משפחת וויזלי| אשכול משחק

"רוני,זה משהו לגדולים בלבד ועדיף שלא תבוא כי זה יסכן אותך,אם לא נצליח אולי נקרא לך ולג'יני אבל אולי." אני מחרטטת לו משהו כדי שהוא יעזוב אותי כבר ושייתן לי קצת שקט לפני המסע הגדול שעומד לפני שאני לא רוצה ללכת אליו בכלל.

"נראה לי שיש לי הכל, כן," אני עונה, עוברת בראש על תכולת התיק שלי - שק שינה ומזרון שטח, קצת אוכל, בקבוקי מים ובקבוקוני שיקויים לריפוי סוגים שונים של פציעות, בגדים להחלפה, כלי היגיינה... כן, יש לי כל מה שאני צריכה. השרביט שלי, כמובן, עליי. "אז מתי יוצאים? ו... מי בעצם יוצא?" אני מנחשת שמולי או ארתור נשארים במחילה, ומן הסתם רון וג'יני צעירים מדי בשביל לצוד כישופים אפלים.

אני מביטה בסופי סופי רואה אותי ומסמיקה אני חושבת מה לאומר היה ממש מתחשק לי להתחיל לרדת עליה אבל משהו במבט של סופי לא איפשר לי לעשות את זה אני מסתכלת עליה "זה שיש לך בובה לא אומר שאת מוזרה את לא צריכה להתבייש בזה" ולא הסכמתי עם זה בכלל ובכל זאת פעם ראשונה בחיים שלי לא צחקתי על מישהו כשהייתה לי אפשרות וכניראה גם בין הפעמים האחרונות הוספתי במחשבותי והסתובבתי לעבר הדלת

המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש כשהבנתי את הטעות שלי היא 'למה עשית את זה? תראי למה הובלת?'.אבל במחשבה שניה, ''זאת לא אשמתי! זה שג'יני ילדה כזאת מעצבנת ועקשנית לא אומר עליי כלום! למה אני צריכה לסבול ולהיות מבולבלת בגללה?'. ג'יני הסתכלה עליי, ובעיניה עמדו דמעות. ''רגע, אמרתי את זה בקול?'' שאלתי במבוכה. ג'יני שלחה בי מבט אחרון ורצה לחדרה ממררת בבכי. 'אני שונאת את עצמי! שונאת שונאת שונאת!' חשבתי. זו הייתה אחת הפעמים הנדירות והיחידות שמשהו כזה קרה לי, אני תמיד רגועה. התאפסתי על עצמי וחשבתי 'זה הכל לטובה, ככה ג'יני לא תסכן את עצמה. ובכל מקרה זה באמת מה שחשבתי, אז למה לשקר?' עודדתי את עצמי עוד קצת. אחרי כמה דקות מולי נגשה אליי. נבהלתי שאולי ג'יני סיפרה לה והיא לא תרשה לי לצאת לחיפושים, אבל היא רק בדקה אם לא שכחתי כלום. הקשבתי לה, בדקתי הכל וניגשתי לדבר עם רון.

אני עולה במדרגות התלולות בצעדים מדודים כשלפתע אני נפגשת באמה פניה היו מובכות שאלתי אותה מה קרה והיא פשוט היתאלמה והמשיכה הלאה עליתי לקומה העליונה ובתוך ארגז חלוד מנחושת מצאתי מפתח מעבר לביתי הפעלתי אותו.
הגעתי לחדרי הסתתי את הוילון הקטיפתי בתנועה קלה פתחתי את ארון הבגדים שלי והתחלתי לארוז

''מה קורה רוני?'' שאלתי אותו בחיוך מאולץ אחרי התקרית עם ג'יני, והפעם לא הסתכנתי ודיברתי איתו על זה. ''אני בסדר'' ענה רון בקול שלא הכרתי. ''רוני! מה קרה לקול שלך? זו אני חולה או שאתה התבגרת כשלא נפגשנו?' שאלתי בצחוק. רון צחק. ''את גם עולה למעלה לאבא כמו כולם?'' הוא שאל ''אני נורא רוצה לדעת מה אתם עושים שם! פליז פליז פליז תגלי לי!'' הוא עשה לי את מבט הכלב המתחנן החמוד שלו וכמעט שלא התאפקתי, אבל בסוף אמרתי ''יש לי הרגשה שאני לא הראשונה שאתה שואל'' רון נאנח ''עוד כמה שנים כשתגיע לבגרות נספר לך הכל!'' אמרתי והתחלתי לעלות במדרגות. רון נראה כאילו הוא מתכוון להתווכח, אבל אני העמדתי פנים שאני כבר לא מקשיבה.

הערות:
למה אף אחד לא כותב?????? עוד מעט לא נוכל לכתוב כי זה יהיה הקפצות!

סיימתי לארוז וחזרתי למחילה סבא ארתור ראה אותי ושלח אותי לראות מה עם השאר

הבהרה:אין להמשיך את המשחק ללא המשכי
אנונימית,את רק עשית כי ליה השפיעה עליך אז לא אוציא אותך מהמשחק אבל שימי לב להבא
ליה,לא רק שעברת על חוקים גם גררת אחרים אז אני נאלצת,להוציא אותך מהמשחק.
ואחרים וגם את אנונימית,שימו לב שאתם שולטים אך ורק על דמותכם ולא על דמות שנשלטת על ידי ובטח שלא של מישהו אחר.

"כן" אני אומרת, אבל ממש התחשק לי לקחת את הבובה איתי. בסוף לקחתי אותה, כי אני ממש ממש אוהבת אותה.

רונית,רובי וויזלי
כל הגדולים מפרד וג'ורג', ויוצאים עוד כמה דקות את מוכנה לגמרי? את עונה שכן והוא מבקש ממך שתשאלי את השאר אם הם כבר מוכנים.

מאי,לילי וויזלי
רון שמח מאוד ומודיע לג'יני וג'יני בטעות מספרת לו ועכשיו הוא ממש כעוס והוא חוזר אליך ושואל למה אמרת לו סתם?

שוהם,סופי וויזלי
לקחת את הבובה אבל את עדיין מובכת מזה שאמה ראתה את הבובה ובא לך להגיד לה שלא תספר לאף אחד על הבובה אבל את חושבת שזה יהיה כפוי טובה כי היא לא אמרה כלום שהיא ראתה את הבובה ואת לא יודעת מה לעשות

את מי מעניין איך קוראים לי?, איימי וויזלי
את לוקחת את כל מה שאת צריכה ואת חושבת אם חסר לך עוד משהו או שזכרת את כל הדברים שלך.

הרמיוני,אמה וויזלי
את נתקלת במסדרון עם איימי ואת קצת מובכת והיא שואלת אותך:"מה קרה?" ואת מתעלמת והולכת לראות את המצב של מי מוכן ומי לא.

אני בודקת שוב ושוב בתיק שלא שכחתי כלום אני מציצה בתיקים של אחרים לראות שלא שכחתי דברים בסיסיים בטעות וכשאני בטוחה שהכל מוכן ניגשת לאמה לראות האם היא צריכה עזרה בהכנת התיק

אני עוברת בין החדרים עד שאני מוצאת את המבוגרים, נשענת בחיוך כנגד המשקוף ושואלת, "מוכנים לזוז?"

"כי אני רוצה שקט ושתעזוב אותי" אמרתי,אני ממש לא רוצה שיפריעו לי כמה דקות לפני המסע

איימי מתקרבת אלי - אין לי כח עליה! אני מתחמקת משם מהר בלי שאיימי תשים לב

שוהם,לא הגבת הרבה יותר משבועיים במ"ת אז נאלצתי להשתלט על דמותך

רונית,רובי וויזלי
המבוגרים אומרים לך "עוד רגע" אנחנו רק לוקחים מאתר הורקרוסים(נגיד שיש דבר כזה) ויוצאים עם כולם,כולם מוכנים?" ואת מחכה שהם יקחו את המאתר ואז אתם יוצאים למסע!

מאי,לילי וויזלי
רון בורח ובכה קצת ואת סוף סוף מתפנה אבל אז מודיעים לך שיצואים ואת ממלמלת "ביש מזל" ובאה איתם ויוצאת איתם למסע!

את מי מעניין איך קוראים לי?, איימי וויזלי
את הולכת לאמה וראה שהיא מנסה להתחמק ממך ואת לא יודעת למה אז את יורדת לסלון ואת מבינה שאתם יוצאים למסע חיפוש ההורקרוסים!

הרמיוני,אמה וויזלי
את מתחמקת מאיימי והיא מבינה את הרמז ויורדת לסלון ואז קוראים גם לך כי רוצים כבר לצאת ואז גם את יורדת ויוצאים למסע!