• הפקפקן - גיליון 16

שלום לכולם וברוכים הבאים לגיליון החדש של עיתון הפקפקן!
אומנם באיחור, אבל אנחנו מציגים בפניכם גיליון חדש ומושקע שהוכן על ידי הצוות הנפלא שלנו: נעם, שאחראי לכל העיצובים בגיליון; תהילה, תם, היילי ושחר- שכותבים כתבות מדהימות פעם אחר פעם; ואחרונים, אלכס וליאם שביטאו את העיתון.
רגע לפני שנתחיל, צוות הפקפקן מאחל לכל משתמשי הפורטל שנת לימודים מוצלחת- מכל הבחינות.
קריאה מהנה

היי לכם, משתמשים! התגעגעתי לכתוב לכם. כמו שאתם בוודאי יודעים, אנחנו חוזרים לשנת הלימודים! כן, כן, אני יודע, מבאס, אבל המדור יעודד אתכם הפעם! חשוב לי שכל מי מכם שלומד במערכת החינוך הציבורית יקרא את המדור, כי הפעם הנושא הוא נושא שלרוב לא מייחסים לו את החשיבות העצומה שמגיעה לו. הנושא הזה נוגע לכל אחד, אחת ואחד.ת מהתלמידים שלומדים במדינת ישראל, ולכן מאוד חשוב לי שתשימו לב לכל אחד מהפרטים האלה. מה הנושא שלנו הפעם, אתם שואלים? ובכן, הוא מונח שבטח שמעתם נזרק לאוויר מדי פעם, אבל לרוב אנחנו לא יודעים מה באמת יש שם -

זכויות התלמיד

אל תדאגו, אנחנו לא הולכים לעבור על כל זכויות התלמיד! יש הרבה כאלה ואני ממליץ מאוד ואפילו דורש מכולכם לקחת חצי שעה ולקרוא את הזכויות שלכם כלתמידים באתר משרד החינוך (הקישור מוביל אוטומטית לזכויות התלמיד). אני הולך לקחת כמה זכויות שלא פעם ולא פעמיים מופרות בבתי הספר ולפקס אתכם. כשתעברו על זכויות התלמיד אולי תראו זכויות שנמצאות שם והופרו בבית הספר שלכם, ולכן ברגע שאתם מוצאים משהו כזה תזכרו אותו לשנת הלימודים. במידה והוא קורה שוב, תוכלו לעיין בחוק קצת יותר ולראות מה צריך לעשות במקרה של הפרה. אולי יהיה עליכם לפנות למנהל/ת בית הספר, אולי לפנות לרכז/ת המחוז, העיקר שתוכלו לממש את הזכויות שלכם.
והרי הזכויות שלדעתי צריך לשים עליהן דגש. לא כל הזכויות נמצאות פה ויש עוד הרבה שנמצאות באתר והחלטתי לא להתמקד בהן, ולכן אני רוצה לבקש מכם להיכנס לשם ולהסתכל על הסעיפים שרלוונטיים לכם. במידה ואתם לא מוצאים שם מידע נחוץ (נניח, אני בכיתת מחוננים ולא מצאתי שום מידע על זכויות נוספות שיכולות להיות לי עקב זה שאני בכיתה כזאת) אתם מוזמנים לחפש באינטרנט ולמצוא - היי, אני מצאתי! ועכשיו, לזכויות.

הזכות לכבוד ולפרטיות

• זכות התלמיד שיפנו אליו בכבוד. אחריותך לפנות לכל אדם בנימוס. במידה ואחד התלמידים או המורים פונה אליך בצורה מזלזלת או לא נעימה בתוך תחומי בית הספר, זאת זכותכם המלאה ללכת ולהתלונן. אם לא מתייחסים לתלונה שלכם ברצינות, אין בעיה - לכו ותפנו למישהו שמדורג יותר גבוה בהיררכיה. אם המורה התעלם/ה, תפנו למנהל/ת. אם המנהל/ת התעלם/ה, תפנו לרכז/ת המחוז. אל תתביישו להגיד שמשהו הפריע לכם, כי זאת זכותכם שיתייחסו אליכם בכבוד.
• יש לכם הזכות לפרטיות. על צוות בית הספר לדווח על מצבכם הלימודי להורים ולאפוטרופוסים בלבד. אם מורה או כל אדם מצוות בית הספר מעביר מידע עליכם לאנשים שהם לא ההורים או האפטרופוסים שלכם, תתלוננו ותדווחו על זה. יש לכם את הזכות לפרטיות. תחפרו כמה שאפשר לאנשים המתאימים במידה וזה קורה, כי זה נוגד את הזכויות שלכם כתלמידים - והזכויות האלה מגיעות לכם.
• זכות התלמיד שיכבדו אותו בבית הספר ומחוצה לו. לאף אחד – גם לא למורים ולמנהל/ת - אסור לפגוע בגופו, או להשפיל אותו. זה אמנם יכול להיראות כמובן מאליו, אבל לא חסרות פעמים שתלמידים עוברים בריונות או השפלה על ידי התלמידים או המורים ואף אחד לא חכם מספיק כדי לקום ולעצור את זה, גם אם התלמיד מצליח לאזור אומץ ולהתלונן. אם זה קורה לכם, תבואו עם הזכויות ותעשו מה שצריך כדי שיפסיקו את זה כאן ועכשיו. צוות בית הספר צריך לעזור לכם להתמודד עם זה. הרבה פעמים, כשמתלוננים למורים על בריונות התגובה שלהם היא בעיקר ״חשבת... אולי... לא לעשות את מה שגרם להם להרביץ לך?״ וזה לא בסדר וצריך להעמיד אותם על מקומם בקטע הזה.
• חובתכם שלא להשפיל או לפגוע בחבריכם או בצוות החינוכי בבית הספר. יחס גורר יחס, מכירים?
• חובת הצוות החינוכי בביה"ס לשמור על פרטיות התלמידות והתלמידים גם באתרי האינטרנט הבית ספריים. למרות שלרוב אתרי האינטרנט של בית הספר בכלל לא נמצאים בשימוש (או שרק אצלנו זה ככה? גיליתי שיש אחד כזה רק בסוף כיתה ז׳), חשוב שישמרו על הפרטיות שלכם גם שם, משמע - לא יפרסמו את הציונים של המבחנים, עניינים רפואיים למיניהם שבית הספר יודע עליהם ואף עניינים אישיים שיכולים לכלול את המשפחה שלכם או כל דבר מסביב. ברגע שעוברים על החוק הזה, תנג׳סו למי שצריך כי זאת גם הפרה של הזכויות שלכם בתור אזרחים במדינה, ולא רק תלמידים.

הזכות להגנה ושלמות הגוף

• זכותכם להיות מוגנים מכל סוגי האלימות הגופנית, הנפשית, מכל חבלה, התעללות, ניצול, לרבות התעללות מינית. ולכן אגיד את זה ככה - אם אתם לא מרגישים מוגנים ו/או שאתם מרגישים שבית הספר לא נלחם באלימות, אתם צריכים לקום ולדבר כי אני בטוח שאתם לא היחידים, וזה לא מגיע לאף אחד.
• זכותכם להיות שותפים אקטיביים באיתור תופעת האלימות, במניעתה ובדרכי הטיפול בה. אם ראיתם שתי בנות מרביצות למישהו בהפסקה ורציתם ללכת לדווח למורה, אבל כל מה שהמורה עשתה היה להגיד ״בסדר, בסדר״, לא נותנים לכם לממש את הזכות הזאת. אתם צריכים להיות חלק מהאיתור של האלימות - אמנם זאת זכות ולא חובה, אבל זה משהו כל כך חשוב שלדעתי כולנו צריכים לקחת בו חלק.

הזכות לשוויון

• זכות התלמידים לקבל יחס שווה כמו כל תלמיד ותלמידה אחרים – מחייבת את מקבלי ההחלטות שלא לקבל החלטות באופן שרירותי, אלא באופן שווה וסביר. זה משתלב עם זכות נוספת שתהיה לנו בהמשך, אבל אני רוצה להתעכב רגע על הזכות הזאת גם כן. במידה ואתם רואים שצוות בית הספר לא מתייחס אליכם באופן שווה ו/או לא בהתאם לחוקים, אתם צריכים לעשות יותר מאשר סתם להתלונן למנהל/ת - לכו לדבר עם מפקח/ת האזור, כי משהו בהתנהלות של בית הספר לא בסדר, ואתם לא צריכים להיות מי שסובלים מזה.

