משפחת וויזלי| אשכול משחק

משפחת וויזלי|אשכול משחק

כל ההסברים באשכול הזה(לחיץ)


חוקים
כל החוקים הגלובאלים וחוקי הפורום חלים גם פה
בבקשה לשמור על שפה נקיה- הדמות שלכם לא יכולה לקלל.
חוק הידע- מה שאתם יודעים לא בהכרח הדמות יודעת כמו שאתם יודעים שהיא עומדת להיחטף אבל היא לא יודעת.
חוק השליטה- אתם יכולים לשלוט אך ורק על הדמות שלכם ולא על דמות של מישהו אחר.
אם לא תוכלו להתחבר ולשחק מאיזה סיבה כלשהי למשך יותר משבועיים, בבקשה תודיעו לי מראש,
אם לא הייתם פעילים במשך שבועיים ולא הודעתם לי מראש אאלץ להרוג את הדמות שלכם.


רשומים:
לילי וויזלי-מאי,החברה של החברה של הרמיוני
סופי וויזלי-שוהם היצירתית 2
איימי וויזלי-את מי מעניין איך קוראים לי?
אמה וויזלי-הרמיוני,הרמיוני ג'ין גריינג'ר-וויזלי
קריסטל וויזלי-ליה,lvliya7
רובי וויזלי-רונית,Fandom Girl

התחלות:

רונית,רובי וויזלי
את כרגע בבריטניה מעסיקה את עצמך ופתאום מגיע אליך ינשוף מארתור שאת צריכה לבוא לעזור למצוא ולהשמיד הורקרוסים ואת מתלבטת מאוד, אך לבסוף מסכימה ומגיעה למחילה ורון שואל אותך(ללא ידיעה שבאת בשביל ההורקרוקסים):"היי רובי,למה באת לבקר?"

מאי,לילי וויזלי
את במחילה ואת עדיין עצבנית על זה שהסכמת ואת אפילו לא מתייחסת לחלק ממשפחתך הרחוקה שהגיעה בשביל למצוא והלשמיד את ההורקרוקסים. כשאחד מבני משפחתך(לא המצומצמת) אומר משהו את שמה לב שהמשפחה הגיעה ושואלת אותם למה הם הגיעו ואחד מהם עונה לך:"בשביל ההורקרוקסים".

שוהם,סופי וויזלי
את כרגע בבית שלך מציירת את עצמך ופתאום מגיע גם אליך ינשוף מארתור שאת צריכה לבוא לעזור למצוא ולהשמיד הורקרוסים ואת מתלבטת מאוד, אך לבסוף מסכימה ומגיעה למחילה ושואלים אותך(ללא ידיעה שבאת בשביל ההורקרוקסים):"היי סופי,למה באת לבקר?"

את מי מעניין איך קוראים לי?, איימי וויזלי
את כרגע קוראת ספר ומולי שולחת לך ינשוף שצריכים אותך כדי להשמיד הורקורוסים ואת ישר באה למרות שהיית באמצע הספר וכשאת מגיעה את מנסה לתקשר עם לילי אבל היא לא עונה לך ואחרי שדיברת אליה כמה פעמים היא מסתכלת אליך במבט שואל.

הרמיוני,אמה וויזלי
את כרגע מנסה להמציא קטילות חדשות לכל מצב ומולי שולחת גם לך ינשוף שצריכים אותך בשביל להשמיד הורקרוסים ואת באה למרות שאת קצת עצובה שאת צריכה לעזוב את הקטילות ולבוא למחילה ואת רואה את רב המשפחה ואומרת להם: "שלום,גם אתם להורקרוסים?"

ליה,קריסטל וויזלי
את ממשיכה לכתוב ביומנך אבל מגיעה הפרעה בינשוף מארתור שמבקש ממך להגיע למחילה כדי להתארגן למצוא הורקרוסים ואת באה ישר למרות שאת באמצע כי את אמיצה ורוצה לצאת להרפתקה וכשאת באה את רואה כבר את המשפחה מחכה לך ושהם כבר מוכנים להתארגן וללכת.

אני רוצה כבר ללכת ואומרת שוב לאמי ולאבי שאני לא רוצה ללכת ושיעזבו אותי אבל הם לא משחררים ואני צריכה לבוא למרות שאני לא רוצה אז אני מתארגנת ולוקחת את הדברים שאני צריכה למסע ואני אומרת לאמי:"סיימתי להתארגן"

"טוב אז איך מתחילים" אני אומרת "וכמה אנשים צריכים להגיע?" וסורקת במבט את החדר

"כדי להציק לאחיין האהוב עליי, דא!" אני פורעת את שיערו בחיבה. עברו כמה שנים טובות מאז שראיתי את רון לאחרונה והוא גדל כל כך שאני כבר לא יכולה להתייחס אליו בתור ילד יותר אפילו במחשבות שלי. אבל אני רואה גם שקרה לו משהו רציני יותר ממעבר הזמן - משהו בעיניים שלו שונה, ואני נחרדת כשההבנה את מי הוא מזכיר לי נופלת עליי. הוא נראה כמו ההילאים הצעירים, בני שמונה-עשרה בקושי, אחרי הפעם הראשונה שהם חווים כישלון עם השלכות כבדות.

החיוך שלי דועך מיד, ואני נדרכת כאילו מה שפגע ברון הוא יצור גשמי שנמצא איתנו בחדר - כאילו יש משהו שבכוחי לעשות. אני נאנחת. "אבא שלך הזמין אותי לכאן. בעניין וולדמורט."

"הינשוף שקיבלתי מארתור? לגבי ההורקורוקסים?" אמרתי. הייתי מופתעת שזה לא מובן מאליו שבאתי בשביל זה.
לאחר שאמרו לי שארתור בקומה השנייה, עליתי אליו כדי לדבר איתו.
"היי ארתור, קראת לי?"
הוא ענה שכן, ושעוד כמה אנשים כנראה יצטרפו למסע להשמדת ההורקורוקסים. מעניין מי אלה. מעניין אם הם נחמדים... הם בטח יחשבו שאני סתם פריקית, אבל לא נורא. אני אתמודד.

אני מתעתקת למחילה שעה אחרי שהגיע הינשוף מארתור. הבאתי את יומני, כמה גלימות ואת שרביטי העשוי שערה של ויליה ועץ דובדבן. ''ג'יני!'' אני קוראת בשמחה אל אחייניתי האהובה ביותר כשאני מגיעה. ''קריסטל!'' היא קוראת אליי בחזרה ורצה לחבק אותי. ''איך גדלת!'' אמרתי לה, כמו כל בת דודה מדרגה רביעית ''איך אני גאה בך שאת מצטרפת לכאלה משימות!''. ''איזה משימות?'' שאלה ג'יני בבילבול ''זאת הסיבה שכולם כאן?''. 'אוי!' חשבתי 'כנראה היא לא אמורה לדעת על זה ועכשיו גילית לה! כולם יאשימו אותי, שוב...'. ''סתם!'' צחקתי צחוק מאולץ ''עבדתי עליך!''. ג'יני נאנחה בהקלה ''אני סומכת עליך שלא תשקרי לי. אבא למעלה, אם את שואלת''. ''תודה, חמודה!'' אני אומרת ורצה במדרגות.

אני סוקרת את המבטים השואלים של כולם עד שעיניי נתפסות בג'יני אני ישר בלי למצמץ הולכת באצילות לכיוונה ושואלת לשלומה ולגבי פרטי המשימה האתגרית החדשה שמצאו לעצמם ג'יני הביטה על שמלת הקטיפה שלי ואמרה לי בלחש: "כדאי לך ללכת להחליף בגדים חבל שהשמלה תיהרס תיקחי מהארון בגדים שלי..." עליתי במדרגות שבמחילה פתחתי בתנועה עדינה את חדרה של ג'יני וניגשתי לארון בחרתי בגדים שנראו לי מתאימים למבצע שכזה וחזרתי לעניינים הסוערים שהתנהלו בסלון המחילה.

רונית,רובי וויזלי
רון אומר לך:"אני יכול גם לבוא?" ועושה מבט מתחנן ואת מסבירה לו שהוא לא מספיק גדול בשביל המסע הזה ושיש יותר סיכוי שהוא ימות מאשר שאת או אחד מהאחרים שיבואו ימותו והוא מבין אבל מאוכז והולך לחדר שלו ואת קצת מרגישה רגשות אשם.

מאי,לילי וויזלי
את לא רוצה עדיין ללכת להשמיד את ההורקרוסים ואת מסתכסכת עם מולי ומולי צועקת עליך ואת קצת בוכה אפילו ואז באה איימי עם שלמה פרחונית יפה ואומרת לך::"היי,לילי, אולי תלכי וזהו? את סתם רבה." ואת אומרת לה:"אבל זה מסכן אותי גם." ואת לא יודעת מה לעשות בנוגע להורקרוסים.

שוהם,סופי וויזלי
את רואה את כל האנשים ומבינה מי בא ורואה את לילי רבה עם מולי וחושבת על לנסות להפריד אבל איימי מקדימה אותך ומנסה להפריד, את עכשיו חושבת על מה ללבוש ועל איזה בגדים לקחת למסע שכנראה יהיה ארוך מאוד.


את מי מעניין איך קוראים לי?, איימי וויזלי
בסוף את מחליטה לקחת שמלה פרחונית וכשאת באה את רואה שהסכסוך הוא בעיקר של לילי עם מולי שלילי לא רוצה ללכת להשמיד את הורקרוסים והם אומרים לה שהיא כבר הסכימה ואת אומרת:"היי,לילי, אולי תלכי וזהו? את סתם רבה." והיא אומרת לך:"אבל זה מסכן אותי גם."

הרמיוני,אמה וויזלי
"את צריכה לקחת את מה שאת יודעת שאת תצתרכי במסע ועוד דברים שאת רוצה" "ויהיו כל אלו שמעל גיל 16(המ"ת מתרחש בשנה הרביעית של רון)" ענה לך ארתור ואת אומרת"אה, אוקיי" ומתחילה להתארגן

ליה,קריסטל וויזלי
ג'יני פתאום רואה את כל הדיבורים על ההורקרוסים ומבינה שמסתירים ממנה משהו ושואלת אותך:"מה קורה שם?" ואת עונה:"משהו סודי" וג'יני שואלת:"אני יכולה להצטרף למשהו הזה?"

אני בסוף אומרת לאימי:"טוב,בתנאי שאם אני באה אנחנו נגור שם במלון קוסמים מפואר ולא באוהל\אכסניה ונצא לחפש את ההורקרוסים רק בבוקר וגם יהיה לנו שם הרבה אוכל טעים בלבד ושאני לא אשמיד את ההוקרוסים אלא רק אחפש אותם איתכם כי זה מגעיל לשבור אותם."

אני מתעתקת לבית שלי בחזרה לוקחת את האנציקלופדיה שלי את דמי הכיס (4 חרמשים וגוז) מרלין(הינשוף שלי) מבין שאני הולכת לאנשהו ועולה על הכתף שלי אני מלטפת אותו ומנסה לחשוב את מה אני בעצם צריכה אחרי כמה דקות של מחשבה אני מבינה שאין באמת משהו מיוחד אני מתלבשת בבגדי מוגלגים ומכניסה את השרביט לתוך הכיס של מכנסי הג'ינס שלי רואה את היומן סוגרת אותו מכניסה לכיס ויורדת במדרגות משאירה פתק על המקרר- הלכתי לארתור ומולי וכניראה שאני לא יחזור מתעתקת בחזרה לבית של ארתור "בטוח שלקחת את כל מה שאת צריכה?" הוא שואל אותי כשרואה שחזרתי "כע למה מה אני עוד צריכה חוץ ממרלין אנציקלופדיה ושרביט?"

אני שונאת לאכזב את הילד, אבל זה באמת לא הקרב שלו - בתקווה אנחנו נצליח במשימה שלנו והוא לא יצטרך להצטרף לקרב הזה לעולם. "מצטערת," אני ממלמלת, למרות שרון כבר מחוץ לטווח שמיעה, והולכת לחפש את ארתור. הורקרוקסים, הוא אומר? זה לא קסם אפל שאני מכירה, אבל אם הוא חושב שזה המפתח לעצור את וולדמורט, אני איתו.

כשאני רואה את אמה מגיעה עם ינשופה ואנציקלופדיה אל המחילה, אני לומדת ממנה, חוזרת לביתי ומביאה איתי את הכלבה שלי, בוני, כמה ביגדי מוגלגים וספר מדריך לעולם המוגלגים. כשאני מתעתקת חזרה למחילה, ג'יני ישר רצה אליי ואומרת ''אני יודעת שאתם מסתירים משהו. לא סתם הגיעה לפה כל המשפחה וכולם בלחץ. ראיתי את אמא רבה עם לילי על משהו ושמעתי את המילה הורקרוקסים, מה זה? אני רוצה להצטרף!''. 'הילדה הזאת!' אני חושבת בחיבה מעורבבת בכעס 'איך אפשר להתמודד איתה? לגלות לה? ''טוב'' אני אומרת ''אי אפשר להסתיר ממך כלום אני רואה. אני עכשיו אספר לך מה אנחנו מתכוונים לעשות, אבל אני מכינה אותך לעובדה שזה לא סתם סוד, ואני לא אשמה אם מולי לא מרשה לך להצטרף'' ג'יני מחייכת ואני מספרת לה.

עמדתי מול הארון הענקי שלי. איזה בגדים אני אקח? כדאי לקחת מה שאני לא רוצה ללכלך, אבל אני אוהבת את כל הבגדים שלי! בדרך כלל, בגלל שאני מתלבשת קצת שונה, אנשים חושבים שזה כי לא אכפת לי ממה שאני לובשת. כן אכפת לי! פשוט בצורה יחודית.
לבסוף בחרתי הרבה בגדים, שמתאימים ליציאה החוצה.
לקחתי את השרביט שלי (מעץ אלון בריטי) וגלימה (בצבע טורקיז, כי זה הכי יפה!) והתחלתי לארוז תיק.

אני פונה ללילי בנחת ואומרת לה שזה לא תלוי בי מה יש שם אבל אשתדל בשמחה לקנות לה קינוח מפואר בזמנים שיתאפשר לי אני מסבירה לה בעדינות שהתנאים לא עומדיםלהיות VIP במסע הזה אבל שזה לא חשוב איפה אלא מי איתך במסע.

רונית,רובי וויזלי
"הורקרוסים זה קסם אפל שבן אדם שם בו את הנשמה שלו,כדי לעשות הורקרוס צריך להרוג בן אדם,לוולדמורט יש 7 הורקרוסים." ארתור עונה לך על כל השאלות ואומר לך:"את כבר מוכנה למסע,רובי? אני לא רוצה שתשכחי פה שום דבר."

מאי,לילי וויזלי
"גבירתי,את לא קובעת פה ואת תקבלי תנאים בסדר,לא כמו שביקשת אבל בסדר." אומרת לך מולי בקצת עצבנות ואת רצה לחדר וקצת בוכה עד שאת מבינה שזה לא יעזור ואת באה לסלון ואת מוכנה לצאת לדרך ורון שואל אותך:"אפשר גם לבוא?"

שוהם,סופי וויזלי
"את בטוחה שאת מוכנה?" שואל ארתור "יהיה חבל אם תשכחי פה משהו ולא יהיה לך אותו לכל המסע." ואת בודקת שוב שלא חסר לך משהו ואת רואה בובה שלך שאת מאוד אוהבת ואהבת ואת לא רוצה להשאיר אותה מאחור מצד אחד,מצד שני זה יהיה מביך אם תהיי איתה במסע.


את מי מעניין איך קוראים לי?, איימי וויזלי
מולי אומרת ללילי:"גבירתי,את לא קובעת פה ואת תקבלי תנאים בסדר,לא כמו שביקשת אבל בסדר." ואת קצת מרגישה רגשות אשם שאת מתערבת בריב שהוא לא שלך וקצת מחמירה אותו ואת פשוט הולכת לבדוק שלא שכחת כלום.

הרמיוני,אמה וויזלי
"לא יודע, משהו אחר שאת מאוד אוהבת ורוצה איתך למסע? יהיה חבל אם מה שאת רוצה לא יהיה איתך במסע כי את שכחת."
את חושבת אם שכחת משהו ואת לא בטוחה אז את הולכת לבדוק ואת בטעות מתבלבת בחדר ונכנסת לחדר של סופי ורואה את הבובה שיש לה ביד.

ליה,קריסטל וויזלי
"אפשר פליז פליז להצטרף?" היא שואלת אחרי שהיא מבינה מה אתם תעשו ואת קצת מתחרטת על זה שסיפרת לה ואת מנסה להגיד לה לשכוח הכל אבל היא לא מסכימה לשכוח עד שתסכימו לה לצאת למסע ורק אחריו היא תשכח ואת בדילמה.