באטל כתיבה, מני VS נתנאל

באטל כתיבה
מני VS נתנאל

היי אנשושים! ברוכים הבאים לבאטל כתיבה מיוחד וחדש, באטל רגיל ונחמד, אז נשמח אם תצביעו על הקטעים הקומיים שכתבנו, 7-0 הוא ניצחון טכני, בהצלחה לכולנו! הנה הקטע של נתנאל: אגב, הקטעים מדברים על נושא כתיבה.

הקטע של נתנאל:

''קדימה, מטומטם, תתרכז!'' הסופר חבט במצחו בתסכול. ''אתה יכול לעשות את זה!''
האיש היה בתוך חדר סגור, וילונותיו מוגפים, וערימה של כדורי נייר מכסה את הרצפה. התסכול של האיש נבע מכך, שהיה דרוש לו לכתוב עוד פרק אחד בשביל סיומו של הספר, אך דווקא ברגע זה בחר מחסום הכתיבה לפקוד אותו.
'קדימה, זה אמור להיות קל,' חשב. 'רק אחרית דבר... סיכום...' הוא אימץ את מוחו עוד ועוד, אך פתאום אורו עיניו.
''יש לי!'' הוא קרא בצהלה. ''אני אכתוב את הפרק כמו תמצית, או סיכום של פסקה עיונית!''
הסופר הנלהב רכן אל הדף, וחוד עפרונו כבר נגע בנייר כאשר נעצר.
'אבל מה זה עוזר לי?' חשב. 'נכון שאני יודע איך לנסח, נכון שאני יודע על מה לכתוב, אבל זה לא עוזר לי.'
''אני פשוט לא מצליח לכתוב!'' השלים האיש את מחשבותיו בקול. ''לעזאזל!'' הוא הטיח את אגרופיו הגדולים בשולחן, ובטעות פגע בפינתו. פרקי אצבעותיו המיומנות בכתיבה נחבלו ופצע נפער בהם, והיה אפשר לראות את הדם אשר זולג אל תוך הפצע אך לא יוצא מגבולותיו.
''ל - ע - זא - זל!'' חמתו של האיש בערה. הוא עמד לדפוק את ראשו בקיר, כאשר חשב פתאום: 'למה לי להרוג את עצמי כך? זה ייכאב לי מאוד. והרי ידוע שיש שיטות הרבה פחות כואבות והרבה יותר מהירות...' פתאום, כאילו נשלט הסופר כבובה על חוט, הוא הסתובב אל עבר חדר שינתו והחל לצעוד לעברו. כאשר הגיע, התקרב למיטה, התכופף לשידה הצמודה אליה, פתח את המגרה התחתונה, והוציא משם אקדח כסוף ונוצץ. הוא בדק שיש כדורים בפנים, ואז הצמיד אותו לרקתו. 'אוי, הייתי שמח עכשיו לצ'ולנט'. חשב האיש. חשב בפעם האחרונה.
בום.

הקטע של מני:

כשאני כותב אני מרגיש חופשי
כשאני כותב אני מרגיש את העולם איתי
כשאני כותב היקום אלי מחייך
כשאני כותב כל מאכל ערב לחיך

אני אוהב לכתוב, לכתוב הכול
לפעמים על ימין, לפעמים על שמאל
לפעמים על חלומות, ארמונות, מלכים
לפעמים על חברים שבליבם שונאים

אבל לפעמים אני חסום, לא יוצא לי
אני מנסה לכתוב, הכול חורה לי
החרוזים נלוזים, הכתיבה כה צולעת
לא מצליח לכתוב אפילו על תולעת

כשאני חסום, אני מרגיש מרוקן
כשאני חסום, אין יופי בעולם
כשאני חסום, אין בי טיפה של רגש
כשאני חסום, אין בי גרם של מרץ

אני נלחם על הקו הדק
ממשיך כל חיי על אותו מאבק
להיכנע למחסום או להמשיך בלחימה
אני מתפלל כל יום ללכת לפי השורה הראשונה

כשאני כותב אני מרגיש חופשי...


אהבתם? התרגשתם? הצביעו והשפיעו! יש קוד, אל תדאגו, הבאטל ינעל בעוד שלושה ימים, רוצו להשפיע!

שם+כינוי: נעמי בצד
המנצח (לפי דעתי): נתנאל
סיבה: אממ... לדעתי הקטע היה כתוב יותר טוב וגם ספציפית בנושא הזה אני יותר אוהבת קטעים ולא שירים. אבל זו דעתי האישית, כמובן.

שם+כינוי: עמית שגיב
המנצח (לפי דעתי): מני
סיבה (לא חובה): לא כל כך הבנתי את הקטע של נתנאל. למה הסופר הורג את עצמו? וגם יותר התחברתי לקטע של מני.

שם+כינוי: תמר, סתכלו בצד
המנצח (לפי דעתי):מני!!!!
סיבה: (לא חובה) כי זה אחד הטובים שראיתי!!!!!

שם+כינוי: הגולם מפראג
המנצח (לפי דעתי): חד משמעית מני
סיבה: שלא כמו השני, אני מסכים עם כל מילה. (לא חובה)

שם+כינוי: נעמה כחלון
המנצח (לפי דעתי): מני
סיבה: אני מסכימה ממש עם הקטע שמני כתב. (לא חובה)

שם+כינוי: יובל, בצד
המנצח (לפי דעתי): מני
סיבה: (לא חובה)

תודה על ההשתתפות! המנצח הוא....



מני!

מזל טוב! מני ניצח בתוצאה סופית של 5-1! מזל טוב ותודה על ההשתתפות!

אפשר לנעול:)