הזכות להישמע

• זכות התלמידים לבקש ולקבל מידע בכל הנוגע אליהם. לא נתנו לכם ציון על מבחן? לכו ותחפרו למורה עד שהיא תיתן לכם אותו. היה מבחן באנגלית שעד עכשיו אני לא יודע מה הציון שלו כי המורה פשוט התחמקה בכל פעם שביקשתי ממנה את הציון. אל תתנו לזה לקרות לכם - זאת זכותכם המלאה להוא ולהגיד למורה ״את עוברת על חוקי משרד החינוך בעצם זה שאת לא מוכנה לתת לי את הציון״. המידע לא כולל רק ציונים, כמובן - אם צוות בית הספר החליט החלטה בקשר אליכם ולא נתן לכם את זכות הדיבור, לכו ותדברו על זה.
• זכות התלמידים לומר את דעתם, אלא אם אין בכך פגיעה בזכויות האחרים. חובתכם שלא לפגוע או להשפיל אחרים. אם מונעים מכם להביע את הדעה שלכם למרות שאתם יודעים שהיא לא פוגענית, אתם אפילו לא צריכים להילחם לבד. תנו לכל שאר התלמידים בבית הספר לדעת שלא נותנים לכולם להביע את הדעה שלהם, כי לכולם יש דעה וכולם רוצים שיסכימו אתם. הדעה שלכם היא הקול שלכם בבית הספר, ואם מונעים מכם להשמיע אותה משתיקים אתכם. אל תתנו לאנשים לעשות את זה.
• זכות התלמידים לפנות אל כל אחד מהמורים, אל המנהל/ת ואל גורמים במשרד החינוך כדי לשוחח עימם על מצבכם והרגשתכם בבית הספר, ובתנאי שפניתם אל הגורמים השונים על פי הסדר ההיררכי במערכת. הרבה פעמים תלמידים מרגישים לא הכי טוב בבית הספר (טוב, אחרי הכל, יש לנו פה רשימה של זכויות שמערכת החינוך מפרה על ימין ועל שמאל), והתלמידים רוצים לדבר עם מישהו שאולי יוכל לעזור להם להתמודד עם העניין. בכל בית ספר יש לפחות יועץ/ת אחד/ת, והיועצים אמורים לתת מענה לכל התלמידים. אם החלטתם לפנות ליועץ/ת והוא/היא אומר/ת לכם כל דבר בסגנון שלא נותן לכם את האפשרות לדבר איתו/ה, זאת הפרה של החוק וזה, כמו שאמרתי, לא בסדר. במקרה הזה תוכלו לפנות למנהל/ת, כי להרבה מנהלים יש כוח על המורים ואני רוצה להאמין שאם מדובר באדם אחד מהסגל המנהל/ת ת/יבין שקיימת בעיה. במידה וזה לא עוזר, תפנו לגורמים גבוהים יותר כי זה ממש מגיע לכם.
• זכות התלמיד והוריו לפנות למועצה הפדגוגית או אל הנהלת בית הספר ולהגיש ערעור על החלטה שהתקבלה לגבי התלמיד. אם בית הספר החליט, נניח, להוריד אתכם הקבצה, יש לכם זכות לערער על זה ולנסות להוכיח שההחלטה הזאת לא נכונה ולא תתרום לכם. אם לא נותנים לכם את האפשרות לערער, תעשו לי טובה ענקית ותלכו לדבר עם האנשים המתאימים בהיררכיה, כי צריך לתת לכם את האפשרות להשמיע את דעתכם בעניין.
• שמיעת התלמיד תתקיים ככל האפשר לפני קבלת ההחלטה לנקיטת אמצעי משמעת. עם זאת, צוות בית הספר רשאי לנקוט אמצעי משמעת בלי ששמע תחילה את התלמיד כאשר נדרשת תגובה מידית של נקיטת אמצעי המשמעת או כשיש נסיבות מוצדקות אחרות. אם אחד התלמידים בבית הספר התלונן עליכם על משהו שעשיתם או לא עשיתם, יש לכם אפשרות להגן על עצמכם ולהשמיע את הצד שלכם בסיפור. למורים אסור להשתיק אתכם אלא אם כן מדובר במקרה יוצא דופן שדורש נקיטת אמצעי משמעת באופן מידי.
• בחוק זכויות התלמיד סעיף 6 נרשם, שהחלטה בדבר הרחקת תלמיד ממוסד חינוך לצמיתות והעברתו למוסד אחר תינתן רק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במידה ורוצים לסלק אתכם מבית הספר, לצוות הניהול אסור בשום פנים ואופן לשלוח להם הודעה ״ברכותיי! לכו תמצאו בית ספר חדש :)״, אתם צריכים להיות מעורבים בתהליך ולדעת על כל שלב שעובר. כמובן, אני מקווה שאף אחד מכם לא יגיע למצב הזה.

משקלו של תיק בית הספר

• תלמידי כיתות א' ו-ב' יישאו ילקוט במשקל שאינו עולה על 2 ק"ג, תלמידי כיתות ג'-ו' עד 5 ק"ג ותלמידי כיתות ז'-י"ב עד 7 ק"ג. זה הכלל: משקל הילקוט המלא לא יעלה על 10% ממשקל גופו של התלמיד. זה פחות או יותר אחד החוקים הכי טעונים במערכת החינוך, ולכן אני רוצה להסב את תשומת לבכם לחלק האחרון של החוק - משקל הילקוט המלא לא יעלה על 10% ממשקל גופו של התלמיד. אתם מבינים מה זה אומר, כן? יוצאים מנקודת הנחה שאתם שוקלים 70 ק׳׳ג, כי המקסימום הוא 7 ק׳׳ג. תקחו לעצמכם שבוע מהלימודים ואז תשקלו את התיק שלכם ביום הכי עמוס של השבוע, ותראו כמה הוא שוקל. אם הוא שוקל יותר מעשרה אחוזים מהמשקל שלכם לכו להתלונן לבית הספר ביחד עם כל הכיתה, כי הדבר הזה פוגע לכם בעמוד השדרה באופן משמעותי. כדי לחשב את זה פשוט תצטרכו לחלק את המשקל שלכם בעשר - אם תלמיד שוקל 56 ק׳׳ג, על הילקוט שלו לא לשקול יותר מ5.6 ק׳׳ג. אם תלמידה שוקלת 45 (שזה, אגב, בדיוק המשקל הממוצע לבנות בכיתה ו׳), התיק שלה לא צריך לשקול יותר מ4.5 ק׳׳ג. אל תוותרו על זה, בבקשה, כי מדובר פה על הבריאות שלכם.

