המקום הבטוח שלי בהוגוורטס || פעילות

המקום הבטוח שלי בהוגוורטס
פעילות



אני חושב שבתור משתמשים בפורטל הארי פוטר, יצא לכם לקרוא כמה ספרים בחיים שלכם. ואני מניח שבתור אנשים שאולי קראו ספר או שניים, נתקלתם בחיסרון גדול שלהם- ספרים לא יכולים להיות אינסופים. לספרים יש אורך מוגבל. ואתם בטח יודעים מה זה אומר- אי אפשר להכניס לספר את הכל. יש סופרים שמתקשים למלא עמודים, אבל הבעיה של הקוראים היא הפוכה לחלוטין. אין מספיק מידע. לספר נכנס רק מה שהסופר ראה לנכון להכניס, מידע שמקדם את העלילה, ואני חושב שפספסנו בגלל זה הרבה דברים יפים.

אני מניח שעכשיו אתם יושבים בבית וצועקים על המסך ״ממש לא! ספר אינסופי יהיה משעמם! מזל שסופרים לא מכניסים כל פיסת מידע שהם יכולים לחשוב עליה.״
ואתם יודעים מה? אני די מסכים. אבל מעבר לזה שיהיה משעמם לקרוא ספר שבו רוב מידע לא מסייע לעלילה, אתם יודעים מה היתרון הגדול יותר של המצב הזה?
שבחורים שהסופר לא יכול למלא, נכנס הדמיון.

אתם בטח יודעים שלכל דמות בהארי פוטר יש את המקום הבטוח שלה- מקום שהיא יושבת בו וחושבת, או נחה, או מדברת עם חברים. למשל, המקום הבטוח של הארי ורון הוא חדר המועדון של גריפינדור, ושל הרמיוני הספריה. אני גם בטוח שיצא לכם לדמיין את עצמכם איתם בחדר המועדון, או במדשאות, או בבקתה של האגריד. אבל תנו לי לגלות לכם סוד: אלה לא הפינות הכי יפות בהוגוורטס. המקומות היפים באמת, אלה שמאתימים לכם בדיוק, לא יתוארו בספרים. הם מחכים לכם שתגלו אותם. וזה מה שאני מזמין אתם ואתכן לעשות היום, לחקור ולגלות בתוככם מה הפינה הבטוחה שלכם בהוגוורטס.
למשל, המקום הבטוח שלי הוא חדר נידח באחד הצריחים הצפוניים. אם תעקפו את כיתת הלחשים, חדר האוכל ולאחר מכן תעלו במדרגות הלולייניות, תגיעו לצריח שכבר לא בשימוש. ושם, בקומה הראשונה, יש חדר קטן שנשכח מכולם. בחדר עומדת ספה נוחה, ומדפי הספרים הרחבים והכהים כורעים תחת ספרים בעלי שדרות מקושטות (אם כי קצת מאובקות). הרצפה מכוסה שטיח עבה שמבליע את הצעדים והופכת את המקום לאפילו יותר שקט. החדר מעט אפלולי אבל בצהרים אור נכנס מהחלון הגדול שפונה אל המדשאות. בלילה, אני אוהב לסגור את הווילונות הכבדים, להדליק נרות ולהניח אותם על השולחן הקטן. רוב הזמן אני יושב שם לבד, אבל לפעמים אני מזמין חבר שאני בוטח בו ואנחנו יושבים ומדברים בשקט, או לומדים למבחן, ולפעמים אנחנו סתם יושבים וקוראים בדממה ורק הנהנים אחד מחברת השני.

אני מזמין אתכם לשבת רגע, לקחת לעצמכם כמה דקות ולגלות בעצמכם את המקום הבטוח שלכם בהוגוורטס. יש לכם עד ה-3.6, ועל ההשתתפות תקבלו 150 חרמשים.
בהצלחה!

טופס:

שם וכינוי: ליה, הרמיוני פוטר
המקום הבטוח שלי: 4 שורות מלאות לפחות, בלי אנטרים.
המקום הבטוח שלי הוא חדר נסתר בחדר המגורים של הבנות בחדר המועדון של רייבנקלו. הפתח נמצא מאחורי ארון הספרים הגדול שבבפינה, וממנו משתלשל סולם עץ אל חדר חמים ומואר. תקרת החדר גבוהה כך ששוררת בו אווירה משחררת, והרצפה מכוסה בשטיחים נעימים. קיר אחד של החדר מכוסה בחלונות כך שהוא מואר בכל שעות היום, וכשמגיע הלילה נדלקים בו נרות חלושים שיוצרים אווירה רומנטית. החדר מלא בארונות ספרים, בכורסאות עמוקות לקריאה ובשולחנות עמוסים במשחקי שחמט ובמאפים מהמטבח. החדר מרווח מאוד כך שניתן לערוך בו מסיבות, לארגן בו פגישות שונות וללמוד בו למבחנים.
הערות/הארות/פאק זאת הפעילות הכי רצינית שניסחתי בחיים שלי: וואוו פעילות מדהימה

