קישור לתמונה

~ שם האלבום: We Are Not Your Kind (בתרגום: אנחנו לא מאותו הזן)
~ מבצעי האלבום: Slipknot
~ לייבל: Roadrunner
~ מפיק: גרג פידלמן (Greg Fidelman)
~ מס' שירים: 14 (+1)
~ אורך האלבום: 63:27 (69:07)
~ תאריך יציאה: 9 באוגוסט, 2019.
~ ז'אנר: נו מטאל, האבי מטאל, מטאל אלטרנטיבי, גרוב מטאל.

"We Are Not Your Kind" הוא האלבום השישי של להקת הנו\האבי מטאל Slipknot. אחרי הפסקה של 5 שנים בין האלבום הקודם (".5: The Gray Chapter"), Slipknot הוציאו אלבום חדש המכיל 14 שירים (15 בגרסה היפנית). במהלך קידום האלבום שוחררו ארבעה סינגלים, שאחד מהם לא נכנס לאלבום בגרסתו הבין-לאומית אלא בגרסה היפנית בלבד.
זהו האלבום הראשון של הלהקה בלי המתופף והווקאליסט כריס פהאן (Chris Fehn).
לדברי הווקאליסט ומקים הלהקה, קורי טיילור (Corey Taylor), השם מייצג את התנועה של האנשים נגד המוסכמות החברתיות ומהווה אמירה חברתית - "אנחנו לא הולכים לתת למחלות והשנאה שלכם לחדור אלינו. אנחנו מזן אחר, ואתם לעולם לא תהיו מאותו הזן כמונו."
מגזיני מטאל, רוק ומוסיקה שונים דירגו את האלבום בדירוגים של 4 עד 5 כוכבים. ע"פ דירוג האתר Metacritic (האוסף דירוגים מאתרים שונים אחרים), האלבום זכה לציון של 93/100, והאלבום נכנס לקטגוריה הגבוהה ביותר האפשרית באתר.

רשימת השירים
לשמיעת האלבום המלא: יוטיוב/ספוטיפיי
Insert Coin (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 1:38
Insert Coin הוא פתיחת האלבום. הקטע הוא קטע אינסטרומנטלי בו ניתן לשמוע בעיקר רעש רקע מכני ואלקטרוני. ניתן לשמוע את טיילור אומר "I'm counting all the killers".

Unsainted (יוטיוב/ספוטיפיי)
I didn't come this far to sink so low
אורך: 4:20
הסינגל הראשון ששוחרר ע"י סליפנוט מהאלבום ונמצא בו. בשיר ניתן לשמוע קולות רקע של מקהלת ACC.
השיר מתחיל ברעש רקע אליו מצטרפת המקהלה. לאחר מכן מצטרף טיילור עם השורה המרכזית של השיר - "I'll never kill myself to save my soul". עם תחילת השיר ניתן לשמוע את התופים החזקים, שמתגברים יחד עם גיטרת הבס. באופן יחסי בשיר ניתן לשמוע פחות את הגיטרות והקלידים, ובולט בו התיפוף הקצבי של ג'יי ווינברג.
כמו סינגלים רבים של סליפנוט, השיר מורכב מפזמון קליט בו טיילור שר בצורה נקייה יותר ובתים כבדים יותר.

Birth Of The Cruel (יוטיוב/ספוטיפיי)
Listen to this, the lesson is, never underestimate the agony
Death of the fool, birth of the cruel
אורך: 4:35
הסינגל השלישי ששוחרר מהאלבום.
כמעט מיד עם התחלת השיר ניתן שלמוע את הגיטרות, בשונה מUnsainted בו התופים מהווים את הכלי המרכזי. השיר ברובו מועבר בסגנון של דיבור\צעקה ופחות בשירה נקייה, למרות שגם היא קיימת בשיר. לשיר אווירה שמזכירה את האלבומים הראשונים של סליפנוט.

Death Because Of Death (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 1:20
לאחר שני שירים כבדים, מגיע שיר מעבר נוסף. בשונה מInsert Coin, החלק המרכזי במעבר זה הוא השורה החוזרת על עצמה עד לסוף הקטע המעבר. השירה מזכירה מעט שירת מקהלה - ממש כמו המקהלה בUnsainted.

Nero Forte (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 5:15
You can do your worst to me
At the end of the day, that's what you do best
גם השיר הזה מתחיל עם תיפוף - אליו מצטרף הבס והשירה של טיילור. השורות מושרות במהירות ובלי הפסקה בינהן.
השיר קצבי ומבולגן, וגם הוא מכיל קולות רקע שמהווים חלק משמעותי מהשיר - קולות שמזכירים קולות ילדים אך אחרי עיבוד שגורם להם לגרום לצמרמורת. באמצע השיר קטע תופים שמזכיר תיפוף שמזכיר משהו שהייתם מצפים לשמוע בתזמורת צועדת.

