פנימייה לעשירים בלב- הו רגע, מי קיבל אותו לכאן?

חיח
טופססססס

שם: קס זה שם ממש מגניב את יודעת?
מגדר: מה זה מגדר בכלל. טוב בסדר נעשה נונבינארי למה לא
לשון פנייה: הוא את
רקע: נולד למשפחה מאוד מאוד עשירה (טוב אחרת איך הוא הגיע לשם) אבל!!! מה שאף אחד לא יודע!!! זה כשהיא היתה בן 10 בערך אבא שלו הפסיד את כל הכסף שלהם לאיזה הונאה או משהו. ועכשיו. בופ. אין כסף. אז בעיקרון הוא הגיע לפנימיה באיזה רמאות כלשהי וכן.
אופי: אהה בשרשור כבר??
מראה: שיער שחור ארוך עד המותניים כמעט ועיניים חומות כהות וגבוה יחסית ולובש בעיקר בגדים ישנים כאלה (מחנויות יד שניה כי זה מגניב כמובן ובכלל לא כי חוסכים על זה). ויש לה עגילים ממש מגניבים.
כמה זמן הוא היה בפנימייה: שנתיים?
כמה חברים יש לו.ה בפנימייה: אחד!
מילה אחת שיכולה לסכם אותו.ה: סודדדד (לא כאילו. זאת המילה.)

שם: דילן
מגדר: הוא בן.
לשון פנייה:אתה הוא (באתי לכתוב היא הוא. יפה ורד יפה)
רקע: נולד למשפחת המלוכה של שוויץ, משפחה עשירה מאוד עם הרי כסף ובלה בלה בלה. גדל להיות נחמד סהכ, אבל פוץ נפוח לאנשים שהוא רואה כנחותים ממנו. ספורט אהוב: סקי. צבע אהוב: זהב, שיהיה טהור.
אופי: נחמד סהכ, אבל פוץ נפוח לאנשים שהוא רואה כנחותים ממנו.
מראה:הארי פוטר רק ביפה. גבוה, רזה, שיער כמעט קצוץ שחור, עיניים גדולות וירוקות. לא מרבה לחייך בפומבי, ואם הייתם בוהים בו לאורך זמן הייתם חושבים שהוא עשוי מאבן. לובש בעיקר בגדים מחוייטים ומפונפנים.
כמה זמן הוא היה בפנימייה: שנה
כמה חברים יש לו.ה בפנימייה: המעגל החברתי שלו מאוד גדול, כולם מכירים אותו בפנימייה. יש לו 2 חברים טובים שהולכים איתו לכל מקום
מילה אחת שיכולה לסכם אותו.ה:

אוקיי! יאי

קמתי בחדר שלי ביום הראשון ללימודים השנה, התארגנתי ויצאתי לחדר אוכל.

קמתי בעייפות ושלפתי את הבגדים שלי מהארון.התארגנתי במהירות. בהיתי בעצמי במראה, עוד שנה מתחילה לה. ציחצחתי שיניים, הסתרקתי, שמתי טיפה קונסילר ומייקאפ (העור שלי לא מושלם סתם ככה, 'תם יודעים). בדקתי שאני נראה מסודר מאורגן ומתוקתק, ויצאתי לכיוון החדר אוכל שלנו.

התיישבתי בשולחן בצד שהיה ריק, והתחלתי לאכול קצת.

החברים שלי כבר תפסו לנו שולחן, והתיישבתי לידם. "מה נשמע?" שאלתי כשלקחתי קצת סלט.

פתאום מנהלת הפנימייה נעמדה במרכז חדר האוכל והתחילה להשתיק את כולם, אומרת שיש לה הודעה חשובה. תהיתי מה זה יכול להיות, מעבר לשטויות רגילות של תחילת השנה.

ראיתי את המנהלת נעמדת לה ורוצה להודיע הודעה. המשכתי ללעוס את הסלט שלי בחוסר עניין.

"השנה, בגלל.. עומס בהרשמה, אנחנו נצטרך לעשות שינויים מסויימים בחלוקת החדרים," היא הודיעה. שינויים מסויימים בחלוקת החדרים? מה זה אומר בכלל?

גיכחתי. מעניין מי המסכן שיצטרך לעבור עכשיו. "אני מהמר שהבן של נשיא אוקראינה יצטרך להצטופף (המוח שלי הפסיק לעבור סליחה) בחדר עם עוד מישהו. אין סיכוי שיש להם מספיק כסף כדי לממן לו חדר לבד" אמרתי לחבריי בשקט, מגכך

"אני תולה עכשיו את הרשימה המעודכנת של החדרים, ואחרי האוכל יהיה לכם זמן להתארגן ולעבור, והשיעורים יתחילו מאוחר יותר. אני מאחלת לכולכם שנה טובה." היא חייכה חיוך לא אמיתי והלכה, וחדר האוכל חזר לרעש הרגיל. הלכתי מהר לבדוק אם שינו לי את החדר.

אחד החברים שלי הלך לבדוק האם העבירו אותו. אני נשארתי לי לשבת בשקט, מסיים את ארוחת הבוקר. אותי לא יעבירו. אני הרבה יותר מידי עשיר בשביל זה.
--------
אהא דילן, אהא

אני מתה איזה מתנשא

העבירו אותי לחדר עם דילן. לא ממש הכרתי אותו, אבל הוא נראה די בסדר. הסתכלתי עליו.

הוא חזר בריצה מהמסדרון. "דילן.. העבירו... אותך!" הוא אמר לי, מתנשף. הייתי המום אבל שמרתי על פוקר פייס שנוטות לכיוון המודאג. קמתי ברוגע לכיוון הדף כדי לראות שהוא לא עובד עליי, והינה השם שלי כתוב שם ליד.. קס? איך מבטאים את השם הזה בכלל? טוב. אני אכתוב להורים שלי ובינתיים אארוז. אמרתי ביי לחבריי שנשארו לאכול בחדר אוכל ועליתי לארוז את חפציי.