שגרה||Tals, לאתגר חודש הכתיבה

[Tals]

מקווה ממש שזה נחשב לאתגר האחרון, זה לא ממש פרק סיום בחייה של דמות אבל הוא מתאר הכרה בכך שהמצב לא יחזור להיות כמו פעם. יש כמה פרטים שאולי לא יהיו מובנים למי שקרא את הקטעים הקודמים אבל הם לא קריטיים להבנה של הקטע.

ואני ממש אשמח לתגובות בונות :)

~~~~~~~~

הכל נמשך כרגיל. צלילי הגיטרה שליוו את הדממה הכבדה קידמו אותה בברכת שלום. אמה נסעה לבקר את אבא שלה, כרגיל. אבא שלה התחמק משיחה, כמובן. אבא שלה נשאר לעבוד, כמו תמיד. ואולי העבודה שלו לא הייתה באמת העבודה שהוא סיפר עליה, או שבנוסף לעבודה באחד ממשרדי הבירה, הוא התחבר איתם. הוא היה בקשר עם מורדים בממשל. הוא ניסה לצרף אליהם את דארן בלי לשאול אותו בכלל ובלי להבין כמה המצב מסובך יותר ממה שדמיין. בלי להבין כלום.
היא הניחה את התיק וצלעה בעייפות אל עבר חדר האמבטיה שלה. גופה כאב וכל תנועה חרקה והמים החמים הותירו אותה ישנונית. היא באמת חוששת מהאימון הבא. ממתי היא מפחדת מאימון? ממתי היא מפחדת להביט אחורנית בדרך לבית הספר רק כדי לבדוק שאנשים אחרים לא הצטרפו ללוקאס?
המגבת נכרכה סביב גופה והיא שילחה מספר גלי הדף כדי להרחיק את האדים. הסימן האדום-חום מיהר לשוב ולרצד על מצחה. על המצח של דארן מרצד סימן לבן. לא כדאי לראות. צריך רק להתרחק.
היא התיישבה על הספה בפיג'מת הפלנל הבהירה שלה וחייגה את המספר של הפיצרייה. בזמן שהזמינה, דארן כבר הכין את הקפה, דאבל אספרסו כמו תמיד. היא חיפשה סרט לראות, עדיפות לסרט מלחמה מחולק לעלילות נפרדות עם המון דמויות. אבל השקט נשאר.
"יש את כל סוגי הגבינות? והזכרת את התוספת של הרוטב? אלפרד נהיה קמצן בחודש האחרון", דארן הניח את הכוסות הנמוכות.
"ברור", החיוך מעולם לא היה מתאמץ כל כך. "איך מתקדם הפרויקט?"
עיניו נצצו בתקווה לשמע אזכור פרט מהחיים שהיו לו, "אני עוד בחלק של הקרב. אני מנסה למצוא את ההתנגשות הנכונה של הפסקול של כל צד אבל הכל מתערבב. ממש קשה להגדיר אותם לפי תווים, אני מנסה להגדיר לפי מילים עכשיו."
"אולי זה יעזור לך למצוא את התווים שאתה מחפש. אתה יודע, לפעמים צריך רק להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת."
"כן, כנראה ששינוי גישה יעזור. שכחתי להגיד לך, אנאבלה החזירה את 'ביולוגיה לכיתה עליונה' והודתה לך המון פעמים."
לסלי גיחכה אבל קולה היה קודר מידיי, "היא מוזמנת לקחת אותו במתנה עוד שלושה חודשים. היא חמודה מאוד כשמכירים אותה. אני שמחה שמצאת בן אדם כזה לדבר איתו."
הוא הנהן. הוא לא היה צריך להגיד. אנאבלה היא אחד מהאנשים הכי מדהימים עלי אדמות.
"נראה סרט?", היא הציעה כדי שיספיקו להגיע לשתי עלילות לפניי שהשליח יגיע.
"הקפה שלך מתקרר", פניו נפלו. היא מעולם לא שכחה מקפה שמונח ממש מולה.
רק כעת היא הבחינה בכך שהוא סיים כמות של אספרסו רגיל. "כן, שכחתי, מצטערת."
"את נראית רע", הוא קבע.
"תודה, אח מקסים שכמוך", היא מלמלה לפניי שלגמה מהקפה.
"ברצינות, את בסדר? היה לך שבוע קשה."
"שבוע קשה", היא הסכימה.
הוא העלה באצבעו את המשקפיים אל החיבור בין האף והגבות. "התקופה של מבחני הגמר בטח עמוסה, והיו לך שלושה מבחנים השבוע." מסתבר שהיו שלושה מבחנים השבוע. היא הגיעה לשניים. "וסיום בית ספר... זו לא תקופה פשוטה, צריך לקבל הרבה החלטות." המשפט הסתיים בכמעט שאלה. והוא ניסה, הוא באמת ניסה.
