כי זה דווקא כן חשוב, וכן חשוב לתת קצת יותר מקום לפמניזם בבית הספר לטוב ולרע כי באמת שכמעט ואין את זה, במיוחד בבית הספר לטוב. אבל סך הכול, אני די נגד זה. במיוחד כשהדיקנית סאדר מנהלת אותו, כי היא דיקנית ממש גרועה ומגעילה, וחוץ מזה היא עובדת עם מנהל בית הספר אז בכלל.
אבל כן יש לי מילה טובה על בית הספר. העיצוב שלו ממש נחמד! כן, זה טיפשי, אבל לפי התיאור הוא נראה ממש טוב. וגם נחמד שאפשר לעבור בין חדרים שרק רוצים. וגם אהבתי את זה שיש מכשפות ונסיכות חברות. ואת זה שגם הבנות לומדות לחימה. וכנראה שפה נגמרת הביקורת הטובה שלי. אני לא הייתי רוצה ללמוד שם, חדמ"ש.