דיון ][ חרוזים בשירי פריקה

חרוזים בשירי פריקה
דיון


היי משתמשימונים!
כפי שבערך חצי מהאתר יודע כי אני מוציא את זה בכל הזדמנות שיש לי, יש לי קראש. והיא עצבנה אותי, הקסימה אותי, העציבה אותי, שימחה אותי ועוד. ועל כל דבר כמעט כתבתי שיר כשהרגשתי שאני לא יכול לשאת את האהבה. ובכל שיר, אולי מלבד אחד, שוב עלתה השאלה: האם אני צריך להעדיף את החרוזים על פני הרגשות וביטואם?
זאת אומרת, אף אחד לא הולך לקרוא את זה. אבל עדיין - האם אני, כמישהו שכותב שירים באופן די סדיר ומכיר אותם ואוהב אותם - האם אני צריך להעדיף אחד מהדברים האלה על פני השני? ואם כן, מה?
אז על זה נדון היום. מי שרוצה שאלות מנחות הנה:

● האם צריך להעדיף חרוזים על פני כתיבת הרגשות (או ההפך)?
● מה חשיבות החרוזים, לדעתכם?
● האם בשביל שהשיר יהיה כמה שיותר כנה ועוזר צריכים להיות בו חרוזים?
הנה טופס למי שרוצה:

תהנו
שיהיה דיון מכבד

● האם צריך להעדיף חרוזים על פני כתיבת הרגשות (או ההפך)? לפי הרגש
● מה חשיבות החרוזים, לדעתכם? חרוזים מיצרים שיר אמיתי וגם עושים את השיר יפה יותר
● האם בשביל שהשיר יהיה כמה שיותר כנה ועוזר צריכים להיות בו חרוזים? לא אם השיר בלי חרוזים זה אומר שהוא יותר כנה

מה זאת אומרת, לפי הרגש? לא הבנתי, אני אשמח שתסבירי פה קצת יותר.
אני מסכים איתך לגבי זה שהחרוזים הופכים את השיר ליפה יותר - אבל לא לגבי זה שחרוזים הופכים אותו לאמיתי. אפשר לכתוב שירים בלי חרוזים אבל עם משהו עמוק מספיק שייגע בלב של הקורא, עד שהוא יתעלם מהחוסר בחרוזים.
ולמה אם השיר בלי חרוזים הוא יותר כנה? זה לאו דווקא ככה. אני יכול לומר מניסיון, שאם אני רוצה להביע רגש כלשהו יש יותר ממשפט אחד בשביל לעשות את זה. אני יכול לומר "עצוב", "מעציב", "עצבות", וכולם יכולים להיות קשורים לאותה כוונה.
"אני עצוב עכשיו."
"זה מעציב אותי."
"אני חש עצבות."

נכון, לפעמים יש מצבים שאין חרוז, ואין מה לעשות. אבל בעברית יש כל כך הרבה "עיוותים" של משפטים ודרכים לכתוב אותם אחרת, שהמצבים האלה לא באים הרבה. פשוט צריך לחשוב מה מתאים.