הווגורטס אחרי 200 שנה || מיקה

הווגורטס אחרי 200 שנה-פרק אחד || מיקה

אחרי הרבה שנים של לימודי קסמים בהוגוורטס, הטירה נשארה שוממת וריקה מתלמידים וממורים. נשארו בטירה רק ספרים ישנים, רסיסי זכוכית של בקבוקי שיקויים, ואבק מפוזר ברחבי הטירה. קוסמים שחיו קרוב לטירה, בהוגסמיד, כבר התרגלו לראות את הטירה ריקה מאנשים. כבר שנים שאף אחד לא היה שם, עד שיום אחד כמה ילדים נכנסו לטירה. הם ראו כל מני דברים: שברי זכוכית, גליונות קלף וחפצים מפוזרים, עד שפתאום הם ראו אור ירוק מהבהב. הם נבהלו. הם לקחו צעד אחד, ועוד צעד, ועוד אחד. הם ראו על הקיר כיתוב ירוק.

"אני," הקריא ג’יימס, אחד הילדים את המילה.

"מוזר,” אמרה ג’יסי. “כנראה הרוח ההיא שהייתה פה בימי הלימודים כתבה את זה.”

"כדאי ללכת…" אמר ג’ון, אחד החברים, והשאר הינהנו בהסכמה.

יום למחרת הם חזרו. הפעם, הם ראו אור אדום. הם לא פחדו יותר אחרי אתמול. הם ראו שהיום, בשונה מאתמול, היה כתוב על הקיר "חזרתי". הם לא הבינו מה קרה. הם באו עוד פעם יום לאחר מכן, הם ידעו שהם יתקלו גם היום באור ובכיתוב על הקיר, והם באמת ראו, בדיוק כמו בימים הקודמים רק עם צבע אחר, אור כחול ועל הקיר כתובת חדשה.

"הקוסם הגדול.” הקריא ג’ון.

"הקוסם הגדול? מי זה יכול להיות?” שאלה ג’יסי.

למחרת הם ציפו לראות אור וכיתוב נוסף על הקיר, כבכל שאר הימים. עברה שעה ארוכה ולא היה דבר על הקיר.

"מה קורה? בדרך כלל כשאנחנו באים זה כבר כתוב על הקיר, עכשיו אנחנו ממתינים כבר הרבה זמן!” אמר ג’ון.

"נמתין עוד קצת ואם לא יהיה כלום אז נלך.” אמרה ג’יסי.

הם לא ראו שום אור ושום כיתוב על הקיר. פתאום הם ראו כיתוב חדש.

"וולדמורט” הקריא ג’יימס.

"אני חזרתי הקוסם הגדול וולדומרט." הקריא ג’ון. “זה מה שיוצא אם מחברים את כל המילים".

הם יצאו מהטירה לכיוון ביתם בהוגסמיד. הם שאלו אנשים שהם הכירו ברחוב על הוולדמורט הזה וכל אחד מהם היה בהלם מוחלט.



"למה כולם היו בהלם כשאמרנו את השם של הקוסם ההוא?” שאל ג’ון את אביו.

"אתה זוכר שקראתם בספר ההיסטוריה ההוא על קוסם בשם הארי פוטר?” שאל אביו של ג’ון.

"כן, בדיוק הגענו לחלק המותח.”

"אז זה לא סתם סיפור. זה קרה באמת. וולדמורט הוא הקוסם המרושע ביותר שהכרנו אי-פעם. הוא השתמש בחפצים שנקראים הורקרוקסים בשביל לשמור את עצמו חי לנצח. כל ההורקרוקסים הושמדו על ידי הארי פוטר, חשבנו שוולדמורט חוסל לנצח.” הסביר אביו. "אף אחד לא שמע את השם הזה כבר 200 שנה.”

ג’ון מיהר אל ביתם של חבריו ואסף את כולם ליד צריף ישן בעירה. הוא הסביר להם את מה ששמע מאביו וכולם היו בהלם. הם פחדו, היו מבולבלים, אבל בעיקר דאגו.



