השבט השביעי || אשכול משחק

אני עומד להקיא מהסחרחורות ואני די בטוח שכשעליתי נראיתי כמו שזיף מיובש, לא משנה ךמה זה היה כבוד, אולי יצא ממני משהו בסוף, ואבא שלי יפסיק לנדנד לי להשתמש בכוחות האלה

בזמן שאני הולכת אחרי החייל, אני מתחילה לתהות. למה המלך רוצה שאבוא לארמון שלו? כלומר, עד עכשיו לא ידעתי שהוא בכלל מודע לקיומי. כעבור כמה זמן החייל מגיע לארמון, ואני אחריו. אני מסתכלת על הארמון. הוא גדול ויפיפה. ואז, בעודי מדמיינת עדיין למה המלך קורא לי, החייל מתחיל להכנס לתוך הארמון. ואני אחריו.

אני מתנשמת בכבדות
מה דפ*ק זה היה?
הכנסתי את הראש שוב לתוך המים כדי לבדוק אם האור נמצא באזור. בעודי חושבת, מה קרה כאן?

״מה?, למה?,״ שאלתי והמבט העצבני שעל פני התחלף במופתא לא שאהבתי אותו במיוחד אבל הייתי רגיל עליו

מאות הצעקות והשאלות שנשמעו השתתקו בן רגע. לאחר כמה שניות של שתיקה, כל הילדים התחילו להתלחשש ביניהם, כולל ג'ני ונטשה. עברה דקה או שתיים של לחשושים, עד שאחת הילדים צעק,
''הכוונה היא שהוא התפטר או מת?''

סיימתי לאכול את הארוחת בוקר שלי, ושמתי על הגב את התיק שלי ורצתי לבית ספר במהירות. הבנתי שאני הולכת לאחר לפעילות המיוחדת של בית הספר, אבל התנחמתי בעובדה שאני לא יאיר לבית ספר עצמו, רק לפעילות. כשסוף סוף הגעתי, לא ראיתי אף אחד בבית ספר, מוזר. בדקתי במסדרונות ובכיתות, ולא היה אף אחד, כאילו מגפה הגיעה לבית ספר והשאירה אותו שומם.פתאום שמעתי רעש מכיוון האודיטוריום, איזה סתומה אני, למה לא בדקתי שם? רצתי לשם והספקתי לשמוע את המורה קורא: "מלאר, גיא וקלרה-בואו אחרי." לא הבנתי למה הייתי צריכה ללכת, אבל המורה קרא לי ואני גם מאוד סקרנית, אז החלטתי לבוא אחריו ולברר למה קראו בשמי.

*שימו לב, שחקנים עם דמויות מהעיטים- זאת ההזדמנות שלכם לדבר אחד עם השני. אתם לא יכולים להחליט מה אחרים אומרים, אבל במידה ואתם רואים שמישהו שאיתכם בעיטים הגיב לפניכם והוא אמר לכם משהו, אתם יכולים לענות לו

ניתאי, מלאר
אתה מתחיל לעקוב אחרי המנהל. אתה מבחין בעוד שני ילדים שבאים איתך. אתה לא מכיר אותם, אבל אתה מניח שאלה שני הילדים האחרים שהמנהל קרא להם. אתם מגיעים החוצה, ומולכם עומדת לימוזינה מפוארת. מישהו בלבוש של נהג מחזיק את הדלת פתוחה. אתה ושאר הילדים נכנסים ללימוזינה. הלימוזינה נראית לא פחות מפוארת מבפנים מאשר מבחוץ. ספות מפוארות, מסכי טלוויזיה ענקיים, מקרר קטן עם כיבוד ומים, כריות ושמיכות- ואתה מבין שהלימוזינה הזאת יכולה להיות אך ורק של המלך. אתה נכנס פנימה ובוחר מקום. שני הילדים האחרים נכנסים אחרייך.

אין.שמות.פנויים, סיירה
כשאת מגיעה לארמון, החייל מוביל אותך אל חדר מפואר. יש בו כס מלכות ענק, ספות גדולות מקטיפה, כורסאות נוחות ואח (של אש). ''מיס סיירה'' אומר החייל, ''תרגישי בנוח לשבת. המלך עוד מעט יגיע ויסביר לך למה הוא קרא לך. הוא גם מחכה לשאר הנערים''. שאר הנערים? את תוהה לעצמך. המלך קרא לעוד אנשים? את מסתכלת על החייל, הוא לא נראה טיפוס דברן במיוחד, אז את לא שואלת אותו כלום. את מתיישבת בכורסא שהכי קרובה אלייך.