שם וכינוי: רונית, Fandom Girl
המקום הבטוח שלי: 4 שורות מלאות לפחות, בלי אנטרים.
המקום הבטוח שלי נמצא בקצה מסדרון ממש צמוד לכניסה למועדון של סלית'רין - חדר תת-ימי שמשקיף אל תוך האגם. תקרת החדר מכושפת להיות שקופה, כמו גם שלושה מהקירות, כדי להעביר את התחושה שנמצאים מתחת למים. כורסאות ופופים מפוזרים ברחבי החדר, מספקים מקומות ישיבה נוחים לתלמידים המעוניינים ללמוד על הסביבה הימית, להכיר את הדיונון הענק האגדי ואת מגוון הדגים והיצורים החיים לצדו, או פשוט למצוא רגע שקט בקרירות הנעימה השוררת בחדר. אור טבעי לא מגיע אל החדר, אך הוא מואר תמידית בנרות שניתן לכשף כדי להגדיל או להקטין את הלהבות שלהם - כך שאפשר ללמוד, לקרוא ולצייר בחדר, אך אפשר גם להגיע למנוחת צהריים בחברת תלמידים מכל הבתים.
הערות/הארות/פאק זאת הפעילות הכי רצינית שניסחתי בחיים שלי: אומייגאד מדהים

שם וכינוי: נטע, בקביק 222
המקום הבטוח שלי: 4 שורות מלאות לפחות, בלי אנטרים.
המקום הבטוח שלי נמצא מתחת לאדמה. יש דלת סתרים במגדל הכי גבוה, ומשם יש גרם מדרגות שמוביל לאיזור חדש. יש שם חדר תת מימי, חדר שיש בו חיות, חדר ללמידה, ועוד. אבל המקום שאני בורח אליו כשאני חייב להיות לבד נמצא בערך באמצע גרם המדרגות, שם יש דלת סתרים שמובילה לחלל קטן, בו יש ספרים, חיות, והכי חשוב: מקום לכושר. שם אני פורק את העצבים שלי. מותר לי לקשקש מילים גסות שם, ואז החדר מוחק אותן. החדר סוגשל חי, הוא מצמיח דברים חדשיפ בכל פעם, למשל כורסה שמקפיצה אותך באוויר, ובאופן כללי זה מקום מהסוג שאתה הולך לשם בכל הזדמנות, כשאתה צריך שקט, או כשאתה מעוצבן, או כשסתם בא לך להיות לבד.
הערות/הארות/פאק זאת הפעילות הכי רצינית שניסחתי בחיים שלי: מטורףףףףףףףףף

שם וכינוי: נטע, know-it-all
המקום הבטוח שלי:
המקום הבטוח שלי הוא, כמה לא מפתיע, חדר המועדון של הפלפאף. החדר מעוצב כך שיוריד חרדה כמה שיותר וירגיע. הקירות עגולים וצבועים בצבע אדמה כך שישדר את המיקום של החדר בטירה (מתחת לאדמה). בחדר יש תמיד אספקת חמצן מלאכותית שמספיקה בדיוק למי שנמצא בו, וחלון מזויף שמראה את השמיים בחוץ בכל שעות היום. על הקירות יש מדפים קטנים בגווני חום ועליהם ספרי קלאסיקות (פוליאנה, סוד הגן הנעלם, פיטר פן...) ועציצי נוי בכל הצבעים. מהקירות תלויים ערסלים צהובים בהירים שמגיעים לא רחוק מהקרקע, ובכל הפינות יש פופים כורסאות בצבעי חום-צהוב- ירוק. יש גם ספה אחת שמיועדת לשלושה אנשים. בפינה הנגדית לכניסה לחדרים יש מכונת תה, קפה ושוקו, ולידם שולחנות למידה המעוצבים עם עזרי למידה עליהם. בחדר יש תמיד מפסיק אנשים כדי שלא תרגיש לבד, אבל לא יותר מדי כדי שלא תרגיש מוצף :)
הערות/הארות/פאק זאת הפעילות הכי רצינית שניסחתי בחיים שלי: זה עשה לי שמח, תודה סו :)