אפליה

• רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה: דיברנו על זה גם קודם, אבל אני רוצה להתעכב קצת על הפירוט שנמצא כאן. לא יופלו מטעמים עדתיים (משמע, אם אי פעם יגידו לך ״לא קיבלת ככה וככה כי אתה מזרחי״, נניח), מטעמים על רקע חברתי-כלכלי (אם יגידו לכם ״אני לא אתן לך להיכנס להעשרת כלכלה כי המשפחה שלך במעמד חברתי-כלכלי נמוך״), או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו (״אתה שמלאני, ולכן לא תוכל להשתתף בשיעור אזרחות בשיחה על דעות פוליטיות״). אל תתנו לזה לקרות. עוד דרכים שיכולים להפלות אתכם ואתם צריכים לשים לב אליהן:
(1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך; אם לא מקבלים אתכם לבית ספר כלשהו בגלל שאתם מזרחיים, נניח, אתם צריכים להתלונן ומהר.
(2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך; אם נותנים לכם ללמוד בכיתה נפרדת בגלל מעמד חברתי-כלכלי, לכו ותצעקו.
(3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך; אם מפרידים אתכם לפי ״כיתת שמלאנים״ ו״כיתת ימנים״, משהו פה ממש לא בסדר ועכשיו צריך להתלונן עליו.
(4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם. נתתי הרבה דוגמאות למעלה.

זהו לחודש הזה, משתמשים! אני רוצה להודות לכם על שהגעתם עד כאן, כי אני מקווה שהכתבה הזאת מיקדה אתכם בדברים שאולי תשימו לב אליהם בשנה הבאה. אל תשכחו להסתכל על זכויות התלמיד מדי פעם, כי בסופו של דבר אלו הזכויות שלכם וזה משהו שאתם צריכים להילחם עליו. אראה אתכם בגיליון הבא! :)

חלי התעוררה בתשע בבוקר והלכה למטבח. היא ראתה את מיקה יושבת שם ובוכה.
"מיקה! מה קרה?" היא שאלה בדאגה.
מיקה לא הרימה את ראשה.
"זה בגלל שסוגרים את הפורטל היום?" היא ניסתה לנחש, "אוי, מיקה, אל תדאגי, זה רק לחודש..."
רק אז חלי שמה לב שמיקה מחזיקה בידה דף. היא הגישה אותו לחלי. 
'אני לא יכולה להישאר יותר. מצטערת. אוהבת אתכם, קס.'
"מה?" חלי שאלה בתדהמה, "קס עזבה?"
"קס מה?" הדס הגיחה מחדר השינה.
"היא עזבה," מיקה ניגבה את הדמעות וענתה, "היא פשוט עזבה."
"אבל למה?" הדס שאלה בעצב.
"היא דיברה איתי על זה," חלי אמרה פתאום, ושתיהן הביטו בה. "היא פשוט אמרה שהיא לא יכולה יותר עם המצב הזה והיא עוזבת."
"דווקא עכשיו?" מיקה שאלה בתסכול, "דווקא כשאנחנו צריכים כמה שיותר אנשים?"
"אנחנו נסתדר," הדס הכריזה בנחישות.
"מה קורה פה?" רוני נכנסה גם היא למטבח. היא הייתה נראית כאילו קמה מזמן, אבל כנראה ישבה בחדר העבודה מהבוקר.
"קס עזבה," חלי ענתה והגישה לרוני את המכתב.
"מה? אני לא מאמינה!" רוני קראה בתדהמה.
"למה את לא מאמינה?" עכשיו גם מור הגיע למטבח.
כולם השתתקו. אף אחד לא ידע איך לספר זאת למור. "קס עזבה," הדס אמרה לבסוף, "היא השאירה מכתב."
מור הביט בה למשך כמה שניות, המום. "את צוחקת עליי, נכון?"
"חוש ההומור שלי לא עד כדי כך גרוע," הדס גיחכה.
הדלת נפתחה וכולם הביטו לעברה בבת אחת. "זאת רק אני, מה יש לכם?" תהילה צחקה.
"קס עזבה," רוני פלטה מיד.
תהילה נשארה אדישה. "היא הייתה נראית כאילו היא עומדת לעזוב, לא ראיתם את זה?"
"לא!" מור ענה, נסער.
"טוב, יש לנו משהו יותר חשוב להתעסק בו עכשיו, היום הפורטל נסגר." רוני הזכירה.
"אשלח הודעות לכל המשתמשים," חלי אמרה.
"ואני מנסחת את ההודעה הראשית באתר," מיקה הכריזה.
"אמרנו שמודיעים למנהלי הפורומים לפני, נכון?" הדס שאלה, "אז אני אעשה את זה."
"ואני אדאג להרגיע את מור," תהילה התנדבה.