השם וולדמורט והשמועות על מה שקרה בהוגסמיד התגלגלו לעיתונים ולכל אוזן של קוסם. השמועות חצו גבולות והגיעו למקומות מפתיעים: לארצות אחרות, לאוזני שרי הקסמים בעולם ולאוזן של הקוסם הגדול בהיסטוריה: הארי פוטר.
-----------------------------------------------------
שם הפאנפיק: הווגורטס אחרי 200 שנה
שם הכותבת: מיקה
דירוג: PG
שיפ: ג'ן
ז'אנר: מתח-הרפתקאות

ויתור זכויות לג'י קי רולינג

תודה רבה לבטא הפאנפיק נעם
שם משתמש: אברפורת דמבלדור2

ממש טוב! אני כבר רשומה!

הווגורטס אחרי 200 שנה-פרק שני || מיקה

ג'ון וחבריו שמעו פתאום פיצוץ חזק.

"מה זה?!” שאלה ג'יסי בבהלה.

"חשבתי שזה רק,” אני אמר ג'ימס.

"לא, זה ממש לא רק אתה." אמר ג'ון. ג'ון, שהיה בביתו עם חבריו שמע את אביו אומר להישאר במקום ולא לזוז. ג'ון וחבריו היו קצת מבולבלים אבל אביו של ג'ון נשמע בטוח בעצמו. ג'ון שאל את אביו: "מה קרה?!”

"וולדומרט, זה מה שקרה. הוא באמת חזר, מה קיוויתי שלא יקרה.” ענה אביו.

כולם שמעו פתאום פיצוץ נוסף. הגיעו קולות של קרב מחוץ לבית.

"זה וולדומרט, הוא רוצה להשיב מלחמה.” אמר אביו של ג’ון. כולם נראו מבולבלים. פתאום הם שמו קולות ופיצוצים נוספים. “אני צריך לצאת,” אמר אביו של ג'ון. “לכו לצריף הישן, שם בטוח יותר."

הם יצאו בזריזות מהבית לכיוון הצריף. שם הם פגשו את אחותה הגדולה של ג'יסי, שנהגה לקרוא להם חבורת ג'י, כי כולם מתחילים באות ג'. עכשיו, היא הייתה מבוהלת ומפוחדת וקראה להם בשמות שלהם.

"גם את באת לפה?” שאל ג'ון. "אבא שלי אמר שזה בטוח יותר.”

"כן, גם אמא שלנו אמרה את זה.” אמרה אחותה של ג’יסי.

אבא של ג'ון, רץ בכיוון הוגוורטס כשברקע נשמעו קולות של פיצוצים. בדרך הוא פגש את אימה של ג'יסי שרצה באותו כיוון.

"לא חשבתי שאני אראה את וולדמורט שוב," אמר סמי, אביו של ג'ון.

"עברו 200 שנה מאז, אם אני צודקת,” אמרה אימה של ג’יסי. הם הגיעו לטירה המפורקת. בזמן שהם נילחמו, הארי פוטר, ששמע את כל הסיפור מיהר להגיע להוגסמיד, עם גלימה שחורה, וכובע שכיסה לו את הפנים, כך שלא זיהו אותו. הארי מיהר להגיע להוגוורטס. כולם נילחמו שם, מנסים להביס את וולדמורט. הארי בא ועמד מול וולדמורט. הוא הסיר את הכובע והפנה את פניו לולרד האופל.
-------------------------------------------------------------------------------
שם הפאנפיק: הווגורטס אחרי 200 שנה
שם הכותבת: מיקה
דירוג: PG
שיפ: ג'ן
ז'אנר: מתח-הרפתקאות

ויתור זכויות לג'י קי רולינג

תודה רבה לבטא הפאנפיק נעם
שם משתמש: אברפורת דמבלדור2

מעניין מאוד, אהבתי.
רק מצטערת אבל הפריע לי וחייבת לתקן שזה כובע

ממש ממש אהבתי יפה מאודדד

shirly nutis, שימי לב שההודעה שלך עוברת על חוקי האתר.
אסור להגיב על אשכול שההודעה האחרונה שלו היא לפני יותר משבועיים למעט מקרים מסוימים (אשכולות תגמול וכדו') - הודעה זאת נחשבת הקפצה. שימי לב להבא. ^^