למה כל ההייפ על הארי פוטר? || דיון

[Michelle T]

למה כל ההייפ על הארי פוטר
דיון

אז כמו שכולנו יודעים, הארי פוטר זה ספר מאוד מצליח.
גם אם לא קראת הארי פוטר, סביר להניח ששמעת על הספר הזה מתישהו.
אז אני לא מבינה למה דווקא הספר הזה כל כך הצליח, כשיש המון ספרים בסגנון של הארי פוטר שגם נכתבו לפני הארי פוטר, והם לא הצליחו, לפחות לא כמו הארי פוטר, למרות שהם מאוד טובים. אז השאלה שלי היא, למה דווקא הארי פוטר? יש המון ספרים מוצלחים, וקראתי גם כמה ספרים שלדעתי יותר טובים מהארי פוטר. אז למה לא הספרים האלה? למה סביב הספרים האלה אין סרטים, אתרים וכאלה?

אשמח לשמוע את דעתכם :)

[נולדתי בשביל הארי]

יו את צודקת לגמרי
אך לא שמתי לב לזה🤔🤔🤔

[Hyunlix]

באמת מעניין למה...

[אליאביאיר]

כמובן כי ככה ה' יתברך רצה. וגם כי לדעתי הכתיבה של רולינג עסיסית ומלאה תיאורים שמגרים את הדמיון הרבה יותר מספרים אחרים

[Fandom Girl]

זה היה תזמון טוב ושילוב של הרבה עבודה קשה מאחורי הקלעים וחוסר בעולם הספרות כתוצאה ממיתוג שונה. הארי פוטר קלע לנתח שוק שלא לקחו ברצינות עד אז - פנטזיה אל-גילית. יש הרבה ספרי פנטזיה למבוגרים שילדים חובבי פנטזיה אהבו, ויש הרבה ספרי פנטזיה לילדים שמבוגרים חוזרים אליהם, אבל החידוש הגדול היה לשווק את הארי פוטר כפנטזיה שההורים יכולים ליהנות ממנה באותה מידה כמו הילדים להם הם מקריאים את הסיפור.

אגב הקטע הזה עם 12 המו"לים שדחו את רולינג הוא לא כל הסיפור, עובדה שסקולסטיק, מו"ל מאוד משמעותי בספרות הילדים ונוער בארה"ב, מאוד מיהרו לקנות את הזכויות להוצאה מקומית, והוא לא נכתב על מפיות, אבל המיתוס נולד מתישהו בתחילת דרכה של הסדרה וגם הוא מאוד תרם לתשומת הלב שהסדרה משכה

[taryag613]

נראה לי שהספר מצליח כי רולינג ידעה לכתוב אותו בצורה שכיף לקרוא אותו

[lvliya7]

אני חושבת שזה בגלל שהספר יצא בתזמון טוב ובתקופה שלא היו נפוצים ספרים בסגנון הזה, וכשפתאום רולינג הוציאה סדרת ספרים מאוד עשירה, מותחת ומעניינת, כל העולם התלהב ממנו.

[Quiet day]

לדעתי אולי אהבו את הדמות והתחברו אליה ובזכות זה הספר הצליח הרבה וגם אולי כי מישהו אחד קרא וממש אהב והמליץ לשניים שגם הם ממש אהבו והמליצו לארבע שממש אהבו וככה הלאה.

[ג'ימין פארק]

האמת לא חשבתי על זה אף פעם

[רוזוש]

העולם של הארי פוטר הוא נורא טוב, מפותח, זכיר. קראתי ספרי פנטזיה אחרים ועל הסמן הסתבכתי עם נשמות של המקומות וכו'-בנארי פוטר יש מלא פרטים ותמיד זוכרים אשכרה את הפרטים.
זה פשוט ספר טוב. עכשיו, אני מסכימה שה''פ זה אוברייטד, הרבה ממה שאני נהנית מזה עכשיו זה נטו תחושת השייכות והנסטלגיה, יש מה לדון על הספר, הוא מעניין וכתוב מעולה. אין דמות מיותרת. (חוץ מיואן אברוקרמבי)

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ת'אמת שיש עוד ספרים אבל הסיפור של הארי פוטר הוא גם הסיפור של היוצרת. אני די בטוחה שכולם שמעו את הסיפור של רולינג.
היא היתה עניה.כותבת על מפיות בבית קפה
והכתיבה שלה גם נורא טובה

[שומרת הערים האבודות]

אני דווקא לא חושבת שכולם שמעו את הסיפור האישי של רולינג.
ובאמת אני מכירה מלא ספרים עם אותה עלילה ואותם תאורים ואותו סגנון כמו הארי פוטר שגם הספרים האלה מפורסמים אבל לא כמו ה"פ וגם אין לספרים האלה סרטים ואתרים וזה באמת מעניין למה.
אני מאוד אוהבת הארי פוטר אבל עדיין זה לא הספר האהוב עליי

[הסופר המסתורי]

לדעתי הארי פוטר בתור ספר עלילה הוא ספר ממש גרוע, אם עלילה ילדותית ומעצבנת, הארי פוטר הוא ילד חלש בלי הרבה כוח קסם, ואיכשהו הוא תמיד מצליח לנצח את וולדמורט בפוקסים, ורמת הכתיבה של רולינג גם לא בשמיים.
וכן הארי כמה שהתחברתם קצת לזה שהוא סובל, אתם לא באמת יודעים על הסבל שהוא עבר, זה מתואר בערך בעשרים עמודים מהספר הראשון, ואז בהזכרות אקראיות בשאר הספרים, תשבו את זה למשל לקוותה ברשומות קוטל המלך, אתה קורא עוד ועוד על הסבל שלו, איזה 200 עמודים לפחות, זה גורם לך לחיבור רגשי עמוק אליו...
אממה, העולם שרולינג בנתה, הוא עולם משגע, הוא עולם כיף, שמסעיר את הדמיון ברמה אחרת,
והוא הרבה יותר טוב משאר ספרי הפנטזיה, כיון שהעולם הזה די פשוט, עם כללים מאוד ברורים, ויש הרבה כוח לקוסמים, המון כוח, כוח בלתי מוגבל, וזה כיף זה מרגש לדמיין את עצמך בתור קוסם.
עוד מעלה שיש בעולם הזה, שהוא טכנית יכול להיות הגיוני , אין שום הוכחה שהוא לא באמת קיים, (ויש אנשים שמאמינים באמת שהוא קיים...) ולכן על אף שאת\ה משוכנע שהעולם הזה הוא פייק, תמיד יעלה לך דמיונות לראש, "ואם זה כן..." "ואם אני קוסם..." "תאר לעצמך שאני ואתה היינו קוסמים, מה היינו עושים למורה..." וכן עוד הרבה דמיונות...
אז ההצלחה בספר הזה, היא לא מוצלחותו בתור ספר אלא בתור עולם, וכיון שכולנו קראנו את הארי פוטר בתור ילדים, ואז לא הפריע לנו כל כך הבעיות בעלילה ורמת הכתיבה, היום כשאנחנו קוראים אותו שוב, אנחנו נהנים מהנוסטלגיה, ומהחזרה לעולם הזה, שהיינו מתים להיות חלק ממנו.
זה אני חושב סוד ההצלחה של הארי פוטר, על פני שאר ספרי הפנטזיה.
ואם אתם חולקים על מה שאמרתי לגבי מגרעותיו של הספר, קחו שניה לעצמכם ותעבירו את הספר שנית בראש ותשבו אותו לספרים מוצלחים אחרים שאתם מכירים... משחקי הכס למשל