להכיר מחדש || לירז, רומן, סיפור בהמשכים

אז זה ממש ראשוני, והרבה זמן לא כתבתי, אז תהיו עדינים איתי.
ממש אשמח לתגובות בונות ובכללי לשמוע אם אהבתם, ולאן לדעתכם זה צריך להתקדם כי קצת נתקעתי בפרק הבא ואשמח לרעיונות :)

דירוג: כרגע לדעתי PG13, אם ישתנה אעדכן
זאנר: כרגע רומן, זאת השאיפה לפחות

להכיר מחדש

הקדמה:

רוב בני האדם יחוו במהלך החיים שלהם פרידה. גם אני חוויתי.
הוא היה החבר הכי טוב שלי במשך שנים, עוד הרבה לפני שיצאנו, הוא ידע עלי הכל, מהדבר הכי שטותי ועד הדבר הכי משמעותי. הוא היה חלק בלתי נפרד ממני.
אחרי שנים של חברות החלטנו לקחת את זה לשלב הבא, החלטנו להיות ביחד.
אם נגיד את האמת, במהלך כל התיכון היה לי קראש עליו, זה אף פעם לא עבר לי, גם אם יצאתי עם בנים אחרים. עמוק בפנים ידעתי שלי ולו יש משהו מעבר, אבל ידעתי שהוא לא רוצה אותי, שאני לא הטעם שלו ולמרות הכימיה המטורפת והניצוץ בעיניים שהיו לשנינו כשהיינו נפגשים זה לא היה מספיק בשבילו.
האמת שבשלב מסוים פשוט ויתרתי, הבנתי שזה לא יקרה אף פעם ושחררתי. איך אמא שלי תמיד אומרת- מה שלא במזל שלך- לא שלך. אז עברתי הלאה, אפילו יצאתי עם מישהו ממש חמוד שהתחלתי להתאהב בו, ואז הכל התהפך. פתאום הוא החליט שאני האחת.
בדיעבד, כבר אז זה היה צריך להדליק לי נורה אדומה, כל כך הרבה זמן ידעת שיש לי רגשות כלפיך ועד שסוף סוף אני עוברת הלאה נזכרת בי? אבל הייתה לי תקופה קשה בלימודים, בזוגיות והוא גרם לי להרגיש חיה. הוא גרם ללב שלי לפעום חזק יותר מאי פעם, הוא גרם לי לאושר.
אז נתתי לזה הזדמנות, הלכתי על זה ובגדול.

פורולוג:

אז התחלנו לצאת, ובהתחלה הכל היה מושלם.
לגמרי מושלם.
מכירים את זה שאתם יכולים לדבר עם מישהו בלי להוציא מילה? שהוא פשוט יבין אתכם? מכירים את ההרגשה שפגשתם את האחד? זה היה בדיוק זה.
תוך כמה שבועות הוא היה הכל בשבילי- החבר הכי טוב שלי, האהבה שלי והאושר שלי. שמתי אותו מעל הכל, הוא היה הכל.
אני יודעת, זה נשמע כמו עוד אחד מפרקי האפילוג של ניקולאס ספארקס, אם נגיד את האמת זה גם הרגיש ככה. לפחות ככה זה היה בהתחלה. אבל כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זה לא נמשך ככה, והבעיות כמו תמיד, התחילו לצוף ואיימו לפוצץ לנו את הבועה שחיינו בה במשך כמעט שנה. לשים מישהו במקום הראשון, לפניך, לפני הרצונות שלך, לפני ההצלחות שלך ולפני החלומות שלך, זה לא הדבר הכי חכם לעשות, תאמינו לי ניסיתי. בתוך המערכת יחסים הזאת איבדתי את עצמי, ובשלב מסוים כבר לא זיהיתי את הבחורה שעמדה מולי במראה. רציתי שזה יעבוד, אהבתי אותו כל כך שכל מה שרציתי זה שהוא יהיה מאושר, גם אם זה בא על חשבוני.
רק היום אני מבינה כמה חלקים מעצמי איבדתי במהלך המערכת יחסים הזאת, על כמה חלקים ויתרתי, על כמה דברים התפשרתי וכמה אני הלכתי לאיבוד בתוך עצמי ובתוך המערכת היחסים שלנו. שלא תבינו לא נכון, ויתורים במערכת יחסים זה דבר חשוב, ואפילו מאוד. אבל, צריך לדעת גם מתי לא לוותר, מתי לא להתפשר ומתי להגיד שלום. שזה משהו שלא ידעתי לעשות.
אני מבינה היום שכל כך רציתי אותו, כל כך אהבתי אותו שהייתי קצת עיוורת למצב שלי בקשר שלנו, ככל שעבר הזמן התחלתי להפסיק להיות אני, להפסיק לעשות דברים שאני אוהבת. אני עדיין לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק גרם לזה ואיך לא שמתי לב לזה מההתחלה- אולי הדרישות והאינטנסיביות בקשר, או הקנאה שלו, אולי זאת הייתי אני שקצת פחדה לעמוד על שלה ואולי גם הכל ביחד. אבל התוצאה הייתה אותה תוצאה- לא היה לי טוב.
ולמרות הכל- לא קמתי והלכתי.
אני משחזרת עם עצמי, נזכרת בדברים שקרו וקצת כועסת על עצמי. היינו ביחד שלוש שנים, ובמהלך הקשר הזה היו לי כל כך הרבה ספקות, כל כך הרבה דברים שהיו נראים לי לא תקינים ונשארתי. חשבתי לעזוב, אבל אף פעם לא עשיתי את זה. פחדתי מאיך כולם יגיבו, מלפרק את החבילה שלנו, מלאבד את החבר הכי טוב שלי, ואולי אפילו מלהיות לבד. אוי, כמה שפחדתי מהלבד הזה. הפחד הזה מנע ממני המון, ויותר מהכל, פגע בי יותר ממה שאפשר לדמיין.
זה תמיד מפחיד לחזור להיות לבד, נכון? אחרי שכל כך הרבה זמן התרגלת שיש מישהו לצידך- גם אם הוא לא עושה לך טוב- התחושה הזאת שיש מישהו איתך, עושה את כל ההבדל.
אז תנו לי לגלות לכם סוד קטן, אתם יכולים גם להיות לבד. אם יש משהו שלמדתי בתקופה האחרונה זה שאנחנו חייבים ללמוד לאהוב להיות לבד עם עצמינו. זה בסדר לאהוב לצאת, לבלות, ולהינות עם חברים, אבל צריך גם לדעת לאהוב את הלבד, או לפחות לא לפחד ממנו.
והנה, הייתי לבד, ובדיעבד אני מבינה שקצת אהבתי את זה.
אז כמו שאתם מנחשים, לא אני זאת שיזמה את הפרידה, למרות כל מה שעשיתי הוא בחר לסיים את הקשר. "אני לא מרגיש שזה זה יותר" הוא אמר, "אנחנו לא עושים טוב אחד לשנייה".
אני לא חושבת שהוא בעצמו הבין כמה הוא צדק, אני בעצמי לא הבנתי.
הרגשתי מרוסקת, ויתרתי על כך הרבה דברים בשבילו, בשביל הזוגיות הזאת וברגע היא נגמרה. במהלך המערכת יחסים שלנו היו לנו הרבה עליות ומורדות. טכנית, הוא נפרד ממני פעמיים לפני הפעם הסופית, ובכל אחת מהפעמים חזרתי אליו כשהוא נקש באצבעות אחרי יומיים. למרות שהפעם עמוק בפנים זה הרגיש אחרת, האמנתי שזה שוב אותו סיפור.
שנינו עברנו תקופה קשה, הלימודים והמעבר לדירה המשותפת בבירור לא עשו לנו טוב. היינו תלויים אחד בשנייה, היינו בלתי נפרדים, ולא במובן הטוב של הביטוי.
אתם יכולים לנחש, שזה לא היה הסיפור הפעם, הוא לא רצה לחזור, וברגע שהבנתי שזה לא המצב אני חושבת שסוף סוף השלמתי עם זה.
איזה קשה זה, נכון?
פתאום נופל האסימון שזהו, זה נגמר.
מה שהיה לכם, נגמר ולא ישוב (ובמבט לאחור אולי גם טוב שכך).
אז עשיתי רשימה של כל הדברים שאני רוצה לעשות, גם דברים שהם בגדר חלום. מהדבר הקטן ביותר ועד הדבר הגדול ביותר. מטרות שאני מציבה לעצמי, בלי קשר לזמן, בלי קשר לזוגיות, בלי קשר לאף גורם חיצוני, רק ביחס אלי. החלטתי שאני עושה את כל הדברים ברשימה, גם אם יש לי חבר, גם אם לא, גם אם קשה, גם אם עמוס לי בלימודים, לא משנה מה יקרה הלאה, החלטתי שהפעם אני לא מוותרת על עצמי, אני הולכת עד הסוף.
אני לומדת להכיר את עצמי מחדש.

