סיפור מוגזם || פעילות, ל"ג בעומר בפורום הספרים

"רבים מכם מכירים את אותו קרב אגדי, ילדים,
בו הארי פוטר גבר לבסוף על זה-שאין-לנקוב-בשמו.
היה זה קרב מופלא, בו הארי פוטר הצעיר הכריע את המכשף האפל
בזכות הקסם שבקע מאצבעותיו...
לא היה ל'נבחר' שרביט בכלל! באמצעות היותו אדון על המוות הוא ניצח בקרב...
אומרים שגלי צונאמי ענקיים הטביעו את מתנגדיו
והאדמה כולה רעדה כשניצח בסופו של דבר..."

רגע, עצרי!

מה? מה כבר אמרתי?

כולם יודעים שהארי פוטר ניצח את הקרב על הוגוורטס באמצעות שימוש ב"אקספליארמוס"! לא היו שם שום גלי צונאמי ולא רעידות אדמה!

טוב, נו, בסדר. אז אולי באמת יצרתי סיפור קצת מוגזם; למה, תשאלו? כי אנחנו חוגגים את ל"ג בעומר ותאמינו או לא, גם לעולם הקוסמים יש את הגרסה שלהם לחג הזה. בל"ג בעומר שלהם הם מזכירים את הקוסמים הגדולים בעולמם, ומוטיב האש נועד להזכיר את השריפה הגדולה בהוגוורטס.

ילדים ומשפחות באותו לילה יושבים סביב מדורות, אוכלים תפוחי אדמה ונוגסים במרשמלו שרוף, וכיאה למסורת הקלאסית, המבוגרים מספרים סיפורים מפחידים ומעשיות סביב המדורה הבוערת. אבל כמובן, כל הסיפורים שמסופרים סביבה הם סיפורים קצת, אהמ, מוקצנים? בואו נאמר שאף אחד לא משתדל להישאר נאמן להיסטוריה.

בדורות שעוברים מאז הקרב על הוגוורטס, כל שנה המבוגרים והנערים מתחרים ביניהם, מי ייספר על מאורעות תקופת מלחמות הקוסמים בצורה יותר הזויה ומוגזמת, כי בסופו של דבר, כך עובדים סיפורים מסביב למדורה. האירועים האמיתיים משתנים בהתאם למי שמספר אותם כדי למשוך קהל, כך שבסופו של דבר מגיעים לזה שהארי לא נעזר בחבריו במהלך הקרבות, אלא בגלי צונאמי ענקיים. כמה שיותר מוגזם יותר טוב; וכבר אף אחד לא מתבייש בסיפור שהוא מספר סביב המדורה.

אוקיי, ואיך זה קשור אלינו?

בדיוק הגעתי לזה! אז, במחווה לאותה מסורת קלאסית של סיפורים מומצאים מסביב למדורה, עליכם לחשוב על סיפור כזה משלכם. בפעילות הזו עליכם לבחור בדמות מסוימת מסדרת הספרים, ולתאר כיצד ייראה "הסיפור המוגזם" שלה. כמובן שהסיפור צריך להיות כזה שהילדים לא ינפנפו הצידה כמוגזם *מדי*, אבל כן, אפשר בהחלט להתפרע כשמספרים מה באמת קרה בתקופת מלחמות הקוסמים ובחייו של הארי פוטר הצעיר.

שימו לב שהסיפור צריך להתאים לדמות שאותה תבחרו, לאופייה ולערכיה. אם בחרתם בדמות שקשורה לצד האפל, הסיפור שתספר יהיה שונה מן הסתם, מאשר סיפור שתספר הרמיוני גריינג'ר למשל.

על הפעילות הזו תתוגמלו בהתאם, כמובן. סיפור מקורי ומוגזם יזכה אתכם ב-170 חרמשים בוערים ו-15 נקודות בית.
יהיה לכם שבוע וחצי להשלים אותה.

בואו ושבו, יש מקום מסביב למדורה!

