דיון || כפייה חילונית

כל מה שאמרת פה הגיוני לגמרי, אבל מה לעשות שבבית ספר חילוני סיפור המפץ הגדול בכלל לא נלמד. מה לעשות שבשייורי תנ"ך בחטיבה ומעלה מלמדים אותנו (ואני מצטט.ת מהמחברת שלי) "סיפור התנ"ך נועד לבשר כי אלוהים שולט בעולם ובכל איתני הטבע, ומי שלא מקיים את מצוותיו ייענש." מה לעשות שאי אפשר להתחתן בחתונה שהיא לא דתית. מה לעשות שעסקים שנפתחים בשבת מקבלים על זה קנס.

*שיעורי
שוב אנחנו חוזרים לזה- אוקיי, זו בעיה נקודתית בספר המסויים הזה. אני מכירה הרבה חבר'ה חילוניים מתיכונים וחטיבות, והמשפט הזה לא כתוב במחברת של אף אחד.

טעות הקלדה, סורי.
כן, אבל יש כל כך הרבה מקרים של כפייה דתית גם מחוץ לתחום הלימודי, כן? אי אפשר להתחתן בנישואים שהם לא דתיים. עסקים שנפתחים בשבת מקבלים קנס. זה לא נשמע לך לגיטימי, נכון?
כמובן שיש גם כפייה חילונית, כן? אני לא מכחיש.ה את זה. אבל כפייה דתית יש הרבה יותר ובתכיפות יותר גבוהה.

אני מודה שאני לא ככ מסכימה איתך^^
אני מרגישה סוג של כפייה או אפילו התנהגות לא נחמדה מצד חילונים כלפי דתיים די הרבה.
אפילו בזה שבדקירה הנוראה במצעד הגאווה, מה שהיה כתוב בעיתונים היה "חרדי דקר" - יש הרבה הומופובים בעולם. חלקם הגדול לא דתי. למה היה חשוב כל כך לציין כל כך הרבה פעמים שהוא חרדי?

מסכימה עם טל. אני חושבת שיש את שתי הכפיות באותה המידה, פשוט ששמים הרבה יותר דגש על כפייה דתית.

לא מסכימה עם Nico Di Angelo. כן מסכימה, דווקא לגמרי, עם True
אומנם יש כפייה דתית לפעמים, אבל בהחלט גם חילונית. מלבד זאת, האוניברסיטה לא מגדירה את עצמה כ"חילונית" או "דתית". אין בעיה לשים מחיצה.
רואים כפייה חילונית גם בצבא. כמה וכמה בחורים מהיישוב שלי שהלכו לצבא ממש דוסים חזרו משם בדיוק ההפך ממה שהם. הם לא רצו את זה בתחילה. ניסו להתרחק מי זה, אבל לחץ חברתי וחוסר נעימות גרמו להם להשתנות לא מרצון ולבסוף הוא המשיך עם זה כי הוא התרגל.
דיון מעניין.

אני לא מביןה אותך. אני לא אמרתי שלא היה צריך לשים את המחיצה, בדיוק להפך - זה לא בסדר ולא הוגן שלא נתנו להן לשים את המחיצה. מה גם שלא שללתי את העובדה שיש כפיית חילונית, פשוט אמרתי שאני נחשףת להרבה יותר כפייה דתית מאשר חילונית. לפחות במערכת החינוך, לא מציגים שום דבר שנוגד את הדת. בשיעורי מדעים לא מלמדים על המפץ הגדול. גם בגן, אגב - חושפים ילדים להדת כאילו היא מדע מוחלט.

תם צודק.ת, יש בארץ יותר כפייה דתית. הואו לא נכחיש, אין טעם.
העניין הוא שלכפייה דתית יש מניעים דתיים כמו ”הוכח תוכיח את עמיתך“ ויש מצווה לקרב אנשים לדת. זה לא מצדיק כפייה דתית, ממש לא.
אבל לעומת זאת, אני לא רואה מניעים לכפייה חילונית. אולי יש.
אני מתנגדת לכפיות משני הסוגים. זוהי דעתי.

לא שאני מתיימר.ת להבין ולהגיד שזה בסדר או משהו, אבל יכול להיות שמהניע של כפייה חילונית הוא שלא תהיה כפייה דתית. והיי, יכול להיות שהאנשים האלה מהאוניברסיטה אפילו לא יודעים שזה נקרא כפייה חילונית.

