טופס על זאיין- מיותר.

תתחילי ! ^^

להעיר את זאיין- מקרה אבוד.
גם אם תבוא אליו עם 3 נגני תזמורות, פיל, ליצני קרקס ותדליק שריפה בבית לא תצליח להעיר אותו.
בגלל זה אני ונייל לוקחים את זה לידינו.
"בספירת שלוש. אחת, שתיים, שלוש!" ובזה התחלנו לקפוץ עליו, נזהרים לא לפגוע בשיער המושלם שלו. אסור לגעת בשיער שלו אם אתם לא רוצים למות.

"הא!!!" צעקתי. "חתיכת מטורפים, הזזתם לי שערה. אוף איתכם, אני קם, קרציות." בירכתי אותם.

צחקנו, מפסיקים לקפוץ. "בוקר טוב, זאיי-זאיי." נשקתי לראשו, אחריי נייל, "קדימה, צריך לקום, יש צילומי פוטושוט היום."

"פוטושו-מה?" שאלתי, בעודי מסדר את המיטה.

"פוטושוט. אתה יודע. צילומים." חייכתי, מסדר את השיער שלי שהתבלגן כשקפצתי עליו, "אם הבנתי נכון, זה צילומים לאלבום החדש. זה ייקח לנו בערך..." התחלתי לחשב, סופר באצבעות שלי, "15 דקות לחתימות של מעריצים וקבלת אישור לכניסה... שעה איפור ותלבושות... הצילומים עצמם זה עוד שעה... הפסקה של חצי שעה... נסיים עד 15:00 בערך. ואז נוכל לצאת לאכול בננדוס או משהו."

"כן, אני יודע. פשוט בגלל הקפיצות שלכם שכחתי. ו-וואו, זה ממש הרבה זמן. ממש הרבה זמן. ואני רעב. אה, ולא אמרתי לכם בוקר טוב! אז, בוקר טוב, האזי." חייכתי אליו. איזה מתוקי עם התלתלים האלה, הוא נראה כמו ילדון קטן שבא לך רק, לא יודע מה לעשות לו. אוף.

"בוקר טוב, די. ג'יי. מאליק." צחקתי, צובט קלות את הלחי שלו בחיבה.
"קדימה, זאיין, צחצח שיניים. אני וניילר בינתיים הולכים לאכול!" הכרזתי, מושך בידו של נייל לכיוון המטבח, ששם חיכו לנו קערות של קורנפלקס.

יאיי. הלכתי לצחצח שיניים, וכשסיימתי, הלכתי למטבח. "היי, בוייז!" צעקתי כמו לירוייי. הם התפוצצו מצחוק, כמעט נחנקו עם הקורנפלס בפה. איך אני אוהב להצחיק את הארי.. את כולם, אבל הארי בפרט.

"לא יודע מה איתכם, אבל אני חושב שאתה תהיה לירוי יותר טוב מליאם." גיחכתי אחרי שנרגעתי, "למרות שאני חושב שאתה ורוניקה ממש סקסית."

"1- תודה. 2- תודה רבה. 3- ורוניקה באמת סקסית. הייתי יוצא איתה, אבל לא בא לי. מה התפקיד שלה, מזכירה סקסית, זה הכל. לא משהו." גיחכתי, ושמתי לי לאכול גם.

"אני הייתי יוצא עם ורוניקה בשמחה. תלוי כמה היא טובה במיטה." צחקתי, קורץ בשעשוע לעבר זאיין.

גלגלתי עיניים. "אוח... הארי. תשתוק, עדיף. תהיה יפה ותשתוק." אמרתי בחיוך.

"אז אתה מודה בזה שאני יפה?" חייכתי, חושף גומות, מתקרב אליו, מרים את גבותיי למטה ולמעלה בשעשוע.

התפוצצתי מצחוק. אני מת על הקטע הזה עם הגבות. "כן.." אמרתי תוך כדי זה שאני בקושי נושם. "הארי, תפסיק להצחיק אותי ככה, אני בקושי נושם." והמשכתי לצחוק, יואוו, הוא הורג אותי. היינו ממש קרובים. ממש. בהיתי בעיניו.