גל, אליאנה (אלי) וורלינג.
המורה פשוט בוהה בחלל לרגע כשהשאלה נשאלה. הוא לוקח עוד נשימה עמוקה. ''הוא לוקח המון נשימות'' נטשה לוחשת לג'ני ואת שומעת. את מרגישה שזה לא ממש במקום להגיד את זה כרגע, אבל את לא אומרת להן כלום. לבסוף המורה אומר ''הוא מת''.
שררה שתיקה בחלל. אחרי כמה שניות, ילד נוסף שואל, ''מה קרה לו?''.
''אסור לנו עדיין לחשוף את הפרטים'' המנהל אומר. ''ואני גם לא חושב שזה כל כך מעניין''.
האמת היא שאותך זה דווקא כן קצת מסקרן, אבל את שותקת. ''אנחנו מתכננים טקס לזכרו, ואני מצפים שכולכם תשתתפו בו'' המשיך המורה, ''הטקס יתקיים עוד חודש מעכשיו''.

קאלאדין, קאל\אדין
אתה לא מבין למה המנהל התפטר, הוא נראה די שמח עם העבודה שלו. לפחות ככה זה נראה.
פתאום אתה שומע תלמיד שואל ''הכוונה היא שהוא התפטר או מת?''.
אתה קופא כשהמורה עונה שהמנהל מת. מוות הוא עדיין נושא שגורם לך חרדה, למרות שאתה לא מראה את זה; אבל התקרית שלך הייתה פשוט רגישה מדי.

אוניסף, נוגאר
את יוצאת מהמים, ופתאום מישהו מופיע מאחורייך. הוא מכחכח בגרונו. ''מיס נוגאר?'' הוא שואל. את מסתובבת. האיש נראה מאוד עשיר, הוא לבוש בבגדי מעצבים, ויש לו משקפי שמש שגם הם נראו יקרים. ''שמעתי על העבודות שלך'' הוא אומר. אה, אז הוא עומד להציע לך עבודה. ''אז רציתי להציע לך עבודה. אבל היא מאתגרת'', הוא מאשר את מחשבותייך.
''לא אכפת לי ממאתגר'' את נושפת בבוז. ''רק תגיד לי מה התשלום''.
''מה דעתך על ביליון?'' עונה האיש בחיוך.

מטילדה, קלרה ברמן (kllara barman)
את עוקבת אחרי המנהל החוצה. את עדיין לא מבינה למה הוא קרא לך, אז את פונה לאחד הילדים שגם קראו בשמו. ''הי, אתה יודע למה קראו לנו?'' את לוחשת. ''הודעה מהמלך'' הוא לוחש בחזרה. ''אבל אני לא יודע למה המלך קרא לנו''.
את מופתעת. למה שהמלך יקרא לך? את רק ילדה ממוצעת. כן, את חכמה, אבל מספיק חשובה בשביל המלך? את מפקפקת בזה. את לא מספיקה לחשוב על העניין, כי בדיוק אתם מגיעים החוצה, שם עומדת לימוזינה מפוארת. את נכנסת לתוכה, וממש מתפעלת. בתוך הלימוזינה יש ספות שנראות ממש נוחות, שני מסכי טלוויזיה ענקיים, ומקרר קטן עם אוכל ומים. את בוחרת לך מקום בספה ליד הילד שדיברת איתו מקודם.

נטע, גיא
אתה עוקב אחריי המנהל. פתאום ילדה ניגשת אלייך ולוחשת, ''היי, אתה יודע למה קראו לנו?'' השאלה הזו קצת מפתיעה אותך, מה, היא לא הקשיבה למה שהמנהל אמר? מי לא מקשיב בדיוק שאומרים שיש הודעה מהמלך? ''המלך קרא לנו'' אתה לוחש בחזרה. אתה רואה שהילדה מופתעת. וואו, זה באמת נראה כאילו היא לא הקשיבה. ''אבל אני לא יודע למה הוא קרא לנו'' אתה מוסיף. אחרי כמה זמן של הליכה, אתם מגיעים החוצה. שם עומדת לימוזינה מפוארת. אתה נכנס לתוכה, וךא יודע אם להיות מופתע או לא- אחרי הכל, זה העושר של המלך שמדברים עליו כאן. בתוך הלימוזינה יש ספות שנראות ממש נוחות, שני מסכי טלוויזיה ענקיים, ומקרר קטן עם אוכל ומים. אתה מתיישב על אחת הספות, והילדה ששאלה אותך למה קראו לכם התיישבה ליידך

"היי,איך קוראים לך" שאלתי את הילדה "ולמה המלך קרא לנו?"

חייכתי
"מיליארד זה בדיוק מה שאני צריכה" ואז שאלתי אותו, "מה גודל הג'וב?"

בלעתי רוק ושאלתי "מי יחליף אותו?,"

אני מחכה, ובנתיים אני מנסה לדמיין למה המלך קרא לי. בראש שלי מתרוצצות כל מני אפשרויות נוראיות: מישהו ראה את התאומה שלי עושה משהו נוראי וחשב שהיא אני, מישהו שם לב שגל הגניבות לפני כמה שנים היה בעיקר באשמתי, וכו׳

'' 'אנחנו מצפים מכולכם להשתתף בו','' ג'ני עשתה חיקוי של המורה. ''כאילו שנרצה להשתתף במשהו כזה.''
נטשה צחקה. אני התעצבנתי. זה הדבר הראשון שעולה לה בראש באותו הרגע?
הרגשתי שדמעות זולגות על לחיי. המנהל אייסון מת. אהבתי אותו, באמת שאהבתי אותו. והרגשתי כאילו גם הוא אהב אותי. לפחות אהב. זה פשוט לא מרגיש הגיוני שהוא מת...
''אוי, אלי המסכנה לא יכולה להשוויץ יותר בציונים המושלמים שלה מול המנהל האהוב שלה?'' אמרה ג'ני, וגרמה לי לבכות עוד יותר. כל כך כעסתי עליה באותו הרגע. על שתיהן. רציתי לצרוח עליהן, אבל המורה המשיך לדבר.