חברי ההנהלה ישבו על הספה המשותפת מבלי לזוז.
"אז זהו..." רוני מלמלה.
"זה רק חודש," הדס ניסתה לנחם.
"לא בטוח," מור העיר.
"תהיה אופטימי," מיקה נזפה בו.
"לפחות עכשיו יהיה לנו קצת חופש," חלי אמרה בעידוד.
"שום חופש, ממחר כולם יושבים על פעילויות ותחרויות לחזרה של האתר!" מור קרא.
"אתה לא נורמלי," רוני גלגלה עיניים.
"חסר תקנה," הדס הוסיפה.
"אה, חבר'ה," תהילה אמרה לפתע. כולם הסתכלו עליה. "אני צריכה להגיד לכם משהו."
כל חברי ההנהלה ישבו בשקט והמתינו שתהילה תדבר. היא עמדה לומר משהו, אך פתאום נשמעו צעקות מבחוץ.
"מה זה?" מיקה שאלה. כולם ניגשו מהר לחלון.
ואת מה שראו שם... הם בטח לא ציפו לראות.

השאלות המעצבנות ממש מעניינות וחשובות שלכם
מוגש בחסות החפירות שלי לחבריי המעצבנים לתפקיד

לאחר הפסקה ארוכה מהעיתון ומהמדור בפרט, הצטברו המון שאלות באשכול. אבל עדיף מאחור מאשר אף פעם! הנה לכם התשובות לחלק (אומנם קטן) מהשאלות ששאלתם במשך החודשים האחרונים.

שאלה: אפשר עצה לניהול? כל דבר? [השואל: ראיין, מעצבן]
תשובה: רעיונות לפעילויות יש בכל מקום, רק צריך לפתוח את העיניים. אפשר לקשר הכל להכל. וכמובן מחברת רעיונות, זה דבר נפלא. [העונה: הדס, Trouble Maker]

שאלה: ראיתם פרינדס? אם כן, מי הדמות שאתם הכי מחבבים, לא מזדהים או שמזכירה לכם את עצמכם - מחבבים! ולמה? [השואלות: תוםסיוון, Creep]
תשובה: בטח! אמ הדמות האהובה עליי תהיה צ'נדלר, רוס ואז פיבי. [העונה: רוני, Hayley Atwell]

שאלה: כמה זמן באחוזים מהשיעורים שלכם ב9 השנים האחרונות חלמתם וכמה הקשבתם? [השואל: ג'יימס, נודניק]
תשובה: בעיקרון אני משתדלת להקשיב בשיעורים, אבל אני לא מסוגלת להקשיב אם אני לא כותבת \ מציירת תוך כדי. אם לא נותנים לי לצייר \ לכתוב אני בעיקרון חולמת כל השיעור XD [העונה: חלי, Little Munchkin]

שאלה: אם הייתם יכולים לשנות משהו במצע שלכם כשהגשתם להנהלה בקשת הצטרפות להנהלה, כשהיו הבחירות ובהן נבחרתם, מה הייתם משנים? לטובה או לרעה? למה? [השואלות: תומסיוון, Creep]
תשובה: אני חושבת שהייתי כותבת אותו מחדש. הייתי כל כך לחוצה מהבחירות האלו שלא הצלחתי לכתוב משהו נורמלי. למזלי קיבלתי הזדמנות להוכיח את עצמי למרות המצע הלא-כל-כך משכנע. [העונה: רוני, Hayley Atwell]

שאלה: איזה פורום היית רוצה להוסיף לפורטל? [השואלת: רעות, Me, Myself & I]
תשובה: שאלה קשה, כי אני לא חושבת שחסר איזשהו פורום. אולי פורום חפירות [העונה: הדס, Trouble Maker]

שאלה: האם היה מדור בדיוק כזה, רק ששואלים את המשתמשים החדשים במקום את ההנהלה. איזה שאלה הייתם שואלים? [השואלת: אמה, Tinkerbel]
תשובה: הייתי שואלת איך הם רואים את האתר בתור משתמשים חדשים, ממה הם נהנים בו, מה מסובך בעיניהם ואיך הם רואים אותנו ואת מנהלי הפורום. [העונה: חלי, Little Munchkin]

זה הכל לגיליון זה! אני מקווה שנהנתם D:

מה שלומכם, משתמשים מדליקים?
אם אתם קוראים את הכתבה הזו בזמן פרסום הגיליון, כנראה שהתאריך קרוב לראשון בספטמבר - היום הראשון ללימודים! לכבוד היום החגיגי והמיוחד הזה, החלטתי להקדיש את הכתבה שלנו הפעם לארוחת העשר האהובה מבית הספר.
המשעממים שבינינו ודאי יאכלו לחם עם שוקולד; אבל יש עוד כל כך הרבה אופציות טעימות ומסעירות - וכן, גם בריאות - שאפשר לאכול בארוחת העשר. בהמשך הכתבה תקבלו כמה רעיונות טעימים, אבל קודם נתחיל בהיסטוריה של הלחמנייה מההפסקה...