לסלי חייכה אבל החיוך היה שבור. שפתיים רועדות, עקומות, חיפו בקושי על המחנק של המתח הבלתי פוסק ושל הרצון העז לפסוע בדרכים אל הלא נודע עד יעבור זעם. היא צריכה להישאר כאן עם דארן, הוא צריך להיות במקום בטוח והיא צריכה לוודא שלא נשקפת לו סכנה. הם צריכים ביחד להבין האם בכוונת המורדים להגיע למרות הסירוב. ולוקאס יכול לחזור ללא התרעה.
דארן הביט בעיניה. הוא לא היה צריך לשאול. אצבעות חסרות מנוח אחזו לרגע בכף ידה. עיניים אפופות מחשבות הוסטו לכיוון המרקע. הוא לקח אליו את השלט. עוד מעט הפעמון יצלצל והשליח יגיע, לאחר שתי עלילות.
היא ניסתה להתרכז במלחמה מדומיינת כשעוד לא הצליחה להבין איך מתנהלים חייה שלה. הסדר ואמיתות היסוד פקעו בזה אחר זה כשדארן התברר כמי שהוא, כשאביה דחף אותו הישר לזרועות הסכנה הממשית. לאביה נוח להישאר בעבודה כדי להימנע מעימות ומנשיאה באשמה. אמה רדפה אחריו כבכל השבועות האחרונים או יותר. קולות הסרט האקראי מילאו את החדר, מנסים בכל כוחם לחפות על השתיקה הנעזבת. הכל נמשך כרגיל.

[Farseer]

היי יקירה, שימי לב בבקשה לתיוג נכון של האשכולים (שם הקטע||שם המשתמש/השם שלך).
זה עובר על חוקי הפורום לא לתייג נכון.

יופי של קטע, וכן, זה נחשב סיום. אני מניחה שזה כמה סיומים.
יש עצת כתיבה די מוכרת שמדברת על זה שכדאי להתחיל סיפור מהסוף. אני מקווה שזה שהכרחנו אותך לכתוב את הסוף יעזור לך בכתיבה של הספר.
זה באמת די מגניב. אפילו שקצת מבלבל.
האמת שזו הביקורת היחידה שלי - נראה לי שכדאי לך לעבור שוב. ההתחלה לדוגמא (הפסקה הראשונה) הייתה די מבלבלת. לא הבנתי אמה של מה (זה לא עם י? כאילו אימה?) ולא יודעת, מבלבל. בכללי, טיפונת קפצת ולא תיארת מספיק מה קורה. זאת אומרת, קצת חסר סדר אירועים. חסר לי המה ממש היא עושה כי תיארת מה היא מרגישה וקצת דיאלוג וגם כזה נקודות בטווח הזמן הזה אבל אין תיאור של היא נכנסת לאמבטיה - היא יוצאת - היא הולכת לסלון ופוגשת את אח שלה - היא מזמינה פיצה וכו'. קיצר, קצת חסר לי סדר אירועים.
בכל מקרה, זה קטע ממש מגניב ואני ממש מקווה שתמשיכי לפרסם בססש :)

[Tals]

היי, כן, מסתבר ששכחתי מזה הפעם. מצטערת.

תודה :) בכלל, זה היה תרגיל כתיבה מעניין עבורי לכתוב שלא לפי רצף הפרקים אז זה כבר היה שווה.

כן, נראה לי שהקטע לא מובן כי הוא עמוס בהקשרים שמבינים רק מפרקים שעוד לא נכתבו, התמקדתי בעיקר במבנה שלו ובתחושה הכללית של הדמויות, הפרטים האחרים פחות חשובים כשקוראים את הקטע הזה לבד. ממה שאני מכירה, אמא כותבים בלי י'. מבינה למה התכוונת, אני אעבור על זה שוב.

ותודה ^^

[Farseer]

את יודעת שלא שואלים אותי בענייני איך כותבים דברים. זה מעולם לא אמר לי כלום.
אמ, להתרכז בתחושה כללית קצת בעייתי בקטעים עלילתים.
בכל מקרה, אני מחכה לקרוא עוד קטעים שלך.

[Tals]

תראי, לדעתי רוב השגיאות הנוגעות לאיות או מילת קישור שאפשר להחליף באחרת וכו צריך להשאיר לעריכה לשונית מסודרת אלא אם אחד הקוראים הוא עורך לשוני. לא אומרת שזו לא עריכה חשובה, היא חשובה מאוד, אבל מתאימה יותר לשיוף אחרון של הקטע אחריי שעוברים על דברים שנוגעים לעלילה ולדמויות.

מן הסתם, כשהקטע יהיה בתוך סיפור אז אמורים להתמקד בעלילה, זה סיפור בהגדרה, אבל כשהוא מוצג כאן וכולל הרבה פרטים שמי שקרא את הקטע כקטע בודד לא יבין, זה לגיטימי לגמרי בעיניי להתמקד גם בדברים אחרים. וכן אמורים להתמקד כאן בעלילה, פשוט יותר בדברים שקשורים לאווירה ולתחושה של הדמות ולא מה בדיוק קרה שהוביל לקטע הספציפי הזה.

תודה :)