לקפוץ בערפילים זה למגניבים, אם קלישה

שם מלא: סרין לבית הסה.
גיל: 13.
אציל\סקאא: מעורבת.
יכולת אלומנטיקנית\טריסאית: פליז.
מראה: שיער שחור, עיניים חומות. היא לובשת לרוב שמלות ארוגות מצמר עבה וכהה. גוון עור כהה. נאה, אבל לא יפה.
רקע: נולדה בהראס, עיר שולית וקרה באימפריה האחרונה, לבית הסה, הבית הדומיננטי בעיר, שמתמחה בעיקר בתעשיית הטקסטיל והבדים המלאכותיים. היא נולדה כממזרה לאישה סקאא וללורד השולט על בית הסה. אביה, לורד הסה, היה אדם נבון ונעדר מהדעות הקדומות של רבים מהאצילים במעמדו, והחליט לעשות בה שימוש. לאחר שאמה הומתה, היא גודלה על ידיו בסתר, ולמדה שיעורי התנקשות.
כשהיתה צעירה, השימוש בה היה יחסית מצומצם ופשוט; היא התערה בקרב המשרתים ושאר הסקאא, ודיווחה לאביה על מה שגילתה. לעיתים קרובות היא התחפשה לסקאא בעצמה, ומדי פעם ופעם לאצילה, ובנתה בהדרגתיות הצגה של חברות קרובה לאחותה למחצה, אדלייד. עם זאת, היא אכן היתה קרובה לאדלייד, וגדלה במקביל אליה. אביה שלח אותה להרוג פעמיים לפני גיל שלוש עשרה. כוחות האלומנטיקה שלה התגלו כשהיתה בת שבע, דרך מסורת האצולה לגילוי אלומנטיקה, כשהרגיעה את עצמה במהלך ההכאה; מאז היא עושה שימוש רב באלומנטיקה עליה עצמה, מה שמסייע לה לשמור על קור רוח ומוח צלול. היא נשלחה לבסוף ללותאדל בגיל שלוש עשרה, כשאביה החליט שהוא רוצה השפעה נרחבת יותר בעיר הבירה. היא נשלחה כביכול כבת לוויה לאדלייד, שמטרתה לפעול בדרך הדיפלומטית יותר, בזמן שסרין תדאג לצדדים המלוכלכים יותר של העבודה.
הערות: אומנם קראתי את הסדרה הזאת לפני גנזך, אבל יש בה פחות מונחים, אז אני מאמינה שלא תצטרך לתקן אותי כל כך הרבה:)

שם מלא: גריי לבית גנדוס
גיל: 14
אציל\סקאא: מעורב
יכולת אלומנטיקנית\טריסאית: כרגע פלדה
מראה: גריי לובש בדרך כלל בגדי גנבים שחורים אם גלימת ערפילאים ושני סכיני זכוכית על הירכיים. יש לו עיינים אפורות ועור חיוור.
רקע: גריי נולד בעיר יחסית גדולה במשלט המערבי ללורד גנדוס ששלט בעיר (הבית התמחה בכריית מתכות) ולסקאא אלומנטיקנית שהתחזתה לאצילה.
נולד להם ילד קטן ששמו גריי על שם עינוי האפורות וחיבץו הרהב לערפילים האפורים והקודרים.
בגיל 8 אביו התחל להקות אותו אם מוט מתכת בשביל לבדוק אם אלומנטיקן, ובגלל הכאב גריי השתמש בפלדה בשביל להעיף את המוט ממנו. אחרי זה כשגריי הגיע לגיל 13 הוא ברך מהבית ללות'אדל שם הוא התחיל לנהל חיי פשיעה והתחזות לאציל מכובד.
הערות: חשבתי שאפשר לעשות ששנינו ערפילאים

רעיון מעניין, נראה אם נוכל להתגלגל עם זה. איך הם עומדים להיפגש?

לא יודע נזרום. אפשר שהם יפגשו בנשף?

יאללה, ננסה.

למקד את המבט קדימה, שיננה סרין לעצמה שוב. מבט ממוקד, מבלי לפזול או להסתכל לצדדים. היא אמורה להתפעל מהגודל והיופי של בית האחוזה העצום והעתיק. היא אמורה להיות בת לוויה מעיר צדדית שמרותקת לפאר כזה. אבל למרות ניסיונותיה, היא לא הצליחה להימנע מלהתמקד דווקא בפרטים הקטנים. המעקים המשתפלים דמויי הגלים שנחצבו במורד הטירה בסלסולים אומנותיים היו מעורבים במשקעי פלדה מזוקקים. כדי לסייע לקלעים לצנוח מטה דרך החלונות במהירות האפשרית? הרהרה לעצמה. היא התבוננה בעיצובי האבן הכבדים. נאה, אבל עתיק. ולא עבר תכנון מחדש זה זמן רב. האם הבית נקלע לחובות כלכליים שהוא מתעקש להסתיר? אפשרי. אולי לא. ובכל זאת, מומלץ לזכור את זה. היא התחילה לבחון את בגדיהם של האנשים שהלכו לפניהם. איכות וסגנון הבגדים יכול להעיד על מצבם הכלכלי של אנשים, על התפיסה העצמית שלהם, על רוח הבית או על כמות הכבוד שהם מביעים כלפי הבית שאירח אותם. כמובן, היו מכנים משותפים רבים בבגדים, כשם שהיו הרבה פרטים שונים. האצילים בלותדאל הקפידו על לבוש ססגוני וחם בהרבה מכפי שסרין היתה רגילה -
"סרינה." הקול של אדלייד היה נמוך, אבל מצווה. סרין הרימה את ראשה במהירות, וראתה את אחותה למחצה מעיפה אליה מבט קצר. נכון. להסתכל קדימה. להתמקד.

חלק מהתיאוירם כאן הם מהתגובה שלך.

"אוקיי לזכור לא לדחוף חזק מידי," שינן גריי בזמן שהוא מודד את החליפה החדשה שלו.
"אני חייב להישאר רגוע" אמר בזמן שדחף בקבוקי אלומנטיקה לכיס פנימי במקטורן. "האצלים האלו אולי מרושעים אבל אני חייב להישאר רגוע." אמר בעודו קופץ מהבניין שעמד עליו, ושורף פלדה. בעודו נופל דחף גריי בעדינות את הגלים האומנותיים באחוזה מיתחתיו, והחל לרחף כבערך 10 מטרים מעל גג האחוזה.
זאת הייתה אחוזה יפה. ממעקים משתפלים דמויי הגלים שנחצבו במורד הטירה בסלסולים אומנותיים היו מעורבים במשקעי פלדה מזוקקים. זה יכול לעזור לי לצנוח מטה דרך החלונות חשב גריי. הוא התבוננה בעיצובי האבן הכבדים.
אחוזה יפה כזאת לא ראיתי מאז הילדות חשב גריי. וביטל את הדחיפה בשביל ליפול ישירות לתוך רחבת הריקודים.

"המקום הזה יפהפה," אמרה סרין והצמידה את ידיה לחזה. "הלוואי שהבית שלי היה נראה ככה."
אדלייד חייכה חיוך שהיה בו שילוב של נימוס, אמפתיה ורמיזה להתנשאות. היא תמיד היתה השחקנית הטובה מבין השתיים.
"למעטפת אין ערך אם הגרעין חלול," היא אמרה לה, ורמזה לה להיכנס לאוחם המרכזי כדי להכיר אנשים. סרין התקדמה שני צעדים מאחוריה, מרימה את שובלי שמלת הצמר שלה.
"נשב?" היא ביקשה מאדלייד.
"אם את מעוניינת," אמרה אדלייד בנימוס. אני מעדיפה ללכת לרקוד."
סרין החוותה קידה קלה - הרכנת ראש - ופנתה אל השולחנות. נכון לעכשיו, היא רק צריכה לצפות ולנסות ללמוד כמה שיותר מידע שניתן מתצפית מהצד.

גריי נחת בעולם אניצי ערפל באים אחריי בעוד כל העיינים נמשכות אליו, "הלורד גנדוס". צועק הלורד אגנס נימה קלה של הפתעה בקולו. "לא חשבתי שתגיע היום." "ברור שאני אגיע" אומר גריי. אבל אני אדבר איתך עוד מעט אני רוצה לשבת שנייה לנוח, אמר גריי והלך לאחד השולחנות הצדדיים, שולחן שכבר ישבה בו גברת כלשהי.
"אפשר לשבת כאן" שאל גריי בעודו מזמין כוס בירה ממשרת טריסאי קרוב.

נ"ב זו כאילו את

סרין העבירה מבט אל האדם שמולה. עיניים אפורות. עור חיוור. חליפה.
"בוודאי," היא אמרה בנימה מסוימת של ביישנות, ונעה מעט הצידה מתוך נימוס.

״מאיזה בית את?״ שואל גריי בנימה סתמית

"פרון," אמרה סרין. היא התבוננה ברחבת הריקודים ובחנה את האדם מזווית עינה. "סרינה מבין פרןן. באתי הנה עם אדלייד הסה." היא החוותה לעבר אדלייד, שרקדה עם אחד האצילים.

״לא זכרתי שבית פרן ובית הסה ידידים״ אמר גריי ״אבל מה אני כבר מבין״

"ואתה?" שאלה סרין באדיבות.

"גריי גנדוס לשרותך העלמה פרון" אמר גריי וחיוך עולה על שפתיו