איו זבל \ ג'ארד, זבל גדול אפילו

studying outer space, and God’s first creation.

I like ruining old books. It’s .. a thing. Especially if god is an important part of it. I like to draw angels and monsters on it, dry flowers and my dad and mom.
Studying outer space, and God’s first creation. is truly a masterpiece. Not the book, My art. I like Saturn, it’s the prettiest star. The book is a complete nonsense, and sadly I read it. But it had good paper, so I drew on it.
My mom actually liked this book but she didn’t notice I stole it so it’s fine.
Today I’m supposed to see my school. I can’t say I’m dying to see it since I already did sneak in, but still, I’ll get to see it again. I think some of the people there are really snobby. Most of them are white.

I took my books Studying outer space, and God’s first creation and put it inside my backpack with my pencil case just in case I’ll see something I’ll want to add before I’ll throw this book away.

I started to hate summer.
It’s too hot. Too much.
I walk towards the place where the headmaster supposed to talk and talk and I supposed to act like I give a shit. To be honest, I’m going to art school just because other schools would be worst. And maybe I’ll have a career if I’ll go here.
But I’m not searching for friends. Or mentors. Or humans to talk too.

So all the students sit in this gym or whatever the hell. And we all just wait for someone to start talking about how to behave.
I glanced over at a few of student. Girls with black clothes, girls with colorful clothes, boys with ugly clothes, more boys with ugly clothes, boys who talk. They all look pretty similar but a few of the girls are really pretty and I would like to draw them. Especially that girl with the ginger hair, she looks very pretty.
Usually, boys disappoints me. I know I’m a boy, but most of them are animals. I’m not saying girls are always better but I guess maybe I just don’t like most people.
I see a boy with a long hair, not that long but long enough to collect. His hair is interesting, because it’s not really black. I guess he’s ginger too, since he has freckles.
He talks to someone else. They’re holding hands really tightly and I felt bad watching them from behind, but if not them, I’ll watch the girl with the weird hat, so I’d rather watch them.
I almost didn’t notice the teacher who yelled at everyone to quiet down.
I glanced over again. The other boy also has freckles! But he’s not ginger, he’s eyes are green though, that’s cool. Sometimes I wish my eyes weren’t brown, but it’s okay.
He looks really familiar but I’m sure I don’t know him. That’s really weird. They both look like I’ve seen them before but not in real life. Or at least I don’t remember.
I’ll try to take a better look when we’re out of this disaster of a meeting.

She talks and talks and talks and I’m already drawing because it’s so boring. I drew the girl next to me because she said she don’t mind. She’s pretty cool.
The boys with freckles didn’t really stop talking, I saw them whispering stuff to each other, and the boy with green eyes kept staring at the windows. But I didn’t see anything when I looked at the windows, just trees.

Happily, wonderfully, she stopped talking about how they also need to do sports events, and we could head out, and I tried to catch up to the ginger-black hair boy with apparently really nice blue eyes and the other kid who looks like he’s from ancient times.
It would be nice to add them to my outer space and god book.
I found them after someone pushed me, accidentally, I hope.
They walk outside and then they stopped and looked at something and then I look at it too, and it’s a dog.
The boy with long hair waved to the owner and the ancient kid kept being excited over the dog.
Hahah. Dog, god... haha..
Oh, god... oh! Fuck!
Wait, they’re leaving.
I ran over to them, fast,
“Hey!” I say, and I stand in front of them, and it’s really awkward. What a dumb idea. Go.
“Ya whoo.” Says the boy with blue eyes, and the other boy is staring at something and then he says “I like your book. It looks pretty.”

My copy of Studying outer space and God’s first creation!
“Oh!! That..” I drew on it. I drew on it. It’s my drawing. “I made it.”
They both smile, and I smile and it’s too much human interaction.
“Bye.” I say, and I run as fast as possible.