ובכן, יש כאן כמה דברים שראיתי לנכון להעיר עליהם.

א. המחשבה שיש סתירה בין דת למדע, בטעות יסודה. אכן נכון, שכאשר ניגש אדם לעולם בראש מדעי שאיננו מאמין, הוא ניגש לחפש בעולם דברים מסוימים, ואילו כשאדם ניגש לעולם בראש מאמין, מדעי או שאיננו מדעי, הוא ניגש לחפש דברים אחרים.
בקצרה, הגישה המדעית נטולת-האמונה, מחפשת את שאלות ה"מה" וה"איך": פירוט של מה מתרחש בעולם, ושל איך הדברים קורים. והגישה האמונית, מדעית או שאיננה, מחפשת את שאלות ה"למה" ו"מה עושים עם זה". מהכיוון של מוסר, מהכיוון של רוחניות ואמונה. כהערה אדגיש, גם מדע יכול לחפש "למה"; אבל זה לא למה של ייעודים רוחניים ומוסריים, אלא למה של מה גרם לזה מבחינה טכנית - איזושהי רמה מורכבת יותר של השילוב בין "מה" ל"איך".
ולכן, המדע והאמונה מתייחסים בכלל לשאלות שונות. אם ישנה סתירה ביניהם, זה לא רלוונטי... זה רק אומר שמישהו בא בשם האמונה להתעסק בשאלות של מדע, או שמישהו בא בשם מדע להתעסק בשאלות של אמונה. זו טעות.

ב. איך תיתכן כפייה בחינוך? אף-אחד איננו חייב לקבל את מה שאני מחנך אליו. אני מחנך לדעתי, ואולי אפילו רוצה שתרשמו אותה בבגרות. ואולי אפילו, אם תרשמו את דעתכם, תקבלו 0, ואם תרשמו את דעתי, תקבלו 100... כשזה כך, זה טיפשי ופסול, אני מסכים. אבל אפילו אז, זו לא כפייה.
שכל האדם חופשי, וזו אחריותו של כל אחד לקבל לתוכו רק את מה שהוא רוצה.
ואם אתם מדברים על אדם שמנסה למנוע מכם את חופש המחשבה - ובכן, זו בהחלט בעיה, אבל מערכת החינוך בפירוש לא מורה לאף-אחד למנוע את חופש המחשבה. זו החלטתו של כל אחד ואחד. ואני מסכים בהחלט, שזה נורא ואיום למנוע חופש מחשבה.

ג. דובר על נישואין וחנויות בשבת. שני אלה, שייכים למרחב הציבורי בישראל: חתונות משפיעות על דור העתיד, ויש לזה השלכות הלכתיות וחברתיות רבות. ועיצוב פני השבת הישראלית, כמובן משפיעות מאוד על המרחב הציבורי.
אז ראשית אדגיש, שב"ה המרחב הציבורי הוא משותף לכל עמ"י (עם ישראל). בשום פנים ואופן לא משתלם לחלק את המרחב הציבורי באופן יזום, למרחב ציבורי דתי ומרחב ציבורי שאיננו דתי וכדו'. לא במחיר כפייה דתית איומה, ולא במחיר כפייה אנטי-דתית איומה. המחיר של חלוקה ופירוד בין חלקי העם לשני מרחבים ציבוריים שונים, הוא גבוה יותר משניהם.
ולכן, מכיוון שהמרחב הציבורי הוא משותף והוא אחד, ראוי למצוא את הדרך להשתלב בו יחד.
אז ככה:
1. לגבי נישואין, מי שמכיר קצת את מרחב ההלכה לגבי נישואין, מבין שהמרחב הציבורי ייפגע מאוד אם לא יהיה כך, שהנישואין והגירושין בעיקרם, הם לפי הלכה בלבד. זה ייצור מקרים שבהלכה מוגדרים כפסולי חיתון שאסור להתחתן איתם, וכל אדם דתי שירצה להתחתן, יצטרך לבדוק באילן יוחסין של מי שהוא עומד מולו. זה יכריח היבדלות והיפרדות, ויפגע מאוד בחברה. מעצם העובדה שיש דתיים, החברה תיפגע אם הנישואין לא יהיו ביסודם ובעיקרם עפ"י הלכה. אני מודע לעובדה, שכאן המרחב הפרטי נפגע מהדאגה למרחב הציבורי. אינני חושב שזה רק בגלל דאגה שההלכה תתקיים, אלא מפני שבאמת יש צורך בכך, במרחב ציבורי.
2. לגבי שבת, אני חושב שבחשבון כללי, ברוב הדברים, המרחב הציבורי איננו שומר שבת. מכוניות נוסעות, מקומות בילוי פתוחים. באווירה הכללית, מלבד ביישובים שומרי שבת, נוכח מאוד שהשבת איננה נשמרת.
ואם ישנם כמה דברים, שבהם ישנה "התחשבות" גם מהצד הלא-דתי, והשבת כן נשמרת - האם זה שלילי?

ד. מצוות הוכח תוכיח, לא עוסקת בכפייה בשום פנים ואופן.
מה מוביל לכפייה דתית? או שבאמת מדובר באדם שחושב שהוא היחיד שצודק, ולכן כופה את דעתו. למרבה הצער, כאלה לא חסרים לנו בכל דעה שהיא, דתיים ושאינם דתיים, ימניים ושמאלניים, ועוד. וביסודו של דבר, מדובר במחשבה, שבמקורה טהורה, של אכפתיות. שהשתבשה ואיבדה את מקומה הבריא והנכון. התוצאה בפירוש שלילית, אבל המקור שהתעוות, איננו מצוות הוכח תוכיח, אלא דאגה לאחר, מתוך מחשבה אמיתית שאני צודק ושטוב יותר לו ולי שהוא יקיים מצוות.
אישית, אינני רואה שום פסול, לחשוב שאתה צודק ולפעול למען מה שאתה מאמין בו... אם כי, בהחלט במקרה הזה, שפעולה למען מה שאתה מאמין בו דורשת כפייה - אז לא.
הכפייה היא פסולה, הן מפני שהתורה עצמה פוסלת אותה, והן מפני שזה שיבוש: זו לא דאגה אמיתית לאחר, לכפות אותו לדעתך. אפילו אם אתה באמת צודק, זו לא הדרך, וזה אפילו לא יעיל.

ה. פחדנות מפני השתלטות דתית היא דימיונית, אין לה שום מקום, והיא לא מצדיקה שום דבר. מי שלא רוצה, שלא יקיים מצוות.
מצטמצמת היכולת לברוח מהמסורת? זה דימיונות. לא מכירים את התורה, אז מפחדים. בכלל... אין ממה לפחד. אין ממה לברוח. התורה והמסורת נפלאות וטובות. אבל מי שלא יחשוב כך, או מי שלא ירצה, שלא יקיים... לפחד, אין ממה.
ומכיוון אחר, זה נכון, החברה הולכת ומשנה את פניה לכיוון האמונה. ואני מבין למה יש אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם. אבל מה, לעצור את זה בכפייה? אם אני אנסה לדחוף קדימה את התהליך של השינוי לקראת האמונה, ע"י כפייה, תסכימו שזה לא יהיה מוצדק? למה אם אנסה לעצור אותו בכפייה, זה כן יהיה מוצדק, או יהיה ניתן להבנה? זה לא מוצדק ולא ניתן להבנה, כי זו השלטת כוח. השלטת כוח זו לא דרך מוצדקת.
פחד לא מצדיק שום מעשה, שאיננו מוצדק מצד עצמו... אם לא מוצדק, אז לא. נקודה. אין מה להבין פה.
אלא, איך משנים? בדיבור. בשיח. בהצגת הצדדים, ושכל אחד יבחר.
ולאט-לאט, מתרחשים תהליכים, כפי רצון הציבור. והציבור יכריע ברגליים, לאן שיכריע.

ואם כבר, באופן אישי אדגים - אני מאמין שזה טוב לחברה הישראלית ולעולם כולו, להתקדם לקראת האמונה (ולא כי ככה לימדו אותי או כי זה כתוב באיזה ספר... אלא, כי ככה המציאות נראית לי. זה פשוט נראה לי טוב יותר לנו ולעולם). אז אגיד את זה בצורה פשוטה וישירה, כי זה מה שאני חושב. אין עלי שום חובה להגיד שיש מי שחושב אחרת. אגב, לפעמים בכל זאת אגיד את זה, כי אין לי מה להסתיר. אבל אינני רואה שום חובה להגיד שיש שחושבים אחרת...
כי מי שרוצה, יתעניין, ידבר איתי, ישמע. אם רוצה, ישמע אחרים. אם לא, לא. אם רוצה, ישתכנע. אם לא, לא. אני מציג את דעתי, ולדעות אחרות אינני מחוייב... מה, אני מחוייב להציג דעות שאינני מזדהה איתן? איזה מין חופש דעות הוא זה? מי שחושב אחרת ממני, שיגיד זאת. כנראה, שהוא גם יציג את דעותיו טוב ממני. רוצה לשמוע אותן? בשמחה. לך ושמע.
את דעתי אציג, כי אני מאמין בה. כי לפי איך שאני רואה את המציאות, זה מקדם אותנו מבחינה רוחנית ומוסרית. אז למה שלא אגיד?
אכפת לי שיהיו כאלה שיכירו את דעתי, אני חושב שזה טוב לעולם. אז אגיד אותה.
ואם יהיה לי חלק בשינוי פני החברה הישראלית לקראת האמונה? אשמח. אבל החברה הישראלית, היא שתבחר בזה... לא אכפה.

חשוב לי לציין שאת כל החפירה הזאת כתבתי מהטלפון, אז יכול להיות שיש פה טייפוז ותיקון אוטומטי.

ב. הכפייה בחינוך (לפחות באיך שמלמדים אותי, בבית ספר חילוני ממלכתי לכל דבר) באה לידי ביטוי בכך שמציגים לנו את הדת בתור אמת מוחלטת. וכן, הכפייה בחינוך גם באה לידי ביטוי בזה שהמורה שלי לתנ"ך אומרת לי להפסיק לדבר כשאני מריםה אצבע ומעלה לדיון את ההתנהגות של אלוהים והאם היא מוסרית או לא. היא לא נותנת לי להביע את הדעה שלי בנושא ו/או לחשוף ילדים אחרים מהכיתה שלי לעמדה שלי. אמנם יש מורים שמלמדים בצורה יותר סבלנית, אבל כל המורות שהיו לי לתנ"ך ומורשת עד עכשיו לא לימדו אותי בצורה שגרמה לי בתור אתאיסט.ית להרגיש בנוח.

ג. 1. לא זכור לי שאמרנו שצריך לבטל נישואים על פי ההלכה, אמרנו שפשוט צריך נישואים שהם גם לא על פי ההלכה במדינה שיש בה מספר לא מבוטל של אזרחים שפשוט לא מאמינים בזה.
2. התחשבות מהצד החילוני יש כל הזמן. אמנם גם יש דתיים שמתחשבים, נכון, אבל עדיין לא באותה רמה כמו חילונים. דרך אגב, העסקים שפתוחים בשבת באמת צריכים לשלם על זה מס כל כך גבוה? זה נראה לך הגיוני, שרק בגלל שהיום הזה הוא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, הם צריכים לשלם מס כל כך גדול?

ה. הבעיה היא שהאפשרויות להימנע מקיום מצוות הולכות ונעלמות. אני רואה את זה הרבה - כשהייתי בכיתה א', "קבלת שבת כיתתית" לא היה אחד מהדברים שעשינו. בן דוד שלי, שעכשיו סיים כיתה א', עבר שלוש קבלות שבת כיתתית כאלה במהלך השנה. את המידע המלא לגביהן רק אמא שלו יודעת לדעתי, אבל את הכוונה הבנת. הדת בהחלט תופסת מקום יותר גדול בחיים שלנו עם כל יום שעובר, ובתור מישהו.י שאין לו.ה שום קשר לדת זה לא גורם לי להרגיש בנוח. "לא מכירים את התורה, אז מפחדים" - אני מכיר.ה את התורה טוב מאוד. סבא וסבתא שלי דתיים ואני לומד.ת הרבה מאוד על התורה בבית הספר. הדת לא מפחידה אותי בשום צורה, אני פשוט לא מסכיםה איתה.

גם אם אתה חושב שזה טוב להתקדם לקראת האמונה, אתה מסכים איתי שזה לא הגיוני לגרום לאנשים לעשות את זה בלי לתת להם זכות בחירה?

לא קראתי את כל הדיון (אולי התגובה תערך), אבל מה שצד את עיני זה התגובות החוזרות ונשנות לגבי סוג בית הספר (חילוני או דתי). אצטט כאן לדוגמה משפט מהעמוד הקודם: "צריך לחנך לנער על פי דרכו, או במקרה הזה, על פי בית הספר- אם זה בית ספר דתי, יותר להתרכז בדת, ואם זה חילוני, פחות.".
אני רוצה לחזור רגע לנושא המקורי ולהביע דעה- האוניברסיטה המדוברת, היא (כנראה) מוסד חילוני לכל דבר. ויותר מכך- האנשים שלומדים בו, לומדים בו לגמרי מבחירה. לפני שאדם בוחר מוסד כלשהו הוא מוודא שהמקום מתאים לו. דתיים לומדים במקומות שיש בהם גם חילונים כי כך הם רוצים. אז דתיים ודתיות שבחרו כך, הם/ן ידעו מראש שאף אחד לא מבטיח להם/ן מחיצה. נכון, הן יכולות לבקש, אבל הן צריכות לדעת שככה זה. רוצות מחיצה? יש אלפי מוסדות דתיים. בחרתם מקום חילוני? ברוכים הבאים, זה המחיר שתשלמו. זה חלק מהשיקול, ואני ממש לא חושבת שהמושג "כפייה חילונית" מתאים כאן בכלל.

ואם כבר מדברים על כפיות, ללא ספק יש הרבה יותר כפייה דתית מאשר כפייה חילונית.

אני עונה לתגובה שלך ספציפית.
לשים מחיצה בשביל האוניברסיטה זאת ממש לא בעיה, זה לא עולה להם כסף או אנרגיה וזה לא מפריע לאף אחד. לא להסכים זה פשוט כפייה חילונית. מה הקטע? זה להכריח את הדתיות לרקוד מול בנים, משהו שנוגד את העקרונות שלהן. הן לא צריכות לחפש מכללה דתית שאולי יותר יקרה או לא קרובה או לא נוחה להן רק בשביל שפעם בשנה תהיה להן מחיצה. בעיניי זה ממש מגעיל.

שיט הגבתי מהמשתמש הלא נכון

הודעה זו נערכה ע"י המירוץ למיליון דיבורים 2 ב Jul 25 2016, 18:16 PM

אני עונה לתגובה שלך ספציפית.
לשים מחיצה בשביל האוניברסיטה זאת ממש לא בעיה, זה לא עולה להם כסף או אנרגיה וזה לא מפריע לאף אחד. לא להסכים זה פשוט כפייה חילונית. מה הקטע? זה להכריח את הדתיות לרקוד מול בנים, משהו שנוגד את העקרונות שלהן. הן לא צריכות לחפש מכללה דתית שאולי יותר יקרה או לא קרובה או לא נוחה להן רק בשביל שפעם בשנה תהיה להן מחיצה. בעיניי זה ממש מגעיל.

שיט הגבתי מהמשתמש הלא נכון

לא מפריע לאף אחד? באמת?
טוב אין לי מושג מי את/ה כי הגבת דרך המשתנה הזה, אבל ברצינות- מה את/ יודע/ת על אוניברסיטאות?
ממה שאני מכירה מקרוב, זה בהחלט יפריע. יש ערבים בעברית- למעשה, יש שם הכל מהכל. עלה בדעתכם, כל אלה ש"לא מבינים", שהשמת מחיצה תגרום למשל לערבים לדרוש שלא יהיו מבחנים בחודש הרמאדן? אבל אין מה לעשות, אי אפשר לספק את זה. ולכן, יש התחשבות בסיסית בכולם- לא עורכים בחינות בתשעה באב למשל, ובאותה מידה ערבים שבצום מקבלים תוספת זמן. אבל יש התחשבות בסיסית ויש דברים שאפשא לשרוד בלעדיהם. אף אחד לא מכריח דתיות לרקוד מול בנים, יש להן בחירה- לרקוד או שלא. ועם כל הכבוד, זה מה שהכי מפריע להן?.. בכל יום הסטודנט יש מסיבות, בסיום תואר יש טקס עם זמרת, מסיבת סוף שנה ועוד המון- והן מבינות שזו בחירה שלהן אם ללכת או לא.
ויש מקומות דתיים לא יותר יקרים ולא בטוח יותר רחוק- אבל שוב, יש שיקולים ובסופו של דבר כשבוחרים מוסד, "הכל כלול". ועם כל הכבוד, הן בחרו בעברית שזה מקום עצום וידוע כלא דתי (אני לא אומרת שדתיים לא רצויים שם- אבל כן, הם במיעוט אולי אפילו יותר מהערבים. אבל זאת רק הערה כי זו השערה שלי בלבד).
ועוד משהו לגבי מרחק ויוקר- אפשר לומר את זה גם על תיכונים/אולפנות. וכן, אדם שהמוסדות שבסביבתו לא מתאימים לו מבחינה תורנית, משקיע כסף וזמן אם זה מספיק חשוב לו.

אני עונה לתגובה שלך ספציפית.
לשים מחיצה בשביל האוניברסיטה זאת ממש לא בעיה, זה לא עולה להם כסף או אנרגיה וזה לא מפריע לאף אחד. לא להסכים זה פשוט כפייה חילונית. מה הקטע? זה להכריח את הדתיות לרקוד מול בנים, משהו שנוגד את העקרונות שלהן. הן לא צריכות לחפש מכללה דתית שאולי יותר יקרה או לא קרובה או לא נוחה להן רק בשביל שפעם בשנה תהיה להן מחיצה. בעיניי זה ממש מגעיל.

שיט הגבתי מהמשתמש הלא נכון

לא מפריע לאף אחד? באמת?
טוב אין לי מושג מי את/ה כי הגבת דרך המשתנה הזה, אבל ברצינות- מה את/ יודע/ת על אוניברסיטאות?
ממה שאני מכירה מקרוב, זה בהחלט יפריע. יש ערבים בעברית- למעשה, יש שם הכל מהכל. עלה בדעתכם, כל אלה ש"לא מבינים", שהשמת מחיצה תגרום למשל לערבים לדרוש שלא יהיו מבחנים בחודש הרמאדן? אבל אין מה לעשות, אי אפשר לספק את זה. ולכן, יש התחשבות בסיסית בכולם- לא עורכים בחינות בתשעה באב למשל, ובאותה מידה ערבים שבצום מקבלים תוספת זמן. אבל יש התחשבות בסיסית ויש דברים שאפשא לשרוד בלעדיהם. אף אחד לא מכריח דתיות לרקוד מול בנים, יש להן בחירה- לרקוד או שלא. ועם כל הכבוד, זה מה שהכי מפריע להן?.. בכל יום הסטודנט יש מסיבות, בסיום תואר יש טקס עם זמרת, מסיבת סוף שנה ועוד המון- והן מבינות שזו בחירה שלהן אם ללכת או לא.
ויש מקומות דתיים לא יותר יקרים ולא בטוח יותר רחוק- אבל שוב, יש שיקולים ובסופו של דבר כשבוחרים מוסד, "הכל כלול". ועם כל הכבוד, הן בחרו בעברית שזה מקום עצום וידוע כלא דתי (אני לא אומרת שדתיים לא רצויים שם- אבל כן, הם במיעוט אולי אפילו יותר מהערבים. אבל זאת רק הערה כי זו השערה שלי בלבד).
ועוד משהו לגבי מרחק ויוקר- אפשר לומר את זה גם על תיכונים/אולפנות. וכן, אדם שהמוסדות שבסביבתו לא מתאימים לו מבחינה תורנית, משקיע כסף וזמן אם זה מספיק חשוב לו.

וואו, את ממש נסחפת. אין מבחנים בחודש הרמאדן? זה לשנות משהו לכולם, זה משהו שמפריע, זה משהו שדורש מאמץ.
המחיצה באמת באמת לא מפריעה לאף אחד. היא לא דורשת כלום. אף אחד בכלל לא צריך לשים לב אליה.
הן לא צריכות את המחיצה, הן רוצות. זאת מסיבת סיום שלהן בדיוק כמו של כולם. אז למה לעשות דווקא? למה להתנהג בצורה מגעילה?

אבל לא חשוב להן שזה יהיה מקום תורני. זה לא תיכון שאתה מתחנך בו ומקבל ערכים, זה כולה אוניברסיטה. הן לא מבקשות איזה משהו מיוחד ושיעורי תורה, בסך הכל מחיצה. ביג דיל.