אנגסט ומלחמה זה פאן, עם נעמי

[Grant Chapman]

טוב אנגסט ומלחמה כפי שמצוין בכותרת
וולפסטאר
את רמוס ואני סיריוס כי זה כבר אובייס ומי שלא יודע את זה לא עוקב
ובגלל שהם עוד היו תמימים פעם אז אני אתחיל לפני שסיריוס חשד ברמוס
___

קמתי מוקדם מבדרך כלל, אבל זה היה כי חיכיתי לרמוס. הוא היה במשימה וזה היה ירח מלא אז בעיקר דאגתי לו אבל ניסיתי להסיח את דעתי מזה בלהכין ארוחת בוקר.

[Marlene McKinnon]

נכנסתי לדירה שלי ושל סיריוס, אחרי שעברתי את כל ההגנות שהיינו חייבים לשים שם. הייתי קצת פצוע מהלילה וזה כאב, אבל כשהרחתי שסיריוס מבשל ישר חייכתי והלכתע למטבח.

[Grant Chapman]

הסתבכתי קצת בלבשל עם ציוד מטבח של מוגלגים ובגלל זה לקח לי זמן להבין איך להשתמש במחבת שלילי הביאה לי, אבל אחרי שהסתדרתי הנחתי את זה בצד. באתי להסתובב ומיד שמתי לב לרמוס, ״היי,״ חייכתי. רציתי לחבק אותו אבל הייתי חייב לבדוק קודם אם הוא פצוע.

[Marlene McKinnon]

"היי," מלמלתי. התכופפתי טיפה ונישקתי אותו. "מה שלומך?"

[Grant Chapman]

״אני בסדר, אבל-״ בחנתי אותו שוב כשהבנתי שזה היה ירח די קשה, ״מ-מה איתך?״

[Marlene McKinnon]

משכתי בכתפיים, ואז עשיתי פרצוף. שכחתי שהיה לי פצע בגב. "זה לא כזה נורא. אין לך מה לדאוג."

[Grant Chapman]

״בטוח?״ לא ממש האמנתי לו.

[Marlene McKinnon]

הנהנתי. "אני רק צריך עוד כמה לחשים קטנים וזה יהיה בסדר."

[Grant Chapman]

רמוס היה אומר את זה הרבה ובגלל זה עדיין התקשתי להאמין לו, אבל בכל זאת הנהנתי בחזרה וחיבקתי אותו.

[Marlene McKinnon]

חיבקתי אותו חזרה. "אני הולך להחליף בגדים ולסדר את הפציעות," מלמלתי כשניתקתי ממנו, והלכתי לחדר שלנו

[Grant Chapman]

המשכתי להכין את הארוחת בוקר ושמתי שתי צלחות. בזמן שרמוס התלבש כבר התחלתי לאכול.

[Marlene McKinnon]

חזרתי, עם בגדים נקיים ויד חבושה. "יש לך היום משימות?" שאלתי כשהתיישבתי

[Grant Chapman]

״לא,״ מלמלתי, ״גם לג׳יימס אין והוא הציע שאני אבוא אליו היום… אבל רציתי לחכות שתגיע קודם.״

[Marlene McKinnon]

הנהנתי. "אבל אתה בא לפגישה בערב, נכון? דמבלדור אמר שזה דחוף."

[Grant Chapman]

״כן,״ משכתי בכתפיי וחזרתי לאכול.