שם+כינוי: איתיחר, בצל
בית לבעלי תפקידים: הפלפאף
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: אוקיי, אז נוויל לונגבוטום יספר על הדרך שבה הוא הביס את נגיני. אחרי שהוא בדיוק נמלט ממרדף אחר 50 אוכלי מוות על גשר הולך ומתמוטט, הוא מצא את דרכו אל הנקודה הכי גבוהה בטירה החרבה, בה הוצבה חרב גריפינדור האימתנית, אורכה מתנשא לגובה של כמעט ארבעה מטרים; נוויל, בפעולה אומץ לב וגריפינדוריות אמיתית, יספר כיצד היה היחיד שהצליח לחלץ את החרב, תוך שהוא מתחמק במיומנות רבה מהתקפות הנחשית שהגנה על החרב, ואז ברגע של הירואיות אדירה שיסף את גרונה הבשרני. הוא גם יוסיף שאותו ז'קט שהוא כבר לובש שנה אחר שנה לאירוע לציון סוף המלחמה, עשוי למעשה מעורה של אותה נחשה שמותה הביאה לקיצו של אדון האופל.
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו: אוי זאת פעילות נהדרת

שם+כינוי: נועם האלפקה
בית לבעלי תפקידים: גו סלית'רין
הדמות שבחרתי:דמבלדור.
האירוע ההיסטורי: השגת שרביט הבכור.

"דמבלדור הצעיר הלך זקוף, נחישות בכל צעד מצעדיו...
הוא היה ממוקד קדימה ועיניו הכחולות ננעצו ביריב שלו, שנגלה לאט לאט מתוך הערפל...
יריב שהיה, ועדיין, אדם קרוב לליבו... אך אין ברירה.
גרינדלוולד קלט את דמבלדור ההולך לקראתו ופרץ בצחוק מרושע...
הוא היה לבוש בגלימת ערפד, היה לו תוכי על הכתף, ומבט מרושע בעיניים.
דמבלדור חייך בנועם ואז הפך את התוכי על כתפו של גרינדלוולד לעוף חול, באמצעות לחש שינוי צורה.
דמבלדור שרק לעוף החול (הלא הוא התוכי של יריבו) ואז כישף את עוף החול שינקר את עיניו של אדונו ללא רחמים.
וכך דמבלדור השיג את שרביט הבכור - מטה המוות, שרביט הגורל - בעוד גרינדלוולד מדמם מעיניו, לרגליו (של דמבלדור). "
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו: יצא טוב
פעילות מדהימה
קדימה כולם להשתתף

שם+כינוי:תהילה, בצד
בית לבעלי תפקידים:גריפינדור
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה:
נוויל. נוויל, חנה ושני ילדיהם- פרנק ולורן-, יושבים כל שנה מסביב למדורה. נוויל מספר-
"אני הייתי בשכבה עם הארי פוטר. הייתי בחדר שלו. הוא... היה דיי מדהים, למען האמת. תמיד הסתובב עם רון והרמיוני- שעכשיו היא שרת הקסמים, כפי שאתם יודעים. בשנה החמישית שלנו לימדה אותנו מישהי -ואני לא מגזים- דומה לקרפדה. מרשעת ענקית, אל תשאלו. היא לא לימדה אותנו קסמים. בשיעור שלה רק ישבנו וקראנו ספר משעמם טיכות. ואז היה להרמיוני רעיון- להקים קבוצת לימוד! הארי פוטר היה אמור להיות המורה שלנו-
טוב, בגלל שהוא עבר הרבה לפני זה. הלחם עם וולדמורט וכאלו, אתם יודעים.. וזה היה מדהים. פשוט מדהים.
לראשונה בחיים הרגשתי שיש לי חברים. הייתי ילד מסורבל ושכחן. למדנו כל מיני כשפים שיעזרו לנו להילחם נגד וולדמורט. שנתיים אחרי, בערך בזכות צ"ד, לא פחדתי כבר לומר את השם 'וולדמורט'. בסוף השנה לונה,
אני, ג'יני, הארי, רון והרמיוני נילחמנו מול איזה 10 אוכלי מוות. זה היה אדיר."
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו:
אממ... מקווה שעשיתי טוב?