Critical Darling (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 6:25
We tell ourselves there can't be hell if there's no heaven
גם השיר הזה מתחיל עם רעש רקע סטטי ותופים, הפעם עם שילוב של הבס ממש מההתחלה. אחד השירים המוצלחים באלבום, לדעתי האישית. שיר קצבי עם תופים חזקים, הרבה בס ושירה בסגנון המוכר והאהוב של טיילור - כולל פזמון נקי.

A Liar's Funeral (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 5:27
Burn! Burn! Burn the liars!
התחלה לא רגילה וכבדה: גיטרה אקוסטית ושירה נקייה, מלנכולית. התחלת השיר נשמעת כאילו הגיע השיר האיטי והשקט באלבום. אבל לא, התופים נכנסים ובגדול, וטיילור עובר לצעקות ודיבור.
בשיר הזה התופים בעיקר נותנים קצב ופחות מפגינים את הכישרון והנוכחות שלהם, לעומת הגיטרות שבולטות בו ובגדול, עם ריפים מעניינים (ריפים, ברבים) וחלק משמעותי בשיר.
כמו שהשיר מתחיל, הוא נגמר - גיטרה אקוסטית שקטה ומצמררת.

Red Flag (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 4:11
You used to be something special
Now you're nothing new
Red Flag מתחיל בגיטרות חשמליות שמתווספות אחת על השנייה. כבר מההתחלה הוא נשמע כמו שיר קלאסי של סליפנוט - צעקה של טיילור ואז מעבר מהיר לספק-דיבור-ספק-צעקה של טיילור. על אף שעובדה שאני באופן אישי חובבת של שירה נקייה, אחד השירים הכי קליטים באלבום, ובעל מילים מעניינות.
אם אתם יותר בקטע של גיטרות (לעומת תופים), זה השיר בשבילכם.

What's Next (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 0:53
קטע מעבר אינסטרומנטלי, שנשמע כאילו מישהו הוציא אותו מאלבום של להקת רוק אלטרנטיבי שקטה - עד לרגע האחרון בו הרעש האלקטרוני מתגבר ומכין אותך לשיר הבא.

Spiders (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 4:03
The spiders come in side by side
Two by two and night by night
Who is food and who is thrown away?
מרגע שמגיעים לSpiders מבינים כמה What's Next נחוץ. הדבר הכי בולט בשיר הוא הקלידים שנשמעים קצת כמו פעמוני רוח או רקע לשיר ילדים. שלא לדבר על המילים - הן נראות כאילו מישהו באמת לקחת שיר ילדים והפך אותו לשיר מטאל (אלא אם מתחילים לחשוב על המטאפורות שבו, אבל הפואנטה עדיין אותה פואנטה)
מבחינת השירה של טיילור, מדובר על שיר שהוא יותר רגוע ופחות מהיר. הפזמון הוא כנראה הכי כבד בשיר - והשיר כנראה הכי פחות כבד באלבום.
ציון מיוחד לגיטרה בסביבות 2:00, עם סולו שבעיני באופן אישי הוא יפהפה ומעוות בדיוק בצורה הנכונה.

Orphan (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 6:01
You really wanna know who the fuck I am?
I am the orphan
The one who killed your world
אחרי הפסקה קצרה סליפנוט חוזרים לרעש הסטטי האלקטרוני בתחילת השיר, הפעם בשילוב עם בס. ואז נכנסים התופים.
אני חושבת שזה השיר שהכי הרשים אותי מבחינת הנגינה. קלידים, גיטרות, תופים - הכל ביחד, וכבד. אחרי כמעט שתי דקות אינסטרומנטליות, טיילור נכנס חזרה לסגנון הקבוע של פליטת המילים של מטוס על-קולי.
ואז... הפזמון. אם לא אהבתי את השיר עד עכשיו, עכשיו זה הפך להיות רשמי. הוא פשוט טוב.

My Pain (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 6:48
She loves me
Wants me to be
Less scared, more free to feel all of my pain
השיר מתחיל בקטע של כמעט דקה שגורם לך לחשוב שהאוזניות התנתקו, מכיוון שהוא מתחיל בשתיקה מוחלטת ולאט-לאט מצטרפים קולות שהיו יכולים להיות קולות מהעולם החיצוני.
אחרי ההפסקה המשמעותית ביותר, מתחיל השיר - בדיבור מעוות ולאחר מכן עוד קטע אינסטרומנטלי שבולטים בו הקלידים, שנשמעים כמו שעון.
השירה במשך כל השיר היא בסגנון מאד שונה מכל שאר השירים בשיר - שירה יותר נקייה, איטית ואחת שגורמת לאי-נוחות וצמרמורת.
השיר הארוך ביותר באלבום, ועם זאת עם הכי פחות מילים.

Not Long For This World (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 6:35
Out of control, into the cold, hell repeats
הרבה קולות רקע חורקים. השירה של טיילור עוברת כמה שלבים שונים במהלך השיר, משירה מאד מונוטונית למאד אמוציונאלית.
התופים יחסית שקטים בשיר, פרט לפזמונים הכבדים שבהם התופים גורמים אפילו לגיטרות להבלע ברקע.
מבחינת המילים, השיר עוסק בדיכאון, כעס ובנסיונות התאבדות (ביותר מרמיזה). מי שיודע שהמילים יכולות לגרום לו להרגיש טוב, בבקשה תנסו להתמקד במוזיקה\לוותר על השיר באופן כללי. וכמובן שהשיר נגמר בקטע מוזיקלי קצר, סוג של פתיח לשיר הבא באלבום.

Solway Firth (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 5:55
You want the real smile?
Or the one I used to practice not to feel like a failure?
המילים באות ישר מההתחלה, בשונה מרוב השירים באלבום שמתחילים בכמה עשרות שניות אינסטרומנטליות. בתחילת השיר הכלים נותנים את הבמה למילים, עד שהכל מתפוצץ והופך להיות אחד השירים המהירים, הקליטים והכבדים באלבום.
כל השיר מלווה בגיטרה יפהפיה (בעיני) ותופים. הקלידים מכוונים לטונים שונים יותר מהקלאסי, עם צליל יותר אלקטרוני.
השיר גם חוזר בחזרה לקטע הפתיחה של האלבום, עם חזרה עם השורה "I'm counting all the killers" והקלידים.

שיר בונוס מהגרסה היפנית בלבד
All Out Life (יוטיוב/ספוטיפיי)
אורך: 5:40
We are not your kind
I challenge you to all out life
התחלה קצת מעורפלת, שילוב של שירה עם תיפוף על כלים יותר קלאסיים (ולא מערכת תופים), ואליהם נכנסות הגיטרות.
השירה של טיילור במהלך כל השיר היא הקלאסית שלו - שירה שהיא בעיקר דיבור, מהירה וכבדה.
חשוב לציין את סולו הגיטרה הקצר בסביבות 1:40, שלמרות שהוא קצר, הוא אחד מהחלקים האהובים עליי באלבום.
זהו גם השיר שממנו קיבל האלבום את הכותרת שלו - וקצת אירוני שהוא לא נכנס בסופו של דבר לאלבום.

דעה אישית
אני חושבת שאחד הדברים שאני הכי מצטערת עליהם הוא שלא שמעתי אותו ביום שהוא יצא, רק בשביל שאני אוכל להסתכל אח"כ אחורה ולומר שהנה, יום ששינה לי את החיים.
בלי קשר לעובדה שזה האלבום הראשון של סליפנוט שאני שומעת כשהוא יוצא (ובכללי, בין האלבומים הראשונים שלהקות מטאל שאני אוהבת משחררים מאז שהתחתי לשמוע אותם), האלבום פשוט טוב, כפי שכבר אמרתי בשלב מסוים על כמה מהשירים.
הבנייה שלו, התוכן שלו והמילים - מראים כמה עבודה השקיעו באלבום הזה. לא סתם לקח להם חמש שנים. חברי הלהקה אמרו שזה היה האלבום הכי מורכב שלהם עד היום, שהיו צריכים להשקיע בו הכי הרבה זמן, ואפשר לראות את זה.
השירים מגוונים, בנויים כל אחד בצורה נהדרת שמעבירה משמעות ומצליחה לגרום לשומע להרגיש משהו מבפנים - בין אם את הפחד של כמה מהשירים, תחושת הצמרמורת או הכעס והכאב.
למי שאוהב יותר שירה נקייה ומטאל שקט יותר, האלבום לא כל כך בשבילו - אבל זה מאז ומתמיד היה הסגנון של סליפנוט. ביחס לאלבומים האחרונים אני חושבת שהוא כבד יותר, אבל לא כבר כמו Iowa. משהו באמצע, אם אתם שואלים אותי, וזה בסדר גמור. אפילו טוב.
אני חושבת שאחד הקטעים האהובים עלי באלבום הוא My Pain: כמו מאמצע שום מקום, נכנס הקטע שנשמע קצת לא קשור. זה גורם לשומע לתת עוד רגע של מחשבה ולהקשיב לעומק. אני לא יודעת איך בדיוק הוחלט להכניס אותו במקום שהכניסו אותו, אבל אחרי רצף ארוך של שירים כבדים (מאד), הקטע הזה נותן לשומע רגע של הפסקה.
מבחינת השירים האהובים עליי, אני חושבת שהם Spiders ו-Orphan, גם מבחינת המנגינה וגם מבחינת השירה של טיילור, אלו השירים שהכי קרובים לסגנון שלי.
אני רוצה לציין במיוחד, שוב, את Not Long For This World שנגע בי במקום אישי יותר עם המילים שלו. אם אתם אוהבים להסתכל על מילים שאפשר להתחבר עליהן וחוויתם דיכאון בחיים - זה השיר שלכם. הוא פשוט... מדויק כל-כך. כמה מהשורות בו הרגישו כאילו הן נכתבו בעיקר בשבילי.
אני לא אוהבת לדרג אלבומים או לתת להם ציון, אבל אהבתי אותו. ממש אהבתי אותו.

מקורות:
1, 2, 3