סודות המשונים, עם ליבי❤

נתכתב קצת על הרקע:)

***

בהצלחה!

שם מלא: גראהם קרוז//Graham Cruz
כינוי (אם יש): גריי//Gray
תאריך לידה: 27.2
מזל: דגים
גיל: 16
מראה: שיערו של גרי הוא בגווני חום-בלונד די דבשי כזה השיער שלו גולש מעט על צד ימין ודי מחמיא לעורו השזוף מעט, יש לו גומות חן שמבליטות את פרצופו יפה התואר, העיניים שלו הן ממש מערבולת גוונים בהתחלה רואים רק עיניים ירוקות אבל כשבוחנים אותו היטב רואים שהוא בכלל בעל עיניים תכולות אפרפרות, די גבוה אבל גם לא כל-כך.
הפנים שלו חלקות למדי בלי שימוש בקרם וכשמעבירים עליו יד מרגישים את זה שהכל בו טבעי בלי שימוש בכל דבר שנוצר על ידי מישהו או מכונה כלשהי.
יש על פניו ניצנוצים שנראים כמו מעט נצנצים הדביקו מה שלא עשו לו.
שפתיו של גראהם טיפה בשרניות אך הן יחסית דקות ככה שלא ממש רואים את זה שהם בשרניות וצבען ורדרד.
הגבות שלו חומות ומסודרות הוא מסוגל להרים גבה אחת.
הריסים שלו חומים כמו גבותיו והם קצרים.
הוא נוהג ללבוש בגדים של גופיות ומכנסיים קצרים או ארוכים והוא תמיד אהב להיות יחף אז אם תראו אותו מתהלך יחף תבינו שזה הרגל אצלו.
חיוכו הלבן מפיל אנשים מהרגליים אבל אט אט חיוכו דעך ודעך ולעולם לא נראה לעיני אנשים שוב.
אוי שחכתי לדבר על האף של גריי הוא קטן וכמעט וחושבים שהוא יותר מדי מתאים לו בין עם זה למועט הנמשים שעליו לבין שהוא קטן ומתאים לתווי פניו.
הגוף של גריי הוא גוף שרירי למדי אבל לגריי אין שרירים כל-כך גדולים יש לו כאלו שיכולים לעזור לו בקרב מגע.
מוצא: מוצאו של גראהם הוא הולנד.
סימני הכר (במראה או בהתנהגות): הליכה יחף גראהם מאוד אוהב ללכת יחף במיוחד על החוף או סתם פשוט על חול רך.
מאפיין בולט:
מבטא: הולנדי.
מצב בריאותי: לגראהם יש אנמיה,ונדודי שינה.
יכולות ומגבלות פיזיות: לגראהם יש משהו מוזר בעיניים שקשור לראיית הנולד ולמסוגלות לראות מחוץ לטווח הראייה חום גופו של האויב נותן לו האפשרות ביחד עם ראיית הנולד והראייה מחוץ לשדה הראיה הוא מסוגל לראות את איך התוקף יתקוף אותו או את האחרים, את זה הוא מסוגל לעשות כשאין באמת מוצא אחר פעם בשבוע הכוח הזה עובד במלואו.
זה גם ברכה וגם קללה.
אם הוא יחשוף את הטכניקה הזאת אז יש אלפי דרכים למנוע אותה.
המגבלות הפיזיות שלו הן כל בעיות האנמיה ונדודי השינה שלו מה שאין לי כוח להסביר וזה.
כשרונות: ריצה, טיפוס וכו׳
הרגלים: להתעסק באצבעות וכמובן שללכת יחף וגם להתעסק בכוכבי הנינג'ה שלו.
צבע אהוב: ירוק.
מוזיקה אהובה: פופ ג'אז ורוק כל הדברים הלא מרדימים בקיצור.
מאכל אהוב: פירות יער וחתיכות קטנות של של גבינה.
הכי שנוא, הכי אהוב: אם אתם אנשים מפונפנים הוא ישנא אתכם בלי למצמץ הוא שונא גם אוכל בשרי, הוא אוהב במיוחד אייס קפה קר וכמעט תמיד קונה אחד או מכין.
סופר/ת אהוב/ה (אם יש): סוזן קולינס, קיי, סיי, לואיס
ספר אהוב: 'משחקי הרעב' ו- 'סיפורי נרניה' (הספרים הראשונים)
תחביבים: ללכת יחף לשחות לטפס ולרוץ בשדות.
פחדים: שכל אחד יתייחס אליו כאל חסר לב.
משפחה: אח מעצבן ואימא מתה שגראהם הרג.
משונות: הכוח המרכזי שלו הוא היכולת לראות דברים מחוץ לשדה הראיה בעזרת אחד הכוחות הקטנים הוא מסוגל לראות כמה שניות לפני שתוקפים אותו ולחסום את המתקפה ויש לו שלוש כוחות קטנים שהם העברת קסם, חיי נצח וראיית הנולד כשהוא רואה דברים בעתיד זה רק דברים שיקרו בעוד כמה דקות ספורות כשהוא רואה בעבר הוא פשוט רואה דברים שקרו לו וכשהוא רואה מה שקורה בהווה הוא מסוגל לראות מה שקורה במקומות שונים בעולם.
מסלול השתבצות (שהדמות רוצה): ראיית הנולד
הורה משונה: לא ידוע
השגים: הריגת אימו המתעללת.
אופי: בשירשור.
מניעים ומוטיבציות: רצונו לגמור את אח שלו אחת ולתמיד.
גינונים: טובים מאוד.
רקע: יערך.
כל(י) נשק: פיגיון כשצריך, כוכבי נינג'ה.
עוד: יערך בהמשך