שם+כינוי: do what you gotta do
בית לבעלי תפקידים: גריפינדור
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: קרום, המשימה השנייה בטורניר הקוסמים המשולש. קרום יספר שכאשר הוא נכנס לתוך האגם הוא הטיל לחש שינוי צורה לכריש ומכיוון שסדריק הטיל עליו לחש שיקלקל את הלחש הוא הפך לחצי כריש. אחר כך פלר ניסתה לתקוף אותו ובלית ברירה הוא שלח עליה את יצורי האגם. לבסוף כאשר הוא הגיע הוא ראה את הארי שמנסה לחטוף גם את הרמיוני וכץ לצאת "הגיבור" ולכן הוא כבל אותו למשך הרבה זמן ליד רון וגבריאלה.
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו: אני מקווה שעשיתי נכון

שם+כינוי: רוני, Inevitable
בית לבעלי תפקידים: הפלפאף
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: פרופסור פומונה ספראוט. היא תספר איך, בבוא הזמן להגן על הוגוורטס, היא השתמשה בצמחים כדי להתקיף את האויבים, ולא סתם להתקיף: איך היא בהינף שרביט יצרה מבוך מצמחים טורפים כמו מלכודת השטן ודיונאה ענקית, איך היא חילקה בחופזה אטמי אוזניים ושמה אחד מהם, ורוד וצמרירי, על אוזניה ברגע האחרון, שבריר שנייה לפני שהדודאים התחילו לצעוק ובכך לחסל אוכלי מוות על ימין ועל שמאל. היא תספר איך התלמידים שלה הפגינו אומץ וגם הבנה בצמחים כששתלו על ראשם של אוכלי מוות עציצים מיוחדים, והיא תספר איך, כשהקרב שכך, המבוך המתפתל של הצמחים לא רצה לעזוב, ואיך היא הזילה דמעה כשהטילה לעבר הצמחיה המפלצתית לחש שהעלים אותה מקיום, יחד עם אוכלי המוות שהיו לכודים שם, חיים או מתים, ולא נמצאו עד עצם היום הזה.
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו: מממ מרשמלו.


--------------------

הודעה זו נערכה ע"י Inevitable ב May 19 2022, 11:51 AM

שם+כינוי: אביה,בצד
בית לבעלי תפקידים: סלית'
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: בשלוש שורות לפחות
אוקי, הדמות היא ג'ורג' וויזלי, ת'ם יודעים. האומן לסיפורים מוגזמים.
sooooo, הוא ישב עם אנג'לינה וילדיהם סביב המדורה ויספר-" באותו הלילה שבו העברנו את הארי פוטר למחילה, הייתה דממת מוות בעולם. אפילו היפוגריף אחד לא הניף את כנפיו, הגענו לבית ענקי. ומכוער להפליא, כשנכנסנו ראינו את הבית הכי נקי עד כאב שראינו אי פעם.
הארי לא הסכים שניקח ממנו שערה, לשיקוי פולימיצי, ואז עין הזעם התעצבן עליו, ומרוב בהלה הוא תלש לעצמו חצי משערות ראשו(זה היה קטע דיי טוב), אני ופרד, לגמנו מהשיקוי ביחד. היה לו את הטעם הכי מגעיל שטעמנו אבר!
הטעם היה של גרביים מסריחות בתוספת שתן היפוגריף.

שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו:

שם: סופי ואקר
בית: הפלפאף
הדמות+סיפור:
היה זה בקרב על הוגוורסט. כולם היו מותשים. דם היה בכל מקום. כל חברי צ"ד והמסדר שכבו על הרצפה, מדממים למוות. חוץ מאחד. ארני מקמילן, שהמשיך להילחם בעוז, אפילו כשהוא היחיד שעמד!
כמו רוח סערה, כמו טורנדו, הוא חיסל אוכל אחר אוכל מוות. לבסוף, נשארו לפחות 20 אוכלי מוות, שהיה צריך להלחם בכולם בבת אחת!
בהתקף גבורה הוא חבט בהם בעזרת השפופרת שפעם שימשה לספירת נקודות הבית של הפלפאף ועילף אותם, ובכך ניצח את הקרב על הוגוורסט, וחרץ את גורלם של אוכלי המוות.

