תמיד היה לי חלום||ליל, לפעילות ההשראה

טוב זו ממש השראה של רגע אחד. מקווה שזה מתאים לפעילות. אשמח לתבים:)
מראש
אם יש לי שגיאות כתיב אני מצטערת אך אני כותבת בכתיבה עיוורת ואני לא ממש יכולה לעבור על שגיאות כתיב. אז מראש, מצטערת.
עריכה להבנה:
אני לא יכולה לקרוא. לכן אני לא יכולה לתקן שגיאות הקלדה. זה כבר חצי שנה שאני לא קוראת. מצטערת
-----------------------------------------------------------------------

שהייתי בת שלוש החלטתי שהחלום שלי הוא להיות אסטרונאוטית. רציתי להגיע לירח ולשבת שם תוך כדי שאני צופה בכדור הארץ. תמיד הייתי מדמיינת את עצמי בחליפה הלבנה הגדולה, הייתי מדמיינת את עצמי מרחפת לי בחלל ובוהה בכוכבים, אולי אפילו נוגעת בהם.
כשגדלתי התחלתי להבין כמה החלום שלי יהיה קשה להשגה. הבנתי שאני בכלל לא אוכל "לשבת על הירח", הבנתי שגם אם אני אהיה אסטרונאוטית אני לא ארחף בחלל, כי זה מסוכן והבנתי שאני לא אגע בכוכבים כי אני כנראה לא אגיע לשום כוכב.
לכן בגיל תשע התחלף לי החלום. בגיל תשע החלטתי שאני רוצה להיות שפית שאהיה גדולה. בגיל הזה תמיד אהבתי לבשל, הייתי מכינה טוסטים, סלט ולפעמים העזתי וטיגנתי חביתה. דמיינתי את עצמי לובשת סינר לבן ומחזיקה כף ביד וממציאה מאכלים חדשים, החלום הזה עשה לי כיף בחיים, רק חשבתי על הריחות והצבעים של הבישולים במטבח...
אבל גם החלום הזה נפגע כשהבנתי שלהכין ביצה זה לא נחשב בישול, הבנתי שאני צריכה לטגן הרבה ולהתעסק עם תנור ואש ואף פעם לא אהבתי את זה, פחדתי מהאש. וכך גם החלום של השפית נעלם והתפוגג, הוא נמצא אצי כיום בתת מודע אך אני לא מתייחסת אליו, "לך מפה" אני אומרת לו, "אני לא אצליח להגשים אותך, אל תעציב אותי, תלך". זה מה שאני אומרת לו, וגם לחלום האסטרונאוטית.
החלומות שלי כל הזמן משתנים וכל הזמן נעלים, אני מבינה שאין מהו שיעזור לי להגשים את החלום, אני צריכה לרצות אותו והוא יכול להתגשם אם אני ארצה.
הבנתי שאני אוכל להיות אסטרונאוטית, כי אם אני מאוד ארצה, אני אלך ואלמד מה שצריך, אני אגיש בקשה לנאס"א ומשם אתקדם הלאה. הבנתי שאני גם אוכל להיותת שפית, שאני פשוט צריכה להעז והיום אני אפילו מפעילה תנור לבד ומדליקה גם אש.
חלומות הם דבר מסובך, דבר מוזר, אן מי שיגשים אותם, אי אפשר לסמוך על העולם, אל תיתן לחלומות שלך לברוח.
שלא יקרה שתישאר בסוף בלי שום דבר.

את כותבת מאוד יפה והקטע נחמד, הסוף קצת אכזב אותי.
אני מתייחסת לקטע כקטע בפני עצמו ולא כקטע לאתגר ההשראה בתגובה הזאת.
אני יודעת ששגיאות ההקלדה הן לא באשמתך ולכן אני לא אעיר לך עליהן.
יש הרבה פעמים שכתבת 'ש' במקום 'כש', אני מניחה שזו לא שגיאת הקלדה כי זה היה הרבה גם בקטע קודם שלך ולא רק בקטעים שלך, הרבה אנשים עושים עת זה.

המשפט הזה נחמד אבל הוא קצת אכזב אותי בתור משפט סיום, משפט הסיום צריך להיות משפט חזק שסוגר את הקטע או משאיר אותו פתוח, אבל הוא צריך להיות יותר קשור לקטע, המשפט הזה מרגיש לי קצת לא קשור לקטע.
היו כמה פעמים שחזרת על מילים באותו המשפט, הייתי מחליפה אותן במילים אחרות, אותו הדבר לגבי 'ו' החיבור. חוץ מזה, הקטע כתוב בשפה נמוכה, אני לא יודעת אם זה בכוונה או לא אבל בחלק מהמקומות הוא בשפה גבוהה ובחלק לא ולי זה קצת הפריע.
הרעיון נחמד אבל אם היית משנה את זה או להכל בשפה נמוכה או הכל בשפה גבוהה ומחליפה את המשפט סיום זה היה משפר לדעתי את הקטע.

מאוד אהבתי את המשפט הזה.
אני מצטערת אם פגעתי, לא התכוונתי, רק ניסיתי לעזור.
אני מזכירה לך שזו תגובה בונה ואני לא התכוונתי לפגוע בך, אז סליחה אם נפגעת, אני יודעת שהייתי מאוד ביקורתית אבל רק ניסיתי לעזור.
את כותבת יפה ויש לך רעיונות מאוד נחמדים, את גם מאוד יצירתית ויודעת לקחת את הרעיונות שלך ולצאת מחוץ לקופסא.
אשמח לקרוא עוד קטעים שלך.

התוך כדי נראה לי קצת מיותר. למה לא 'רציתי להגיע לירח ולשבת שם ולצפות בכדור הארץ.'?

למה כתבת פעמיים 'הייתי מדמיינת את עצמי'? תורידי את השני :)

בסך הכל משפט אחד וכתבת ארבע פעמים אני. זה הקטע שלך, אני לא רוצה לכתוב לך לשנות יותר מדי דברים, אני סומכת עלייך שתסדרי את המשפט בצורה אחרת.

כשאהיה גדולה.

מאוד עוצמתי. ריגשת אותי. רציתי לקום ולעשות עכשיו את החלום שלי.

בכל אופן מאוד מאוד אהבתי את הקטע. הוא תמים ויפה ופשוט. יש קצת שגיאות הקלדה, תעברי על זה.
מאוד נהניתי ^^