שם:
גיל:
הורה אלוהי:
סנאטוס פופולוסקווה רומאנוס או גראיקוס:
משהו אחר:

שם: ג'ניפר (ג'ני) הארט
גיל: 17
מחנה: יווני כמובן
הורה אלוהי: דמטר
מראה: שיער שחור קלוע לצמה, עיניים ירוקות, לובשת בגדים פשוטים בדרך כלל - חולצת מחנה וג'ינס, תמיד יש עליה קצת עפר או שפשוף איפשהו.
אופי: עקשנית, לוחמנית ונחושה להוכיח את עצמה
רקע: גדלה עם אבא שלה, שעבד בשמורת טבע במדינת מיין. היא במחנה מגיל 10, מאז שאמא שלה הכירה בה, והסטריאוטיפ על ילדי דמטר כגננים חובבים שכל היום דואגים רק לפרחים שלהם גרם לה לפתח אנטי בהתחלה, והוביל אותה לנסות להוכיח שהיא "לא כמו שאר ילדי דמטר". מאז עבר לה והיא פחות מגעילה לגבי הביתן שלה, אבל היא באמת אוהבת להילחם ואתגרים פיזיים כמו קיר הטיפוס.
כוחות: שליטה בצמחים

שם: ליאו ואלדס
גיל: 15
הורה אלוהי: הפייסטוס
סנאטוס פופולוסקווה רומאנוס או גראיקוס: יווני
כוחות: שולט בשפת התקתוקים והחריקות.
משהו אחר: חשבתי שעושים אמיתיות. שיהיה. נעשה גם וגם.

התעוררתי מוקדם כהרגלי, התלבשתי ויצאתי לריצת בוקר. המחנה עדיין היה שקט, מלבד כמה ניאדות שנופפו לי כשחלפתי על פניהן. "מה קורה?" עצרתי לשאול אותן. "אתן יודעות שמשחקים 'תפוס את הדגל' היום אחר הצהריים, כן?"
אחת מהן, ניאדה חברותית במיוחד שקראה לעצמה טל, רכנה קדימה. "ואת רוצה שנעזור לקבוצה שלך?"
"כמובן," חייכתי. "זה לא ניצחון בלעדיכן."

התעוררתי ב-'בונקר 8' ליד המפה. ג'ייסון ופייפר הופיעו לידי. "מה אתה עושה כאן?" פייפר צעקה. "חסר לך שכירון יבוא לפה! אתה יודע שאנחנו מחפשים אותך שעות? ואתה, עובד עד שעות הלילה המאוחרות ונרדם! אתה גם צריך להתכונן לתפוס את הדגל!"
"אופס. מצטער." עניתי להם. "התפוס את הדגל הוא באחר הצהריים. יש לי זמן."

אחרי שגייסתי את הניאדות חזרתי למרכז המחנה, והצטרפתי לאחיי ואחיותיי לארוחת בוקר. "השגתי לנו גיבוי," הכרזתי.
"מי, החברה ילדת המים שלך?" צחק מקס. נתתי לו כאפת שטות.

חזרתי לביתן 8 והתחלתי לארגן את הקבוצה שלנו.
"טוב, חברים." הכרזתי בקול "הגיע אלי שמועה שדמטר גייסו אליהם את הניאדות. אנחנו חייבים, אבל חייבים, לגייס אלינו את הנימפות, לפני שביתן 11 יגייסו אותם." כולם כמעט הקיאו מהרעיון. "בשביל לנצח את דמטר הבאתי לנו אש יוונית."

נקשתי על דלת ביתן שש ופתחתי לעצמי את הדלת. כפי שציפיתי, אנבת' הייתה רכונה מעל מפת המחנה ומלמלה לעצמה, משרבטת בעיפרון בשוליים מפעם לפעם. "היי קפטן," קראתי. היא הרימה את ראשה. "הנהר בידינו."
"יופי," אנבת' הניחה את העיפרון בצד והרימה מבט אליי. ככה ידעתי שהיא באמת מרוצה. "אם את כבר כאן, רציתי לעבור איתך על ההתמקמות, אני מצוותת אתכם לאפולו בשביל חיפוי הדדי..."

התחלנו ללכת לכיוון אגם הנימפות.
---------------------------------
תאלצי לסלוח לי על התגובה הקצרה.

חזרתי לביתן ארבע כדי לקחת את הדבר האחרון שהייתי צריכה למשחק - הנשק האישי שלי, גרזן מלחמה - בכוונה מלאה לנוח קצת בזמן שנותר עד תחילת המשחק, כשקייטי גרדנר תפסה אותי. "היי," אמרתי, מופתעת. "מה קורה?"
"היה לי רעיון של הרגע האחרון לכמה מלכודות," היא ישר הגיעה לעניין. "וחסר לי כוח אדם - וכוח צמחים - לפרוש אותן."
נאנחתי, זורקת את ראשי לאחור בדרמטיות. "בסדר," חגרתי את הגרזן למותניי. "אני באה. אוף איתך."

גייסנו את הנימפות.. אחרי עבודה קשה. כי בכל זאת הם שונאות את הנראידות. הם לא יפספסו הזדמנות. "המשחק מתחיל בעוד 3 שעות!" כירון קרא ברמקול. "כולם יצטרכו להיות מוכנים עם תוכנית, כי בעוד שעתיים כולם יתייצבו לאימונים!"

קייטי ואני סיירנו בשטח שהוקצה לנו למשחק, מתדיינות על נקודות אסטרטגיות, מטפסות ומותחות חבלים ורשתות. בזמן שלקח לנו לסיים ולחזור, הגיע הזמן להתכנס.