שם מלא: גרייסי קאת'י סטיוארט || Gracie Cathy Stewart
כינוי (אם יש): גרייס / קאת' || Grace / Kath
תאריך לידה: 14.7
מזל: סרטן
גיל: 16
מראה: גרייסי היא נערה יפה למדי, בלי להגזים. נכון, על טעם וריח אין מה להתווכח, אגל אני בספק אם יש מישהו שיכול להתווכח עם העובדה שגרייסי יפה, כי פשוט כך זה. יש לה מעין יופי טבעי עדין ושברירי, כמעט קסום, כאילו היא ילדה קטנה שעדיין מסרקת ומלבישה את הברביות שלה. היא אומנם לא מטפחת ומטפלת בעצמה כפי שעשתה בעבר, בעיקר כי זה לא נגיש במיוחד למשונה במנוסה, אבל היא כן משתדלת להרטיב את שערה מדי פעם ולנקות את ציפורנייה מדי כמה זמן. מה שכן, אין לה זמינות למכשירים כמו דוארדורנט או סכין גילוח, לכן לא הייתי ממליצה לכם לבחון את רגליה או את בית השחי שלה מקרוב (איכס), כל עוד היא לא עשתה טבילה באגם או שהתה בבית מלון בשבוע האחרון.
לגרייסי יש עור בהיר שגם עם אלפי שהיות מול השמש הצורבות ומיליוני ביקורים במכוני שיזוף לא יכל להתכהות אפילו מעט. למזלה, אין לה בעיה עם עורה הבהיר (הן כיום והן בתקופה לפני שגילתה שהיא משונה). בעבר היתה מטפלת בעור הפנים (ובשאר הגוף) באמצעות קרמים וטיפולי יופי רבים (כן, היא הייתה מאוד מרוכזת במראה שלה בעבר). אומנם היא כבר שנים לא זכתה להשתמש בקרם פנים, אבל עדיין נותר בגופה איכות מסוימת שרק שנים של טיפולים יכלה ליצור. בעבר היו לה פצעי בגרות במצח, אבל כיום העור שלה חלק למדי, למעט קצת שריטות ושפשופים ברגליים וכתמי לידה טבעיים.
באופן לא מפתיע, יש לה זוג גומות חן שנחשפות רק כשהיא מחייכת (ותאמינו לי, זה לא קורה הרבה), בליווי, כמובן, הסומק הורדרד הילדותי והמקובל. יש לה עצמות לחיים גבוהות ואוזניים יחסית מחודדות, כמעט כמו אוזני שדון בסרטים מצוירים. כאמור, בעבר היתה מטפלת ומטפחת את פניה עד שהיו ללא רבב, וכיום עוד נשאר מין יופי רענן בפניה, אם כי הוא טבעי יותר ומלוטש פחות.
אפה לא מיוחד בשום צורה. הוא קטן וסולד מעט, באופן כמעט בלתי מורגש, ולא מושך מבטים כלל (אם כי אני לא חושבת שיש אף שכן מושך מבטים ברחוב).
שפתייה של גרייסי הם וודאי אחד ממקורות הגאווה הגדולים ביותר של גרייסי, לפחות לפני שגילתה שהיא משונה. הן אומנם דקיקות למדי, אבל בהירות וקטנות וכמעט אף פעם אין לה יובש. לפני שהפכה למשונה במנוסה, הייתה נוהגת למרוח שפתון בהיר בגוון שמזכירה את צבעו של מסטיק הבזוקה.
עינייה של גרייסי הן חומות כהות, כמו פולי קקאו. עינייה נחנו ביכולת מרשימה להיראות כאילו היא תמיד מרוכזת באדם המדובר, ומוסיפות לפניה ארשת תמימה ומתוקה, שהועילה לה רבות, הן בילדות והן בבגרות.
גבותיה של גרייסי בהירות באופן טבעי, בהתחשב בשערה הבהיר. מדובר באותן גבות מתרוממות כשל כך מאפיינות את האיטלקיים, ומשוות לפניה הבעה קבועה של הפתעה מנומסת.
אך מקור הגאווה הגדול ביותר של גרייסי הוא שערה, והיא משתדלת לטפל בו ככל יכולתה גם במהלך מנוסתה. הוא ערמוני בהיר, נוטה לצבע הקרמל, ומגיע קצת מעבר לכתפיה. הוא מסולסל למטה וחלק למעלה, באופן שמעורר ערגה בנשים רבות. אך הוא מעט פרוע ומבולגן כי אין לגרייסי הרבה אפשרויות להבריש אותו או לטפל בו כלל. לרוב היא אוספת אותו בצמה או בחצי צמה, ולפעמים משאירה אותו פזור.
בתור משונה במנוסה, אין לגרייסי הרבה בגדים במלתחה. יש לה זוג אחד של נעלי ריצה שכבר ראו זמנים טוב יותר, מעיל אחד ישן וכבד לתנאי מזג אוויר קיצוניים, וכמה סטים מצומצים של בגדים שהיא שומרת בתיק, בצבעי אדום וירוק (עוצמתיות ואַלְכִימְיָה).
מוצא: איטליה.
סימני הכר (במראה או בהתנהגות): מן הסתם ההרגלים המגונים שלה לעשות קליקים באצבעות ולמצוץ את האצבע, ובנוסף יש לה נקודת חן על גב ידה השמאלית.
מאפיין בולט: השיער שלה.
מבטא: איטלקי חלש.
מצב בריאותי: מצוין.
יכולות ומגבלות פיזיות: יש לה חוש ריח ממש ממש גרוע.
כשרונות: אם יש משהו שגרייסי טובה בו, זה משחקי חשיבה. אומנם זו לא בדיוק המיומנות המושלמת בשביל משונה במנוסה מפני החוק, אך כך הדבר. כשהייתה צעירה יותר הייתה מבלה את רוב זמנה במשחקי שחמט וצוללות.
כשרון נוסף, מעט מועיל יותר, של הנערה לבית סטיוארט, הוא מיומנות הטיפוס שלה. כבר בתור ילדה צעירה נהגה ללכת למתנ"ס המסוך לביתה ולהתאמן בטיפוס על חבלים וקירות עם מדפים מתקפלים. אומנם מעולם לא התאמנה בטיפוס על מצוקים ועצים, אך גם את המיומנות הזו רכשה די מהר.
באופן טבעי, כמשונה נמלטת, ובמיוחד אחת בעלת היכולת לבצע קסמי לחימה, פיתחה עם השנים גרייסי בקיאות באומניות לחימה, שבשונה משאר כשרונותיה אינה מולדת אלא נרכשה עם הזמן.
הרגלים: היא עושה קליקים באצבעות (מנסה להיגמל), מחטטת בתיק כשהיא לחוצה ולפעמים מוצצת את האצבע, גם כשהיא מאוד מודאגת.
צבע אהוב: תכלת.
מוזיקה אהובה: ג'אז, פופ.
מאכל אהוב: כל מאפה שקיים בעולם, ככל הנראה.
הכי שנוא, הכי אהוב: הכי שנואת אנשים מפונפנים שבטוחים שהם תמיד צודקים וכל הזמן מתקנים אחרים, הכי אוהבת עוגת גלידה.
סופר/ת אהוב/ה (אם יש): פרנסס הודג'סון ברנט, לואיזה מיי אלקוט
ספר אהוב: "סוד הגן הנעלם", "נשים קטנות"
תחביבים: טיפוס, שחמט, בישול וקריאה, במידה זה מתאפשר.
פחדים: יש לה פחד רציני ממים. לא לשתות או משהו כזה, כמובן, רק לשחות או להיכנס לים.
משפחה: לא גמור
משונות: הכוח המרכזי שלה הוא שינוי צורה, ובנוסף יש לה שלושה כוחות קטנים: קסמי לחימה, כוח נוכחות מוגבר, ואַלְכִימְיָה. הבעיות המתלוות לכך מקורן בעיקר ביכולתה לשנות צורה: היא עשויה לשנות צורה בלי כוונה או שתודעתה תשתנה לתודעת חיה כלשהי.
מסלול השתבצות (שהדמות רוצה): היא מקווה להתקבל לעוצמתיות ולמסלול האַלְכִימְיָה, אם כי הדעה שלה עוד לא מגובשת לחלוטין. בינתיים, היא תסתפק גם במסלול אומנות הלחימה.
הורה משונה: לא ידוע.
השגים: אין לה שום הישג רציני, בהתחשב בעובדה שהיא עדיין במסע אל הספר.
אופי: נראה בשרשור
מניעים ומוטיבציות: המניע שלה הוא להגיע אל הספר, ולחזור הביתה כדי לפגוש את אחיה שוב.
גינונים: לא רעים.
רקע: לא גמור
כל(י) נשק: אני אתן לה את אותו הנשק שיש לבל:)
עוד: אני אערוך את זה בהמשך

טוב רוצה את להתחיל?

יאללה
______

צעדתי ביער באי שקט, כשרק קולות הענפים המתפצחים תחת רגלי מארחים לי חברה. השעה היתה שעת בוקר מוקדמת, עוד לפני שהשמש הספיקה למתוח קרניים עצלות מעל קו האופק, אבל אני הייתי עירנית לגמרי ודרוכה, הודות לפגישה ידידותית שארחו אצלי חיילי השלטון לפני מספר דקות. לא הכרתי את היער הזה ובכלל לא התמצאתי בו, אבל תיארתי לעצמי שאם אני אמשיך ללכת אני חייבת להגיע לאינשהו, בסופו של דבר.
המסע שלי לספר התחיל רק לפני ימים אחדים אומנם, אבל עדיין ציפיתי שבשלב הזה יהיה לי לפחות קצה חוט לעקוב אחריו. אבל לא, כלום. אין לי שמץ של מושג איך בדיוק אני אמורה למצוא את הספר ולהשתבץ למסלול.

הלכתי בעייפות לא ישנתי בכלל רק המחשבות שלי בערו בראשי ושום דבר אחר לא עבד העייפות המסחרית גרמה לי ללכת בעצלתיים כמו רוח רפאים שרק רוצה לחזור לעבר לזמן שהיה לה משפחה.
אבל לא, כמו שאי אפשר לשנות את העבר אי אפשר את העתיד יש אפשרות להדחיק אותו אבל הוא תמיד יתנקם בך בחזרה ובהוא אני מתכוון לאח שלי הוא הוציא ממני כל רגש.
הוא היה האח המוצלח והנאהב אני הייתי האח הגדול ואף אחד לא אהב אותי.
תחת צל היער בעודי מחזיק בעייפות את נעליי וגרביי רוצה רק להתמוטט.
קול ענפים מתפצח תחת רגליי היחפות ואפילו אני מסוגל עוד לראות בעייפות מי ביער הוא בטווח קצר ממני האם הוא אויב?

היה נדמה לי ששמעתי קול עלים מרשרשים אי שם לפני. לא יכולתי לראות דבר דרך סבך השיחים והענפים שלפני. נדרכתי.
דממה.
זה בטח סתם היה איזה צבי תועה, הרגעתי את עצמי. ידי התרפו שוב. חזרתי ללכת, מנסה לפלס דרך מבעד לצמחיה העבותה.
קראק, קלאק.
זה לא היה צבי.

נשמתי עמוק והתקדמתי צעד אחר צעד.
שלפתי בשקט כוכב נינג'ה ונשארתי דרוך.
הרגשתי את העייפות בכל צעד שעשיתי אל עבר האדם המסתורי.

שלפתי את הידית בזהירות, משתדלת לא להשמיע רחש. רוב הסיכויים שהאדם הזה הוא פשוט חייל שלטון, אבל יכול להיות שזהו אויב מסוכן יותר.

"הראה את פנייך פחדן!" צעקתי בכעס.
נדרכתי יותר ויותר ויותר מוכן לתקוף את אותו זר.
די הייתי בטוח שהוא אויב מסוכן או פשוט חייל שלטון שאני יכול להביסו.

'הראה את פניך, פחדן?'?
עצרתי את עצמי מלפרוץ בצחוק. איזה סגנון דיבור משונה.
"אני די בטוחה באומץ שלי גם בלי להראות את הפנים שלי, תודה."

זאת בחורה?!
"לא משנה" אמרתי בשקט והתחלתי ללכת משם אני בנאדם הגון מי אני אדבר ככה אל בנות.
נעצרתי בצד שמימנו באתי יש חיילי שלטון אם אלך לשם הם יהרגו אותי בלי למצמץ.

"אם זאת, נראה שלך יש בעיה לחשוף את עצמך לפני. מה קרה? מפחד?"

"אני לא אפול לרמה שלך" אמרתי לה והוספתי "אבל נשמע שאת מפחדת שחייל שלטון יתפוס אותך"

חייל? איפה?
"עלית עלי," אמרתי בעוקצנות.