---
מקווה שנהנתם :)

יאיי עוד סיפור בהמשכים :>
אני אוהב אותם יותר משירים וקטעים, תאמיני לי :>
אבל ת''ב ת''ב
אז דבר ראשון אני אגיד שזה סיפור בהמשכים, נכון? אז לא ראיתי הרבה מהדברים שמאפיינים אותו (בצורה טכנית אני מתכוון)
לא כתבת מה הדירוג שלו, לא ציינת טריגרים, לא כתבת בתת הכותרת מה הוא (כי בחוקים כתוב שאם מפרסמים משהו שהוא לא קטע או שיר אז צריך להגיד מה זה בתת הכותרת.) ובעיקרון רק נתת רמזים לכך שזה סיפור בהמשכים. אז ממליץ לך לערוך בהתאם לחוקים :>
אבלאבל לפרטים הטכניים ואז לפרטים אחרים ואז לדברים אחרים :)
ואני משתדל להיות עדין
אז קודם כל אני רוצה לציין את המקפים. שמים אותם ככה: (דוגמה) ''אני לא רוצה שום דבר - שום דבר - ממה שיצא מהמכונה.'', לא ככה: ''אני לא רוצה שום דבר- שום דבר- ממה שיצא מהמכונה.''. שמים רווח לפני ואחרי.

משהו במשפט הזה לא בא לי בטוב, אבל אני לא מצליח לשים כל זה את האצבע. אולי זה רק אני. אבל אני עדיין חושב שזה היה יותר נוח לקריאה אם הייתי עושה כזה דבר:
''שמתי אותו מעל הכול, כי הוא היה הכול.'' או:
שמתי אותו מעל הכול. הוא היה הכול.'' יש כל כך הרבה ניסוחים אחרים למשפט.

ממליץ לתקן ל: ''איך אמא שלי תמיד אומרת? מה שלא במזל שלך - לא שלך.'' או ניסחים אחרים כגון: ''איך שאמא שלי תמיד אומרת: מה שלא במזל שלך, לא שלך.'' כי המקף הראשון פשוט לא נכון.

שמתי לב שלפעמים את שמה יותר מידי פסיקים. לא תמיד, אבל כן שמת במשפט הזה. אז אני ממליץ שוב לשנות את הניסוח. הנה דוגמה: ''אבל כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם - זה לא נמשך ככה, וכמו תמיד הבעיות החלו לצוץ ואיימו לפוצץ את הבועה שחיינו בה במשך כמעט שנה.''
יש אפשרויות אחרות כמובן :) אבל עוד דבר שהפריע לי היא המילה ''לנו''. כי אני מרגיש מעט אי-נוחות כשאת כותבת ''לנו'' וכמה מילים אחרי זה ''חיינו''. והיא גם לא ממש מוסיפה לתיאור הזה, כי כבר יש את המילה ''חיינו'' אז אנחנו מבינים שהנערה מתכוונת אליה ואל בן הזוג שלה.

אני לא יודע אם ניסית לעשות את זה בשפה פחות ספרותית משום מה, או שזו רק שגיאת הקלדה אבל חסרות כאן ו' החיבור וש' הזיקה. יכול להיות שבראש שלך זה נשמע בסדר, אבל זה פחות בשפה ספרותית ולא ממש כיף לי לקרוא את זה ככה אחרי שהתרגלתי לסגנון הכתיבה. אני ממליץ לך להשאיר את כל הקטע בסגנון כתיבה אחד :)

*מערכת היחסים. בצירופי סמיכות שמים את ה-ה' ליד המילה האחרונה.

למה לשים ''אני''? היה הרבה יותר נוח לקריאה אם היית כותבת רק ''וכמה הלכתי לאיבוד בתוך עצמי(...)'', כי למה להסתבך עם עוד ''אני'' כשכבר כתבת מעולה את החלק הראשון של המשפט?

אני ממליץ לשנות את זה ל''ויתורים במערכות יחסים זה דבר חשוב'', כי אם כתבת מערכת יחסים אז את צריכה לכתוב ככה: ''ויתורים במערכת יחסים כלשהיא זה דבר חשוב(...)''

*אבל צריך גם לדעת מתי לא לוותר (...)'' כל סימן אחרי ה''אבל'' לא שייך לשם. גם לא פסיק :)

כאן הבעיה היא לא הפסיק, אלא איך שהתנסחת. יכולת לשים נקודה במקום הפסיק, או ו' לפני ה''ככל''.

*''אז תנו לי לגלות לכם סוד קטן: גם אתם יכולים להיות לבד.'' נקודותיים במקום הפסיק וה''גם'' היה במקום הלא נכון לפי מה שהתכוונת אליו. זה היה נכון לכתוב ככה אם היית היית עושה את זה כהוספה, אבל התכוונת שגם אנחנו יכולים להיות לבד.

*להנות. הרבה אנשים מתבלבלים, אני יודע :)

את שוב מתעסקת יותר מידי בפסיקים. היית יכולה לשים שם אולי נקודה פסיק: ''הרגשתי מרוסקת; ויתרתי על כל כך הרבה דברים בשבילו (...)'' או אפילו רק נקודה.