--
אני מצטערת
שזה כלכך ארוך
וגם באנגלית
ושום דבר לא ממש קורה
חוחיחוחו

ג'ארד, כמה נחמד שפרסמת קטע נוסף! וואו, אני ממש אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, הוא פשוט מקסים וייחודי.
אני חושבת שמה שהכי בולט בכתיבה שלך זו הפשטות הנהדרת הזאת. היא שקטה ורגועה, אך עם זאת, כל-כך עוצמתית. זה פשוט וואו.
דבר נוסף שבולט הוא החיבור המיידי של הקורא/ת לדמויות. גם אם את לא ממש מציגה אותן, יש תחושה כאילו אני מכירה אותן כבר שנים ארוכות.
הכתיבה שלך איכותית, פשוט ככה.
ועכשיו לקטע עצמו: אמנם לא ממש קורה משהו, אבל יש תחושה שכן. כל הזמן יש תחושה שקורה משהו, וזה רק בזכות הכתיבה המצוינת שלך.
יש תחושה שהבעיה בקטע היא החיים. זהו, רק החיים, ולא במובן אובדני. בעיניי זה מדהים. אין הרבה כותבים שמסוגלים להעניק את התחושה הזאת.
כל הכבוד, את ממש מוכשרת!

יש לי כמה הערות קטנות, כמובן, שום דבר לא נכתב במטרה לפגוע.
קודם כול, אני שמה לב שמדי פעם יש מעבר בזמנים, אז זה קצת מבלבל. אני מציעה לך להתקבע על זמן אחד. (:
דבר שני, יש בעיה קטנה בעניין הניקוד. כלומר, לפעמים יש חוסר בפסיקים, ולפעמים את עושה רווח לפני סימן פיסוק כלשהו. לדוגמה במשפט הבא:

אין צורך ברווח לפני הנקודות, ואם כבר מדברים על המשפט הזה, אז אני ממליצה לך להוסיף נקודה נוספת כדי שיהיו שלוש נקודות. (:

זהו, באמת שאין לי יותר הערות. לדעתי, הקטע ממש מדהים, אז אני אצטט כמה משפטים וחלקים שאהבתי.

כאן זה חלק של היכרות קטנה ונחמדה עם הדמות הראשית, ומצוין שכתבת את החלק הזה, כיוון שכך קל יותר להתחבר לדמות.

כתוב טוב, יש במשפט מן נימה נחמדה של ציניות מרירה. בקיצור, ממש אהבתי.

זה פשוט משפט חמוד. ^^

זה הרגע שבו יודעים בוודאות שהדמות הראשית לא מעוניינת בשום אינטרקציה חברתית (גם בהתחלה ניתן להבין את זה, למעשה, זה די גלוי - אבל אחרי המשפט הזה אין אפשרות לפקפק בכך).

אני חושבת שיש לזה פוטנציאל גדול להמשך, אבל זו כבר בחירה שלך.

לסיכום, ממש אהבתי, וכמובן ששום דבר לא נועד לפגוע בך.
אשמח לקרוא קטעים נוספים שלך!

אין צורך ברווח לפני הנקודות, ואם כבר מדברים על המשפט הזה, אז אני ממליצה לך להוסיף נקודה נוספת כדי שיהיו שלוש נקודות. (:

זהו, באמת שאין לי יותר הערות. לדעתי, הקטע ממש מדהים, אז אני אצטט כמה משפטים וחלקים שאהבתי.

כאן זה חלק של היכרות קטנה ונחמדה עם הדמות הראשית, ומצוין שכתבת את החלק הזה, כיוון שכך קל יותר להתחבר לדמות.

כתוב טוב, יש במשפט מן נימה נחמדה של ציניות מרירה. בקיצור, ממש אהבתי.

זה פשוט משפט חמוד. ^^

זה הרגע שבו יודעים בוודאות שהדמות הראשית לא מעוניינת בשום אינטרקציה חברתית (גם בהתחלה ניתן להבין את זה, למעשה, זה די גלוי - אבל אחרי המשפט הזה אין אפשרות לפקפק בכך).

אני חושבת שיש לזה פוטנציאל גדול להמשך, אבל זו כבר בחירה שלך.

לסיכום, ממש אהבתי, וכמובן ששום דבר לא נועד לפגוע בך.
אשמח לקרוא קטעים נוספים שלך!

תודה שוב שכתבת את כל זה! היה ממש כיף לקרוא ואני שמחה שנהנית ~~
אני מאוד מעריכה את מה שאמרת על הסגנון כתיבה שלי, זה ממש אומר המון.