פטרונוס, ואופיו של קוסם || דיון

[Masha Rostova]

פטרונוס, ואופיו של קוסם

דיון

שלום, חברים!
בדיון הזה נתמקד באחד המאפיינים המסובכים והטהורים ביותר של הקוסם- הפטרונוס.
הרבה נאמר, נחרש וננדש לגבי הפטרונוסים, ואנחנו יודעים בדיוק מה הם ולמה הם נועדים. מדובר בכח פנימי ועצום ששוכן בכל קוסם, ונפלט החוצה ברגעים בו הקוסם זקוק לחיזוק. אנחנו מכירים את הפטרונוס בעיקר כנוגד סוהרסנים. הפטרונוס הוא כח רוחני אשר מורכב ממחשבות, זיכרונות ורגעים מאושרים... המאושרים ביותר שהקוסם יכול לחשוב עליהם, וברגע שהוא מוקרן כלפי חוץ הוא יכול להתנגד לקסמי אופל חזקים ואפלים. עד כדי כך שהסוהרסן נסוג מפניו.
חוץ מלהוות כח לחימה מול הסוהרסנים, הפטרונוס הינו כלי טוב להעברת הודעות, ולכן, מתוקף כל התכונות שלו, ומשום שהלחש המפיק אותו כל כך חזק ועוצמתי, הקוסם מפיק הפטרונוס צריך להיות בעצמו קוסם רב עוצמה. רבים הקוסמים המוכשרים שמעולם לא הצליחו להפיק פטרונוס.
הפטרונוס מורכב ממחשבות חיוביות, זיכרונות חזקים ומאושרים, ואור פנימי חזק מאד. זו הסיבה לדעה הרווחת שקוסמים אפלים מעולם לא הצליחו וגם לא יצליחו להפיק פטרונוסים. אין בהם את האור הפנימי, את ההבנה והשאיפה לאושר שדרושה להעלאת פטרונוס.
אבל מצד שאני, גילינו שהדעה הרווחת הזו לא נכונה. סוורוס סנייפ היה בעל יכולת להפיק פטרונוס, שכולנו זוכרים שלבש צורת איילה. מלבדו, גם דולורס אמברידג' הצליחה להפיק פטרונוס, בעל צורה של חתול.
אם ככה, השאלה שנשאלת כאן, היא האם באמת "האור הפנימי" או "טוהר הלב" של הקוסם, הוא מה שיקבע אם יש לו יכולת להפיק פטרונוס או לא? האם עצם היותו של קוסם שייך ל"צד האור" או ל"צד החושך" מצביע על פוטנציאל קיום הפטרונוס שלו? לדעתי התשובה שלילית. אין לזה כל משמעות, וכבר גילינו זאת.
לומר שלאוכלי מוות אין יכולת להפנים אושר, אהבה או מחשבות חיוביות זה דבר אחד, אבל אם זה היה המצב, או אם היינו אומרים שרק היותו של אדם בעל אופי טוב, יצביע על היכולת שלו להעלות פטרונוס, אם המצב היה כזה אז לאמברידג' לא הייתה יכולת לבצע את הלחש.
הייתי שמחה אם נעלה את השאלה הזו לדיון. מה אתם חושבים מצביע על יכולתו של האדם להפיק פטרונוס? האם זה אכן האופי שלו? או שזה תלוי בגורם חיצוני אחר בכלל?
מוזמנים להגיב.

[Felis Fuscus]

למען האמת הבעיה בהנחה שלך היא שאת לוקחת את זה לאופי טוב ואופי רע, רק שאין דבר כזה. אמברידג' לא חושבת שהיא רעה. מבחינתה יש לה אופי טוב. אותו דבר לגבי אוכלי המוות, הם לא מחשיבים את עצמם לרעים, רק לאנשים שצריכים לעבור כמה מכשולים (ואם הכוונה שלהם בלעבור זה לרצוח אנשים אז... אוקיי?) בדרך למטרה שלהם.
אבל בשביל לייצר פטרונוס פשוט צריך להיות בעל זיכרון שמח מספיק בשביל לעשות את זה. למען האמת, זה די מעיד על כמה החיים של אוכלי המוות עצובים, זה שאין להם זיכרון טוב מספיק להפיק פטרונוס. קצת גורם לך לרחם עליהם ואולי קצת להבין למה הם עברו לשיטות של רצח עם.

[Dolphin]

אני הייתי אומר שהתנאי ליכולת של האדם להפיק פטרונוס תלויה כמובן בתור התחלה במיומנות שלו בקסמים מורכבים, אבל בסופו של דבר בשורה התחתונה, אני לא חושב שזה עניין של "צד האור" ו"צד החושך". היקום לא יכול לקבוע האם אתה ראוי להפיק פטרונוס על פי הצד שלך, הרי זה די ברור שצדדים זה נושא מאוד מעורפל שעל פיו אי אפשר לקבוע דברים כאלה. לפי דעתי מה שכן קובע את יכולתו של האדם לעשות את קסם הפטרונוס, תלויה בעוצמה של הזיכרון הכי מאושר שלו, ועד כמה זה באמת מסב לו אושר - לא משנה עד כמה המחשבה או הזיכרון יראו מעוותים בעיני אדם אחר. הרי כל אדם מוצא את הדבר שמשמח את עצמו. כך אמברידג' יכולה לחשוב על מעין זיכרון שמח מבחינתה, שאולי עלול להישמע מזעזע בעיני אחרים, ואף כלל לא טהור, אבל זה לא העניין. מה שחשוב זה שהזיכרון או המחשבה שאתה חושב משמחים אותך, ברמה שמאפשרת לך לייצר פטרונוס משלך, שגם יהיה אמור לייצג אותך ברמה זו או אחרת, גם אם בהתחלה לא תבין באיזו צורה...
הסיבה, אני חושב, שאוכלי המוות לא יכולים לייצר פטרונוס בעצמם, היא די פשוטה.
בתור אוכלי מוות הם לא יכולים להרגיש מאושרים באמת, כי גם אם הם אומרים לעצמם בלב שהם עושים את שירותם ברצון מלא, איפשהו עמוק בלב הם מרגישים כמו משרתים שפלים.
וולדמורט לא יכול כמובן לחוש באושר אמיתי, כי זו הרי תכונה אנושית, והוא מזמן כבר איבד את התכונות האנושיות שמגדירות אדם רגיל.

[זרע שמשון]

לומר שאוכלי מוות לא יכולים לחוש אהבה וכדומה, זו טעות. דמבלדור מדגיש להארי הרבה פעמים שהטעות של וולדמורט היא שהוא לא יכול לחוש אהבה, אבל זו טעות של וולדמורט, לא של כל אוכלי המוות. סנייפ יכול לחוש אהבה, ולכן הפטרונוס שלו הוא בצורת אילה-זכר לאהובתו לילי פוטר.
ואגב, למיטב זכרוני בספר השלישי כתוב שצריך זכרון מאושר בשביל להזמין פטרונוס. אבל כמה פעמים רואים שלא צריך דווקא זכרון, אלא מספיק גם מחשבה מאושרת. כגון המחשבה של הארי על זה שהוא יצא מהמבוך במשימה השלישית עזרה לו לזמן פטרונוס נגד הבוגארט. וכן לונה הציעה להארי לחשוב על זה שהם יכולים לנצח כדי לזמן פטרונוס בזמן המלחמה בהוגוורטס בספר השביעי

[Din Djarin]

1. לגבי סוורוס סנייפ יש לך טעות. כשידוע לנו מתי שהוא עשה את הפטרונוס שלו הוא לא היה אוכל מוות.
2. לגבי אמבריג' - היא שונאת תלמידים ומתי שהיא מלמדת תלמדם והם מתעצבנים - יוצא לה מזה אושר.

[מי, אני?]

יכולתו של האדם להפיק פטרונוס תלויה נטו בכישורים של אותו אדם ובמיומנות שלו.
אך כאן נשאלת השאלה-האם ראיתם פעם אוכל מוות מזמן פטרונוס? כמובן, אמברידג' עשתה זאת, אך היא לא הייתה אוכלת מוות. כך גם סוורוס סנייפ, שתמיד פעל בשירות של דמבלדור. האם ראינו מישהו מאוכלי המוות מזמן פטרונוס?
בהתחשב בכך שמה שקראתי לא הצביע על כך (במידה ולא, אנא אמרו לי), יש מספר אפשרויות;
ראשית, יתכן שרוב אוכלי המוות אינם קוסמים מוכשרים מספיק (כמובן, הם יכולים להיות חזקים, אך פה יש הבדל בין חוזק למיומנות וידע בקסמים).
אפשרות אחרת היא שאסור להם. הרי הסוהרסנים הם לא בעלי בריתם?
בנוסף, ניתן להוסיף את התיאוריה לפיה בן אדם המתעסק בקסמים אפלים אינו יכול להפיק דבר כה טהור כפטרונוס (אך כפי שרולינג הוכיחה לנו, הגבול בין אור לחושך הוא דק במיוחד-"העולם לא מתחלק לאנשים טובים ולאוכלי מוות". אז אפשר לחשוב שבן אדם אשר מפסיק להתעסק בקסמים אפלים יוכל לזמן פטרונוס -דבר שמחזק זאת הוא מה שעשה סוורוס סנייפ, שזימן פטרונוס כאשר עבד אצל דמבלדור והסתייג מוולדמורט ומאותם קסמים). בנוסף, ניתן גם להאמין שהם לא חוו אושר אמיתי כשעבדו תחת וולדמורט, ולכן אינם יכולים לזמן פטרונוס.

[Nothing is Beatle-proof]

קודם כל, אין דבר כזה טוב או רע, זה מאוד דומה לזה שאין דבר כזה אמת ושקר (אולי תחלקו עלי אבל אני כבר אסביר) כמו שאמת של אחד הוא שקר בשביל אחר, טוב בשביל אחד הוא רע בשביל אחר. אולי לדעתך אתה הטוב ומישהו אחר הוא הרע, אולי לדעתו הוא הטוב ואתה הרע. זה מאוד תלוי בצורת ההסתכלות.
דבר שני, הפטרונוס הוא בצורת חיה, לפי האמונה, לכל חיה יש ת האופי שלה ואת מה שהיא משמשת, ולא בהכרח נחש זה רע, ציפור זה טוב (סתם נתתי דוגמה). למשל נחש: התמרה חתול: סודות עיט: רוח וכו'.
אפשר לנסות להשוות בין זה לבין בעלי הפטרונוס, למשל אצל הרמיוני הפטרונוס הוא לוטרה, ללוטרה יש את סגולת האישה: ארוכה, חלקה, חיננית.
במקרה של סנייפ אפשר להבין שבעצם הפטרונוס גם מייצג את השאיפה שלך ואת הדבר שלו אתה זקוק.

[זרע שמשון]

גם במקרה של טונקס רואים שפטרונוס מייצג את השאיפה שלך, שהפטרונוס שלה לבש את הצורה של לופין (זאב) כשהיא רצתה להתחתן איתו

[פזי]

גם אני חושב שפטרונוס יכול להציג גם שאיפה
או חלום מאושר ולאו דווקא דבר שהתגשם אמנם כמעט תמיד נזכרים בדברים שקרו אבל גם כמו שכתבו לפניי
טונקס הפיקה פטרונוס כשרצתה להתחתן עם לופין
ובכללי, לפי דעתי ככל שהזיכרון יהיה יותר חיובי ככה יהיה יותר חזק, לדוגמא כתוב שבספר 7
כשהארי הפיק פטרונוס אחרי שיצא מהחדר עם אברידג' הוא שהפטרונוס יותר עוצמתי

[דניאל135]

אני חושב ששפטרונוס זה גם כוח קסם גדול אבל זה בעיקר מחשבה או זיכרון מאושרים מאוד, יכול להיות שהזיכרון של אמברידג' היה כשהיא הפלילה את הארי כי אותה זה שימח וזה בעצם מה שחשוב.
היקום לא יכול להחליט שאנשים "רעים" לא יוכלו להשתמש בפטרונוס כי אין באמת דבר כזה,מה בסופ של דבר ההבדל בין המעשה של הארי שהרג את וולדמורט לבין זה שוולדמורט רצה להרוג את הארי?
כמובן שיש הבדל אבל הוא לא כזה גדול כמו שאתה יכול לחשוב.
אם הייתה שואל את בלטריקס מי המישהוא הכי רע בעולם היא כנראה הייתה אומרת הארי או כל המוגלגים וזה באמת מה שהיא חושבת.
לכל בן אדם יש מטרה שהוא חושב שהיא טובה והוא מנסה להגיע אליה בדרכים שונות, מה שונה המטרה של לקבל ציון טוב במבחן לבין המטרה של להיות מלך?
אולי להיות מלך זה מטרה יותר גדולה אבל היא לא באמת שונה.