שרשור פוקימוןןן, עם רונית:))

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

שם:
גיל:
מראה:
משפחה: חשובה או לא. מדענים, אנשים רגילים, לוחמים, מי?
רקע בסיסי:
אופי בסיסי:
פוקימון ראשון:
מספר פוקדורים התחלתי:
הערות:

[Fandom Girl]

שם: ליירה ריברס
גיל: 10 כיאה לדמויות ראשיות בפוקימון
מראה: שיער כחול בהיר, עיניים חומות כהות. ליירה היא ילדה גבוהה יחסית לגילה, מה שאומר שהיא עדיין פצפונת. היא תמיד לובשת חולצות בצבעים חמים כמו אדום או ורוד, ג'קט בצבע בז' עם רקמה של כנפי זאפדוס על השרוולים, ג'ינס ונעלי הליכה. ותרמיל מסע כמובן
משפחה: חשובה או לא. מדענים, אנשים רגילים, לוחמים, מי? סבתא אורורה הייתה מתאמת, זכתה בכמה תחרויות ויש כאלה שעדיין זוכרים אותה. השאר אנשים רגילים
רקע בסיסי: ליירה בת למשפחה חד-הורית, אבל זה מעולם לא הפריע לה - לא כמו שהבריונים בבית הספר שצחקו עליה הפריעו. אבא של ליירה היא רופא, ולימד אותה עזרה ראשונה ואיך לאלתר חבישות במידת הצורך (כמו להשתמש בענפים בשביל חוסם עורקים לרגל)
אופי בסיסי: ליירה היא ילדה סקרנית וחברותית, וחלמה כל כך הרבה זמן על מסע הפוקימונים הראשון שלה - בו כמובן תנצח את ראשי כל המכונים ותגיע לתחרות המאמנים המחוזית - שאולי היא קצת תחטוף הלם מציאות עכשיו כשהיא יוצאת אל העולם באמת.
פוקימון ראשון: סקורבאני Scorbunny
מספר פוקדורים התחלתי: 10
הערות: רוצה אני להיות גיבור הכי שבעולםםםםם

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

שם: קורי
גיל: אובייסלי 10
מראה: ילד חמוד, עיניים ירוקות בורקות. חמוד כזה.
משפחה: אנשים פשוטים
רקע בסיסי: אין ממש
אופי בסיסי: נחמד. נורא שאפתני
פוקימון ראשון: סובל
מספר פוקדורים התחלתי: 5
הערות:

[Fandom Girl]

ברגע שדלת המעבדה של פרופסור מגנוליה נסגרה מאחוריי קפצתי משמחה. "הפוקימון הראשון שלי!" צווחתי וחיבקתי אותו. "סקורבאני, אתה ואני הולכים להיות החברים הכי טובים, אני מרגישה את זה!"

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

נכנסתי באנחה לחדרי
סובל? ברצינות?

[Fandom Girl]

"את האמת," אמרתי לסקורבאני, "אני לא בטוחה לאן ללכת מכאן. יש את המכון בלאטרל טאון, אבל אנחנו נצטרך עוד פוקימונים בצוות שלנו אם אנחנו רוצים לנצח!"

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

"אז.. סובל.. מה נשמע?" "סובל!" "אה אתה שמח? בוא נלך למצוא את מזלנו ביער"

[Fandom Girl]

"סקור! סקור!"

הסתכלתי לאן סקורבאני הצביע. "אתה רוצה לראות מה יש ביער? בסדר גמור, בוא נלך!"

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

נכנסנו ליער, די עמוק "סובל? לא כדאי שנחזור הביתה?" שקשקתי. מי יודע איפה אנחנו? סובל הביט בי בעינניים עצובות.

[Fandom Girl]

הגענו לאזור די עמוק של היער. כשהסתכלתי לאחור העצים נראו זהים לאלה מסביבנו, לא הייתי בטוחה שאדע למצוא את הדרך החוצה. "סקורבאני, אני חושבת שזה לא היה רעיון טוב לרוץ לתוך היער אחרי הכל..." מלמלתי.

קול רשרוש בסבך לא רחוק מאיתנו הקפיץ אותי. "מ-מה! מי שם?"

[אם תלחצו פה תקבלו באן]

התקדמנו למרכז היער. היינו כבר שלושה קילומטרים מהעיר.

[Fandom Girl]

סקורבאני ואני התקדמנו בזהירות לעבר הסבך, תוך כדי שאני מותחת את צווארי בניסיון לראות מעבר לראש השיחים.