♦ קצת היסטוריה ♦

היא אולי מוכרת לכם בתור לחמניית האצבע שמופיעה תמיד עם שוקו, אבל יש ללחמנייה עוד כל כך הרבה וריאציות אפשריות, שבאמת חבל שזה הרושם שרובנו מקבלים ממנה. ובכן, קבלו עוד כמה גרסאות טעימות ללחמנייה:
♦ לחמנייה קלועה - לחמנייה בצורת חלה קטנה; בדרך כלל היא תעוטר בשומשום או קצח.
♦ לחמניות המבורגר - כשמן כן הן, לחמניות שבתוכן מניחים קציצות המבורגר; בדרך כלל הן בצורת כדור שנחצה לאורכו, ומעוטרות בשומשום.
♦ פריקסה - לחמנייה תוניסאית מסורתית, שממולאת במילויים שונים עוד לפני אפייתה.
♦ פחזנית - לחמנייה קטנה ואוורירית שנוהגים למלא במילויים שונים, כגון קצפת. לפחזנית גם גרסה "ארוכה" יותר, הקרויה אקלר.
ברחבי העולם תוכלו למצוא עוד עשרות סוגים שונים ומשונים של לחמניות - אלו רק דוגמאות. אם אתם מגלים סוג חדש, תמיד אשמח לשמוע בהודעה פרטית.

♦ מתכון פשוט ומנצח ללחמנייה ♦

איך אפשר לכתוב כתבה על הלחמנייה האגדית בלי מתכון לגרסה ביתית ובריאה יותר? המתכון שיוצג כאן נלקח מהבלוג הטבעוני "תיאבון בריא" של רעות וגידי ויגו - שניהם טבעונים ובשלנים בדם. אל דאגה, המתכון נפלא גם לאנשים שאינם טבעוניים והוא בהחלט ישאיר לכם טעם של עוד.

הרכיבים:
♦ כוס מים חמימים
♦ כף שמרים
♦ 1 כפית סוכר
♦ ½2 כוסות קמח
♦ 2 כפות שמן זית
♦ 1 כפית מלח

אופן ההכנה:
♦ שופכים לקערה את המים, השמרים והסוכר ומחכים כ-5 דקות - עד שמתחיל להופיע קצף בקערה.
♦ בקערה אחרת מערבבים את הקמח עם שמן הזית ואז מוסיפים את תערובת השמרים.
♦ לשים מעט את הבצק ואז מוסיפים את המלח. לאחר הוספת המלח לשים את הבצק עד שהוא הופך לאחיד.
♦ מניחים לבצק לתפוח במשך 20 דקות ואז לשים אותו מעט שוב.
♦ מחלקים את הבצק ל10 חתיכות שוות, מגלגלים כל חתיכה לכדור יפה ומניחים על תבנית עם נייר אפייה.
♦ אופציונלי: בקערה קטנה מוהלים מעט סילאן במים ומושחים אותו על הלחמניות.
♦ אופים את הלחמניות במשך כ20 דקות, עד שהן זהובות ופריכות.

♦ ועוד קצת רעיונות למה שאפשר לשים בפנים ♦

אחרי שהכנו לחמניות, כל שנותר הוא למלא אותן. הדרך הפשוטה ביותר היא ללכת לסופר הקרוב ולקנות ממרח או שניים, אבל אז מלבד הטעם (הנפלא!) תקבלו בסנדוויץ' שלכם גם הרבה חומרים משמרים וחומרים מזיקים אחרים. רוצים לחסוך מעצמכם? אין בעיה! קבלו שני רעיונות מדליקים לממרחים שתוכלו להכין בבית, לגמרי בעצמכם.

הצעה מספר 1: ממרח חומוס ביתי
*המתכון נלקח מגיליון 72 של מגזין הנוער "מקום בעולם"
מה שתצטרכו להשיג: חצי קילו גרגירי חומוס, שלושת רבעי כוס טחינה גולמית, שלושת רבעי כוס מיץ לימון, 3 שיני שום, חצי כפית סודה לשתייה, מלח.
וכך תעשו זאת נכון: השרו את גרגירי החומוס עם מים וכף מלח גס למשך לילה שלם במקרר; בשלו את גרגרירי החומוס המושרים עם מים וסודה לשתייה. כשהגרגירים רכים הוציאו אותם מהמים, אך השאירו את הקליפות בסיר; הכניסו את כל החומרים למערבל מזון עד לקבלת מרקם של חומוס.

הצעה מספר 2: ממרח טחינה ביתי
מה שתצטרכו להשיג: טחינה גולמית, מעט מים, מלח.
וכך תעשו זאת נכון: מהלו את הטחינה הגולמית במים. כל אחד אוהב את הטחינה שלו בדלילות שונה, אבל אני מאוד ממליצה לשמור על יחס של בערך 2:1 לטובת המים; הוסיפו את המלח לטחינה וערבבו היטב; אם תרצו, תוכלו להניח על הלחמנייה שלכם גם פרוסות בצל מטוגן ואפילו בצל חי - זה יוסיף טעם נפלא לסנדוויץ'.

♦ ולסיכום... ♦

חזרנו ללימודים, לשגרה הקבועה - אבל זה לא אומר שלא תוכלו לגוון אותה בעזרת ארוחת עשר נחמדה ומפתיעה באמצע היום. פנקו את עצמכם, מגיע לכם!

