שיר שכתבתי בעקבות המסע לפולין. אשמח לתגובות.

את יודעת שהכל לא בסדר
שלא תצאי בשלום מהחדר
שכלום לא יסתדר בסוף
שאת הרע העתיד יחשוף

את בטוחה במה ששמעת
שלא סתם דמיינת
שהצרחות נדבקו בקירות כנגע
שהצעקות הדהדו ונפסקו ברגע

את פושטת את כל הבגדים
נדחסת עם כל שאר השלדים
במעמקי התא האיום והנורא
אל חוסר הידיעה והמורא

את חולמת על הצד השני
יכולה לצעוק בגאון "הנה אני"
מקווה ללכת בכוחות עצמך
לצאת עם נשמה בליבך

אבל כשאת נכנסת
ונושמת רק לרגע
נופלת עלייך תרדמת נצח