עולם האפר||אשכול הרשמה, מאושר

*קרדיט לניתאי על הביטוא.

מ"ת זה נכתב על ידי קאלאדין (The Mistborn Lord) ומיועד לשימוש בקהילת Hportal
בלבד. המ"ת מבוסס על סדרת הספרים "הערפילאים", אין צורך להכיר את הספרים כדי להשתתף במ"ת.

עולם האפר||אשכול הרשמה


על העולם:

בעולם הנקרא סקדריאל יש דברים שונים מאוד מכדור הארץ. הררי אפר מפיצים אפר על כל הארץ ומאפירים את השמיים, השמש אדומה כמו דם, הצמחים חומים ונוקשים, והערפילים מגיעים בלילות. העולם יחסית קטן. ועל כולו שולט שליט רודן בן אלמוות שמכונה השליט הגדול. באזורים השוממים שמחוץ לערים קיימים מגוון יצורים מזוויעים.

הקולוסים
ענקים כחולים דמויי אדם אך לא תבוניים אלו ממשיכים לגדול כל חייהם אך העור שלהם לא גדל ככה שהעור של קולוסים גדולים נמתח על הבשר. לקולוסים יש רק שתי רגשות. רוגע ותאוות דמים.

הערפאים
יצורים מוזרים אלו הם גושי ריר שקוף שמשתמשים בחלקי יצורים שונים בשביל ליצור לעצמם גפיים ופרצופים.
שונה מהאמונה הרווחת הם לא מסוכנים.

הקנדרה
יצורים אלו הם בני דודם של הערפאים, רק בשונה מהערפאים הם תבוניים. הם לוקחים עצמות של בני אדם בשביל להתחזות אליהם ומשמשים בדרך כלל למטרות ריגול.

האינקוויזיטורים

יצורים מזוויעים אלו הם משרתיו של השליט הגדול. הם נראים כמו אנשים רגילים אך גבוהים יותר, לבושים שחורים ושתי יתדות גדולות תקועות בעיניהן דבר שלא מפריע להם לראות. האינקוויזיטורים ניכנים בכל היכולות האלומנטיות.

האצולה הטריסאים והסקאא

בסקדריאל יש שלושה מעמדות, האצילים העשירים ששולטים בעולם תחת שלטונו של השליט הגדול והסקאא העבדים של האצילים שהם חסרי כל זכויות הולכים בבגדים בלויים ומנסים לחיות בעזת או לשרת אדון אציל או לגנוב. יש גם סקאא מעתים שמורשים למכור בחנויות. מדי פעם נולד בטעות מעורב חצי סקאא וחצי אציל אותם האינקוויזיטורים מנסים לתפוס. יש גם את הטריסאים, עם שכמעט נכחד שחלקו ניכן ביכולת התכמות (הסבר בהמשך) הטריסאים משומשים בדרך כלל כמשרתים למעמד הגבוהה.

שלושת אומנויות המתכת


האלומניטיקה
אנשים שניכנים ביכולת האלומנטיקה יכולים לבלוע סוג אחד של מתכות שנותן להם יכולות שונות, אנשים אלו נקראים ערפילנים, יש גם אנשים שמסוגלים לבלוע את כל סוגי המתכות והם נקראים ערפילאים. ערפילאים וערפילנים בולעים מתכת וזה יוצר להם מאגר כוח של המתכת הזאת (המאגר הוא בתוך הגוף), את המאגר הם יכולים לשרוף (להשתמש) וכך הם משתמשים בכוח. (שימו לב המאגר הוא לא אין סופי אם אני בולע גוש מתכת זה יספיק לי לזמן מוגבל) אלומטיקה מתגלה בעיקר אצל אצילים אבל יש מקרים גם שהיא מתגלה אצל סקאא או מעורבים בגלל זה האצילים עורכים לילדיהם תהליך הנקרא שבירה שבו הם מכים את ילדיהם בשביל לגלות אם הם אלומניטקנים.

פלדה:
ערפילן השורף פלדה (הנקרא קלע) מסוגל לדחוף מתכות ממנו. כשקלע שורף פלדה קווים כחולים יוצאים מחזהו ומצביעים אל עבר מקורות מתכת קרובים. דחיפות פלדה קשורות במובן רב למשקל של הבן אדם, אם מישהו דוחף מטבע שיותר קל ממנו המטבע יעוף אבל אם מישהו ידחוף מטבע שעל האדמה הבן אדם יעוף, קלעים רבים זורקים מטבעות בשביל לדחוף אותם וככה "לעוף". שימו לב קלעים לא יכולים לדחוף דברים שעשויים מאלומיניום או דברים שנמצעים בתוך גוף של בן אדם למשל: קלע לא יכול לדחוף עגיל שמנוקב בתוך אוזן של מישהו.

ברזל:
ערפילן השורף ברזל הנקרא מושך יכול למשוך אליו מקורות מתכת. כשמושך שורף ברזל קווים כחולים יוצאים מחזהו ומצביעים אל עבר מקורות מתכת קרובים. משיכות ברזל כשורות במובן רב למשקל של הבן אדם, אם מישהו מושך מטבע שיותר קל ממנו המטבע ימשך אליו אבל אם מישהו ימשוך חפץ שיותר כבד ממנו האדם ימשך אל החפץ. כמו קלעים מושכים לא יכולים למשוך חפץ שבתוך גוף אדם.

פיוטר:
ערפילן השורף פיוטר הנקרא בריון יכול להעצים את יכולותיו הגופניות. כשבריון שורף פיוטר כל יכולותיו הגופניות גדלות, הוא הופך למהיר יותר, חזק יותר וכן מסוגל לרוץ מרחקים גדולים בלי להתעייף ולהתעלם מפציעות. פיוטר יכולה להיות גם מסוכנת בגלל שהיו מכרים שבריונים שרפו המון פיוטר והגוף שלהם התעלם מהפציעות שלו ככה שכשנגמר להם הפיוטר הם מתו מיד בגלל שהגוף שלהם התעלם מהפציעות.

בדיל:
ערפילן השורף בדיל הנקרא מבדיל יכול להעצים את חושיו. כשמבדיל שורף בדיל כל חושיו מתחדדים והוא יכול לראות למרחקים עצומים (אפילו דרך הערפילים) כמו כן הם גם יכולים לשמוע הרבה יותר טוב, להריח טוב הרבה יותר וחוש ריח מתפתח מאוד. שריפת בדיל יכולה גם להפריע אם יש אור ממש חזק, רעש מחריד או כאב מייסר. מבדילים יכולים להעלים השפעת שיכרון על ידי שריפת בדיל.

פליז:
ערפילן השורף פליז הנקרא מרגיע יכול להרגיע רגשות של אדם. כשמרגיע שורף פליז הוא יכול להרגיע רגשות של בן אדם למשל: אם מישהו כועס עליו הוא יכול להרגיע את הכעס שלו וככה הבן אדם יכעס פחות או בכלל לא. מרגיעים בדרך כלל צריכים להיות אמפתיים מאוד כי הם לא יכולים לחוש איזה רגש הבן אדם מרגיש, הם יכולים לנסות להרגיע את הכעס של בן שלא באמת כועס אז זה לא יעשה כלום.

אבץ:
ערפילן השורף אבץ הנקרא משלהב יכול לשלהב ולחזק רגשות של אחרים. כשמשלהב שורף אבץ הוא יכול לחזק רגשות של בן אדם, למשל: אם שני אנשים כועסים אחד על השני הוא יכול לחזק את הכעס בשביל שהם יתחילו לריב, מצד שני הוא יכול לשלהב את החברות שלהם ואז הם ישלימו. משלהבים חזקים במיוחד יכולים לגרום לשני אנשים שכועסים אחד אל השני ממש לתקוף זה את זה.

ערד:
ערפילן השורף ערד הנקרא גלאי יכול לחוש פעימות אלומנטיות. כשגלאי שורף ערד הוא יכול לחוש כשאנשים באזור שלו משתמשים באלומנטיקה, רוב הגלאים גם יודעים לזהות את סוג הפעימות. למשל אם קלע שורף פלדה בעזור של הגלאי, הגלאי יכול לחוש את זה וככה לגלות איפה האלומניטקן.