שכחת סימן פיסוק. אולי שלוש נקודות, אולי מקף. יש כמה אפשרויות. כי את עוברת ממשפט למשפט בלי לשים סימן מפריד אחד בניהם. אני אתן לך דוגמה אחת:
''ויתרתי על כך הרבה דברים בשבילו, בשביל הזוגיות הזאת - וברגע היא נגמרה.''
עדיין מרגיש לי משהו לא נכון במשפט הזה, אבל זה מספיק טוב :)

פסיק מיותר אחרי ה''לנחש''.
''אתם יכולים לנחש שזה לא היה הסיפור הפעם (…)''

טוב, אז עכשיו לחלק הכללי :>
האמת - לא כל כך נמשכתי לסיפור. בדרך כלל פרולוגים ופרקים ראשונים אמורים להיות אפופי מסתורין או מתח, או ז'אנר או רגש כלשהוא שייתן לנו את הרצון להמשיך לקרוא. אני מצטער, אבל פשוט לא ראיתי את זה שם. לא נתת לי רצון לקרוא את הפרקים הבאים עכשיו. בעיקרון רק דיברת כאן די בערפול על עבר האהבה של הנערה אבל חוץ מזה כלום. פרקים כאלה אפשר לשמור להמשך - שיסבירו מאורעות שקרו לפניהם.
רק עוד הערה קטנטנה שקשורה רק אל הדיוק העצמי שלי: היית שמח אם היית נותנת לנו את השם של לפחות אחד מהם. זה היה מקל על הסיפור לדעתי.
אבל אני מאוד אוהב את כל הטעויות שלה ואת האהבה העיוורת. זה מראה שיש לה טעויות ללמוד מהן ושהיא יכולה להשתפר וכך להביא את הסיפור למקומות טובים יותר, מפתיעים יותר ומותחים יותר.
עכשיו, אני כן ממליץ לך לפנות לבטא או לתקן לבדך. אני מציע את עצמי :)
עכשיו, לסיום - אני מקווה בלב שלם שלא פגעתי כי עם כל כך הרבה הערות הסיכויים מאוד גדולים :( אבל אני כן אקרא בשמחה את הפרק הבא, אל תדאגי! :)

אהבתי ממש!!
בקשר לביטוא כבר רשמו, אבל אני רוצה להגיד שהכתיבה פה ממש טובה ומסקרנת, ואני דווקא אהבתי שאין בסיפור שמות, כתובות, גילאים וכל דבר שאומא לנו משהו על הדמות. זה היה פשוט יפה וכנה בלי להכיר את הדמות ואת הסביבה, וזה ממש סיקרן אותי.
אני כן רוצה לומר שזה לא הרגיש לי לגמרי כמו סיפור בהמשכים. אמנם אהבתי שאין פה שום פרט מזהה, אבל זה נותן הרגשה של קטע כתיבה, ולא של סיפור.
מקווה שלא העלבתי, וכן ממש מעניין אותי איך תמשיכי את זה לעוד פרקים. בהצלחה!

harrypotter111:
מה את מרגישה שחסר כדי שזה ירגיש סיפור בהמשכים? אני כן מבינה למה את אומרת את זה, מצד שני אני לא בטוחה מה לעשות אחרת כדי שזה כן ירגיש כאילו יש המשך.
אני ממש שמחה שאהבת :)


נתנאלי המתונאל:
אז קודם כל אני אשב על שגיאות ההקלדה, זאת טיוטה די ראשונית, ואני בעצמי לא הייתי סגורה על חלק מהניסוחים. עם חלק מהדברים אני מסכימה, עם חלק פחות.
טריגרים- לא בטוחה על אילו טריגרים מדובר, אשמח אם תפרט. בכל מקרה הוספתי דירוג וזאנר
לגבי הפסיקים- זה לגמרי היה בכוונה, תנסה לקרוא את זה מההתחלה ופשוט לעצור איפה שיש פסיק (לקחת נשימה קצרה). זה קצת מעצבן, אבל המטרה היא שתצליחו להיכנס ממש לדמות, מהצורת מחשבה ועד אופן הדיבור.
לגבי השמות- לא נתתי אותם בכוונה, אני עובדת על פרקי ההמשך ושם כן יופיעו שמות ויותר שיח בין הדמויות.
ממש לא פגעת, הכל טוב, העלתי את זה כדי לקבל ביקורת, הרבה זמן לא כתבתי והגיוני לגמרי שיהיו הרבה שגיאות, וגם טעם זה עניין סובייקטיבי.
תודה שקראת :)