פוקספייר המושלם💗, עם נטע

"הם שוב פעם חטפו מישהו"

''מי? זה מישהו שאני מכירה? זה תלמיד או אלף בוגר?'' הפצצתי אותה בשאלות. כשנרגעתי מההלם הרגעי, אמרתי לה שוב ''וביקשתי פרטים, אז אפשר אולי...''

"לא יודעת,לא נתנו לי עוד פרטים"

''מה את מתכוונת לעשות?'' שאלתי אותה. כבר ידעתי את התשובה, היא פשוט תתכנן תוכנית טיפשית, תסכן את חייה ואת חיי חבריה, כמעט תמות ולא תשיג שום מטרה. ''אני רוצה לעזור'' אמרתי בהחלטיות. ''כל הזמן את נכשלת ורק תורמת לנסתרים, לי יש דרך מחשבה שונה, אולי אתרום לכם? אני מוכנה אפילו להצטרף לברבור השחור. נמאס לי ממה שהעולם שלנו עובר, זה לא מגיע לאף אחד''

"לא יודעת מה לעשות"

''אז אני יכולה לעזור לך?'' התחננתי בפנייה ''כבר יש לי רעיון!!!'' האמת היא שלא כלכך חשבתי על רעיון, אבל ממש רציתי שסופי תיתן לי לעזור אז אילתרתי משהו שישכנע אותה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נטע את יכולה קצת להרחיב? את כותבת ממש קצר ואין לי איך להמשיך אותך...

"לא יודעת אני אפילו לא יודעת מי נחטף" אמרתי

''אם את לא יודעת מי נחטף, איך את יודעת שמישהו נחטף בכלל?'' לא הבנתי מה ההיגיון בדבריה של סופי. ''ונגיד והיו עדים, איך את יכולה להוכיח שהם לא רק העמידו פנים שהם חוטפים וישתמשו באחד משלהם להצגה וכל זה רק כדי למשוך אותך אליהם ולפגוע בברבור השחור?''

"לא יודעת" אמרתי "אבל שמעתי שהיו עדים".

"את אומרת את המילים 'לא יודעת' יותר מידי פעמים," אמרתי לסופי, "קצת קשה למצוא ככה דרך פעולה...".

"כי אני באמת לא יודעת"

"הנה זה שוב..." נאנחתי והנחתי יד על כתפה של סופי.
"אני מבינה שאת בלחץ אבל את כן צריכה לחשוב קצת בהיגיון!" קראתי, "את חייבת לחשוב על תכנית מסודרת איך לגלות מי נחטף ואיך!".

"קשה לי עכשיו,תבואי אליי אחרי הצהריים ונדבר"

הנהנתי אליה.
אני מבינה אותה- כל העולם נותן בה אמון ונושא אליה עיניים, ברור שהיא תהיה לחוצה.

אני לחוצה ממש ואני לא יודעת מה לעשות