נחושת:
ערפילן השורף נחושת הנקרא מערפל יכול להסתיר פעימות אלומנטיות. כשמערפל שורף נחושת הוא יוצר משהו שנקרא עננחושת שמסתיר את כל האלומטיקנים באזור שלו מפני גלאים. כמו כן מערפלים חסינים בפני השפעות של משלהבים ומרגיעים.

לא ידוע:
יש עוד כמה מתכות שלא ידעות לציבור הרחב שכרגע גם אתם לא יודעים מה השימוש שלהן.

התכמות:
אינכם יודעים הרבה על יכולת התכמות אך אתם יודעים שהעיקרון שלה זה שהטריסאים אוגרים יכולת בתכשיט ממתכת ויכולים להשתמש בכוח במועד מאוחר יותר.

המלורוגיה:
יכולת זאת גם לא ידועה כל כך אך אתם יודעים שהיא קשורה איכשהו לאינקוויזיטורים.

אז מי אתם?
אתם בני נוער בגילאים 14-20, אתם שמונה דמויות ארבע סקאא וארבע אצילים. אתם ערפילנים אחד מכל מתכת. ונפגשים באזור מחוץ לעיר מסיבות שונות לא חייבים 8 רשומים כשנגיע ל6 המ"ת יתחיל.

חוקים-
-כל החוקים הגלובאליים וחוקי הפורום חלים גם פה.
- בבקשה לשמור על שפה נקיה- הדמות שלכם יכולה לקלל, אבל משתמש שידבר לא יפה למשתמש אחר יצא מהמשחק.
-חוק הידע- מה שאתם יודעים לא בהכרח הדמות יודעת (זה תקף בעיקר למשתמשים שקראו את הספרים אבל גם למשתמשים שלא).
-חוק השליטה- אתם יכולים לשלוט אך ורק על הדמות שלכם.
- אם לא תוכלו להתחבר ולשחק מאיזה סיבה כלשהי למשך יותר משבועיים, בבקשה תודיעו לי מראש.
אם לא הייתם פעילים במשך שבועיים ולא הודעתם לי מראש אאלץ להרוג את הדמות שלכם.

הערות-
אם אתם צריכים עוד מידע על סוג כלשהו של ערפילן או על העולם עצמו תשלחו לי ה"פ.
-יכולים להיות רק ארבעה סקאא וארבעה אצילים תבדקו לפני שאתם נרשמים אם יש מקום בדמות שאתם רוצים כי אני מעדיף לא ליצור כאן ריבים על מקומות.

רשומים:

פלדה אציל\סקאא: נטע פיצה זה אני. לילי מנטור אצילה
ברזל אציל\סקאא: רונית Fandom Girl, אדרה ליסטלאן אצילה
פיוטר אציל\סקאא:יולי מישל ת, לוסי בלק סקאא
בדיל אציל\סקאא: נטע בקביק222, ניקס צ'ס סקאא
פליז אציל\סקאא: קלישה קלישה המהלכת, סרין הסה אצילה
אבץ אציל\סקאא:
ערד אציל\סקאא: שוהם, אליזבט אצילה
נחושת אציל\סקאא:

שמורים:

פלדה אציל\סקאא:
ברזל אציל\סקאא:
פיוטר אציל\סקאא:
בדיל אציל\סקאא:
פליז אציל\סקאא:
אבץ אציל\סקאא:
ערד אציל\סקאא:
נחושת אציל\סקאא:

שם+כינוי:נטע,פיצה זה אני
שם הדמות:לילי מנטור
מגדר+נטיה מינית:בת,רגיל
אציל\סקאא: אציל
מתכת אלומנטית:פלדה
גיל:10
מראה: לפחות 8 שורות, יש לה שיער בהיר יחסית בצבע בלונד ויש לה עיניים כחולות יפות מאוד, היא לובשת לרוב בגדים בהרבה צבעים שונים וכל יום משנה משהו כך שיוצא שהיא אף אבל אף פעם לא לובשת אותו הדבר במשך שנה. היא סובלת מקצת פצעוני בגרות שהיא מנסה לכסות אותם באיפור מפני האחרים כדי שלא יצחקו עליה למרות שאין על מה לצחוק על הפצעונים. היא נמוכה( בגובה: 1.49 שזה די נמוך לגיל ארבע עשרה) כי יש לה בעיות של גדילה וכמו כן, יש לה גם ידיים ורגליים דיי קצרות אבל לא אכפת לה כל כך מזה כי היא אומרת ש:"אני אוהבת את עצמי לא משנה מה" למרות שהיא שמה איפור על הפצעונים והיא אומרת את משפט זה כי היא רוצה עוד יותר להוריד את החשדות שהיא מסתירה משהו בפנים. ההורים שלה תמיד אומרים לה בנוגע לחולצות:"לילי, תבחרי ללבוש כמה בגדים ולא בגד אחר כל שנה ויהיה קל הרבה יותר" ואז היא אומרת:" אבל אני אוהבת את הייחודיות הזאתי וזאת מי שאני". כמו כן גם ממנה יוצאים קווים כחולים כשהיא שורפת פלדה אבל היא לא אוהבת את זה ככה והיא רוצה שזה ייפסק אבל היכולת שלה לשרוף פלדה לא. היא מאוד אבל מאוד שונאת כשמתעסקים לה עם האיפור "המסווה". היא מאוד שונאת כשהוריה מנסים לשכנע אותה לבחור כמה צבעים שיהיו לה לאותה שנה ללא גיוון ואומרת להם:"בבקשה אל תתערבו לי בבגדים" והם אומרים כשהם מבינים שהניסיון לשכנע ואתה לא יעזור:"טוב בסדר אבל נסי לצמצם קצת את ההחלפה של כל יום לבגד אחר." והיא אומרת שבסדר אפילו שהיא לא מתכוונת לכך. היא לוקחת איתה תמיד כציוד סכינים מפלדה כדי שיהיה לה להגנה עצמית למקרה שיתקפו אותה כי היא מפחדת שיתקפו אותה פתאום סתם ככה והיא לא תהיה מוכנה.
אופי: לפחות 8 שורות, לילי, היא ילדה די חברותית אבל היא נקמנית מאוד דוגמא לנקמנותה: פעם,אחד מהילדים שהיא מכירה גנב לה את הפלדה בדיוק כשהתכוונה להמיס אותה ולא היה טוב. אז כשהוא יום אחד, התאמן בלשרוף בדיל ואז היא לקחה לו גם את הבדיל למרות שהוא היה באמצע בחינה. לילי היא ילדה די חכמה וסקרנית שרוצה ללמוד עוד על הפלדה ועל מתכות אחרות שיש בעולם ואחרים יכולים לשרוף אותן. מאוד חשוב לה המראה למרות שהיא אומרת:"אני אוהבת את עצמי לא משנה מה" והיא אומרת זאת כדי להסתיר עוד יותר את זה שהיא מסתירה באיפור פצעוני בגרות למרות שאין על מה לצחוק או ללעוג לה עליהם. היא לרב ילדה שמחה אבל כשמכעיסים אותה היא יוצאת מכלל שליטה והיא עצבנית בטירוף ולא כדאי לדבר איתה כשהיא עצבנית מאוד. היא לא אוהבת כשבוחרים לה את הבגדים כי היא אוהבת לבחור לעצמה כל יום במשך שנה משהו אחר ואז הסדר חוזר על עצמו שנה אחרי זה וככה היא כל שנה למרות שהוריה אומרים לה שזה לא יפה כך ושלא כדאי לה לעשות את זה אבל היא אומרת:"בבקשה אל תתערבו לי בבגדים" והם אומרים כשהם מבינים שהניסיון לשכנע ואתה לא יעזור:"טוב בסדר אבל נסי לצמצם קצת את ההחלפה של כל יום לבגד אחר." והיא אומרת שבסדר אפילו שהיא לא מתכוונת לכך שזה אומר שהיא מאוד עקשנית. היא גם קצת מפוחדת כי היא כל הזמן חוששת שפתאום יתקפו אותה סתם ככה והיא לא תהיה מוכנה. היא גם תמיד ואהבת לעזור לאחרים ופעם היא ראתה ילד מנסה לשרוף את ברזל ובגלל שהיא מתעניינת במתכות אחרות היא יודעת איך שורפים את המתכות נכון ומיד זיהתה שהוא לא שורף נכון והוא עלול להיפגע ומיד רצה לעזור לו אפילו שהיא לא הייתה חייבת ולא עזבה אותו עד שראתה שהוא יודע לשרוף נכון את הברזל ולא מסתכן.
רקע: לפחות 13 שורות, בגיל שנה, לילי חלתה במחלה נוראית בשם סקורפלזיוס והתסמינים של המחלה הם: חום גבוה(42 מינימום), כאבים נוראיים בגוף, שיעולים ללא הפסקה ועוד כמה שהם נוראים מדי בשביל שיהיה אפשר לכתוב אותם. בגיל שנתיים, המחלה שלה מחצית עברה כי היא הלכה לרופא מוסמך והוא שלח אותה לטיפול דחוף ועשו לה אותו והיא עברה אותו בהצלחה אז עכשיו יש לה רק:חום נמוך(39 מקסימום),כאבים חלשים ושיעולים מדי פעם. באותה שנה היא למדה ללכת כי היא הייתה תינוקת מאוד חכמה והיא למדה מהר כשניסו ללמד אותה כך שיצא שבגלי שנתיים כשהתינוקות האחרים לומדים לשבת כמו שצריך(סתם דוגמא) היא כבר יודעת ללכת. בגיל 3, היא נגעה בברזל פעם ראשונה והוריה ניסו להרחיק ממנה את הפלדה כי הוריה קצת חששו שהכוחות שלה יגיעו מוקדם מדי ולא יהיה לה הרבה ילדות ולהיות ילדה רגילה עד שיגיועו הכוחות אז הם החביאו ממנה כל דבר שאפילו עשוי ממתכת. בגיל 4 היא חיפשה מתכות כי היא הייתה סקרנית מאוד למה החביאו אותן ממנה והיא מצאה חתיכת פלדה ובטעות הצליחה ל"שרוף" אותה והוריה ראו שחסר לםה חתיכת פלה והבינו שהיא ניסתה ל"שרוף" אותה והם נתנו לה עונש כבד למרות שהיא הייתה רק בת ארבע וסילקו כל חתיכת מתכת מהבית. בגיל חמש היא עדיין הייתה בעונש על מה שהיא עשתה בגיל ארבע והיא ברחה מהבית ולקחה לעצמה את כל מה שהיא צריכה כדי לברוח והיא פשוט ברחה מהבית וחיה בארץ שלהם עד שמצאו אותה והוריה נתנו לה עונש יותר כבד על הבריחה מהבית ללא הבנה והיא הבטיחה לעצמה שפעם הבאה היא תארגן לעצמה את הבריחה טוב טוב שלא ימצאו אותה. בגיל 6 היא כבר התחילה ללמוד ומצאה לעצמה הזדמנות לקנות לעצמה פלדה והיא רצתה ל"שרוף" אותו כי זה כיף לה דווקא לא בבית שלא יראו שחסר ולא ידעו שהיא עשתה זאת אבל הבעיה שבדיוק כשהיא קנתה עברה אחת האויבות שלה "מאיה" ומאיה ידעה שהוריה לא מסכימים לה ל"שרוף" פלדה אז מאיה ניסתה בכל דרך להגיד להוריה ללא הצלחה והסוד הזה נשמר כי למאיה כבר היה נמאס לחפש דרכים להלשין והיא לא סבלה מעונש. בגיל 7 נגמר לה העונש הכבד שהטילו עליה הוריה בגלל זה שהיא ברחה מהבית ו"שרפה" פלדה למרות שהוריה אמרו לה שלא והיא עדיין לא אהבה את הוריה וכשהיה לה יום הולדת 7 הוריה צעקו עליה ביום הולדת כי היא רצתה לשחק משחק שקשור למתכות והיא ממש הובכה מהצעקה וזה היה עד כדי כך קיצוני שהיא ביקשה במשאלה שלה שהם ימותו.בגיל 8 מה שהיא ביקשה במשאלה שלה בגיל שבע קרה חלקית אמא שלה חלתה באותה המחלה שהיא חלתה בגיל שנה ולעומתה אמא שלה כן מתה מהמחלה הזאת והיא נשארה רק עם אביה וגילתה שהוא התנהג אליה לא יפה ונעים בגלל השפעתה של אמה ובגלל שאמה מתה אביה יותר נחמד אליה כי אין לו מישהו שישים עליו לחץ על שטויות.בגיל 9 היא התקדמה ממש בלימודים ונהייתה תלמידה מצטיינת כי מה מסתבר? בגלל הוריה היא הייתה תלמידה רק סבירה ולא מצטיינת ואביה היה גאה בה על ההשגים. באותה שנה גם אביה הסכים לה להתחיל ללמוד "שריפת" פלדה אחרי שהוא הבין שהיא צריכה לדעת ל"שרוף" פלדה וגם בזה היא הצטיינה. בגיל עשר היא כבר ידעה ל"שרוף" ממש טוב פלדה ללא שום בעיה והיא כבר הייתה נערה והיא הייתה מוכנה כבר לצאת לעולם הגדול.
סטטוס התקדמות:סיימתי!
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: red
הערות:

נטע, שמורה אם את צריכה עוד מידע תפני עלי בינשוף

שם+כינוי: יולי בצד
שם הדמות: לוסי בלק
מגדר+נטיה מינית: נקבה
אציל\סקאא: סקאא
מתכת אלומנטית: פיוטר
גיל: 14
מראה: יופיה הטבעי של לוסי הוא מהמם, אבל קשה לראות את זה בגלל שלוסי עושה הרבה ''עבודות שחורות'' אצל האצילים שהיא עובדת אצלם. לדוגמה, היא מנקה אחים, מנקה את הבית, מוציאה את הזבל וכו, אז היא תמיד מלוכלכת. ללוסי יש שיער חום בהיר. הוא מגיע לה עד אמצע הגב, והוא מלא בקשרים, כיוון שאין לה שמפו ומרכך טובים. אבל בקושי רואים את הקשרים כי השיער שלה מאוד עבה. אין לה ספר מקצועי לספר אותה, אז אמא שלה מספרת אותה, ולדעתה של לוסי זה נראה טוב כמו של ספר מקצועי. לוסי לא בררנית לגביי איסוף השיער שלה. לפעמים היא עושה קוקו, לפעמים צמה, זה לא באמת אכפת לה. בדרך כלל היא לא משאירה פזור כדי שלא יהיה לה יותר קשרים ממה שכבר יש לה. ללוסי אין פוני, אבל השיער שלה כן מכסה לה קצת את המצח, אבל זה לא מספיק ארוך כדי להיחשב כפוני. ללוסי יש עיניים כחולות בהירות מהממות. יש ללוסי עור בהיר יחסית, והיא מאוד מקפידה על הגיינה. יש לה פה ושם פצעונים, אבל זה בדרך כלל במקום שאי אפשר לראות, כמו נגיד גבוה במצח שהשיער מסתיר את זה. ללוסי יש פנים עגלגלות. הריסים של לוסי נראים כאילו היא שמה מסקרה, למרות שהיא לא מתאפרת. הלחיים שלה ורדרדות ויש לה אף די קטן. יש לה אוזניים בגודל ממוצע, ושפתיים לא עבות מדי ולא דקות מדי. גם בשפתיים זה נראה כאילו היא שמה אודם. ללוסי אין נמשים. לוסי לובשת כל יום אותו הדבר, תלבושת מרופטת של מנקה. יש לה רק שתיים כאלה, אחת שתהיה לה בזמן שהיא מכבסת את השניה. התלבושת נראית כמו שמלה לבנה קצרה. לא הייתי אומרת ששלוסי יש שיניים מושלמות, אבל יש לה שיניים יחסית ישרות ולבנות. לוסי יחסית נמוכה לגילה, היא מטר חמישים. ללא המסת הפיוטר היא יחסית חלשה, ואפשר לראות שאין לה שרירים. לוסי היא רזה כי היא לא אוכלת הרבה. יש לה ידיים דקיקות ורגליים גם כן דקות. קשה לפרש את הרגשות של לוסי דרך פניה, המבט הרגיל שלה הוא מאוד... רגיל. אתם כנראה לא תראו את לוסי הרבה ברחוב. היא יוצאת מהבית של משפחת גריי רק בשביל עבודות. היא לא מסתובבת בחוץ הרבה סתם ככה. רוב נקודות החן של לוסי הן במקום שלא רואים. יש לה נקודת חן בעורף, ואחת גבוה במצח, איפה שהשיער מסתיר. יש לה אחת גבוה ברגל, ואחת ביד ימין. כשלוסי מחייכת, יש לה גומות. ללוסי יש ציפורניים לא ממש ישרות ודי קצרות. אין לה משייף ציפורניים אבל כן יש לה מספרי ציפורניים, היא פשוט לא תמיד גוזרת את זה טוב. ללוסי אין לק. יש ללוסי מין ''כתמים'' לבנים על הציפורניים שמעידים על חוסר חלבון. יש לה כמה צלקות, שתיים בגב, אחת ביד שמאל ואחת ביד ימין. ללוסי יש גוף יחסית דק (לא קשור לרזה, פשוט המבנה גוף הוא דק).
אופי: האופי של לוסי השתנה מאוד בין השנים. כשהיא הייתה ילדה, היא הייתה אופטימית ושמחה. זה עוד היה לפני שהיא התחילה לעבוד, והיא הייתה יוצרת משחק מכל דבר. בסביבות גיל שבע היא התחיה לעבוד בנקיונות. אז האופי שלה באמת השתנה. משפחת גריי התחילה להתנהג אליה בצורה הרבה יותר דוחה, ולוסי חטפה מכות על עבודה לא טובה הרבה פעמים. מאז, לוסי היא ילדה אדישה. היא ממש שקטה ולא ניתן לראות מה היא מרגישה על פי פניה. רוב הזמן, יש לה מבט אדיש. בתוך תוכה, היא כועסת על החיים. היא כועסת על זה שהיא סקאא, על זה שאלה החיים שלה. היא תקח כל הזדמנות שיש כדי לברוח. היא לא עשתה את זה עדיין כי אמא שלה לא מסכימה לבוא איתה. אמא של לוסי היא הבן אדם היחיד שלוסי אוהבת. באופן כללי, לוסי שונאת אנשים. היא שונאת את הממשלה ושונאת את העובדה שסקאא עבדים. אבל אמא שלה היא יוצאת מן הכלל בשבילה. לוסי היא לא תמימה וקשה להרוויח את את האמון שלה. אבל אם הרווחתם את האמון שלה, הרווחתם חברה נאמנה. ללוסי אף פעם לא היו חברים ולכן סביר להניח שהיא תידבק אליכם וגם לא ממש תדע איך להתנהג. ללוסי אין קשרים חברתיים. היא מעולם לא הלכה לבית ספר או הלכה למקומות כמו חוגים כדי לרכוש חברים. לכן אם תפגשו אותה, סביר להניח שהיא לא תדע איך להתנהג. זה יכול להתבטא בחוסר טאקט מוגזם, או נימוסים נוראיים. כל עוד יש ללוסי הזדמנות, היא תנסה להיות מרדנית. אצל משפחת גריי היא לא תעשה את זה כי היא יודעת שיתפסו אותה. משפחת גריי הם משפחה מאוד עשירה ביחס לשאר האצילים. יש להם שומרים וזה כמעט בלתי אפשרי לצאת מהבית אלא אם כן יש לך אישור מהמשפחה. לוסי היא אמיצה, ואם באמת תהיה לה תוכנית היא תברח. לוסי פוחדת רק מכמה דברים קטנים, וביניהם הכוח שלה. היא לא שולטת בו לגמרי, והיא מפחדת בטעות לעשות דברים שהיא לא התכוונה לעשות, דברים שיעשו נזק גדול. לוסי מתאמנת מדי פעם בסתר על הכוח שלה כדי שבבוא היום היא תוכל להשתמש בו בלי לאבד שליטה. מי שלוסי הכי שונאת זאת איימי, הבת של הזוג גריי. איימי תמיד גרמה ללוסי לעשות עבודות מלוכלכות, כמו לנקות את האח, להוציא את הזבל וכו'. הסיבה היא שאיימי מקנא בלוסי, על היופי שלה, והיא מנסה לגרום לה להיראות מכוער בעזרת עבודות מלכלכות. בכלל, לוסי שונאת את כל משפחת גריי. והיא נשבע לעצמה שאם יהיה לה את ההזדמנות היא תנקום בהם.
רקע:לוסי נולדה להוריה ב14 באפריל. שני הוריה עבדו כמשרתים למשפחת אצולה בשם משפחת גריי, יש את ספיר, אישה כבת ארבעים, בעלה ג'ון, בן ארבעים וחמש, והילדה שלהם, איימי, שהיא בגילה של לוסי. הם גרו אצלם בבית במגורי המשרתים. ללוסי היה חדר נפרד משל הוריה, אבל הוא היה פצפון. כשלוסי הייתה בת שנתיים, אבא שלה חלה בסרטן. משפחת גריי לא ממש עשו משהו בשביל לעזור לו. הוא כן לא עבד ושכב במיטה כל היום, היה כמה ביקורי רופא אבל חוץ מזה, כלום. בלי בתי חולים, בלי תרופות, בלי רופאים שיותר מקצועים בסרטן. כעבור חודשיים, הוא מת. לוסי לא ממש זוכרת אבא שלה. יש לה תמונה ממוסגרת שלו בחדר הקטן שלה, אבל אין לה זכרונות ממנו. אמא של לוסי הייתה תופרת למשפחת גריי לפעמים, אז כשלוסי הייתה בת חמש אמא שלה הכינה לה בובה של חתול. עד היום, לוסי ישנה עם הבובה הזו. זה הצעצוע היחיד שאי פעם היה לה. גם אם היא תברח מהבית של משפחת גריי, היא כנראה תקח את זה איתה. כשלוסי הייתה בת שבע, היא התחילה לעבוד אצל משפחת גריי. בהתחלה היא חשבה שזה יהיה כיף. היא הייתה מסתכלת על אמא שלה מטאטא הרבה, וזה נראה לה מגניב. אבל היא אף פעם לא התנסה בזה לפני גיל 7, כי גברת גריי לא רצתה שהיא תשבור משהו. עד מהרה, לוסי הבינה שזה לא כיף כמו שהיא חשבה. היא הייתה צריכה לעבוד המון שעות ביום, ועל כל דבר לא נכון שהיא עשתה היא הייתה מקבלת מכות. לפעמים גם נוצרו לה צלקות מזה (הצלקות שתיארתי במראה). מאז שהיא התחילה לעבוד אצל משפחת גריי, היה לה אוסף של דברים קטנים שהיא מצאה. יום אחד, בגיל שמונה, היא מצאה מתכת פיוטר. היא שמרה את זה אצלה בכיס, אבל היא לא הספיקה לשים את זה בחדר שלה. לוסי לא ידעה שזה פיוטר, היא לא ידעה שזו מתכת בכלל. בדיוק קראו לה ללכת ליער לאסוף קרשים שהיא מוצאת. בדרך לשם, היא התחילה לחשוב שמה שהיא מצאה זה בטח איזה מאכל. אז היא בלעה את זה, ומייד עוותה את פניה; זה לא היה לה טעים (כמובן). ביער היא אספה קרשים, אבל היא לא שמה לב והחליקה לבור. היא החזיקה חזק בקצה, אבל היא הייתה בטוחה שהיא הולכת ליפול. פתאום משום מקום, היא הרגישה משהו בגוף, והחליטה לסמוך על האינסטינקטים שלה. והאינטסיקטים שלה אמרו לה לקפוץ. לא לבור, אלא למעלה. ובזכות המתכת שהיא בלעה, היא הצליחה לקפוץ מעל הבור וככה להינצל מנפילה. בהתחלה היא הייתה ממש מבולבלת, והיא לא הבינה מה קרה. היא שמרה על זה בסוד, היא לא ידעה מה זה אלומניטיקה. רק בגיל תשע, שהיא התחילה ללכת לכפר כדי לעשות קניות למשפחת גריי, היא התחילה לשמוע אנשים מדברים על זה, ואפילו אנשים שעושים את זה. ואז, היא הבינה מה קרה לפני שנה. היא מצאה חנות מתכות, והשתמשה בחלק מהכסף כדי לקנות עוד מתכת פיוטר. היא הסתירה את זה ולא גילתה למשפחת גריי שהיא קנתה את זה עם הכסף שלהם. וזה עבד בסדר, משפחת גריי כמעט אף פעם לא עשו קניות והם לא ידעו את המחירים של דברים. וככה לוסי חזרה על זה, והיא הייתה קונה מתכות ומתאמנת על אומנות הפיוטר בסוד. כשלוסי הייתה בת 11, אחרי שנתיים של אימונים בסתר,היא ידעה בערך את האלומנטיקה של הפיוטר. עד היום היא לא שולטת בזה בצורה מושלמת, אבל היא כן יודעת איך להשתמש ביכולות שלה בזמן שהיא בולעת את המתכת. כשלוסי הייתה בת 13, היא החליטה שהיא הולכת לתכנן תוכנית בריחה. היא לקחה כמה ניירות ועיפרון, והתחילה לסרטט. לוסי לא ממש חכמה, אז רוב הרעיונות שלה היו די מופרכים, וזו הסיבה שהיא אף פעם לא הוציאה את התוכניות שלה לפועל. אבל עדיין, זה מעודד אותה בזמן שהיא עובדת.
סטטוס התקדמות: גמור. יצא ממש קצר יחסית למה שאני עושה בדרך כלל :(
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: royalblue
הערות:מקווה שהטופס בסדר מבחינת היגיון
וזה נראה לי הטופס הכי קצר שכתבתי לדמות אי פעם

יולי!. שמורה אם את צריכה עוד מידע על פיוטר/העולם תשלחי לי ינשוף

שם+כינוי: נטע, בקביק 222
שם הדמות: ניקס צ'ס
מגדר+נטיה מינית: זכר
אציל\סקאא: סקאא
מתכת אלומנטית: בדיל
גיל: 14
מראה: לניקס יש שיער שחור במקור, אבל הוא אוהב כובעים, אז לרוב יש על ראשו כובע. הגובה שלו הוא מטר ו50 סניטימטרים. העור שלו תלוי קצת במצב, למשל אם הוא מבואס העור שלו יהיה חיוור יותר. אין לו פצעונים. יש לו עיניים ירוקת, שהן או זדוניות או דכאוניות. יש לו גבות לא עבות במיוחד. השפתיים שלו הן אדומות. יש לו אף די קטן. יש לו ידיים ורגליים די ארוכות, יחסית לגובה שלו. האצבעות שלו ארוכות. הוא לא פוחד להתלכלך אבל מעדיף שלא להתלכלך. השיער שלו בתסרוקות שונות מדי פעם. הוא די חזק, כי הוא מוצא בספורט דרך מעולה לפרוק רגשות. הוא אוהב לשים לפעמים כובעים. הוא לרוב מתלבש בגווני שחור ואפור. לארועים חגיגיים הוא לובש לרוב את חולצת הכפתורי השחורה שלו ואת המכנסיים האפורים מכותנה שלו. ניקס טוב מאוד בטיפוס.האוזניים שלו קצת מחודדות. יש לו אף קצת קטן. הוא אוהב צעיפים, כי הם מסתירים אותו. הוא לא אוהב מעילים. הם מכבידים אליו. הספורט המועדף עליו הוא ריצה, אז הוא מאוד מהיר. הוא יחסית רזה, אז הוא משתחל להרבה מקומות. הוא זריז. הסחבות שהוא לרוב לובש בזמן חבורה. הוא בעיקר פורץ להמון מקומועבודה הן בצבע בז, אבל הוא ממש לא אוהב ללבוש אתון, אז הוא תמיד מנסה להתחמק מהעבודה. הוא לא יכול ללבוש הרבה פעמים את הבגדים שהוא אוהב, כי יכולים לחשוב שהוא גנב אותם (וזאת האמת). בנוסף, יש לו כמה צלקות, או בגלל אפשנק, או בגלל הספורט, לרוב.
אופי: ניקס הוא לרוב דכאוני, אבל לפעמים הוא יותר שמח. הוא מרבה לצחוק על אחרים ועל עצמו. הוא אוהב למתוח אנשים בצורה קצת מרושעת. ניקס יכול לחבב את החברים שלו, אבל הוא יכול גם ממש לכעוס, אז אין לו המון חברים. הוא לרוב מתבודד. הוא אוהב ללמוד ולקרוא, אז הוא חכם. הוא שונא שצוחקים עליו, אלה אם כן הוא זה שצוחק עליו. הוא ממש אוהב ספורט, למרות שהוא גם אוהב לקרוא. לעיתים רחוקות הוא שורק. הוא תופס דברים מהר. קשה להפתיע אותו. הוא טוב בלגנוב, אבל מעדיף שלא, בגלל הסיכון שיתפסו אותו ונכלאו אותו ואת משפחתו. הוא מעדיף רגוע, אבל הוא לא חושש לצאת למסעות. הוא די אוהב לנמנם, אבל הוא לא כל כך אוהב לישון. לא אוהב אנשים חדשים. הוא אוהב הרפתקאות אבל לא מסוכנות מדי. הוא לא כל כך מאמין באוכל ובשינה. כיוון שהוא חשדן הוא לא סומך על אנשים. אבל כשהוא נקשר למשהו או למישהו ממש קשה לו להיפרד. הוא מאוד (מאוד) תחרותי. כיוון שהוא לא אציל הוא אוהב לתת פקודות, אבל הוא תמיד (טוב... לרוב...לפעמים...) פתוח לרעיונות חדשים. יש לו סף כאב גבוה. הוא לא הטיפוס שנכנע. הוא די אמיץ. יש לו שכל. גם יש לו גאווה. הוא עקשן. לא קל להכניע אותו. ממש חשוב לו שיכבדו אותו, עד כמה שאפשר לכבד סקאא. הוא אמיץ. הוא כמעט תמיד יענה לאתגר. הוא עקשן. הוא אוהב ציניות. לא נרתע מעבודה קשה. נוקם.
רקע: להורים של ניקס קוראים פנדק (לאבא) וריין (האמא). שם המשפחה שלהם הוא צ'ס. פנדק בן 50 וריין בת 46. פנדק וריין תמיד היו חברותיים ונחמדים, אז ניקס הוא ההפך מהם. יש לו גם סבא זקן (סיינפר, 90), שתמיד היה משונה. יש לו גם שני אחים קטנים: לנגס, שהיא בת 6 ודזשט, שהוא בן 3. ניקס לא כל כך מחבב אותם, אבל הוא גם לא רוצה שהם ייפגעו. סבתו (חינטריקה) מתה כשהיה בן 10, בגלל נקמה מאדם שאהב אותה. ניקס דווקא נקשר אליה, ולכן הוא נשבע לעצמו שאם איפ פעם ימצא את הרוצח שלה, הוא יסגור את המעגל. תמיד סיפרו לו שסיינפר, הלך פעם לשליט הגדול בבקשה להפסיק את דיכוי הסקאאים, אבל הוא נכלא, ובמהלך הכליאה הוא הכיר את חנטריקה, שהואשמה במשהו שלא עשתה. אבל אף פעם לא הסכימו לגלות לו במה האשימו אותה. ההורים שלו ניסו לשלוח אותו למקום שהוא לא יצטרך לעבוד אבל האצילים לא הסכימו. לניקס תמיד נראה שההורים שלו יותר אוהבים את לנגס ודזנשט מאשר אותו. להוריו אין השכלה, אבל הוא למד מהספרים. שהוא מצא בזבל. לכאורה, פעם המשפחה שלהם הייתה מהמעמד הגבוהה של הסקאאים, אבל בגלל שהאשימו את חנטריקה במשהו, התחילו להתנכל אליהם. מאז, המשפחה שלו חיה בתור סקאאים מהמעמד הבינוני. . פנדק וריין הם מהמעמד הבינוני בקרב הסקאאים. יש כמה משפחות שעדיין חושבות שחנטריקה אשמה במשהו, אז הם מתנכלים אליהם.מי שהכי מתנכל לניקס הוא אפשנק, יער בגילו של ניקס, אבל ממעמד האצולה. ניקס מנסה להתרחק ממנו, אבל הוא אינו יכול לסרב לו אם הוא פוקד עליו, כיוון שהוא אציל. למשפחה של ניקס יש ממש מעט כסף, ואת הרכוש שלו הוא מצא בזבל. הוא לא כל כך מבין מה קרה עם המשפחה שלו, והוא ממש רוצה לדעת מה קרה איתם. גם סיפרו לו, שסיינפר הפך ל מוזר ממש לפני שנולד, אבל לא מסכימים לגלות לו בגלל מה. המשפחה שלו גונבת מדי פעם, כשאין מזון. הרבה מהזמן הוא נמצא וישן (או מנמנם) מחוץ לבית, כי הוא לא כל כך אוהב להיות סגור וכי הוא לא כל כך אוהב להיות עם אחיו הקטנים.
סטטוס התקדמות: גמור אולי אני אערוך(:
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: אזמרגד
הערות: אולי ייערך. אפשר ינשוף הסבר? ( זה בסדר שלא קראתי?)


עריכה: הצבע שלמעלה הוא לא בדיוק אזמרגד... אזמרגד הוא יותר כהה. אתה יכול לשנות?

הודעה זו נערכה ע"י בקביק 222 ב Feb 14 2024, 09:38 AM

תוסיף שורה אחת לאופי ושורה אחת לרקע. ותשנה קצת כי בדרך כלל לא מאשימים אצילים אלה אם הדבר ממש חמור. ועוד משהו אתה לא יכול להפוך להיות סקאא כי הסקאא והאצילים הם ממש גזעים שונים. תשנה את מה שאמרתי בנתיים אתה שמור

אה ותשים שם משפחה

שם+כינוי: רונית, Fandom Girl
שם הדמות: אדרה ליסטליאן
מגדר+נטיה מינית: אישה, א-מינית, בי-רומנטית (כלומר המשיכה שלה היא רגשית ולא פיזית, ספציפית אדרה חווה רתיעה ממגע מיני)
אציל\סקאא: אצילה
מתכת אלומנטית: ברזל
גיל: 17
מראה: לאדרה יש שיער אדמוני גלי, ארוך יותר מכפי שהיא הייתה מעדיפה אותו, בדרך כלל קלוע לצמה ובנשפים מעוצב באחת ממגוון תסרוקות מורכבות. כשהיא מחייכת יש לה גומת חן קטנה בצד ימין והעיניים הגדולות שלה, חומות ובהירות, משוות לה מראה חברותי ומעט תמים שהיא מודעת אליו ומנצלת בעת הצורך, עור עדין וחלק ופנים בצורת לב שמוסיפים לרושם הכללי שאדרה רכה ושברירית. היא קצת גבוהה מהממוצע לנשות האצולה, ומבנה הגוף הצנום שלה - תוצאה של שגרת אימונים קפדנית - גורם לה להיראות גבוהה יותר ממה שהיא באמת. הודות לכך היא פטורה מנעילת עקבים, ולכן גם בנשפים היא תמיד מופיעה בנעליים פשוטות יותר מאלה של אצילות צעירות אחרות, נעליים שטוחות ונוחות. אדרה משתדלת להיראות במיטבה תמיד, עוקבת בדקדוק אחר הצבעים והסגנונות שבאופנה, ולצד זה מעדיפה נינוחות על פני בגד יפה ומורכב, לכן בבית היא מבלה את רוב זמנה לבושה במקטורן גברי וחצאית במקום השמלות המקובלות, אותן היא שומרת ליציאות מהבית. כאשר היא מתאמנת או יוצאת לגיחות ליליות אדרה לובשת חולצה ומכנסיים אפורים כהים מבד קליל, ובעזרת האלומנטיקה שלה נעה בחן מיומן שנראה כאילו היא עפה.
אופי: אם אדרה הייתה צריכה לעבוד למחייתה, היא הייתה שחקנית. עולמם של האצילים מלא הצגות ומניפולציות, ואדרה נהנית לקחת בו חלק - לנעוץ בדממה מבט מצמית באציל של בית יריב, וכמה דקות אחר כך לצחוק בחדווה עם יורשת של בית אחר, אתגר אמיתי שלעולם לא נעשה משעמם! למרות היותה "זיקית חברתית" אדרה יודעת טוב מאוד מי היא באמת: היא חברותית, אם כי לא נפתחת מיד לכל אחד, וסקרנית והרפתקנית מטבעה, מה שמוביל אותה לעתים קרובות אל מחוץ לשטח האחוזה, כשהיא שורפת ברזל כדי לשגר את עצמה בין המוטות השתולים בקרקע או למשוך לראש עמוד גבוה ולצפות בערפילים, ואז חוזרת לביתה. היא לא טיפשה מספיק כדי לצאת לערפילים לבדה אחרי הכל. בתור בת לבית קטן, אדרה משוחררת במידה מסוימת מהמאבקים התמידיים של אצולת לות'אדל, ולכן רוב חייה היא לא חוותה את הלחץ של פוליטיקה באותה מידה. עכשיו שהיא הגיעה לבגרות אדרה ציפתה להזדמנות להצטרף לניהול הבית, להיכנס בסוד העניינים ולעזור בקידום האינטרסים המשפחתיים, אבל הדיבור על אירוסין לא באים בחשבון, לא משנה כמה גדולים הבתים מהם באים הצעירים האלה. אדרה יודעת לבחור את הקרבות שלה, והיא לא מוכנה להתפשר על החופש שלה ולהיכבל לזר מוחלט. זה קרב שהיא מתכוונת לנצח בו.
רקע: אדרה היא הילדה הצעירה מבין שניים ובתם היחידה של רֶלמיס ופֵּלרה ליסטליאן. אחיה הבכור בשנתיים, ליניס, יועד מאז שהם היו ילדים לרשת את הבית והתואר, לכן אדרה זכתה למידה רבה יותר של חופש. היא תמיד הסתכלה על ליניס בהערצה מהולה בקנאה - הוא היה כל מה שלורד אמור להיות, קשוב וסבלני וחכם מספיק כדי לחשוב תמיד על התמונה הגדולה. אדרה לעומתו נהגה להסתכן יותר - כשהם היו ילדים היא הייתה מתגנבת לצותת לפגישות חשובות של אבא שלה, ושתתה תערובת של כל המתכות כדי לראות כמה היא יכולה לשרוף. היא רצתה להוכיח שהיא חזקה, ומיוחדת, ועם אחת מהן היא הצליחה: לשרוף ברזל בפעם הראשונה הרגיש כל כך נכון, כל כך טבעי, הקווים הכחולים המובילים למתכות סביבה כאילו הזמינו אותה למשוך אותן והיא שמחה לענות לקריאתן. מאותו רגע היא הפכה למעין יורשת שנייה - ליניס לא ניחן ביכולות אלומנטיות, ובזמן שהוא למד את מלאכתו וחובתו של לורד, אדרה למדה להצטייד תמיד בתמיסות ברזל, התאמנה על מנת לחדד את מהירות התגובה שלה, טכניקות התקפה והגנה שנסמכות על שריפת ברזל, וגילתה בעיקר בכוחות עצמה את כל הדרכים בהן מושך יכול להיכנס לאחוזה בלי לדפוק בדלת הראשית; בהיותם אצולה כפרית ובית קטן, למשפחת ליסטליאן לא הייתה סיבה לחשוש מפני מתנקשים. ההון המשפחתי הגיע משדות והמזון שהופק מהם, ענף רחב וחיוני מספיק ש, מלבד הסקאא שמתו בעבודתם, לא יצר אויבים. ליניס התלונן באוזניה של אדרה לא פעם אם הסקאא לא היו יכולים לחשוב על דרך טובה יותר לעבד אדמה בלי להתפגר כל הזמן, ואדרה תוהה אם זה באמת כל כך פשוט, זה לא שהסקאא נהנים למות אחרי הכל, גם אם הם נחותים בוודאי יש להם יצר הישרדותי.
יצר הישרדותי הוא המכשול הגדול ביותר בחייה עכשיו - רֶלמיס ליסטליאן רוצה להתמקם גבוה יותר בשרשרת המזון, ולשם כך הוא הגדיל את מכסות הייצור בשדות שלו, והחליט לשלוח את אדרה לחיות בעיר הבירה לות'אדל כדי למצוא חתן ראוי, והכי חשוב, עשיר. אדרה קראה את אותם ספרי גבורה ואהבות כמו כולם, היא רוצה אהבה, אבל לא את הסוג שאבא שלה מצפה ממנה, היא לא מתכוונת לוותר על העתיד והחופש שלה כדי להרוויח כסף למשפחה ולפתות נערים תאבי תשוקה. אולי זאת קריאת ההשכמה שאדרה נזקקה לה כדי לחשוב מחדש על אבני יסוד נוספות בחייה.
סטטוס התקדמות: סיימתי!
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: סגול
הערות: פתוחה לשיפים עם דמויות אחרות!

החלטתי שאני לא מצליחה לעשות אז עדיף שאני לא אעשה

שם+כינוי: שוהם, Hyunlix
שם הדמות: גם שם הבית אם אתה אציל,: אליזבט (זה עם ט בכוונה) לבית טורנדשטם (סתם חרבשתי, זה שם המשפחה לשעבר) אחרי שגורשה שינתה את שם משפחתה לטאנדר.
מגדר+נטיה מינית: בת נקבה טרנסית (אחרי שינוי) פוליסקסואלית (אין לי כוח להסביר תגגלו)
אציל\סקאא: שימו לב שאפשר רק ארבעה אצילים וארבעה סקאא,: האמת שחשבתי שהיא הייתי אצילה וגירשו אותה מהבית, זה אפשרי?
מתכת אלומנטית:שימו לב שאפשר רק דמות אחת מכל מתכת, ארד
גיל: 16
מראה: לפחות 8 שורות: שיער חום קצר, הרבה פצעי בגרות אפילו שהיא בשלוש שנים האחרונות של גיל ההתבגרות והיא לא ממש אוהבת אותם אבל זה לא כזה מפריע לה, עיניים ספק כחולות ספק ירוקות, מין מראה מסתורי קולי כזה. היא לא גבוהה ולא נמוכה, משהו כמו מטר 62. הידיים שלה די ארוכות ולדעתה זה נראה מוזר כי היא לא ממש ממש גבוהה. היא די רזה, אבל היא ממש חזקה ומהירה. אף על פי שהיא חיה ביער וכל זה היא בקושי נחבלת ונפצעת וגם אם כן היא יודעת לטפל בזה טוב. היא נוהגת ללבוש בגדים שבדרך כלל נחשבים למשונים; בגדים רחבים שלא נהוגים אצל בנות, בגדים חדשניים שהיא תופרת בעצמה, וגם לשמלות שהיא נאלצה ללבוש לאירועים כשהייתה אצילה, היא הייתה תופרת עיטורים מיוחדים וצבעוניים, שמנוגדים לשמלות המפוארות. בדרך כלל בבית היא הייתה לובשת בגדים פשוטים וקרועים, מה שבדרך כלל מאוד בייש את ההורים שלה כשמישהו חשוב בא בלי להודיע קודם. העור שלה היה די חיוור פעם, אך הוא יותר שזוף עכשיו כתוצאה מהחיים ביער. בנוסף פעם היא גם לא הייתה ממש בכושר, ועכשיו היא הרבה יותר חזקה ומהירה מפעם. יש לה קעקוע על הזרוע שכתוב בו ; "חופשייה כמו פרפר, נלחמת כמו זאבה" בסינית (像蝴蝶一樣自由，像狼一樣戰鬥) ועוד קעקוע על האצבע שהיא עשתה לעצמה של מין סמל אקראי שהמציאה.
אופי: לפחות 8 שורות, מאוד אמיצה שזה מנוגד למה שאנשים חושבים עליה, כי תמיד רואים אותה בתור מישהי מתבודדת וחסרת ביטחון, אבל בעצם יש לה הרבה אומץ, פשוט לא ליד אנשים שלא רוצים בחברתה. השיאמאוד יצירתית וחכמה, מה שעזר לה להתמודד עם הרבה מצבים שנקלעה אליהם במהלך חייה. היא גם מרבה לקרוא (כשהיא מצליחה למצוא ספרים) יוצרת המצאות ונשקים. לרוב כשהיא בחברת אנשים אחרים היא מביכה את עצמה, אומרת דברים לא כל כך קשורים ובכללי מרגישה לא קשורה, ולכן היא פשוט מעדיפה לא לדבר ולא לעשות כלום.
פעם פחדה מהרבה דברים ולא לקחה סיכונים, אבל לאחר שגורשה מהבית היא מצליחה להתגבר על הפחדים שלה.
בדרך כלל כשדברים לא הולכים כפי שתכננה היא נכנסת להתקפי חרדה ולחץ, ומתחילה להתעצבן על כולם ולפעמים גם לבכות.
אוהבת: גשם, פרפרים, נשקים יפים, ספרים, צמחים, אנשים נחמדים, להתאהב. (בדרך כלל לא מקדישה לדברים האלה הרבה זמן כי היא במרדף תמידי, אבל לפעמים היא זוכה לחוות אותם.)
לא אוהבת: כלבים, שמש חזקה, כשדברים לא הולכים כמו שהיא תכננה.
יש לה פוביה מגבהים ומכלבים, ומין משהו שגורם לסיוטים על התקופה שהייתה אצילה. כתוצאה מהפעם הראשונה שניסו לתקוף אותה היא בדרך כלל נרתעת ממגע, אבל עם אנשים הקרובים אליה היא בסדר.
רקע: לפחות 13 שורות, היא נולדה בתור בן למשפחת אצילים עשירה מאוד, מגיל 10 היא בת. ההורים שלה כן תמכו בה והכירו במי שהיא, אבל תמיד היה נראה שהם מתייחסים אליה שונה מאוד מאז. כאילו היא חולה. כאילו אין לה תקווה יותר. יום אחד היא שמעה את ההורים שלה מדברים אומרים שהם חושבים שכל מה שהיא מרגישה זה שטויות, שזאת רק תקופה ושהיא תצטער על זה. ובמקום לדבר עליה כ"היא" ולקרוא לה בשם החדש, אליזבט, הם לא כיבדו את לשון הפנייה שלה וקראו לה בשם הקודם. בשם המת. יום למחרת היה לה ריב גדול עם הוריה. מאז היא ניסתה כמה וכמה פעמים לברוח מהבית, אך לא הצליחה. וגם די קיוותה שלא תצליח, כי היא הייתה מעט מפונקת ופחדנית, וידעה את זה. היא חשבה שבחיים לא תצליח להסתדר שם בחוץ. היא החלה ללמוד ירי בחץ וקשת ולחימה בחרב, ולמדה איך ללקט אוכל בטבע ולשרוד גם בלי בשר (צמחונית D:)
אחרי שהוריה גילו שכבר במשך חודשים היא הולכת מאחורי גבם, הם כעסו מאוד. אחרי שזה המשיך, הם גירשו אותה לאלתר מהבית. ולא רק מהבית, מהמשפחה. היא שינתה את שם משפחתה לטאנדר, ואחרי שגרה במשך זמן מועט באכסניות וגילתה שעלולים לנסות להרוג אותה, היא עברה לגור ביערות. היא לא איבדה את דרכה ושמרה על שפיותה בעזרת פעולות חוזרות ונשנות, וכמו כן גם לפעמים הצליחה לגנוב ספרים לקרוא וחלקים אקראיים כדי לבנות את ההמצאות שלה. החיים ביער מהנים. היא נהנית מציוץ הציפורים מוקדם בבוקר, מהטבע השופע ומהכוכבים הממלאים את שמי הלילה העמוקים.
כעת היא מתגוררת ביער.
סטטוס התקדמות: זה עוזר לי לדעת איפה אתם אמצע רקע, גמרת הכל וכו'. סיימתי! מחכה לאישור!
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: ואל תכתבו לא אכפת לי, תבחרו צבע. ירוק. אם כבר יש אז ירוק בהיר כזה.
הערות: אני מחפשת דמות לשפפ איתה את שלי.

רונית-שמורה

ביאנקה-המראה לא כל כך הגיוני כי סקאא לובשים יותר סחבות והאופי קצת שמח מידי לסקאא אם את צריכה עזרה תפני עלי בינשוף

שוהם-הצבע שיער לא הגיוני. זה אפשרי שיגרשו אותך אבל בדרך כלל הורגים אצילים שגורשו אז את תצטרכי להסביר את זה.אה ותוסיפי שם משפחה. כנ"ל את יכולה לשלוח לי ינשוף לעזרה


נטע בקביק222: תשנה את מה שאמרתי לך

נטע: תשני את מה שאמרתי לך

צונזר. אני לא אצליח. אני אנסה מ''ת אחר.

סבבה שמור אם אתה צריך עוד מידע תפנה עלי בינשוף

יהודה אין מקום לאציל אז אני משנה אותך לסקאא

נ"ב נטע שוהם ורונית רשומים

שם+כינוי: קלישה, קלישה מהלכת.
שם הדמות: סרין לבית הסה.
מגדר+נטיה מינית: נקבה סיס, אמינית וארומנטית.
אציל\סקאא: אצילה.
מתכת אלומנטית: פליז.
גיל: 17.
מראה: להגדיר את סרין כאישה טיפוסית לא יהיה מדויק, כי המראה שלה לא עד כדי כך גנרי - יש מעט חדות בעיקול האף שלה, גוון מעט בהיר מהנפוץ לעורה, מעט נמשים שעשויים לסייע לזהות אותה. הפנים שלה לא בלתי זכירות, והיא לא נעדרת כל מאפיין יוצא דופן. אילו היתה משקיעה בטיפוח עצמי, או בהדגשת התווים הפולטים בגופה, אולי היתה יותר בולטת; אבל זה בדיוק ההפך ממה שסרין עושה. ולכן, למרות שהיא אולי לא האדם הכי גנרי בנמצא, היא תמיד נטמעת בסביבתה בשלמות. זה לא שאנשים שוכחים שהיא היתה שם; זה פשוט שהם לא מקדישים לה מחשבה שניה, מעבר לאישור המרפרף של קיומה.
שיערה חום, אותו טיפוסי של חום שלא חיוור מספיק להשיק לבלונד ולא מספיק כהה כדי לרמוז לשחור, מגיע עד מעבר לכתפיה, בעל מרקם מעט גלי, אך לא לגמרי מתולתל. עיניה חומות גם כן, מימיות מעט, נפוצות יותר מכל גוון אחר של עין. עורה בהיר, מעט במעט מהנפוץ באיזור לותאדל, וגם מעט מנומש, בעיקר באיזור הזרועות, אך היא מקפידה על סומק ומטשטשת את הנמשים. היא נוהגת ללבוש את אותן שמלות ארוגות בצמר עבה וכהה שנהגה ללבוש בביתה; מהסוג שארוגות מספיק כך שאם תתקרבו אליה לא תטעו במעמדה, אבל לא מספיק מעניינות או נאות כדי למשוך תשומת לב. כזו היא סרין; שומרת תמיד על הגבול שבין נורמטיבית להפליא, למשעממת; אצילים חושדים באנשים משעממים. הם חושבים שיש להם מה להסתיר, ולעיתים קרובות בצדק. לכן סרין לעולם לא עושה את מלוא המאמץ די להסוות את עצמה. היא עושה רק חצי מאמץ. וזה מושלם, כי זה פוסל אותה מלהיות מעניינת, מבלי להפוך אותה למשעממת, וזה בדיוק מה שהיא צריכה.
אופי: סרין ידועה בקור הרוח שלה, יותר מכל. היא לא מבריקה, לא חכמה בצורה יוצאת דופן, לא מסוגלת לפעולות מדהימות פיזית, לא מהירה במיוחד, לא שום דבר במיוחד. אין לה שום כישרון טבעי שבו התברכה שיהפוך אותה ליעילה במיוחד או מוצלחת במיוחד. אם כן, עליה לעבוד קשה יותר. ללמוד ולהתאמן ולהתאים את עצמה למציאות שבה היא חיה, כי המציאות לא תתאים את עצמה אליה. לכן התכונה החשוה ביותר שלה היא קור רוח; קור רוח, היכולת להגיב בצורה מחושבת גם במצבים שעשויים להוביל אנשים אחרים לפעולות נמהרות. על מה שאין לה היא מכסה בהעמדת פנים, או בחישוב זהיר של מה שהיא יכולה לעשות.
היא לא כועסת על אביה, אף כי לא חשה כלפיו אהבה גדולה; היא מכבדת אותו, על חוכמתו, על שאפתנותו, על המוסריות היחסית שלו. הוא לא מתעלל בסקאא שלו. הוא דואג להם לתנאים טובים. סקאא מאושרים יותר מניבים תוצאות טובות יותר, ולורד הסה גם מקפיד על התנהגות נאותה והולמת לבני ביתו, אף כי בחירה כזו לא באמת תשפיע במדד היעילות והתפוקה, ועל כך מעריכה אותו סרין אף יותר. היא אוהבת אותו, כי הוא אבא שלה, אחרי הכול, אבל לא אהבה חסרת גבולות. ומערכת היחסים ביניהם מבוססת בעיקר על אמון והערכה דו צדדים. הוא לא מביע הרבה חום, ולרוב מתנהג בצורה עניינית מאוד, וזה מושלם עבור סרין, שלא אוהבת בזבוז זמן. גם את אחותה היא אוהבת, ובין השתיים קיימים יחסים אמון הדדי שמאוד מתאימים לסרין. היא מרגישה בנוח בחייה. היא לא מסוג האנשים שמתלוננים, והיא עושה את מה שצריך. כרגע, זה מביא לה תוצאות.
רקע: נולדה בהראס, עיר שולית וקרה בתחומים הצפוניים של האימפריה האחרונה, לבית הסה, הבית הדומיננטי בעיר, שמתמחה בעיקר בתעשיית הטקסטיל והבדים המלאכותיים. היא נולדה כממזרה לאישה סקאא וללורד השולט על בית הסה. אביה, לורד הסה, היה אדם נבון ונעדר מהדעות הקדומות של רבים מהאצילים במעמדו במקומות שוליים כמו שלו - והוא החליט לעשות בה שימוש. לאחר שאמה הומתה, היא גודלה על ידיו בסתר, ולמדה שיעורי התנקשות.
כשהיתה צעירה, השימוש בה היה יחסית מצומצם ופשוט; היא התערה בקרב המשרתים ושאר הסקאא, ודיווחה לאביה על מה שגילתה. לעיתים קרובות היא התחפשה לסקאא בעצמה, ומדי פעם בפעם לאצילה, ובנתה בהדרגתיות הצגה של חברות קרובה לאחותה למחצה, אדלייד. עם זאת, היא אכן היתה קרובה לאדלייד, וגדלה במקביל אליה. אביה שלח אותה להרוג פעמיים לפני גיל שלוש עשרה. כוחות האלומנטיקה שלה התגלו כשהיתה בת שבע, דרך מסורת האצולה לגילוי אלומנטיקה, כשהרגיעה את עצמה במהלך ההכאה; מאז היא עושה שימוש רב באלומנטיקה עליה עצמה, מה שמסייע לה לשמור על קור רוח ומוח צלול. היא נשלחה לבסוף ללותאדל בגיל שש עשרה, כשאביה החליט שהוא רוצה השפעה נרחבת יותר בעיר הבירה. היא נשלחה כביכול כבת לוויה לאדלייד, שמטרתה לפעול בדרך הדיפלומטית יותר, בזמן שסרין תדאג לצדדים המלוכלכים יותר של העבודה. במשך שנה הן עבדו בקפידה כדי להציג חזות של משפחת אצולה לא מאוד עשירה, לא מאוד בולטת, אך מעט שאפתנית. לורד הסה נבון, והיתה להן הסבלנות והעורמה הנדרשת כדי לשמר את העמדת הפנים בלי לעשות שם מהלך, מתוך ידיעה שהיא תועיל להן יותר בטווח הארוך; אך כעת אביה שלח אותה להיפגש עם שליח, במטרה להעביר לה משימה, ככל הנראה מטרת התנקשות. כאן המשחק מתחיל.
סטטוס התקדמות: אני חושבת שסיימתי.
צבע שבו אתם רוצים שאני אכתוב אתכם: SteelBlue.
הערות:

הודעה זו נערכה ע"י קלישה מהלכת ב Mar 17 2024, 12:48 PM

שמורה אבל אין מקום לאצילה אז אני רושם אותך כסקאא אבל אם יתפנה מקום לאצילה אני ארשום אותך

נ"ב נטע רשומה

נ"ב קלישה רשומה