משתמשים ומשתמשות יקרים, אתם עומדים בפני ראיון חריג במיוחד. מי שלא חושב שהוא יוכל לעמוד בו, נא להימנע. אז הפעם ראיינתי את תם - Nico di Angelo, מנהל סס''ש. הראיון נערך בשעה המאוחרת 11 וחצי בלילה! שעה שבה ידידנו תם כבר רגיל לנחור במיטתו. על פי כן, נאלצתי לערוך כמה קטעים בראיון, אבל בסך הכל השארתי אותו כמו במקור. בערך.

אז, תם, מה שלומך?
שלומי שלי נחמד מה עם שלומי שלך?
ישן.
אז תם, עשית שינוי מאוד גדול.
איך זה להפוך מחבר הנהלה למנהל פורום?
מצד אחד מוזר ומצד שני זה הלך מאוד חלק? עד עכשיו אני בא לענות על שאלות בשאלות הערות ונזכר שזה לא התפקיד שלי יותר, אבל בא לי אוטומטית להסתכל על סס"ש דבר ראשון כשאני מתחבר. אולי כי זה היה ככה גם כשהייתי בהנהלה, לא יודע בעצם 😅
מעניין. כידוע, היית אחד מחברי ההנהלה ששרדו הכי הרבה זמן! גלה לנו את הסוד שלך
תעלו בתקופות שאין הרבה אנשים בהנהלה, גם אם תרצו לפרוש לא תעשו את זה כי אתם יודעים שקשה לתפקד גם ככה. רציתי לפרוש עוד לפני שפרשתי בסופו של דבר (כידוע לך נראה לי) אבל חיכיתי שההנהלה תגיע למצב שנוח לכולם לתפקד ואין הרבה עומס על אף אחד כדי שהפרישה שלי לא תגרום למישהו לקרוס בטעות. ובאופן כללי תגיעו עם המון מוטיבציה ותהנו מכל שנייה כי תכלס זה כיף (חוץ מהגלובאלית שזה עונש אחד גדול)
הי אל תהרוס לנו את המוניטין, מרלין שכמוך.
תם, האם אתה מוכן למשימה הראשונה שלך בראיון האדיר הזה?
אוי ואבוי
אקח את זה ככן                       
המשימה הראשונה שלך היא, בתור מנהל סס“ש כמובן, לכתוב שיר אהבה לזוגתך לניהול - לילי.


מנהלת סס"ש לתפארת, מחמיאה גם על חרוזים לא קשורים.
מרגש להפליא.
ועכשיו נעבור לשאלה הבאה! כידוע יש לך גם מדור בפקפקן בו אתה עושה בעצם את הדבר האהוב עליך - לחפור. ספר לנו, מה הדבר שהכי חשוב לך להעביר לחבריך הפורטליסטים?
אני בעיקרון רוצה להעביר בעיקר את הדעות שלי ולהסביר אותן כמו שצריך. להעביר חשיבה חיובית ואמונה של אהבת חינם במקום שנאת חינם. באופן כללי, גם לתת למשתמשים את ההבדלים בין דעה פוליטית לשנאה ובין הוגן ללא-הוגן. בנוסף, גם להעביר את זה שלא משנה כמה אתה שונה ממני, כל עוד אתה לא שונא אף קבוצה בקהילה בוא נהיה בסטיז
והדבר שהכי חשוב לי להעביר למשתמשים הוא...







