משפחת בלייה || סיקור סרט

[Darth Hader]

משפחת בלייה
סיקור סרט



תעודת זהות

🎧 שם הסרט בשפת המקור: La Famille Bélier
🎧 ז'אנר: קומדיה רומנטית
🎧 במאי: אריק לארטיגו
🎧 שחקנים: פרנסואה דמיאן (רודולף בלייה), לואן אמרה (פאולה בלייה), קארין ויאר (גיגי בלייה), לוקה גלברג (קוונטין בלייה), אריק אלמוסנינו (מר תומאסון)
🎧 שפה: צרפתית, שפת הסימנים
🎧 שנת יציאה: 2014
🎧 אורך הסרט: 106 דקות



רקע

הסרט מבוסס על ספר אוטוביוגרפי בשם "Les mots qu'on ne me dit pas" (תרגום חופשי - מילים שלא נאמרות לי) מאת ורוניק פוליין - סופרת צרפתייה, שנולדה כבת שומעת לשני הורים חירשים, שהחליטו לפתוח תיאטרון חירשים כשהייתה בת 15.
ההכנות ליצירת הסרט החלו בתחילת שנת 2013. נבחרו השחקנים לתפקידיהם של רודולף, גיגי וקוונטין. לואן אמרה, השחקנית של פאולה, נבחרה מאוחר יותר, אחרי שהגיעה באותה שנה לחצי הגמר של תחרות דה-וויס הצרפתית.
לפני ותוך כדי הצילומים, השחקנים, שרובם המוחלט לא היו חירשים, העבירו ארבעה חודשים בלמידת שפת הסימנים הצרפתית. למעשה, מבין ארבעת בני המשפחה, לוקה גלברג, השחקן של קוונטין, הוא השחקן היחיד שחירש גם במציאות. הפקת הסרט ספגה ביקורות על כך, בייחוד מקהילות חירשים בעולם ובצרפת בפרט.
הצילומים עצמם החלו בסוף 2013, ונעו במספר אתרים בצרפת.



תקציר

משפחת בלייה היא משפחה צרפתית, בעלת ארבע נפשות - רודולף וגיגי ההורים, וילדיהם פאולה וקוונטין. משפחה נורמטיבית לחלוטין, מלבד העובדה שכל בני המשפחה, מלבד פאולה, חירשים. פאולה בת ה-16 משמשת כ"מתרגמת" של שאר בני המשפחה לשאר העולם, החל בעניינים שגרתיים קטנים כמו קניות או ביקור רופא ועד לניהול עסק הגבינות המשפחתי.
יום אחד, פאולה מחליטה להצטרף למקהלת בית הספר - שם מורה המקהלה מזהה בה כישרון בלתי רגיל, ומנסה לשכנע אותה להיבחן לבית ספר למוסיקה נחשב בפריז, מה שידרוש ממנה לעזוב את משפחתה.



חוות דעת

אוי, משפחת בלייה. זה חתיכת סרט. ולא במובן רע, כן? שלא תקבלו רושם מוטעה. זה לא סרט גדול, מלא באקשן, שופך מצחוק לכל האורך שלו או מפוצץ ברגעים סוחטי דמעות. זה סרט קטן, פשוט, שמספר סיפור משפחתי - ופה נמצאת נקודת החוזק הכי גדולה שלו. הוא לא מתיימר להציג רגעים לא הגיוניים או גדולים מהחיים, אלא מציג סיפור פשוט ויפה, של משפחה עם חיים שיכולים להיות לא פשוטים לפעמים. ולא בגלל המוגבלות שלה. טוב, לא רק בגלל. מה שיפה בסרט הוא שהוא לוקח את החירשות, את המוגבלות הזו, והופך אותה למשהו כל כך שגרתי, בלי להעצים אותו יותר מדי אבל גם בלי להקטין אותה ולהפוך אותה למשהו שולי לחלוטין. אז כן, זה סיפור על משפחה חירשת. האם זה הופך אותם לשונים מאיתנו? לא. האם זה גורם להם להצליח פחות בחיים? גם לא. האם זה הנושא העיקרי של הסרט? לחלוטין לא. הסרט לא מדבר על החירשות, אלא מדבר על הקושי של פאולה לעזוב את המשפחה שלה. החירשות היא רק חלק מהחיים שלהם, מהסיפור שלהם, היא נמצאת שם וסובבת אותם ומהווה חלק ממי שהם ומהחיים שלהם - אבל לא באמת משנה כלום באופי ובאנושיות של הדמויות. כל ילדה בת שש עשרה, עם משפחה חירשת או לא, הייתה מתלבטת אם לעזוב את הכפר ואת המשפחה ולעבור ללמוד לבד לגמרי בעיר הגדולה. כל הורים נורמטיביים היו מפחדים לשלוח את הילדה שלהם לחיים הבוגרים לבד בגיל הזה. החירשות היא לא החלק העיקרי, אבל העובדה שהיא נמצאת שם כזו יפה ומוסיפה עומק כל כך גדול לסרט.
אני לא אגיד שהוא סרט מושלם. יש בו כמה קטעים שמרגישים מוגזמים מדי - הקטע עם המחזור, לדוגמה - אבל יכול להיות שזה בגלל האופי הצרפתי של הסרט, שאין מה לעשות, הוא שונה מהאופי הישראלי או האמריקאי או כל אופי אחר שאני רגילה לראות בטלוויזיה. אני אישית כן הייתי מקצינה אותם קצת פחות, אבל אין מה לעשות.
אז אני אסכם ואגיד שזה סרט נהדר. פשוט פשוט נהדר.



טריילר

[Chocolate Chip Cookie]

כל הכבוד על הסיקור!
היה לי כיף מאוד לקרוא את הסיקור. הכתיבה נעימה ומפורטת.
חוות דעתך הוסיפה המון פרטים על הסרט, וגרמה לי לרצות לראות אותו - כך שהיא כתובה מעולה.
בנוגע לעיצוב - אהבתי מאוד את הגיפים הקטנים בסוף כל קטע, הם מסדרים את הסיקור והופכים אותו לעוד יותר נעים לקריאה (:
יתווסף ללינקייה (: