סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Karen Smith]

אני וויל✨
את ניקו
יאפ?

[Marlene McKinnon]

יאללה את זה לא נוטשים נכון??
---
צעדתי בצעדים כבדים למרפאה, מותיר מאחוריי שובל של דם שנזל מהיד שלי שחתך גדול ועמוק התנוסס עליה תודות לג'יימס מביתן ארס שפצע אותי בטמטומו.
נכנסתי וראיתי מי היה במשמרת: וויל סולאס. הקראש שלי מזה שנתיים. זה הולך להיות מביך.

[Karen Smith]

ראיתי את היד המדממת של ניקו די אנג'לו ומעט נבהלתי.
"מ-מה..." גמגמתי ואז מיד מיהרתי לסגור את הפה.
פניו האדימו מעט ושנינו שתקנו למשך כמה שניות.
רק חיכיתי שהוא יגיד משהו. הרגשתי מובך.
אבל זה לא משהו חדש, לאחרונה ניקו מאוד שונה לדעתי בצורה מוזרה.

-----
כן אני מקווה
אגב תתקני אותי אם יש לי טעות כי אני לא זוכרת כלום

[Marlene McKinnon]

"זה רק חתך קטן אבל כירון אמר לי לבוא לפה כדי לשים על זה תחבושת או לרפא את זה עם הכוחות האפולואיים שלכם או משהו," מילמלתי, קולט בבהלה שכולי מסמיק.

[Karen Smith]

"אה, האמת שבדיוק אני אמור לסיים משמרת," שיקרתי בניסיון להתחמק ממנו כמה שיותר מהר.
תמיד כשהוא לידי יש מתח שגורם לי להתנהג מוזר.
אבל אני מחבב את ניקו, הוא ידיד טוב שלי.
ולפעמים מרגיש לי שהוא יותר טוב ממני בהרבה דברים. אני לא יודע אם זה גורם לי להרגיש חסר ביטחון או שזה מרשים אותי. אבל אם רק הייתי מסוגל, הייתי אומר לו את זה.

[Marlene McKinnon]

"אה. אוקיי. מישהו מחליף אותך או שאני אלך לדמם במקום אחר?"
שיט. למה אמרתי את זה. בטח יצאתי עכשיו מגעיל.

[Karen Smith]

צחקתי צחוק מאולץ מעט, "טוב, אולי יש לי כמה דקות פנויות."
הוצאתי מהמגירה ערכה למקרים של דימום, ולמרות שניקו אמר שמדובר בשטף דם קטן, הפצע היה גדול יחסית.
סימנתי לו להושיט לי את היד על מנת שאנקה את המקום מהדם ואחבוש אותו.

[Marlene McKinnon]

הושטתי לו את הזרוע והסמקתי עוד יותר כשהאצבעות שלו נגעו בה בזמן שהוא חבש אותה. כמה מביך. הסטתי מבט והסתכלתי לכיוון השני, כביכול כדי לא להסתכל על הפצע אבל יותר בשביל שהוא לא יראה כמה אני מסמיק.

[Karen Smith]

חבשתי אותו וצמרמורת עברה בגופי כשהוא טיפה רעד.
ופתאום, בכלל לא רציתי שהוא ילך, רציתי להמשיך את המשמרת הזאת עד סוף היום. כי אני אוהב את המתח בנינו בצורה מסוימת.
סיימתי לחבוש אותו מבלי שהוא שם לב אך עדיין היד שלי היתה מנוחת על התחבושת. וזה לא עניין אותו יותר מדי.
בשלב מסוים הורדתי את היד שלי מהזרוע שלו והסטתי את מבטי אחורה מביישנות.
ואני כמעט בטוח שעכשיו הוא כן שם לב.

[Marlene McKinnon]

הסתכלתי עליו קצת בבישנות. קרה עכשיו מה שאני חושב שקרה?
התעשתי ואמרתי, עדיין בחוסר ביטחון, "אממ, תודה. אני... אלך?"

[Karen Smith]

"לא," פלטתי ממני בטעות מרוב טיפשותי, "אני מתכוון..." גמגמתי שוב.
רק חשבתי על איך לצאת מהסיטואציה הזאת מבלי ליצור שוב את המתח הזה.
"אני מתכוון שגם אני צריך ללכת עכשיו." חיוך מטופש עלה על פניי. יופי וויל, שוב הבכת את עצמך מול ניקו.

[Marlene McKinnon]

"אה, אוקיי. אממ, ביי." הסתובבתי ורצתי משם כשאני בטח אדום כמו עגבניה והפנים שלי חמות. כל כך הייתי רוצה להיות לפחות ידיד טוב יותר שלו, אם לא יותר מזה... אבל זה לא יקרה, כי אני לא מפסיק להתנהג מוזר ומביך לידו. וגם לא יצאתי מהארון ואני לא מתכוון לעשות את זה בקרוב. והוא בטוח סטרייט.

[Karen Smith]

לאחרונה חשבתי על הרגשות שלי כלפי ניקו.
הוא חבר טוב שלי, הוא נחמד אליי וגורם לעיתים גם לצחוק.
אבל כשאנחנו לבד יש מתח, ואני תמיד מסמיק.
ואולי יש לי רגשות שונים אליו? אולי הוא יותר מחבר טוב?
אבל איך אפשר לאהוב גבר כשאני הטרו-סקסואל, אבל אני גם לא הומוסקסואל.
מה אם אני גם וגם?

-----
רגע וויל בי אם אני זוכרת נכון יאפ?

[Marlene McKinnon]

אכן
---
רצתי לביתן שלי וטרקתי את הדלת מאחוריי. התיישבתי על המיטה ונשמתי נשימות עמוקות. מה נסגר איתי? חשבתי שאני קשוח, שצריך יותר מזה כדי לשבור אותי. מסתבר שלא. כמה מבטים ונגיעה קטנה ממישהו, וזהו.

[Karen Smith]

עדיין נשארתי במשמרת.
לא הבנתי מה נסגר איתי, הרגשתי שאני פשוט מקשה עליו.
הוא כל-כך טוב בכמעט הכול וכשאני לידו זו פשוט בדיחה מביכה.
כל מה שרציתי באותו הרגע זה שהוא יחזור, אפילו לא אכפת לי אם לחצי דקה או שלוש שעות, העיקר שהוא יהיה איפשהו לידי ואני אצליח לומר משהו בלי לגמגם.