שאננסים על פיצה זה לא טבעי וצריך להכחיד את זה
זה מאוד חשוב. החלק האחרון.                        
מוכן לשאלות קלילות ביותר?
החלק האחרון הכי חשוב.
ואכן כן!
קיץ או חורף?
שוקו חם או קר?
מתוק או מלוח?
פלאפון או מחשב?
ניהול פורום או הנהלה?
תהילה או תהילה?
קיץ או חורף? בעיקרון חורף למרות שתמיד ממש קר לי
שוקו חם או קר? או ממש חם או קר. אין באמצע.
מתוק או מלוח? מתוק, ככה את מכירה אותי?
פלאפון או מחשב? שאלת השאלות. אני אלך על פלאפון כי אפשר לעשות איתו את מה שעושים במחשב וגם פלוסים של מסך קטן והודעות לא מסורבלות, אבל בשביל לנסח פעילויות תמיד מחשב
ניהול פורום או הנהלה? מבחינת מה שלקחתי מזה? הנהלה. מבחינת כמה שקל או מבחינת מה שבא לי עכשיו? ניהול פורום.
תהילה או תהילה? אייייייכס
אני אסלח לך, אתה לא רגיל להיות ער בשעות האלה
תסתמי כבר
ואל תורידי את זה בעריכה!
נסה אותי.
שאלה הבאה - מה הדבר הכי כיף שעשית בפורטל? (זו יכולה להיות תחרות שהשתתפת בה, ספיישל שעשית, כל דבר)
לגמרי ספיישל קיץ שהיה ב2014! זה היה על מדינות וכל מי שנרשם נרשם למדינה כלשהי והיה פורום מיוחד והייתה שם תחרות ענקית בין כל המדינות שהיו (הייתי בסין וקיבלנו נקודות על שינוי כינוי לשפה של המדינה שאנחנו נמצאים בה, זו הסיבה למה היה לי הכינוי Choyou כי זה סתיו בסינית אם אני לא טועה). זה היה נורא כיף, אם אני זוכר את זה עד עכשיו זה כנראה היה מאוד מיוחד
נשמע באמת כיף. שאלות אחרונות לסיום, כי אתה חופר, מה לא תעשה בעד מיליון שקל?
שאלה קשה. אני מניח שזה יהיה לוותר על הפורטל/חברים שלי מהפורטל. אני צריך אתכם יותר ממה שאני מסוגל להודות למען האמת
וגם אני לא אוכל קרמבו מהביסקוויט בשביל מיליון שקלים. זה נוגד את העקרונות שלי.
ריגשת אותי.
בחלק השני, כמובן
כמובן
אם הייתה לך אפשרות, איזה ארגון היית מקים? (זה יכול להיות ארגון למען נפגעי הליפז או ארגון למען הג׳ירפות הלסביות, תרגיש חופשי)
קרן קיימת לקקטוסים!
זה הכי טוב שלך?
עלוב
http://hportal.co.il/index.php?showtopic=133923
זה הדבר הכי חכם בעולם את צוחקת עליי                        
תקראי את הקטע בבקשה
בהזדמנות...                        
הגענו לשאלה האחרונה!
אני כרגע נותנת בידך את המחק הכי גדול שקיים. מה אתה מוחק מהעולם?
אותך שנאה, ואם צריך משהו מוחשי את ראש הממשלה הנוכחי של מדינת ישראל ונשיא ארצות הברית בלי להזכיר שמות
טוב, נשתדל שהם לא יקראו את הראיון הזה
לילה טוב! לך לישון כבר מאוחר לך
לילה טוב גם לך, קרציה.

קמבודיה

המסלול שעשינו:
התחלנו בעיר סיאם ריפ, על הגבול עם תאילנד. בסיאם ריפ יש המון מקדשים, והמפורסם מביניהם הוא אנגקור וואט. אחר כך נסענו לעיר באטאמבונג, בה לא היה כלום אבל היה נחמד. אחר כך נסענו לפנום פן, עיר הבירה של קמבודיה. אחרי פנום פן נסענו לקאמפוט, עיירה נחמדה עם נהר שאפשר לשחות בו. אחרי קאמפוט נסענו לסיאנוקוויל, עיירת חוף הנמצאת שעה נסיעה מקאמפוט. משם נסענו חזרה לקאמפוט ומקאמפוט המשכנו חזרה לבנגקוק.

האוכל:
בקמבודיה לא אכלנו הרבה סוגים של אוכל, אבל מאלו שאנחנו ממש זוכרים יש שניים מאוד מומלצים:
לוקלאק - זה בדרך כלל בשר ולפעמים עוף עם רוטב, בצל ואורז.
יש גם עאמוק - מאפה ביצים ולפעמים דגים או בשר.
באיזור קאמפוט יש זן של פלפל שנקרא Camping Pepper (פלפל קאמפוטי) אז יש שם הרבה מאכלים ברוטב קאמפוט פפר.

האנשים:
האנשים בקמבודיה מאוד דומים לתאילנדים. בקאמפוט היינו במלון ממש נחמד, מלון של משפחה עם אבא צרפתי, אמא קמבודית ושלושה ילדים. הם גרים בפנום פן ולומדים בבית ספר צרפתי, ובסופי שבוע וחופשות הם באים לקאמפוט. הם מאוד מאוד נחמדים וגם כל העובדים שלהם. המלון זה מלון למשפחות, עם מקום גדול לשבת וירידות לנהר ומלא משחקים וחתולים.
עם אתם מגיעים לאיזור תגידו לי ואני אשלח לכם את השם של המלון. הוא ממש נחמד.

נופים וחופים:
החוף היחיד שהיינו בו בקמבודיה היה החוף של סיאנוקוויל. החוף היה נחמד אבל אין הרבה מסעדות או אנשים והמלונות או יקרים או ממש גרועים. קמבודיה מלאה נחלים ונהרות - הנהר של קאמפוט הוא ממש נחמד כי הוא היחיד שאפשר להכנס אליו. כל קמבודיה ירוקה מאוד והיא אחת המדינות היפות שיש.

-תהילה, אצל הדודה והדוד

בשביל למסור ד"שים לחברי הפורטל, שלחו הודעה פרטית למשתמש הפקפקן וההודעה שלכם תתפרסם בגיליון הבא

וזהו זה, הגענו לסוף הגיליון. תודה רבה לכל המשתמשים שלוקחים חלק בעיתון, וגם אתם- שקוראים אותו פעם אחר פעם.
אם גם אתם רוצים להיות חלק מצוות הפקפקן- נשמח לקבל אותכם כבטאים, מעצבים או כתבים. רק נזכיר שכל אחד שלוקח חלק בעיתון מקבל גישה לתת פורום מיוחד בו ניצור את הגיליונות ומשכורת חודשית.
שנת לימודים מהנה לכולם! (: