Epic: The Troy Saga / סיקור סאגה

[קלישה מהלכת]

*נתתי תרגום אישי לכל אחד משמות השירים. מן הסתם תרגום חופשי, היו שמות מורכבים לתרגום (למשל, Warrior Of The Mind), ולא רציתי להפיק תרגומים מסורבלים ומחוספסים כדי לשמור על כוונת המקור, ולכן נתתי לעצמי יד חופשית.

אפוס: המחזמר - פרק ראשון
- The Troy Saga / סאגת טרויה -
Epic: The Musical - Act I

שם האלבום: Epic: The Musical / אפוס: המחזמר
מיקום באלבום: Act I - Saga I / פרק ראשון - סאגה ראשונה
אמן: Jorge Rivera-Herrans / חורחה ריברה-הרנס
יוצרים:
Jorge Rivera-Herrans / חורחה ריברה-הרנס
Blair Russell / בלייר ראסל
JP Warner (Sound Design) / ג'יי.פי וורנר
זמרים עיקריים:
Jorge Rivera-Herrans / חורחה ריברה-הרנס
Luke Holt / לוק הולט
Armando Julian / ארמנדו ג'וליאן
Steven Dookie / סטיבן דוקי
Teagan Earley / תיגן ארלי
The Epic Ensemble / קאסט הרקע (פירוט בחלק המוקדש לרקע, שפה מוזיקלית, סעיף 3)
מספר שירים: 5
שמות השירים:
The Horse And The Infant / הסוס והפעוט
Just A Man / רק אדם
Full Speed Ahead / נשאו פניכם קדימה
Open Arms / זרועות פשוטות
Warrior Of The Mind / לוחם הדעת
אורך האלבום: 16:10
תאריך יציאה: 25/12/22

רקע

תולדות Epic

חורחה ריברה-הרנס, הידוע בכינוי "ג'יי", החל לעבוד על המחזמר הכולל בסביבות יוני 2019 במעונות הקולג' שלו. הוא רצה ליצור מחזמר בהשראת משחקי וידאו ואנימה/מנגה כדי "לחקות את תחושת ההתקדמות הממכרת שלהם", והשפעת צורות המדיה הללו נראת לאורך כל המחזמר. בעקבות חיבתו הרבה למיתולוגיה יוונית הוא החליט לבסס את המחזמר על יצירת "האודיסאה" הקלאסית של הומרוס, בצורה רופפת, עם פרשנות אישית.
ב17 בינואר 2021 הוא העלה את הסרטון הראשון שלו בTikTok, שבו הוא מציג את המחזמר ושר את אחת הטיוטות הראשוניות של השיר Full Speed ​​Ahead. עם הזמן הוא הוציא גרסאות נוספות של שירים אחרים מהמחזמר ולאט לאט התחיל לקבל יותר חשיפה.
במהלך מספר שנים הוא טיפח קבוצה גדולה של צוות שחקנים וחברי קהילה בכלל בכמה פלטפורמות, כולל TikTok, Discord, YouTube, Instagram וכן הלאה. הוא מקפיד לעדכן את הקהל שלו בעקביות במצבו בעבודה על המחזמר וכן מזמין אנשים להיבחן לתפקידי דמויות שונות במחזמר. כך הוא השיג את הקולות לדמויות רבות משמעותיות, כמו הקולות של פולטיאיס וזאוס.

שפה מוזיקלית

1. כשריברה-הרנס היה צעיר הוא צפה ב"פיטר והזאב" (Peter and the Wolf) וקיבל השראה מהשימוש בכלים ספציפיים כדי לייצג כל דמות. הוא שימר את הרעיון הזה בכתיבת Epic, וכך דמויות רבות מיוצגות על ידי כלים ספציפיים או מוטיב ספציפי (motif), וכמו כן ישנם מוטיבים מוזיקליים וצלילים מסוימים שמקושרים לרגעים ספציפיים/אירועים ספציפיים. בין השאר:

אודיסאוס מיוצג על ידי גיטרה, כאשר סוג הגיטרה תלוי בהקשר.
אתנה מיוצגת על ידי הפסנתר, וכמו כן על ידי מוטיב קבוע, שהמקצב (והנגינה ביד שמאל) שלו משתנה בהתאם להקשר.
זאוס מיוצג על ידי בס חשמלי ותופים.
אוורילוכוס מיוצג, כמנהיג החיילים במובנים רבים וקול הצוות, על ידי החיילים.
פולטיאיס מיוצג על ידי קאלימבה ומארימבה.
פנלופה מיוצגת על ידי מוטיב קבוע, כמו כן על ידי ויולה עם string ensemble.
השעון המתקתק מייצג את אתנה גם הוא, כמו גם הקול הסינתטי הקטוע, שבאים (בנפרד או ביחד) כדי לסמן שהיא משתמשת ב"Quick-Thought", מהלך שבו היא משתמשת כדי לעצור את הזמן ולנהל תוך שבריר שניה שיחה ארוכה בטלפתיה עם אדם אחר.
ישנו מוטיב בEpic שנקרא "the danger is near by motif" - מקצב שמתנגן כשסכנה כלשהי נמצאת בקרבת מקום.

2. כשמופיעה בסיפור דמות שגולשת מגבולות בני התמותה ומתקרבת לגבולות האלוהי, המוזיקה נעשית יותר אלקטרונית. בזמן שקטעים מנקודת מבט של דמויות בנות תמותה נורמטיביות יוגשו עם מוזיקת תזמורת מסורתית יותר, דמויות אלוהיות יקבלו אלמנטים אלקטרוניים מובהקים יותר.
3. בהמשך לסעיף הקודם, כשדמויות בנות תמותה שרות ונשמעים "קולות חיזוק" ברקע (ידועים כEnsemble) אלו הם בהכרח קולות של אנשים שנמצאים בסיטואציה ועל ידם שירת הרקע מאשרים את אשר מושר; לכן, למשל, כאשר אודיסאוס ידבר עם זאוס לא ישמעו קולות חיזוק, כיוון שהם מדברים לבד/החיילים לא מסכימים עם דעתו של אודיסאוס, או לא חושבים כמוהו. כמנגד, כשנשמע קולות רקע בשירה של דמות בת תמותה נדע שהדמויות האחרות שנמצאות איתה מבינות מה מתרחש ומשמשות הד להרהוריה. לכן, כשדמות בת תמותה מהרהרת ומקבלת קולות חיזוק, הם תמיד מקבלים שיוך מודע (החיילים, הפלוגה וכן הלאה).
לעומת בני תמותה, דמויות אלים יכולות לזמן קולות חיזוק של אנשים שלא נמצאים בסיטואציה, מכיוון שהם אלים. כשדמות אל שרה ומקבלת קולות חיזוק לא ברורים, הם נקראים בפשטות Ensemble - תזמורת רקע שהיא יכלה לזמן, כדמות אל, כדי לייצג את מחשבותיה, רגשותיה ולבטיה.
חריגות מכלי זה נעשות כדי להדגיש פרטים שנמצאים מתך לפני השטח של השיר. כשדמות בת תמותה שרה לצד אל ומקבלת Ensemble - כלומר, קולות חיזוק שלא הגיוני שישמעו, סימן שדמות האל בחרה לאפשר לה להשמיע את קולות הרקע הללו, והעובדה הזאת עשויה להוות הצצה ניואנסית יותר לדינמיקה ביניהן.

דיוק כעיבוד מיתולוגי

כל Epic הוא פרשנות אישית של ריברה-הרנס על האודיסאה, וכולל תמות משל עצמו ומבנה נרטיבי משל עצמו. (במיוחד בחלקים מאוחרים יותר) יש מקטעים שלמים שמופיעים בצורה מאוד מאוד לא דבקה במקור, ומשתנים בהתאם לצורך של ריברה-הרנס. The Troy Saga היא ספציפית יוצאת דופן, כיוון שבה יש כמה הבדלים משמעותיים במיוחד.
קודם כל, שני השירים הראשונים בסאגה לא מובאים מהאודיסאה אלא משתי יצירות אחרות; האיליאדה הקטנה (Little Iliad) וטרודאס (Troades). יש מעט השראה מהאודיסאה עצמה, אך לא רק.
השינוי השני הכי בולט הוא ככל הנראה ההרחבה על דמותו של פולטיאיס, שביצירות המקוריות של הומרוס כמעט שלא קיבל מקום, ובקושי הוזכר. בEpic פולטיאיס הוא דמות משמעותית בהרבה, ואף מקבל שיר שלם משל עצמו, ובו הוא מגולל את האידאולוגיה שלו.
כמו כן, בסיפור המקורי רוחות סחפו את הצוות לאי אוכלי הלוטוס, והם לא כיוונו להגיע לשם.
מערכת היחסים בין אתנה לבין אודיסאוס, גם היא, לא מעוגנת לחלוטין ביצירת המקור. נכון שאתנה היוותה פטרונית לאודיסאוס ודמות מנטור במובנים רבים (תרתי משמע), אבל הדינמיקה ביניהם הותאמה לרעיון התמתי של Epic, שהוא חמלה לעומת אכזריות.

עלילה

הסאגה נפתחת באמצע מלחמת טרויה, כאשר אודיסאוס מנהיג את צוותו בעת ההסתערות על טרויה. במהלך הקרב יש לו חיזיון שלו נפגע בחנית וזאוס נגלה לפניו, מזהיר אותו שזהו חיזיון אמיתי של אירוע שיכול לקרות לו בעתיד, שיתלווה לאבדון מוחלט לו ולצוות שלו, אם לא יהרוג את בנו של הנסיך הקטור: התינוק אסטיאנקס. אודיסאוס מתחנן בפני זאוס שלא להכריח אותו לבצע את המעשה, אך זאוס מתרה בו שאין לו ברירה, אם ברצונו לחיות.
אודיסאוס מתחבט זמן ארוך, משווה בין התינוק לבין בנו, כפי שהיה כשרק יצא למלחמה. לבסוף הוא הורג את התינוק, משליך אותו "מקיר" (על פי מילים משירים מאוחרים יותר).
אודיסאוס ואנשיו מפליגים משם אחרי הניצחון את הטרויאנים, ללא אף מת, ומתחילים את מסעם הביתה. בדרך, אוורילוכוס מודיע לאודיסאוס שאספקת המזון נגמרת והגברים רעבים. אודיאוס מצווה על אנשיו לעקוב אחרי הציפורים לארץ בה יוכלו לצוד מזון. הם רואים במרחק אור, ש"חייב להיות אש", ומציעים לפשוט על המקום. אודיסאוס מוטרד משתי סיבות; ראשית, המקום לא נראה לו בטוח. הוא רואה אש ולא עשן, והמקום נראה לו משונה ואפילו חשוד. שנית, הוא לא רוצה לפגוע באיש. הוא פוקד על פולטיאיס לבוא איתו ולתור את האי כדי לוודא שהוא בטוח.
בעודם מחפשים אוכל מנהלים פולטיאיס - שמתגלה כחברו הקרוב יותר לאודיסאוס - ואודיסאוס, שיחה, במהלכה מציג פולטיאיס את האידאולוגיה הפציפיסטית במהותה שלו על העולם; "קבל את העולם בזרועות פשוטות". בדרכם הם נפגשים בקבוצה של יצורים, שעל פי אישור רשמי של ריברה-הרנס הם הWinions, שמציעים להם לאכול מפרי הלוטוס. אודיסאוס מזהה את הפרי שמשעבד את המוח, ומשתמש בעובדה זו כדי להתנצח עם פולטיאיס, להראות לו שהעוינות שלו מוצדקת וזה מה שקורה כשמקבלים את העולם בזרועות פשוטות. פולטיאיס הולך מאחורי גבו ושואל את הWinions היכן הם יכולים למצוא אוכל אחר. הWinions מפנים אותו למערה במזרח. פולטיאיס חוזר אל אודיסאוס ואומר לו שהוא נושא איתו אשמה רבה מהדם ששפך, אבל שעליו לגלות חמלה אל העולם והוא יגלה אליו בחזרה, ונראה שאודיסאוס מתחיל להשתכנע.
באותו רגע אתנה לוקחת את אודיסאוס לQuick-Thought, ומזכירה לו כיצד גידלה אותו ולימדה אותו, ומצווה עליו לסגור את ליבו מאחר שהוא "לוחם הדעת" שלה. מהפלאשבק מתקבל המידע שהם נפגשו כשאודיסאוס היה צעיר, כשהוא הצליח להערים עליה ולהתמודד נגד חזיר שהיא הציבה כאתגר, ולכן היא לקחה אותו כתלמיד ולימדה אותו. הם חוזרים להווה והסאגה מסתיימת באתנה שמזכירה לאודיסאוס לא לאכזב אותה.

שירים בולטים

מילים - מקור

[ODYSSEUS]
Alright my brothers listen closely
Tonight we make the Trojans pay
Ten years of war they killed us slowly
But now we'll be the ones who slay
Think of your wives and your children
Your families wonder where you've been
They're growing old and yet you're still here
Do what I say and you'll see them again
[SOLDIERS]
Yes sir!
[ODYSSEUS]
Diomedes will lead the charge
Agamemnon will flank the guards
Meneleus will let our mates through the gates to takе the whole city at large
Tеucer will shoot any ambush attack
And Little Ajax will stay back
Nestor, secure Helen and protect her
Neo, avenge your father, kill the brothers of Hector!
[SOLDIERS]
Yes sir!
[ODYSSEUS]
Find that inner strength now
Use that well of pride
Fight though every pain now
Ask yourself inside
What do you live for?
What do you try for?
What do you wish for?
What do you fight for?
[SOLDIERS]
What do you live for?
What do you try for?
What do you wish for?
What do you fight for?
[ODYSSEUS]
Penelope...
Penelope...
And Telemachus
I fight for us, I fight for us
[ODYSSEUS, SOLDIERS]
What do you live for? Penelope
What do you try for? Telemachus
What do you wish for? I'm on my way
What do you fight for? Attack!
Who was that?
[ZEUS]
A vision of what is to come
Cannot be outrun
Can only be dealt with right here and now
[ODYSSEUS]
Tell me how
[ZEUS]
I don't think you're ready
A mission to kill someone's son
A foe who won't run
Unlike anyone you have faced before
[ODYSSEUS]
Say no more, I know that I'm ready
[ZEUS]
I don't think you're ready
[ODYSSEUS]
It's just an infant...
It's just a boy...
What sort of imminent threat does he pose that I can not avoid?
[ZEUS, ENSEMBLE]
This is the son of none other than Troy's very own prince Hector
Know that he will grow from a boy to an avenger
One fueled with rage as you're consumed by age
If you don't end him now you'll have no one left to save
You can say goodbye to
Penelope, you can say goodbye to Penelope
[ODYSSEUS, ZEUS]
I could raise him as my own (He will burn your house and throne)
Or send him far away from home (He'll find you wherever you go)
Make sure his past is never known (The gods will make him know)
I'd rather bleed for ya, down on my knees for ya (He's bringing you down on your knees for ya)
(I'm begging please Oh (this is the will of the gods
Please don't make me do this, don't make me do this
[ZEUS]
The blood on your hands is something you won't lose
[ALL]
All you can choose is whose

מילים - עברית

[אודיסאוס]
התאספו, חברים, והסכיתו היטב
הלילה ננקום בטרויאנים את דמנו
עשור מייסר המיתו אותנו אט אט
אך כעת נהיה אנחנו שנטבח!
חשבו על נשותיכם, על ילדיכם
משפחתכם מייחלת ותוהה לשובכם
הם מתבגרים ומתקדמים ואתם עודכם כאן
עשו כדברי ותראו אותם שנית
[חיילים]
(כן, אדוני!)
[אודיסאוס]
דייומידס יוביל את הפלוגה
אגממנון יאגף את השומרים
מנלאוס יסייע לאחינו לנשק לעבור את השערים כדי להפיל את העיר בכללותה
טוסר יפיל כל התקפת מארב
ואייג'אקס הקטן ישאר מאחור
נסטור, אבטח את הלן והגן עליה
ניאו, נקום את אביך, הרוג את אחיו של הקטור!
[חיילים]
(כן, אדוני!)
[אודיסאוס]
מצאו את הכוח הפנימי בכם כעת
השתמשו בבאר הגאווה
הילחמו מעבר לכל כאב היום
שאלו את עצמכם בפנים
עבור מה אתם חיים?
עבור מה אתם מתאמצים?
עבור מה אתם מייחלים?
עבור מה אתם נלחמים?
[חיילים]
עבור מה אתם חיים?
עבור מה אתם מתאמצים?
עבור מה אתם מייחלים?
עבור מה אתם נלחמים?
[אודיסאוס]
פנלופה
פנלופה
וטאלמכוס
אני נלחם עבורנו
אני נלחם עבורנו
[אודיסאוס, חיילים]
עבור מה אתם חיים? פנלופה
עבור מה אתם מתאמצים? טאלמכוס
עבור מה אתם מייחלים? אני בדרך
עבור מה אתם נלחמים? אש!
[אודיסאוס]
מי זה היה?
[זאוס]
חזיון
של שעתיד לבוא
ממנו לא ניתן להימלט
ניתן רק לטפל בו, כאן ועכשיו
[אודיסאוס]
ספר לי איך
[זאוס]
אני לא חושב שאתה מוכן
משימה
להרוג את בנו של האדם
אויב שלא יברח מפניך
שונה מכל אשר הכרת עד כה
[אודיסאוס]
אל תוסיף דבר
אני יודע שאני מוכן
[זאוס]
אני לא חושב שאתה מוכן
[אודיסאוס]
הוא רק פעוט
הוא רק ילד
איזה מין איום וסכנה הוא מהווה, שמהם לא אוכל להימנע?
[זאוס, קולות ליווי]
זהו בנו של לא אחר מאשר הנסיך הקטור מטרויה
דע שהוא יגדל מילד לנוקם
אחד שמתודלק מזעם בעודך מובס בידי השנים
אם לא תקטע את פתיל חייו כעת, לא ישאר לך אחד להציל
אתה כבר יכול להגיד להתראות ל
(פנלופה)
אתה כבר יכול להגיד להתראות ל
(פנלופה)
[אודיסאוס, זאוס]
אוכל לגדל אותו כבני שלי (הוא ישרוף את ביתך וכסך)
או לשלוח אותו הרחק מהבית (הוא ימצא אותך בכל אשר תלך)
לוודא שעברו לעולם לא יתגלה (האלים ידאגו שידע)
אני מעדיף לדמם עבורך, אני על ברכי מולך (הוא יוריד אותך על ברכיך)
אני מתחנן, אנא (זהו רצון האלים)
[אודיסאוס]
אנא
אל תגרום לי לעשות זאת
אל תגרום לי לעשות זאת
[זאוס, קולות ליווי]
את הדם על ידיך
לא תוכל לבטל
בחירתך היחידה היא
של מי

ניתוח שיר

השיר נפתח עם מקצב השעון ברקע, מה שעשוי לרמז על כך שהשיחה הראשונה שמתנהלת בסאגה - שיחת העידוד של אודיסאוס את צוותו - מתרחשת בשבריר שניה, בטלפתיה, מה שמסביר למה הטרויאנים לא שומעים אותם למרות שהם נמצאים בתוך עירם.
ככל שאודיסאוס מאיץ בשירה קולות ליווי רבים יותר מתווספים לשירתו.
the danger is near by motif מופיע ברגע שאודיסאוס מתחיל לחלק תפקידים לחברי הצוות.
ברגע שמתרחש החיזיון וזאוס מופיע - המנגינה נעשית אלקטרונית יותר, נוסף בס ברור ותופים.
בעוד זאוס שר ניתן לשמוע Ensemble שרים בסגנון מקהלה יוונית קלאסי - מאחר והוא אל, הוא יכול לזמן את קולות הליווי.
במהלך השיר הזה ניתן לשמוע את המוטיב של פנלופה פעמיים.
השיר הזה מתנגן בC מינור ובמקצב 4/4.

מילים - מקור

[ODYSSEUS]
I look into your eyes and I
Think back to the son of mine
You're as old as he was when I left for war
Will these actions haunt my days
Every man I’ve slain?
Is the price I pay endless pain?
Close your eyes and spare yourself the view
How could I hurt you?
I'm just a man who's trying to go home
Even after all the years away from what I’ve known
I'm just a man who's fighting for his life
Deep down I would trade the world to see my son and wife
I'm just a man
But when
does a comet become a meteor?
When does a candlе become a blaze?
Whеn does a man become a monster?
When does a ripple become a tidal wave?
When does the reason become the blame?
When does a man become a monster?
[ODYSSEUS, SOLDIERS]
When does a comet become a meteor?
When does a candle become a blaze? Forgive me
When does a man become a monster? Forgive me
When does a man become a monster? Forgive me
[ODYSSEUS]
I'm just a man

מילים - עברית

[אודיסאוס]
אני מסתכל אל תוך עיניך ואני
נזכר בבני שלי
גילך כגילו כשיצאתי למלחמה
האם המעשים האלה ירדפו את ימיי
כל אדם שהרגתי?
האם המחיר שאני משלם הוא כאב אינסופי?
עצום עיניך וחסוך מעצמך את הנוף
איך אוכל לפגוע בך?
אני רק אדם שמנסה לחזור הביתה
אפילו אחרי כל השנים הרחק ממה שאני מכיר
אני רק אדם שנלחם על חייו
עמוק בפנים הייתי נותן את העולם כדי לראות את בני ואשתי
אני רק אדם
אבל מתי
הופך כוכב שביט למטאור?
מתי הופך נר לשלהבת?
מתי הופך אדם למפלצת?
מתי הופכת אדווה לגאות?
מתי הופכת הסיבה לאשמה?
מתי הופך אדם למפלצת?
[אודיסאוס, חיילים]
מתי הופך כוכב שביט למטאור?
מתי הופך נר לשלהבת? סלח לי
מתי הופך אדם למפלצת? סלח לי
מתי הופך אדם למפלצת? סלח לי
[אודיסאוס]
אני רק אדם

ניתוח שיר

במהלך השיר הגיטרה היא כלי משמעותי מאוד - מה שמייצג עד כמה השיר מהווה קונפליקט פנימי של אודיסאוס כגיבור.
החיילים מלווים את שירתו של אודיאוס לקראת הסוף בהרהורי "מתי הופך אדם למפלצת", מה שמייצג את ההרהור שלהם בינם לבין עצמם בנושא עצמו ממש (כפי שיוכח גם בהמשך).
ניתן לשמוע את הוויולה של פנלופה בשיר.
השיר הזה בF מייג'ור/D מינור ובמקצב 4/4.

מילים - מקור

[ATHENA]
Have you forgotten the lessons I taught you?
[ODYSSEUS]
Athena!
[ATHENA]
Have you forgotten to turn off your heart? This is not you
I see you changing from how I've designed you
Have you forgotten your purpose? Let me remind you
Goddess of Wisdom, Master of War
My life has one mission, create the greatest warrior
I had a challenge, a test of skill
A magic boar only the best could kill
One day a boy came for the thrill
A boy whose mind rivalled the boar's own will
[ODYSSEUS]
Let's go!
[ATHENA]
Maybe one day he'll follow me
And wе'll make a greater tomorrow, thеn they'll see
I know he'll change the world
'Cause he is a warrior of the mind
Maybe one day I'll reach him
And we can build his skills as I teach him
If there's a problem, he'll have the answer
He is a warrior of the mind
[ODYSSEUS]
Show yourself
I know you're watching me
Show yourself
I can see you
[ATHENA]
How can you see through my spell?
[ODYSSEUS]
Haha! I was lying and you fell for my bluff
Hahahaha
[ATHENA]
Well done, enlighten me, what's your name?
[ODYSSEUS]
You first, and maybe I'll do the same
[ATHENA]
Nice try, but two can play this game
[ODYSSEUS, ENSEMBLE]
Nah, don't be modest
I know you're a goddess
So let's be honest
You are Athena (Athena)
Badass in the arena (arena)
Unmatched, witty, and queen of (queen of)
The best strategies we've seen
[ATHENA]
If you're looking for a mentor, I'll make sure your time's well spent
[ODYSSEUS]
Sounds like a plan
Goddess and man
Bestest of friends
[ATHENA]
We'll see where it ends
[ODYSSEUS]
Okay
[ATHENA]
Maybe one day they'll follow me and we'll
[ODYSSEUS & ATHENA]
Make a greater tomorrow, then they'll see
I know we'll change the world
'Cause we are the warriors of the mind
Maybe one day we'll reach them
And we can build their skills as we teach them
If there's a problem, we'll have the answer
We are the warriors of the mind
[ATHENA]
I still intend to make sure you don't fall behind
Don't forget that you're a warrior of a very special kind
You are a warrior of the mind
Don't disappoint me

מילים - עברית

[אתנה]
האם שכחת את השיעורים שלימדתי אותך?
[אודיסאוס]
אתנה!
[אתנה]
האם שכחת לחסום את לבך? אין זה אתה
אני רואה אותך משתנה מהאופן שבו עיצבתי אותך
האם שכחת את יעודך?
הרשה לי להזכיר לך
אלת החכמה
אשפית המלחמה
לחיי מטרה אחת
ליצור את הלוחם הגדול מכולם
הצבתי אתגר, מבחן מיומנות
חזיר קסום שרק הטוב ביותר יוכל להביס
יום אחד הגיע ילד, עבור האתגר
ילד שמוחו עמד ברצונו של החזיר
[אודיסאוס]
קדימה!
[אתנה]
אולי יום אחד הוא יבוא בעקבותי
וניצור מחר טוב יותר, ואז הם יראו
אני יודעת שהוא ישנה את העולם
כי הוא לוחם הדעת
אולי יום אחד אגיע אליו
ונוכל לבנות את כישוריו בעודי מלמדת אותו
אם ישנה בעיה, תהיה לו התשובה
הוא לוחם הדעת
[אודיסאוס]
חשפי עצמך
אני יודע שאת צופה בי
חשפי את עצמך
אני רואה אותך
[אתנה]
איך אתה מסוגל לחדור את הכישוף שלי?
[אודיסאוס]
האהא! שיקרתי, ואת נפלת במלכודת שלי
האהאהא
[אתנה]
טוב ויפה, ידע אותי, מה שמך?
[אודיסאוס]
את קודם ואולי אעשה כדוגמתך
[אתנה]
ניסיון נחמד, אבל שניים יכולים לרקוד את הריקוד הזה
[אודיסאוס, קולות ליווי]
אה, אל תצטנעי
אני יודע שאת אלה
אז בואו נהיה כנים
את אתנה (אתנה!)
אמנית הזירה (זירה)
בלתי מנוצחת, שנונה ומלכת (מלכת)
אסטרטגיות המופת
[אתנה]
אם אתה מחפש אחר מדריך דרך, אני אדאג שמאמציך ישתלמו
[אודיסאוס]
נשמע כמו תוכנית
אלה ובן תמותה
החברים הכי טובים!
[אתנה]
נראה איך זה יסתיים
[אודיסאוס]
בסדר
[אודיסאוס & אתנה]
אולי יום אחד הם יבואו אחרינו ואנחנו
ניצור מחר טוב יותר, ואז הם יראו
אני יודעת שנשנה את העולם
כי אנחנו לוחמי הדעת
אולי נגיע אליהם
ונוכל לבנות את כישוריהם בעודנו מלמדים אותם
אם יש בעיה, תהיה לנו התשובה
אנחנו לוחמי הדעת
[אתנה]
אני עדיין מתכוונת לוודא שלא תתעכב מאחור
אל תשכח שאתה לוחם מסוג יוצא דופן
אתה לוחם הדעת
אתה לא רוצה לאכזב אותי

ניתוח שיר

השיר נפתח במנגינה הסנתטית הקטועה המסמלת Quick-Thought. אנחנו מקבלים מנגינת פסנתר, הכלי שמייצג את אתנה, עם המנגינה המיוצגת איתה.
מאחר ואתנה היא אלה, ניתן לשמוע אלמנטים אלקטרוניים בשירים.
בפעם הראשונה שאתנה שרה את המשפט "warrior of the mind", היא מחזיקה את המשפט בתו גבוה עד הסוף. בפעם השניה הם שרים אותו ביחד; אתנה עם התו הגבוה ואודיסאוס בסגנון משלו, עולה ויורד. בפעם השלישית, אתנה מצטרפת לסגנון של אודיסאוס, שרה בהרמוניה איתו, עלייה וירידה, מה שמייצג שהיא מקבלת אותו כתלמיד שלה. ובפעם האחרונה שהיא שרה את המשפט היא שרה אותו לבדה, בצורת השירה של אודיסאוס - חתימה לכך שהיא מקבלת אותו כתלמיד שלה, ואת דרך החשיבה שלו.
The danger motif מופיע החל מהבית השני.
אתנה שרה כאן את התווים הכי גבוהים עד כה מהסאגה. מעניין לבחון את האופן שבו שירת הקטעים האלה מתבטאת; בגלל שאתנה היא אישה, שירת התווים האלה נשמעת פשוטה כשהיא שרה אותם. לעומת זאת, כשאודיסאוס שר אותם הוא נשמע מתאמץ, בגלל שהוא גבר; זה משמש יצוג טוב למערכת היחסים ביניהם. למרות זאת, אודיסאוס בשום נקודה לא שר את התווים נמוך יותר ממנה, למעט בחלק הספציפי של "warrior of the mind" - שניהם שרים באותה צורה, אבל אודיסאוס פשוט נשמע מתאמץ יותר.
באמצע השיר, לקראת הפלשאבק, אנחנו שומעים שוב את הצליל הסינתטי הקטוע - מסמל את הQuick-Thought המוקדם יותר, בילדותו של אודיסאוס.
כשאודיסאוס חושף מיהי ושר עליה (You are Athena! Badass in the arena), יש קולות ליווי לשירתו, וזאת למרות שמדובר בQuick-Thought ואף אחד מלבדם לא שומע את השיחה ביניהם. הסיבה לכך היא שאתנה מאפשרת לקולות האלה להופיע שם - במקרה הזה, מכיוון שהיא משועשעת ומסוקרנת מההתלהבות של אודיסאוס הצעיר מהפגישה איתה (אושר על ידי ג'יי).
השיר נחתם עם הצליל הסינתטי הקטוע, לחתימת השיחה הטלפתית בין אתנה לאודיסאוס.

טעויות בשירים

← ".This is the son of Nana Raba Troy"
← "!I'd rather leave Troya! I'm on my knees for you"
← "But when does a cabbgae become a Meteor? when does a cabbgae become a blaze?"
← "...Banana peels... Banana peels"
← "?Well done, you lied to me, what's your name"
← ".Watch where the birds fly, They will eat us alive"
← ".Close your eyes and spare yourself a few"
← "Hello to cedars, I like to show my friend that kindness is brave."
← "Find thet little brave now, Used thet well of pride."
← "!You are Athena! Badass in the arena! Unmatched, witty, and queen of, The best Jewish we could seen"

ציטוטים

← "The blood on your hands is something you won't lose. All you can choose is whose."
← "?Whеn does a man become a monster"
← ".We're up, we're off, and away we go (Full speed ahead)"
← "I know that you're tired of the war and bloodshed, Tell me, is this how we're supposed to live?"
← ".I'm telling you: This life is amazing when you greet it with open arms"
← "I see in your face, there is so much guilt inside your heart - So why not replace it and light up the world? Here's how to start."
← "Nah, don't be modest, I know you're a goddess, So let's be honest, You are Athena!"
← "Have you forgotten the lessons I taught you?"

טריוויה

← קיימת מחלוקת האם המילה Winions מתייחסת ליצורים המופיעים בשיר "open arms" (אוכלי הלוטוס) או ליצורים המופיעים בשיר "Keep your friends close" שבThe Ocean Saga. ג'יי עצמו אמר שהשם Winions שימש אותו במקור להתייחס ליצורים המופיעים בKeep your friends close, אבל לאחר שהשם Winions לתיאור אוכלי הלוטוס נעשה רווח הוא אישר גם אותו.
← Winions הוא הכינוי המשמש להתייחסות לקהל המעריצים של Epic (פאנדום).
← The Thunder Saga, הסאגה הראשונה בAct 2, עומדת לצאת עוד פחות משבוע, ברביעי ביולי.
← הסרטון הראשון שהועלה לTikTok של ריברה-הרנס היה קטע מתוך השיר Full Speed Ahead.
← בגרסה הראשונה שהועלתה לTikTok של Full Speed Ahead יש הקדמה בסגנון ראפ למחזמר.
← השיר Full Speed Ahead מתנגן בC מינור ובמקצב של 4/4, בדיוק כמו השיר הראשון (The Horse And The Infant).
← הטיוטה הראשונית של השיר Warrior Of The Mind כללה קרב ראפ בין אודיסאוס לאתנה.

דעה אישית

"All I hear is this
Every time I dare to close my eyes
Nothing what it seems
Here in the Epic world the past seen close behind"

מאיפה להתחיל.
ניסיתי לנסח את החלק הזה כמה פעמים ומחקתי. אני באמת לא יודעת מה לכתוב. מאיפה להתחיל? מהרעיון האדיר של לעבד את האודיסאה לאלבום בסגנון מוזיקלי מודרני? השפה המוזיקלית העשירה? שחקני הקול? המילים? הקצב המדהים של השירים? האופן שבו אלמנטים חוזרים משמשים להעביר מידע מתחת לפני השטח מבלי להפוך את השירים לנוסחתיים?
כנראה, כן, על הכול. אבל אני לא יודעת איך בכלל להתחיל להסביר על Epic לאדם שבכלל לא מכיר את הפרויקט המטורף הזה. בגלל זה כתבתי יחסית הרבה בחלק של הרקע, כי אני מרגישה שמי שיקרא את כל המידע על הפרויקט הזה ועל האופן שבו הוא עובד ועל השפה המוזיקלית שלו פשוט לא יוכל להימנע מלפחות לנסות אותו. אני יודעת שאם אני יודעת את זה כל זה הייתי פונה אליו מיד. אבל בכלל לא פניתי לEpic מתוך הבנה מה אני שומעת. פניתי אליו לגמרי בטעות.
הייתי בבית הספר וספוטיפיי הקפיץ לי את השיר "Warrior Of The Mind". אין לי מושג למה; הטעם שלי מתבסס בעיקר על אינדי, אלטרנטיב וגוונים של רוק. מרגע שהתחלתי להאזין לשיר הוא הדליק אותי; המחשבה הראשונה שלי היתה על מונולוג נבל, אבל מה שהיה באמת מגניב ומסקרן בכל העניין הוא הרעיון שהנבל היה קשור לגיבור הראשי, שהוא עיצב אותו והפעיל עליו מניפולציות. עטיפת האלבום, השם וסגנון פתיחת השיר - כולם גרמו לי לחשוב על סרט מצויר סטייל דיסני (בתקופה שהם היו טובים), אז כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה לעצור את השיר (בלי ספוילרים, הרי) ולהריץ את השם באינטרנט. זה לא עבד לי, אז ניסיתי בכמה וריאציות שונות. השיר נשמע לי כל כך מגניב וממש רציתי לצפות בסרט, אבל לא משנה איך חיפשתי את זה לא מצאתי שום דבר חוץ מקבוצה של שירים. במה זה עוזר לי?
אז התייאשתי ופשוט המשכתי להאזין לשיר. מה שהיה לי מוזר היא העובדה שהשיר היה כל כך דינמי. ציפיתי למקצב אחיד ושיטתי לאורך כל השיר, אבל הוא השתנה כל הזמן, ואני מודה שבהאזנה ראשונה זה נשמע לי מעצבן. כל כך התחברתי למקצב הראשון, ואז היה מעבר, ועד שהתחלתי להתחבר למקצב השני עברנו שוב? ברצינות. זה כי עדיין חשבתי על Epic במובן של אלבום ולא סיפור שמועבר בצורה מוזיקלית. נכנסתי לחשבון של האומן, פתחתי את The Troy Saga (שממנו בא השיר) והאזנתי לשיר הראשון.
(אתנחתא דרמטית)
אני משוכנעת שהרבה חובבי פנטזיה יכולים להזדהות עם האמירה שקשה למצוא מוזיקה שמעבירה את התחושה של "פנטזיה" טוב באמת. קשה למצוא שירים כאלה. פה ושם יש שירים נקודתיים של זמרים שבדרך כלל לא מתעסקים בדברים האלה אבל כתבו שיר אחד בשביל הכיף, אולי משהו לכיוון האלקטרוני והפרוגרסיב, קצת דיסני, אבל אלבום שלם שבאמת מצליח לזקק את התחושה של הז'אנר? הרבה זמן יצא לי חפש כאלה, ולא מצאתי אפילו אחד. עד שהגעתי לEpic, כמובן. Epic הוא לא סתם שיר ספציפי שבמזל מצליח לקלוע לוויב הנכון, עם מילים בינוניות ושירה חביבה שיעבור על פניכם מהר מכדי לזכור אותו; זו יצירה מוזיקלית שמכוונת בדיוק לקהל שלי. עיבוד מיתולוגיה יוונית - האודיסאה בעצמה! זה לא רק עיבוד מיתולוגי, אלא עיבוד שנוצר על ידי אדם שבבירור אוהב מיתולוגיה ופנטזיה, עיבוד שנוצר בצורה הכי נהנית ואישית שאפשר, מהסוג שיוצר תחושת חיבור מידית עם האלבום, פשוט כי אפשר להרגיש כמה הוא האנשים שיצרו אותו אהבו אותו ממש כמוכם.

לקחתי לי קצת זמן להסתגל לסגנון של ג'יי. היה לי מוזר להקשיב למוזיקה דינמית כל כך, ואני מודה שבהתחלה עדיין תפסתי את המוזיקה בצורה פופית - חיפשתי את השירים שמתנגנים בצורה הכי נתפסת לאוזן מההתחלה וזיגזגתי בין אלבומים בלי יותר מדי תשומת לב למילים. אבל אז התחלתי להריץ חיפושים על Epic באינטרנט. רציתי לדעת יותר על הפרויקט הזה, מאיפה הוא בא, מה המטרות שלו. קלטתי כמה שEpic הוא פאנדום יותר מכל, ופאנדום שנראה די נעים. התחלתי לעבור על השירים באופן כרנולוגי (כמו שהייתי צריכה לעשות מההתחלה, מה שמנע ממני לחוות את החלק הבאמת מגניב בכל סאגה חדשה; הטוויסטים והתפניות), ולאט לאט הבנתי שדווקא השירים שבהתחלה נראו לי הכי פחות מעניינים הם המעניינים ביותר - הם החכמים ביותר, מוזיקלית או לירית, מתוחכמים יותר או פשוט יותר אקסצנטרים. אני מציינת את זה בכוונה בדגש גדול, כי אחד הגילויים הגדולים שלי לגבי הפרויקט הזה הוא עד כמה הוא יצירתי. למרות המוטיבים החוזרים, למרות המקצבים החוזרים, למרות החוקים הנוקשים שמעגנים את המוזיקה לסיפור של ממש עם מבנה משל עצמו, כל שיר נשמע כל כך יחודי. אם תשאלו אותי, אין באלבום כולו ולא פספוס אחד. אין אפילו שיר שלא שווה האזנה.
אני מרגישה שאני לא קוהרנטית, אז אנסה לסדר את עצמי. יש חמש סיבות עיקריות שאני אוהבת את הפרויקט הזה כל כך:
הרעיון. עיבוד מודרני של האודיסאה? סיפור הסיפורים? אב אבות מסעות הגיבור? אחת היצירות המכוננות ביותר בעולם הספרות? (חוץ מגילגמש, מן הסתם). לא חסרים בעולם אנשים שאוהבים מיתולוגיה יוונית, אבל כמה באמת ישנם שמכירים לעומק את האודיסאה, האיליאדה ואפילו (אפילו!) הנלווים? אני בכלל לא הכרתי את Troades לפני שהתחלתי להאזין לזה! (לא שאני איזו דוגמה אופטימלית לבקיאות במיתולוגיה). האודיסאה היא מלכת הקלאסיקות, ולכן כל כך קשה ליצור לה עיבוד מודרני. אפילו אם עוזבים את כל החלקים המיושנים בה (ולא חסרים), אפילו אם עוזבים את המוסכמות שהשתנו בstorytelling, עדיין נשארנו עם הבעיה של ציפיות גבוהות מדי. האודיסאה מורכבת מהרבה רבדים שהפכו אותה למוצלחת כל כך. בין אם זה האפיות שלה, הדמויות החד פעמיות, השירה החלקה - קשה לא רק לעמוד ברמה של זה, אלא להעניק לזה פרשנות מודרנית. פרשנות מודרנית! לעבד את הסיפור לחלוטין. לשנות אותו מקצה לקצה. להמציא תמה שולטת חדשה, נרטיב חדש, מבנה חדש. לשנות אירועים בסיפור כדי שיתאימו להם. לערוך ולהוריד. ועדיין להשאיר משהו שעובד על קהל מודרני, גם כזה שבכלל לא מכיר את האודיסאה, כזה שרגיל למוסכמות המודרניות של סיפורים. אולי אפילו כזה שבכלל לא מכיר מיתולוגיה. איך עושים דבר כזה בכלל?
ג'יי בנה סיפור חדש לגמרי. לאלבום לא קוראים האודיסאה, וצריך להשאיר את זה בראש בזמן ההאזנה. לא, לאלבום קוראים Epic; אפוס, כי מהותו, היא זיקוק התחושה האפית, האטמוספירה המושלמת של ספר פנטזיה. לא קוראים לו "האודיסאה" כי זו לא האודיסאה. נכון, מופיעים בו אירועים שהופיעו באודיסאה. נכון, מופיעות בו דמויות שהופיעו באודיסאה. נכון ונכון ונכון ונכון. אבל זו לא האודיסאה, חד משמעית, ואני אומרת (=כותבת) את זה בצורה הכי טובה שאפשר. זה סיפור חדש, סיפור מודרני. סיפור של אדם שמתמודד עם הספקטרום שבין אדם למפלצת, שבין חמלה לאכזריות; אדם שרק רוצה לחזור הביתה, ומאבד כל כך הרבה בתהליך; אדם שהוא, בכנות, לא אודיסאוס. קוראים לו אודיסאוס. יש לו את הרקע של אודיסאוס. את התארים של אודיסאוס. אבל הוא לא אודיסאוס. הוא אודיסאוס של Epic, כמו שזו האודיסאה של Epic, אודיסאה במובן של סיפור אבולוציה חד פעמי שמגולל את תלאותיו של מסע גיבור ולבטיו, סיפור עם זיקה עמוקה לאלמנטים שהופיעו ביצירה הקלאסית, אכן, כזה שרוחש הרבה חיבה למיתולוגיה היוונית, כזה שאוהב להתכתב עם יצירת המקור. אבל זה לא המקור. זה משהו חדש, חדש לגמרי, שקרם עור וגידים מהקיים.
הכתיבה. קשה לי לדבר (או לכתוב) על הכתיבה בלי להתחיל להשפריץ ציטוטים לימין ולשמאל. Pride is a damsel in distress! You are the worst kind of good cause you're not even great! ruthlessness is mercy upon ourselves!
לג'יי יש כישרון יוצא דופן ומעורר קנאה בכתיבה. יש לו את היכולת הנדירה הזאת, זאת שהופכת כותב לאומן, להצליח לנסח במספר מילים מצומצם עולם שלם של חיים. להעביר דרך משפטים אייקונים את הרוח של דמות מסוימת, לתאר דרך משפט אחד סיטואציה - לאפיין סיפור, במובן הכי בסיסי ולכן גם הכי חשוב. הכתיבה חלקה, זורמת, מתחרזת; הדיוק במקצב מעורר השראה, החרוזים עוברים בגרון ואף אחד מהם לא מרגיש מאולץ על הטקסט. הכתיבה אומנם מודרנית - משלב לשוני ברמה שכל אחד יכול להבין, ובכל זאת חפה משגיאות מביכות בתחביר/דקדוק או ניסוחים מסורבלים למיניהם - ועדיין מצליחה לדייק את התחושה האפית, העתיקה, זו שקל לזהות עם האודיסאה - מקורה וככל הנראה יעודה.
והבדיחות! יש גם בדיחות. הן מצחיקות במידה מפתיעה. אני צחקתי בקול לפחות פעמיים בהאזנה ראשונה; הן לא מוגזמות, לא מתוחכמות יותר מדי, בדיחות פשוטות ומצחיקות באמת ובתמים שמוגשות בצורה נכונה. אף אחת מהן היא לא בזבוז זמן האזנה - הבדיחות גם מועילות להבנה עמוקה של הדמויות או הסיטואציה. ובכל זאת, במקום להשתמש בהם ככלי עלילתי גרידא, הן עומדות בפני עצמן, מוצקות.
האופן שבו כל ההיבטים של הכתיבה משתלבים הופך את היצירה הזאת לסיפור, בסופו של יום, שעובר דרך אלבום מוזיקלי. עצם החזון של פורמט המחזמר, כפי שהיה במקור - רק שלעיתים נדירות הוא באמת מבוצע כראוי.
(למען הסר ספק, זה לא מחזמר במובן של "יש במה ושחקנים", אלא סיפור שמועבר בפורמט של אלבום המחולק למבנה של נוקשה של יצירה תבניתית, למרות זאת, ג'יי דיבר על כך שהוא היה שמח אם Epic היה מאומץ למסך/במה.)

המוזיקה. המוזיקה מצוינת. כמו שכבר כתבתי, סביר להניח שהייתי אוהבת את האלבום הזה גם אם הפן המוזיקלי לא היה כל כך טוב. עצם הביצוע הפנטסטי של הרעיון המקורי, משולב עם הכתיבה המדויקת, מספיקים כדי שאוהב את הפרויקט כמו שהוא, גם אם המוזיקה היתה רק בינונית. אבל היא לא. היא כל כך לא.
כבר כתבתי כמה פעמים שמרשים לשמוע כמה כל שיר שונה מקודמו למרות הדפוסים הסדורים, ולמרות העובדה שיש משהו, משהו, שהופך את כל השירים באותה סאגה לבעלי מעין "גוון קול" דומה זה לזה. זה חלק ממה שהופך את השירים והאלבומים בEpic לכל כך קשים לדירוג - כל אחד מיוחד ואקסצנטרי בדרכו שלו. המוזיקה דינמית; היא לא בנויה מהלולאות הצפויות של שירי פופ קלאסיים. זו מוזיקה שמבקשת להעביר סיפור, ומשתנה ומתעצבת בהתאם לו, כמו טכניקת כתיבה שמתאימה את עצמה לתחושה שהיא רוצה להעביר. אבל מעבר לורסטיליות שלהם, העניין העיקרי הוא שהשירים באמת קצביים. לפעמים לוקחות כמה האזנות עד שאתה מסתגל לשירים עם הסגנון היותר "יוצר מהקופסה" (לקח לי קצת זמן עם Storm, עכשיו זה אחד השירים האהובים עלי ביותר), אבל אין שיר שמהווה פספוס באמת, וכל שיר מצליח להעביר גם מוזיקלית - לפעמים מוזיקלית יותר מלירית, במקומות מסוימים - את הרעיון שעומד מאחוריו. מבלי להתעסק בסאגות הבאות, גם באלבום הזה כל שיר ממוקם בשלמות על הרצף הסיפורי ומולחן באופן שמרגיש כמו המשך ישיר של המילים. המילים לא היו עוצמתיות באותה מידה אם המוזיקה לא היתה שם כדי להעניק להן במה; והמוזיקה לא היתה עוצמתית באותה מידה אם השירים לא היו שמים עליה זרקור. הם מאזנים אחד את השני בצורה נהדרת, ועדיין עומדים בפני עצמם - אפשר ליהנות מהשירים גם מבלי לדעת על מה הם מדברים (אם כי אני לא מוצאת סיבה לעשות את זה).
הזמרים. אם חשבתם שבגלל שמדובר בפורמט אודיו לא תוכלו לקבל את כל הניואנסים הקטנים שעוזרים לרהט סיפור כמו שצריך, תחשבו שוב; הזמרים עושים כל כך הרבה יותר מאשר לשיר שלקרוא להם פשוט "זמרים" מרגיש לא נכון. הם מפרשים את הדמויות, משחקים אותן, מפיחים בהן חיים; הם מעלים ומורידים את הקול, כועסים, שמחים, עצובים, מהוססים - הקול שלהם מעביר אתכם דרך קשת הרגשות שסיפור או עיבוד טלוויזיוני היו מציגים בשלל דרכים קטנות, אבל Epic לא זקוק להן. הזמרים יספרו לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הדמויות ועל מה הן מדברות בעצם האופן שבו ישירו את השורות שלהם.
השפה המוזיקלית. על השפה המוזיקלית של Epic כבר פירטתי בכמה מקומות שונים, כי אפשר לתקוף את הנושא מכמה כיוונים. פירטתי בסעיף "שפה מוזיקלית" ברקע, וב"ניתוח" של כל שיר תיארתי את האופן שבו המוטיבים והכלים שהצגתי ב"שפה מוזיקלית" מופיעים בשירים פרקטית. החלק המצחיק בכל העניין הוא שThe Troy Saga היא הסאגה הכי פשוטה במובן הזה, כי היא הסאגה הראשונה, ולכן עדיין אין בה ממש רפרנסים מוזיקלים או לירים לשירים קודמים (רק חכו לסיקור שלי את the underworld). ובכל זאת, יש על מה לדבר (או לכתוב). האופן שבו העלייה או הריצה על השיא מייצגת את מערכת היחסים בין אתנה לאודיסאוס, התפקיד של קולות הליווי, הדרך שבה עד כמה המוזיקה אלקטרונית יכול להעיד על הסטטוס של הדמות ששרה. להאזין לEpic זה באמת כמו לקרוא סיפור, כי יש foreshadowing בצורה הכי מגניבה שיש - על סמך סוג הכלים, המוטיבים, והמקצבים. אפשר לדעת מתי סכנה מתקרבת, האם אתנה צופה באודיסאוס כרגע, והאם אודיסאוס עדיין חושב על פנלופה (ספוילר, כן). זה הופך את ההאזנה דומה לקריאה בקינגקילר כרוניקול, וגורמת לך להתלהב כשאתה קולט עוד פרט כזה, מין תחושה שאתה וג'יי יושבים יחד בחדר ומתלהבים ביחד על עוד איזה משהו קטן מקורי וחכם שיעביר למאזין מידע בצורה לא רגילה. השפה המוזיקלית עשירה כמו שפה אמיתית - כמוה, היא לעולם לא נתקלת במחסומים, או במצב שבו היא לא יודעת איך להציג לקהל רעיון מסוים - יש מילה לכל אובייקט, סובייקט או אוכל לוטוס, משתלבים בכל הרבדים האחרים של האלבום שכבר תיארתי.
האמת היא שאחד הדברים הכי מהנים באהבת Epic היא התחושה של להיות חלק מהפאנדום. כיף לצפות באנשים ביוטיוב צופים בשירים בפעם הראשונה (לפי הסדר!) וקולטים לראשונה את המוות של הדמות ההיא שאם אתם מכירים את המחזמר אתם יודעים במי מדובר, לצפות באנשים שמנתחים את השירים, או סתם מדברים על כמה הם טובים, או לצפות בכל אנימציות המעריצים הנהדרות - Wolfy, Annie, ומעל לכל, GiGi המדהימה, שכל פעם שיש איזה שיר של Epic שיש לו אנימציה שלה, האנימציה שלה היא הטובה ביותר (גם בruthlessness. כן כן. Fight me.). אבל עדיין כל אנימטור נותן את הטוויסט הקטן המבריק שלו, שהופך את הצפייה בגרסאות שונות (במיוחד של Warrior Of The Mind וJust A Man) לדי מעניינת, וזאת למרות שמן הסתם אני יודעת את הסיפור הכללי ויודעת איך השיר יגמר (עלילתית). כמו שכבר כתבתי, יש משהו מקרב בשפה המוזיקלית ובכל ביצי הפסחא הקטנות שפזורות לאורך הסאגות, שגורמות לך להרגיש כאילו אתה מדבר עם ג'יי ישירות - ולהיות, גם באופן עקיף, חלק מקבוצה שלמה של אנשים כאלה זה פשוט חוויה; כמעט כל מי שנמצא כאן הגיע לאתר הזה כמעריץ מושבע של ה"פ, ולכן אני מרגישה שאין צורך להסביר כמה מספק יכול להיות חלק מפאנדום כזה.
אם כך, אם כבר סיכמתי פחות או יותר למה אני אוהבת את Epic בכלל, הגיע הזמן להגיע לנושא הסיקור - The Troy Saga.

קשה לי לדרג את הסאגות של Epic, פשוט כי כל אחת מביאה דברים שונים מאוד לשולחן, והאמת שאין אף אחת שאני באמת לא אוהבת. אבל The Troy Saga היא אולי הסאגה הכי שונה (לפחות עד כה) בכל הפרויקט (אני כותבת את זה בהתסייגות קלה, כי גם הסאגה האחרונה של Act I די יוצאת דופן, ואולי זה בכוונה; הסאגה פותחת, הסאגה הסוגרת, כל אחת שונה בדרכה שלה). אולי זה כי היא הסאגה הראשונה, אולי פשוט בגלל שהיא שונה בstructure משאר האלבומים, אבל על כל פנים זו סאגה שונה. יש משהו בגוון הקול שלה, שהופך אותה למלהיבה. זה לא רק מזל, בלי ספק; כל האופן שבו היא מסודרת, הצליל שמדמה פעימות לב, The danger motif הבולט, המקצבים החוזרים, כולם הופכים אותה לכזאת שמדמה תחושת סכנה, מרדף. הצליל שלה מקורי ומובחן, ולא צפוי, ומרגיש... רענן? זאת המילה? רענן, אני חושבת. קשה לתאר מוזיקה במילים כאלו. במיוחד מוזיקה טובה.
כמו שכבר כתבתי, ההיכרות הראשונה שלי עם Epic לא היתה כרנולוגית בכלל. ועדיין, התחלתי עם האלבום הזה - וThe Horse And The Infant הוא ספציפית השיר שהניע אותי לחקור את Epic. קשה לי להעיד איך אנשים יגיבו בפעם הראשונה לכל אחת מהסאגות האחרות, כי אני לא שמעתי אותן כמקטע. אבל אני לפחות יכולה לומר (=לכתוב) בביטחון שמבוסס על ניסיון שהסאגה הזאת היא סאגת פתיחה נהדרת. מושכת, לא רגילה ויותר מכל - מעוררת תאבון להמשך. אין אף רגע מפוספס בסאגה כולה; כל שיר מתבלט בדרכו שלו ועדיין משתלב במבנה הכללי בשלמות. אולי הדבר המרשים ביותר בסאגה הזאת הוא התפקיד הטכני שהיא משחקת בסיפור; כן, אני יודעת שזה כנראה לא בדיוק הדבר שגורם לאנשים לרוץ להאזין למשהו, אבל ככותבת בעצמי אני חייבת לעצור רגע כדי להעניק את כל ההערכה שנראה שאנשים שוכחים לתת להיבט הזה שלה, בין המוזיקה, הכתיבה, הדמויות והזמרים. המבנה של הסאגה הזה מושלם. אנסה להעביר אתכם את הרצף של השירים כדי להבהיר את הטענה הזאת, למרות שאני חושבת שמורכב להסביר את זה בכתב לעומת בעל פה. ובכל זאת:
The Horse And The Infant - שיר פתיחה שעושה את תפקידו כשיר פתיחה בצורה כמעט ללא רבב. קודם כל, ברמה המוזיקלית/לירית - השיר הזה תופס אותך מהרגע הראשון ולא עוזב; האופן שבו הוא בנוי, עם בניית המתח המהירה והקצבית, ואז עם האקשן המתפרץ - השירה על גבול הראפ של אודיסאוס, האטמוספירה האפית העמוקה, והכיפיות שפשוט מתפוצצת מכל מקום - נהדר. אבל גם ברמת המבנה זה שיר מבריק; הוא זורק אותך לסיפור תוך רגע, בלי אקספוזיציה, בלי הקדמות, בלי כלום - רגע אחד אתה עדיין לא מכיר את Epic, ברגע הבא אתה בפנים. היה המון מקומות שבהם ניתן לפתוח את הסיפור, והבחירה הזאת היא כזאת שמסתכלת לקהל בגובה העיניים.
Just A Man - זה אחד השירים הכי בולטים בEpic (ולא רק כי נראה שג'יי לא יכול לנשום שתי נשימות בלי לעשות אליו רפרנס). קודם כל, הוא כתב נהדר; עצוב, מעורר מחשבה, מלא במשפטים זכירים ולא גנרים. זו דילמה יוצאת דופן, מעניינת, והעיסוק בה ברמה שכבר למדתי לצפות לה מEpic. בבחינת מטא, זה השיר הכי שאפתני שג'יי כתב כנראה, עד כה, לא רק בגלל האופן שבו השיר עצמו עשוי, אלא בגלל המיקום שלו באלבום: השיר השני. לפני שתי דקות הכרנו את Epic. אנחנו עדיין לא יודעים כלום; מי זה אודיסאוס? מהו אודיאוס? העבר שלו, האישיות שלו, החיים שלו - אנחנו לא יודעים כלום. איזו בחירה מסוכנת ואמביציונית! אני לא רוצה לכתוב יותר מדי כדי לא לספיילר את השיר, שאני באמת חושבת שצריך להכיר בפעם הראשונה דרך האזנה (ודרך אנימציה! חובה!) - רק אציין כמה אני מצטערת שהאזנתי לשיר הזה אחרי שהכרתי שירים אחרים מEpic. אומן ממוצע היה בוחר לשים את השיר הזה באמצע האלבום כרגע שיא; אבל ג'יי הוא בהחלט לא אמן ממוצע.
Full Speed Ahead - שיר הספנות המושלם. המנגינה והשירה המשולבת של הצוות גורמת לתחושה ברורה של רוח, שיט, מים. יש סיבה לכך שזה השיר הראשון שג'יי בחר לפרסם. ושוב, מדובר בבחירה מסוכנת ולא צפויה. מיד אחרי Just A Man, במקום לתת לנו סגירה ראויה לאירוע, אנחנו קופצים לשיר מעבר. הבחירה הזאת, להשאיר את הסיום של Just A Man בסימן שאלה עד לשיר האחרון של Act I היא בחירה מבריקה; והשיר הזה מהווה הפוגה מפתיעה ביעילותה מהסגנון המוזיקלי - והלירי של שני השירים הקודמים, שהרימו להנחתה זה לזה. בדרך הזו הוא יוצר מבנה של עליה אקספוננציאלית לשני השירים הבאים:
Open Arms - אין מה להגיד (=לכתוב) שלא נאמר כבר, כי הפאנדום כל כך מאוהב בפולטיאיס, ובצדק. השיר הכי לא צפוי בסאגה ברמה המוזיקלית - כמו גם התמתית, מה שהופך אותו לתוצר שהוא כמו מתנה ארוזה שרק מחכה להוציא אגרוף קטן שיקפיץ אותך. הסגנון המהנה, הקאמליבה והמרימבה שמאפיינים ומתאימים לפולטיאיס כמו כפפה ליד, אוכלי הלוטוס - לג'יי יש את היכולת ברגע אחד, בשורה אחת, בשינוי מנגינה אחת, להיכנס לך פתאום לתוך הלב, לעשות את זה לרגע אחד ואז לברוח, ובשיר הזה יש רגע כזה; אולי לא הטוב ביותר, אבל בהחלט ראוי לציון.
השיר הזה הוא דוגמה מצוינת לכמה The Troy Saga מחושבת וחכמה, והסדר של השירים מבריק. השיר הזה, רגע לפני הופעתה של אתנה בשיר הבא, וההמשך האכזרי של Act I, מעניק עומק וצלילות לדמות של אודיסאוס, מאזן אותו, הופך את הקונפליקט שלו לדואלי וניואנסי יותר. לא פלא שפולטיאיס הפך להיות הדמות האהובה על הפאנדום כל כך מהר - אחרי ההתמודדות האכזרית של אודיסאוס בשירים הקודמים, המציאות הקשה, השיר הזה מנחם בצורה כמעט מגוחכת.
וסוף סוף, הגראנד פינלה, הקרם דה לה קרם, שירת הברבור (עד לסאגה הבאה) - Warrior Of The Mind. זה, מבחינתי, השיר המייצג המושלם לסאגה. מהיר, פופי, צליל נקי ומובחן, רץ, חכם, דינמיקה מסקרנת, זמרים מוכשרים במידה לא הוגנת, בדיחות מצחיקות, ובעיקר ציפייה לעוד, ותיאבון. השיר מציג לראשונה את אחת הדמויות האהובות עלי - אתנה. עוד אחד מהדברים שאני מאוד אוהבת בEpic זה הפרשנות לדמויות האלים; כל אל קיבל פרשנות חדשה, אישית ומתאימה - מתאימה בצורה מושלמת - לדמות שלו. גם אתנה, כמובן. האיפיון הנכון של האלים כדמויות שמצד אחד יכולות להרגיש אנושיות, אבל לא מבינות בני אנוש עד ללשדם. שוב, בלי ספוילרים - רק אכתוב שאת הניתוח המוזיקלי כבר נתתי לשיר, כי הוא בנוי נהדר ברמת השפה המוזיקלית, והוא השיר הכי מורכב בהקשר הזה בכל הסאגה - ושהוא אקורד סיום מהדהד.
(אל תתנו לי להתחיל לדבר על הזמרת. אל.)
באמת כבר מתחיל להיגמר לי הזמן, אז אני מניחה שאחתום כאן, עם השיר שהוביל אותי לEpic בסופו של דבר. האלבום הזה לא דומה לשום דבר ששמעתי לפני כן וכנראה גם לדברים שאשמע אחר כך. תעשו לעצמם טובה: תנסו Epic. רק תנסו. אתם לא תתאכזבו.

FanArts

אנימציות מומלצות

*למען הסר ספק, אני חושבת שכדאי לצפות באנימציות של כל האנימטורים הגדולים שעשו לשירים שאתם מחפשים בEpic, כי כל אחד מוסיף משהו קטן משל עצמו שהופך את החוויה ליותר שלמה. תכליתה של הרשימה הזאת היא רק לרכז את האנימציות הכי טובות במכלול, לפי דעתי; אם תשאלו אותי, יש רגעים נקודתים אצל הרבה מהאנימציות שלא שמתי כאן שהוצגו דווקא הכי חזק שם; פשוט הרמה הכללית של האנימציה (שוב, לדעתי) פחות גבוהה מאלו שאני אקשר.

The Horse And The Infant

Just A Man

Full Speed Ahead

Open Arms

Warrior Of The Mind

[בקביק 222]

וואו
לא קראתי את הכל, אני עצלן, זה פשוט ארוך ממש. וזה מעולה.
זה לגמרי מועמד לסיקור השנה