האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

הבחירות לראשות הבתים לשנת הגובלין 24 נפתחו! פרטים נוספים בפורומי הבתים

דרושים פרופסורים, בטאים ומעצבים לשנה״ל הגובלין 2024!

 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 זה מרגיש נכון | אור
פורסם ב: Jul 13 2019, 19:41 PM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 5046
חרמשים: 19356
מגדר:female
משתמש מספר: 69611
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 09.03.2019


שם: זה מרגיש נכון
פאנדום: הארי פוטר
שיפ: טדי לופין/ג’יימס סיריוס
דירוג: G
זכויות יוצרים: לרולינג לצערי
תקציר: טדי מכין לו ארוחת בוקר בכל יום ראשון.

אז ככה, כמה הערות:
1) זה משהו שהתחלתי לכתוב עוד בדצמבר… וסוף סוף סיימתי אותו. הפיקצר הזה זה הבייבי שלי, ומי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת את ג’די.
2) אני לא כזאת סגורה על השם ><
3) תהנו (:

- - - - -

טדי מכין לו ארוחת בוקר בכל יום ראשון.
זה המנהג שלהם מאז שהם היו קטנים, או מאז שאנדרומדה נתנה לטדי להתקרב לכיוון הגז בכדי שיראה איך היא מכינה את ארוחת הבוקר.
לפעמים זה פנקייקים, לפעמים זה חביתה עם בייקון בצד, ולפעמים זה פשוט טוסט כשלטדי אין זמן להכין משהו מסובך.
הארוחות תמיד מגיעות עם פתק משורבט על המקרר, מזכירות לג׳יימס לאכול, ואם ג׳יימס צריך ללכת לאימון קווידיץ׳ - טדי תמיד מזכיר לו לקחת את זה איתו.
ג׳יימס לא מופתע למצוא פתק על המקרר, משורבט בכתב היד הלא כל כך קריא של טדי, שאומר לו שארוחת הבוקר מוכנה על השיש וכל מה שהוא צריך לעשות זה פשוט לקחת את השקית.
הוא חושב לרגע להתקשר, להגיד לטדי תודה, לדווח לו שהוא קם ולקח את השקית החומה שהייתה מונחת על השיש - אבל הוא לא עושה דבר מזה.
זה נהפך להיות חלק משגרת החיים שלהם, שג׳יימס פשוט מוצא את עצמו לוקח את השקית, את תיק האימון שלו, ויוצא מהבית.
הוא בכל זאת שולח לטדי הודעה כשהוא בתחנת האוטובוס. טדי, כמו תמיד, מתעקש שאין צורך להגיד תודה על דבר כל כך בסיסי.
ג׳יימס לא מסכים איתו על זה. ג׳יימס אף פעם לא הסכים איתו על זה.

ג׳יימס מחליט לאכול את הכריך של טדי בזמן שהוא מחכה לאוטובוס. הוא עושה את זה בכל יום ראשון בכל מקרה.
זה חלק משגרת היום שלו. ג׳יימס בטוח שכבר שנים הוא לא עשה משהו אחר.
ולמען האמת, הוא גם לא מרגיש צורך לעשות.
הוא מעולם לא אהב להתעתק, למרות שבגיל עשרים ושש הוא יכול להרגיש את החיסרון על כך שמעולם לא טרח ללכת לשיעורי התעתקות כשהיה בהוגוורטס. הוא תמיד העדיף אוטובוסים ורכבות על פניי התעתקות.
אנדרומדה הייתה קוראת לזה סדר העדיפויות המוזר של ג׳יימי. אבל גם היא, בכל זאת, אהבה נסיעות ארוכות במכונית.
ג׳יימס הצטער שמעולם לא שאל אותה למה היא מעדיפה את זה על פני התעתקות.
הוא שואל את טדי אחר כך, מאוחר בלילה, שהם אוכלים ארוחת ערב.
טדי אומר שהיא פשוט אהבה את זה כי זה הזכיר לה את סבא של טדי. ג׳יימס חושב שהוא מבין, כי גם הוא יאהב כל דבר שיזכיר לו את טדי אם טדי לא יהיה פה יותר.

גברת סמית׳ תמיד באה עם הקניות שלה בשעה עשר וחצי בלילה. ג׳יימס יודע. הוא תמיד עוזר לה לעלות את הקניות לקומה החמישית.
״טדי הלך לעבודה?״ גברת סמית׳ שואלת כשהיא פותחת את דלת הדירה שלה, ומדליקה את האור כך שג׳יימס יוכל ללכת אל המטבח יותר בקלות.
״כן, יש לו משמרת לילה.״ ג׳יימס אומר בשקט בזמן שהוא מניח את הקניות על השולחן של גברת סמית׳.
הוא תוהה אם היא רוצה שיסדר אותם במדפים. הוא עשה את זה כמה פעמים בעבר כשעזר לה לסחוב את הקניות. היא תמיד אמרה לו שהוא בחור טוב עם נימוסים טובים.
לג׳יימס מעולם לא היה מה להגיד על זה בכל מקרה.
״במה טדי עובד, תזכיר לי?״ היא שואלת בחביבות, וג׳יימס מחייך אליה בעדינות. היא נחמדה, מזכירה לו את אנדרומדה ואת סבתא שלו.
טדי טוען שזה למה הוא חבר של גברת סמית׳.
״אה - הוא שוטר,״ ג׳יימס מוצא את עצמו אומר. כי שוטר זה קל יותר מאשר להגיד הילאי. כי שוטר זה פשוט יותר.
כי שוטר זה מה שאנדרומדה רצתה שטדי יהיה, אבל היא למדה לקבל שהוא כנראה מעולם לא יהיה שוטר בתחנת משטרה מוגלגית, ומעולם לא יהיה לו אקדח.
ג׳יימס חושב שהיא למדה לקבל את זה לפני שנים. את העובדה שטדי הולך ללכת בעקבות אמא שלו והארי.
״והוא עדיין מכין לך ארוחת בוקר בכל יום ראשון?״ היא שואלת. היא מכינה עכשיו תה לשניהם. לג׳יימס לא אכפת, באמת.
״כן,״ הוא אומר, ״הוא עושה את זה כבר שנים.״
זו האמת בכל מקרה. טדי הכין לו ארוחות בוקר כשהיה בן עשר.
״זה נהדר שיש לך בן זוג כמו טדי, ג׳יימי.״ היא אומרת בזמן שהיא מוזגת את המים החמים אל הכוס.
ג׳יימס לא יודע מה להגיד. הוא וטדי מעולם לא היו בני זוג. הוא בחיים לא חשב על טדי בצורה הזאת.
״אה -״ הוא מתחיל לומר, אבל אז עוצר.
הוא מעולם לא ידע להגדיר את מערכת היחסים שלו ושל טדי.
אנדרומדה נהגה לומר שהם נשמות תאומות, ולמרות שלג׳יימס לא היה מושג מה זה אומר; הוא האמין לה.
אבא שלו נהג להגדיר את מערכת היחסים שלו ושל טדי כאח גדול. אחרי הכל, טדי היה האחד שבחר לו את השם.
אבל ג׳יימס יודע שזה לא זה. טדי מעולם לא היה אח גדול מבחינתו, לא באותה הצורה שהיה לאלבוס וללילי.
״אני -״ הוא מתחיל לומר, והמילים מרגישות כבדות בפיו.
״אין לך מה לחשוש, יקירי.״ גברת סמית׳ מחייכת, והעיניים שלה נוצצות. ״גם בעלי, זכרונו לברכה, היה מכין לי ארוחות בוקר בכל יום ראשון. תשמור עליו, ג׳יימס. נראה בחור טוב. הוא עושה אותך מאושר?״
ג׳יימס מוצא את עצמו אומר כן. הוא לא יודע באיזה צורה טדי אמור לעשות אותו מאושר, הוא רק יודע שהוא מאושר בסביבה של טדי.
הוא תמיד היה.
״תשמור עליו קרוב, יקירי.״ גברת סמית׳ מניחה את כוס התה על השולחן מול ג׳יימס. ״בחורים כאלה… כבר לא מוצאים אותם יותר.״
וזה לא שג׳יימס אי פעם תכנן לעזוב.

ג׳יימס מוצא את טדי יושב על גג המכונית הישנה של אנדרומדה, במוסך שכבר שנים איש לא היה בו, עם בקבוק וויסקי.
זה לא מראה חדש לו. הם היו יושבים על גג המכונית כילדים, ואז טדי היה קופץ ומוריד את ג׳יימס למטה בעדינות, ושניהם היו רצים אל המטבח, בכדי לעזור לאנדרומדה לערוך את השולחן לארוחת הצהריים.
היא מעולם לא אמרה כלום על כך שיש לה סימני נעליים על שמשת המכונית, וג׳יימס היה בטוח במשך שנים שזה הסוד שלו ושל טדי עד שנרקיסה פעם אחת אמרה לו שאנדרומדה יודעת שהם מטפסים על גג המכונית ומשאירים טביעות נעליים על שמשת המכונית.
טדי צחק פעם עם אנדרומדה שאולי אם היא תמכור את המכונית היא תהפוך להיות עשירה. בתגובה, אנדרומדה אמרה לו שאולי היא וג׳יימס צריכים למכור אותו.
ג׳יימס עדיין צוחק לפעמים כשהוא חושב על זה.
״אתה מתכוון לרדת למטה?״ ג׳יימס שואל, וטדי מעיף בו מבט. העיניים שלו אדומות לגמרי והיד שלו רועדת שהוא מניח את בקבוק הוויסקי במקום ששייך לג׳יימס.
״אני מתגעגע אליה.״ טדי אומר לבסוף, ומושך באפו.
ג׳יימס מכיר את טדי יותר מידי טוב בשביל לשאול למי, או למה דווקא היום. הוא גם, מתגעגע לאנדרומדה.
״גם אני.״ ג׳יימס אומר, ואז מטפס על המכונית והולך בזהירות על שמשת המכונית, משאיר סימני רגליים מלאים בבוץ כשהוא מתיישב.
המכונית גם ככה יצאה משימוש לפני שנים, אבל לאנדרומדה מעולם לא היה את האומץ למכור אותה.
טדי מושך באפו, וג׳יימס מוצא את עצמו כורך את זרועותיו סביב טדי, מצמיד אותו אליו. ״אני מתגעגע אליה גם.״
טדי עוצם את עיניו, נותן לעצמו להתפרק על ג׳יימס כמה שהוא יכול. וג׳יימס מחבק אותו, לוחש ״יהיה בסדר״ באוזנו של טדי ומלטף את השיער שלו בעדינות.
הוא חושב ששניהם איבדו את עצמם אחרי המוות של אנדרומדה, אבל יש להם אחד את השני. וכל עוד יש להם אחד את השני, הם בסדר.
כל עוד הם ביחד, הם יכולים לנשום כמו שצריך.

״אני נראה בסדר?״ טדי שואל, לחוץ. הוא לבוש בחליפה, וג׳יימס עומד מאחוריו, הבעתו משתקפת מן המראה.
״אתה תמיד נראה בסדר.״ הוא אומר ומחייך בשקט. הוא מעולם לא רצה להודות בזה, בעובדה שהיום הזה יגיע.
הוא לא רוצה שטדי יתחתן עם ויקטואר, זה לא מרגיש לו נכון.
״אני…״ טדי משתתק, משחק עם הטבעת שעל אצבעו, ואז מסתובב בכדי להביט בג׳יימס. ״אני לא יודע אם אני עושה את ההחלטה הנכונה.״
״כולם כבר בחוץ.״ זה כל מה שג׳יימס אומר, נבוך. הוא לא באמת יודע מה הוא מרגיש לגבי החתונה, לגבי טדי; הוא אפילו לא יודע אם מה שהוא מרגיש זה קנאה.
הוא רק רוצה שטדי יהיה מאושר.
״אני יודע.״ טדי עוצם את עיניו בתסכול, ״אני יודע. אבל אני - אני לא בטוח, ג׳יימס.״
ג׳יימס משתתק, מביט בו בזהירות. ״למה אתה לא בטוח?״
״אני חושב שיש מישהו אחר שמוצא חן בעיני.״ זה כל מה שטדי אומר.
ג׳יימס רוצה לשאול ‘מי’, אבל הוא לא שואל, הוא לא יודע אם זו בכלל זכותו לשאול.
טדי מבטל את החתונה. כולם כועסים ו-ויקטואר בוכה. ג׳יימס לא יכול להאשים אותה, הרי היא חיכתה ליום הזה במשך כל כך הרבה זמן.
אבל משום מה, ולא משנה כמה אנוכי ונורא זה, זה מרגיש לו נכון.

״איך אתה מרגיש?״ ג׳יימס שואל בזהירות, מניח את ספל התה על השולחן ומתיישב ליד טדי בכבדות על הספה הישנה בבית של אנדרומדה.
הבית שלהם, הוא מזכיר לעצמו.
השכרת הדירה לא עבדה כל כך, וטדי וג׳יימס מעולם לא רצו להשכיר את הדירה של אנדרומדה לאנשים זרים, זה מעולם לא הרגיש לו נכון.
כאן הוא גדל. זה היה הבית שלו. זה עדיין הבית שלו.
״מוזר.״ טדי אומר. עברו כמעט חודשיים מהחתונה, הם לא באמת יצאו לשום מקום. ״אבל אני מרגיש… מוקל.״
״אתה חושב שהיא הייתה גאה בהחלטה שלי? במה שעשיתי?״ טדי שואל בהיסוס. ג׳יימס לא צריך לשאול מי, או איזה החלטה - הוא יודע.
״כן.״ הוא אומר. ״אני חושב שהיא הייתה גאה בך.״
״למרות שפגעתי בויקטואר?״ טדי שואל בבלבול.
ג׳יימס משתתק. הוא לא יודע כל כך מה לומר.
״כן.״ הוא אומר לבסוף. ״אני חושב שכן.״

הם נכנסים לסוג של שגרה מוכרת. טדי מכין לו ארוחות בוקר בכל יום ראשון, והוא תופס את האוטובוס בכל בוקר.
טדי תמיד נמצא שם כשג׳יימס חוזר הביתה, עייף ומותש, ומניח את תיק האימון שלו בכניסה. ואם טדי לא שם, אז תמיד מונחת ארוחת ערב על השיש, וכל מה שג׳יימס צריך לעשות זה לחמם את זה במיקרו.
״אתה יודע,״ ג׳יימס אומר לילה אחד, שהם רואים סדרה בטלוויזיה. ״אף פעם לא אמרת לי מי זה הבן אדם הזה, שאתה מחבב.״
האחד שביטלת את החתונה בגללו, ג׳יימס רוצה להוסיף, אבל חושב שזה לא לעניין.
״אה.״ טדי אומר בשקט, מסיט את מבטו ממסך הטלוויזיה. ״נכון.״
״אתה רוצה לדבר על זה?״ זה כל מה שג׳יימס שואל. הוא יעזוב את העניין אם טדי יחפוץ בכך, כמובן, אבל הוא יכול לראות את טדי מהנהן באיטיות ונושם עמוק.
״אני… אני חושב שאני אוהב אותו כבר נצח.״ טדי מודה, ומשפיל את מבטו. ״בהתחלה זה - כלומר, ידעתי שזה שגוי. שאני לא אמור לאהוב אותו, אבל ככל ש -״ הוא נעצר, נושם עמוק.
״תרצה לספר לי עליו?״ ג׳יימס שואל, ולמרות שליבו דופק, הוא לא רוצה שטדי יבחין בכך.
״בסדר.״ זה כל מה שטדי אומר. ״בסדר.״
אז הוא מספר לו על הבחור עם השיער הג׳ינג׳י והעיניים החומות שממש טוב בקווידיץ׳, כל כך טוב שהוא השחקן הטוב ביותר של המאה העשרים ואחת. הוא מספר לו שהבחור הזה - זה שהוא מאוהב בו כבר נצח - ממש אוהב לנסוע באוטובוסים. הוא אוהב שירים ישנים, הוא שר במקלחת, האוכל האהוב עליו זה פנקייקים, וכשהוא מסיים - הוא מרים את מבטו אל עבר ג׳יימס.
ג׳יימס לא יודע מה לומר. ג׳יימס לא חושב שיש מה לומר.
״מה אתה חושב על הבחור הזה?״ טדי שואל בהיסוס, כל כך מפוחד שהרס כרגע את חיו שלו.
״הוא בסדר.״ ג׳יימס אומר באיטיות.
״והבחור שהוא מאוהב בו?״ טדי שואל.
ג׳יימס שותק, לא יודע מה לומר. אבל משום מה, זה מרגיש נכון כשהוא מתקרב ומנשק את טדי נשיקה עדינה על שפתיו.
״הוא יותר מבסדר.״ זה כל מה שג׳יימס אומר, וטדי מחייך, ומנשק אותו שוב.
הם בסדר. הם בסדר. הם בסדר.

הם מתחתנים באמצע אוגוסט.
לילי צוחקת שהם לא באמת צריכים להתחתן, הרי הם ככה גרים ביחד יותר מעשור, אבל הם רוצים משהו רשמי.
הם לא עושים חתונה גדולה במיוחד. רק המשפחה.
טדי עומד שם, זקוף וגאה, כשג׳יימס הולך לעברו בחיוך מהוסס.
יש משהו מדהים, ג׳יימס חושב על זה, בזמן שטדי מחייך אליו והחיוך שלו בוהק כמעט כמו השמש.
יש משהו מדהים, בלהבין שאהבת האמת שלך הייתה שם כל הזמן, מתחת לאף שלך.
הם מתנשקים בעדינות, וסקורפיוס ואלבוס ממהרים לברך אותם. לילי כורכרת את זרועותיה סביב ג׳יימס, מאושרת, ואז עושה את אותו הדבר סביב טדי.
זה מרגיש נכון, לעמוד שם עם טדי. לחלוק חיים עם טדי. לחיות עם טדי.
זה מרגיש נכון כשטדי מכין לו ארוחת בוקר בכל יום ראשון, והוא הולך לאימון הקווידיץ׳ שלו.
זה מרגיש נכון, לחזור הביתה לטדי.
וג׳יימס לא בטוח שהוא רוצה לעזוב.

- - - -

ת"ב? (:

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 14 2019, 15:12 PM
צטט הודעה




מוגל


פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 8
חרמשים: 2362
מגדר:female
משתמש מספר: 69867
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.04.2019


זה. את לא מבינה כמה זמן אני מחפשת פאנפיק עליהם. ואז את כתבת את זה. ו-וואו. אני בערך ממשממש אהבתי את זה, ואת באמת הצלחת לי לגרום לי לשפפ אותם יותר, למרות שזה לא היה נראה הכי אפשרי. זה היה כנראה אחד הדברים המקסימים ביותר שקראתי, הודות לכישורי הכתיבה המקסימים שלך. תודהתודהתודה!


--------------------
🌻 ob-la-di, ob-la-da; life goes on 🌻

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 26 2019, 20:40 PM
צטט הודעה




קוסם סטודנט מעולה
********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 16714
חרמשים: 2147331362
מגדר:male
משתמש מספר: 2
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 05.08.2007


אהבתי מאוד את הפאנפיק ואת העלילה שכתבת
באיזה מקום טיפה הפריע לי שחסר כאילו פסקה על ביטול החתונה וכל מה שקרה עד הפסקה שבין יום החתונה לכמה חודשים אחרי.

לדעתי גם חסרה המילה גם במשפט הבא:
CODE
לילי צוחקת שהם לא באמת צריכים להתחתן, הרי הם ככה גרים ביחד יותר מעשור, אבל הם רוצים משהו רשמי.


חוץ מזה אני חושב שהפאנפיק מעולה ושמחתי לקרוא אותו


--------------------
"...תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים
והדמעות קטנות,
תעצמו את העיניים כל גשם ראשון,
ותחשבו עליי..."

User Posted Image

(מיקי ביטון, 5.5.1987-9.10.2019)

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8164 18908 18995 19399


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007