שם+ כינוי: lili8974
בית: רייבנקלו

הסיפור המוגזם של: רון וויזלי
"מי היה מאמין? הרמיוני ואני היינו רבים כל הזמן.
כל הזמן זה לא תאור טוב. כל יום, כל שניה!
לא הייתה עוברת דקה מבלי שהיינו רבים.
לא דיברנו אחד עם השני ובקושי החלפנו מילים.
אפילו שיעורי בית היא לא נתנה לי להעתיק!
היינו פשוט בלתי נסבלים. לא היה אחד שלא אמר לנו להתרחק אחד מהשני ומהשניה.
אני לא יודע איך בסוף בחרנו להקים בית יחד
אבל תמיד היה לי ברור שלא יצא מאיתנו כלום. נגמור את הוגוורסט ונגיד "ברוך שפטרנו"
אוקיי, אז בסוף התחתנו. עשינו את ה"בלתי יאומן"
נו טוב.. כנראה שלא היינו גרועים אחרי הכל. "

שם+כינוי: נטע, בצדוש
בית לבעלי תפקידים: רייבנ
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: לונה לאבגוד: ''רבים מכם בוודאי חושבים שהרע היה זה שאין לנקוב בשמו. טעות בידכם, למעשה, הוא פעם היה בחור צעיר וחביב בשם טום ואנדרלו רידל. הוא היה מקסים חכם, נאה וטוב לב... אבל אז קרא אסון. מעבדה רדיואקטיבית של נרגולים מהונדסים גנטית שיחררה את כל הנרגולים שלה, הנרגולים עקצו את טום והחדירו למחזור הדם שלו רעל נרגולי. (מוזמנים לקרוא את הכתבה המורחבת ב'פקפקן') הרעל השפיע על האופי שלו ולאחר מכן גם גם לנשירת שיערו ואפו. כן, נרגולים הם אלו שגרמו לכל הסיפור!''
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו:

שם וכינוי: אבאלי מנהר
בית: רייבנקלווווווווווו
הדמות שבחרתי: דובי ז"ל
"אני פגשתי את אדונילי הארי פוטר הגדול והענק שהביס לפחות ארבע פעמימים את הלורד המרושע בעולם שכמוהו לא קם-וולדמורט. אני ידעתי שכבר בשנתו השנייה רוצים להרוג אותו כשהוא יגיע להגוורטס אז אני הדעתי לחדר שלו והכרחתי אותו לא ללכת ואז הוא ניסה לתפוס אותי אבל אני התעופפתי באוויר והפלתי צלחת ענקית במשקל 5 קילו של עוגה. כשגם זה לא עזר נעמדתי מאחורי המחסום ברציף 9 ושלושה רבעים ודחפתי אותו כל כך חזק שלא יצליח לעבור, האמת שחששתי שדחפתי חזק מידי כך שהמחסום עצמו נשבר אבל למזלי קוסם שעבר שם הטיל רפארו על המחסום. בכל מקרה, אחר כך גם בניתי וכישפתי מרביצן לגמרי לבד שיכה בהארי כדי שיחזור לביתו , המרביצן הרג אותו ורק בעזרתו של פרופסור גילדרוי לוקהרט הארי חזר לתחייה. הארי כמובן רצה לגמול לי על כל הפעמים שכמעט הצלתי אותו, יום יום הוא ישב בכיתתו בהפסקות והתייעץ עם חבריו איך לגמול לי, לבסוף גרם ללוציוס, אדוני הרע והמרושע, לשחרר אותי. הארי אמר לי כמובן שחירותי היא כלום לעומת מה שהוא באמת חייב להביא לי. מאז אותה תקופה הארי העריץ אותי, הוא קנה לי גרביים בכל הזדמנות ואפילו מתי שחשב שהגיעו רגעיו האחרונים באחוזת מאלפוי ביקש לראות אותי. אני גאה לומר שהייתי מודל לחיקוי להארי פוטר, שדרך אגב היה לו מנהג לקרוא לי אדונילי דובי, כמובן שלא התווכחתי איתו.

שם+כינוי: אוונס, harrypotter111
בית לבעלי תפקידים: רייבינקלו
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: קולין קריווי והערצתו הבלתי-מוגבלת להארי פוטר.
"אז ראיתי אותו עומד מולי, פתאום, עם הצלקת והשיער השחור וזה היה על כך מגניב!! הוא בא אלי, ממש אלי, ושאל אותי 'הי, מה קורה?' ואז אמרתי שקוראים לי קולין והוא אמר שהוא שמע עליי וביקש לראות את התמונות שלי, ואז ביקשתי ממנו שיעשה קצת קסמים והוא הסכים ואז צילמתי אותו עושה את זה, והוא הציע לי שנהיה חברים הכי טובים ועזרתי לו המון פעמים בשיעורי בית כי הוא היה עסוק עם אתם-יודעים-מי, ופעם אחת הוא אפילו בא לבקר אותי בבית!! והוא לימד אותי מלאא קסמים אפלים ובאמת היינו חברים הכי הכי טובים, אחרי רון והרמיוני כמובן."
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו: אוו יש מרשמלו צלוי?

שם+כינוי:ליאו, נוב ותיק
בית לבעלי תפקידים:מיאו
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: הארי, הסצנה בחדר הסודות.
"והיה שם אחד, טום רידל, והוא אמר כמה מילים מוזרות. ופתאום! הפסל של סלאזר סלית׳רין התףצל לשתיים! ויצא ממנו לחשוש מוזר! ואז, יצא משם נחש איזה חמשת אלפים מטר אורך, בלי להגזים. והוא אמר לי אפשר לאכול אותך? אז דקרתי אותו. לא, אני לא דקרתי אותו. מרוב שהוא פחד הוא קפץ לתוך החרב שלי. הוא קפץ לתוך החרב שלי 10 פעמים! ואני אמרתי לו 'משה, אתה לא קיפוד!' והוא לא הקשיב. רגע לפני מותו הוא הכיש את היומן שהחזקתי והכיש אותו. ומרוב שהשן שלו הייתה חדה הוא גם פוצץ את הבלון של סיגלית! לא יאומן החצוף הזה..."
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו:תנסו לזהות פה רפרנסים. יש כאן אחד שאני לא חושב שמישהו יבין עם הקפץ על החרב שלי עשר פעמים.

שם+כינוי:פוטרפלד השולט
בית לבעלי תפקידים:סלית'רין
הדמות שבחרתי והסיפור המוגזם שלה: רון במשחק הקווידיץ' הראשון שלו בהוגוורטס.
רון יצא למגרש, מהקהל נשמעו צעקות ”וויזלי המלך”. כל המשחק התמקד רק בו. כל שאר השחקנים לא עיניינו אף אחד.
הוא שעט לאוויר כל כך מהר שאי אפשר היה לראות אותו.
בין רגע הגיע לחישוקים. המשחק התחיל.
הכדור אצל הקבוצה היריבה.
אחד השחקנים של הקבוצה היריבה עבר את שאר השחקנים כשהקוואפל בידיו.
הוא הגיע לאזור הקליעה ועמד לזרוק.
”אני חייב להצליח,” חשב רון, ”הרי לקחתי שיקוי מזל.”
הרודף זרק את הקוואפל לחישוק הרחוק ביותר מרון.
רון קפץ מהמטאטא, ותוך כדי זרק אותו לכיוון החישוק. הוא קפץ מהמטאטא בדיוק בזמן כדי לתפוס את הקוואפל ולהיתלות הפוך מהרגליים על המטאטא שבדיק הגיע לשם.
כך גריפינדור זכו במשחק.
שאלות/הערות/שימו לב למרשמלו:

שם+כינוי:נועה אוסטר,לא עניינכם
בית:רבינלו
דמות:טום רידל הצעיר
סיפור משוגע:טוב אז ככה אני והאגריד מנהלים זוגיות בסתר,כן אני יודע שאני רוצה לה9ליל אותו ,אבל אני אוהב אותו עד כמה שזה ישמע מוזר,אך אני גם לא יכול לקחת בסיכון שיגלו שאני זה שפתחתי את חדר הסודות,עם זה יתגלה יעיפו אותי מהוגוורטסלבית יתומים המעצבן שלי,ואין מצב אני נמצה שם בזמן שכל חבריי לבית סליתרין ,ילמדו איך להיות יותר טובים ממני ,אני מחליט אני מפליל את האגריד,אוף הלב שלי לא יכול לשלוט בזה,חבל שאי אפשר שלא יהיו רגשות,אבל יש מצב שאם אני אשלב את הלחש הזה עם הקסם ההוא...
וכך לוולדמוט לא היו רגשות.


הסוף!