הקור בלימוזינה עזר לי.
הסתכלתי הילדה שישבה לידי, קראו לה מלרה קר-מן או משהו כזה? "היי, קוראים לי מלאר, מי את?"

ניתאי, מלאר
אתה נוסע בלימוזינה ומתחיל להשתעמם. כן, זאת לימוזינה מגניבה, אבל הנסיעה הייתה ארוכה. הלכת למיני בר ולקחת כמה חטיפים. אתה מבחין בשלט ושואל את הילדים האחרים, ''רוצים להדליק טלוויזיה?'' הילדים לא ממש עונים לך, אז אתה מחליט להדליק בכל זאת. אבל בדיוק שאתה בא להדליק, הלימוזינה נעצרת. עד מהרה הדלת נפתחת, ואתה רואה ארמון עצום. אתה אף פעם לא ראית את הארמון מקרוב, אולי רק מתמונות, ואתה פשוט בוהה בארמון, עד שאתה מבחין שהילדים לידך מתחילים ללכת בעקבות איזה משרת של המלך. אתה מתחיל ללכת אחריהם, עדיין עם החטיף שלקחת מהמיני בר, ואתה מגיע לחדר עם ספות וכורסאות, בו אתה רואה ילדה בת גילך כבר יושבת.

אין.שמות.פנויים, סיירה
את מחכה קצת זמן, ואז נכנסים שלושה ילדים, שני בנים ובת. את מתחילה לחשוב שאולי אתם כולכם הואשמתם בפשעים, או אולי זה בכלל מגל הגניבות שקישרו את הילדים האלה... את מנופפת לילדים, ואחד מהם מנופף לך בחזרה ובא להתיישב לידך. הוא יושב קצת קרוב מדי, אז את זזה טיפה הצידה כדי לא להרגיש סגורה מדי.

גל, אליאנה (אלי) וורלינג.
''מי יחליף אותו?'' את שומעת איזה ילד שואל. ''כרגע אנחנו לא יודעים. כנראה סגנית המנהל או מישהו אחר. אנחנו נודיע לכם.
''אתם יכולים לחזור לכיתה. המחנכות והמחנכים שלכם יתחילו לעבוד איתכם על הטקס.''
את מתחילה לצאת מהאולם, וג'ני אומרת, ''לפחות אנחנו לא צריכים ללמוד, אני חושבת שזה מפצה את הטקס הזה שאנחנו חייבים להשתתף בו''. נטשה מחייכת אל ג'ני ומהנהנת בהסכמה.
את לא אומרת כלום אבל בבירור מזועזעת מההתנהגות שלהן.

קאלאדין, קאל\אדין
''כרגע אנחנו לא יודעים. כנראה סגנית המנהל או מישהו אחר. אנחנו נודיע לכם'', ענה המורה. התשובה לא ממש מספקת אותך, אבל אתה לא אומר כלום.
''אתם יכולים לחזור לכיתה. המחנכות והמחנכים שלכם יתחילו לעבוד איתכם על הטקס.'' המורה ממשיך.
אתה יוצא מהאולם לכיוון הכיתה שלך, ויש לך רגשות מעורבים לגביי העניין.

אוניסף, נוגאר
''לא פה'' הוא אומר לך. הוא מסמן לך לעקוב אחריו. אתם מגיעים לפינה נידחת בחוף שבה אין אף אחד.
''המשימה שלך היא להתנקש במלך''.
את מופתעת. להתנקש במלך זה לא כזה פשוט, ובעצם זה משימת התאבדות. יש לו יותר מדי שומרים וזה קשה מדי. את מתלבטת אם להיענות למשימה או לא. התשלום יכול לסדר אותך לכל החיים! ואולי את יכולה לחשוב על תוכנית לעקוף את השומרים, לגלות את החולשה של המלך ולהרוג אותו.
''אז, את מסכימה?'' האיש שואל אותך.

נטע, גיא
הילדה לא עונה לך, ואתה חושב שאולי היא לא שמעה. אתה לא שואל שוב. אתה יושב ומחכה עד שהלימוזינה עוצרת והדלת נפתחת. אתה רואה מישהו שלבוש כמו משרת, כנראה משרת של המלך. הוא מסמן לך ולשאר הילדים ללכת אחריו. אתה עוקב אחריו, ואחרי כמה זמן מגיע לחדר ענק, עם הרבה ספות וכורסאות. אתה רואה ילדה שמנופפת לך, אז אה מנוףף בחזרה ומתיישב לידה.

צונזר