"אני עוגה שחורה ובאתי כדי לרצוח אותך", לי ולליאור

"אתה בטוח שהכול בסדר?"

"כ-כן!"

"טוב..." אמרתי בחשד "ביי" עליתי במדרגות ויצאתי מהטירה המוזרה

תוסיפי שאת חוזרת אלינו!

הלכתי למקום בו השארתי את סקוטר

סורי שלא כתבתי עד עכשיו, פשוט אחרי הלימודים הלכתי לבקר חברות בתיכון אחר(היה להם יום קישוט) ומיד כשחזרתי היה לי חוג, ורק עכשיו חזרתי:)

--------
"הי סאם, בסוף גם אני באתי" קראתי כשראיתי אותה מתקרבת "אבל" אמרתי בחשש "למה את נראת כאילו מישהו דרס אותך?"
"קיבלת עוגה???"שאגתי בבהלה 'רק זה מה שחסר לנו עכשיו-עוד עוגה לרשימה, וחברה מתה'

וואווווו איזה יום מגניב ונהדר!
--
''אני אסביר,'' אמרתי. ''אבל תני לי דקה (כמה שעות ) לענות לך, כי אני צריך להרהר (ללכת ) קצת.''

חזרתי אליהם בריצה "הי לילי!" אמרתי ופניתי אל סקוטר "זוכר שסיפרתי לך על אלכס? אז ראיתי אותו שם והוא אמר שאלו עוגות ליומולדת אבל... הוא התנהג ממש מוזר" מלמלתי, חיוורת

''מה?'' שאלתי בבהלה. ''היית דופקת אותו ישר ודוחקת אותו כדי שיתוודה מה הוא באמת עשה!''
''יכול להיות שהוא זה שמכין את העוגות, ורוצח אנשים!''

ניסיתי להילחם בדמעותי "אני יודעת אבל... לא הייתי מסוגלת לשאול. אני לא בטוחה בכלל שאני רוצה חדעת אם הוא עושה את זה או לא, כי אם זה הוא..." לא סיימתי את המשפט

''בכל אופן, עלינו לברר - הן והאמת מרה, והן טעינו וחקרנו לשווא.''

נשכתי את שפתי "בסדר, אבל איך נברר?"

"מה זאת אומרת?" שאלתי, מתפלא. "נעקוב אחריו."

"אולי כדאי קודם שאני אשאל אותו? יכול להיות שאנחנו סתם חושדים"

"כן, את פשוט תבואי ותגידי לו: היי אלכס, סליחה שאני מפריעה לך, אבל רציתי לשאול אם אתה רוצח פסיכופת שמשתמש בעוגות שחורות? אגב, אם התשובה היא כן, אני עדיין רוצה שנתחתן בחודש הבא ובבקשה אל תהרוג אותי עכשיו!" אמרתי.
"איך תשאלי אותו בצורה הגיונית?"