המערב הפרוע, לי ולרון

תתחיל עם טופס

שם: אוליבר סטון
מראה: הוא גבוה, בערך מטר שמונים, עם קול מחוספס ופנחם מצולקות, אבל עדיין נאות, עיניים ירוקות ושיער חום, בדרך כלל עם כובע קאובוי שהוא קיבל מאבא שלו, שני אקדחים מעוטרים, חגורת תחמושת, (חפשי Bondlier בגוגל), הוא חטוב, מרכיבה על סוסים וירייות כעיקרון.
אופי: הוא היה חלק מכנופייה, ונכון לכרגע נמלט מהחוק אחרי שהם התפרקו, אבל עדיין נהנה משוד בנקים או סוסים נחמד מפעם לפעם, במעין קטע רובין-הודי שכזה, הוא מאוד שקט, ציני, ומחוספס.
דברים חשובים: רומאנס?

שם:אליסיה ביילי
מראה: היא גבוהה ממש ורזה ויש לה שיער ג'ינג'י אדמדם חלק אבל גלי בקצוות
עיניים שקדיות כחולות ויש לה נמשים קצת על הפנים. ואף ישר וקטן יחסית. היא בדרך כלל נושאת אקדח כלשהו וסכין קצרה.
אופי: טוב אז היא הסתבכה על גניבה ואז ברחה מהמשטר אז היא נמלטת בדרכים עם סוסה שחורה, היא מופנמת אבל אוהבת לדבר והיא אוהבת לעבוד על אנשים ולגרום להם להסתבך, היא קצת חשדנית ותוקפת מהר
דברים חשובים:יאפ

אתחיל!
--------
שנה- 1890
נכנסתי לבר צידי בעיר קטנה בשולי מיסיסיפי, התיישבתי על כיסא העץ החורק, ומלמלתי "וויסקי" אל הברמן, הוא סימן שלוש על האצבעות, שלושה דולרים לוויסקי?, אבסורד, הגשתי לו את הסכום, " במחיר הזה? כדאי לך שזה יהיה עשוי מזהב, ושיהיה לזה טעם של קשת בענן" אמרתי, הוא צחק בעודו מגיש לי את המשקה.

הצילו אני גרועה ממש בהתחלות
_________________________________
דהרתי על הסוסה במשך שעות וכשעצרתי לא זיהיתי את הסביבה שבה נימצאתי, וזה אומר הרבה כי אני מכירה כמעט את רוב המדבריות בסביבה. חיפשתי מאגר מים קרוב ולא מצאתי כלום, החלטתי לחזור אחורה עד כמה שאפשר אבל בלי להסתכן, ואחרי כמה שעות הגעתי לאיזו עיר קטנה
בדקתי שאין שלטי מבוקשים ולאחר מכן התחלתי לשוטט בסביבה ולחפש מקום לשתייה

שמעתי סוס צוהל מבחוץ, ספרטה, הסוסה שלי, הייתה רגועה, אבל בחורה ג׳ינג׳ית רכבה על סוסה גדולה, שנראתה עייפה, השקפתי.

בסופו של דבר מצאתי בר קטן, ובאופן מפתיע לא היו סביבו אנשי חוק
נשענתי על הקיר לרגע כדי להסתכל מי נמצא בפנים ואם יש פנים מוכרות ואחר כך נכנסתי

בהיתי הבחורה הג׳ינג׳ית, הכיסא היחיד היה לידי, התפללתי שמישהו יקום, אבל כולם נשארו, היה לה פרצוף של צרות

הלכתי לכיסא היחידי שהיה פנוי והתיישבתי עליו, "אותך אני לא מכירה", הסתכלתי על זה שישב שם ונעצתי בו מבט "איך קוראים לך?"

לגמתי מהווסיקי, "ג׳ון" שיקרתי, "את?"

"לא עיניינך", דחפתי את הכיסא קצת הצידה "מים בבקשה, כמה שיותר"

החלקתי שטר של דולר עבור דלי המים שלך.

הרמתי גבה וסיננתי "קח את הכסף שלך".

הברמן לקח את השטר, משכתי בכתפיי, "זה מה שאתה מקבל כשאתה מנסה להיות ג׳נטלמן?"

"מי בכלל ביקש ממך להיות ג'נטלמן? אני יכולה להסתדר לבד, ובכלל אל תדבר איתי! תסתכל לצד השני וזהו!". לקחתי את דלי המים ושתיתי ממנו קצת ואת מה שנשאר שמרתי בצד