"אז את חצוית-דם?" "אני... לא יודעת.", לתמר ולי || סלית'רפאף || 16.4.16

[Ohana]

"אני סבור שזהו לא מקרה שאני מקבל רק קל-" הבטתי בך בהפתעה כשנכנסת. "הכל בסדר, העלמה סנייפ?"

[סטפני פוטר]

"אתה ידעת כל הזמן הזה, נכון?" קמצתי את אגרופיי באיפוק, מתנשמת קלות בניסיון להירגע.

[Ohana]

"אני חושש שתצטרכי להבהיר את כוונתך בצורה טובה יותר -"

[סטפני פוטר]

"That I'm HIS bloody daughter! You knew it already from the first year, didn't you?!" שאגתי עליו, מתעלמת כעשר אגרטל התנפץ מימיני.

הודעה זו נערכה ע"י סטפני פוטר ב Nov 21 2016, 00:27 AM

[Ohana]

סקרתי אותך בכובד ראש מבעד למשקפי החרמש שלי, נאנח לבסוף. "כן, ידעתי על כך."

[סטפני פוטר]

"ולא חשבת לספר לי שום דבר על זה?!" קמצתי את אגרופיי, לא מצליחה להירגע. "חשבת שזה פשוט ידהה מעצמו איכשהו? שאני פשוט אפסיק לדעת לחשננית? שהדם שלו פשוט יפסיק לזרום בעורקים שלי? תגיד לי מה לעזאזל חשבת שיקרה!"

[Ohana]

"מובן שלא," אמרתי בשקט. "אני רציתי להגן עלייך -"

[סטפני פוטר]

"להגן עליי? איך בדיוק חשבת שתגן עליי אם תסתיר ממני את האמת במשך כל כך הרבה זמן, דמבלדור?" הטחתי את ידיי בשולחנו, רועדת ללא שליטה. "אני יכולתי להרוג כל כך הרבה תלמידים ולא ידעתי את זה אפילו!" ידיי הושטו אל פי במידית כאשר הבנתי שדיברתי בלחשננית, נושכת בחוזקה את לשוני.

[Ohana]

לא ציפיתי ממך לתגובה כזו אך שמרתי על ארשת פנים רגועה. "שבי בבקשה, ויולט."

[סטפני פוטר]

"לא לפני שתספר לי הכל," הורדתי באיטיות את ידיי מפי.

[Ohana]

נאנחתי קלות. "מובן שלא חשבתי שתפסיקי להיות הבת שלו," אמרתי בשקט. "אך ידעתי שבבוא הזמן את תגלי את זה. לא רציתי להקדים את המאוחר. לחיות מגיל כל כך צעיר בידיעה שאת הבת של הקוסם הנורא ביותר בתולדות עולם הקסמים... זה לא דבר פשוט במיוחד," אמרתי ברצינות. "אין בלבי צל של ספק על כך שהיית יכולה להתמודד עם זה גם בגיל כזה צעיר, אך לא רציתי להקשות על חייך בטרם עת," מיהרתי להוסיף לפני שתספיקי להגיב על המשפט הקודם.

[סטפני פוטר]

"למה לא סיפרת לי כשהוא חזר?" נשמתי עמוק כניסיון הירגעות, עדיין רועדת. "למה לא סיפרת לי אז? למה לא סיפרת לאבא שלי אם ידעת?"

[Ohana]

"כשהוא חזר? היית רוצה להתמודד גם עם העובדה שהוא חזר וגם עף זה שהוא אביך?" בחנתי אותך בשקט. "כפי שאמרתי קודם, רציתי להגן עלייך. פחדתי שפרופסור סנייפ יספר לך או שיתקשה להמשיך להתייחס אלייך בדיוק באותה הדרך. מובן לי שאת לא חושבת שזה היה המעשה הנכון, אך חוששני שהפעם את טועה, ויולט."

[סטפני פוטר]

"אז לפחות היית מספר לי! ככה הייתי יודעת יותר טוב מללכת לארוחת חג מולד מלאה באוכלי מוות ולגלות את זה מוולדמורט בעצמו וכל כמה דקות להיות תחת קללת קרושיאטוס ושהוא יאיים שהוא יהרוג את ניק כמה ימים לאחר מכן." רעדתי, עורי מחוויר באיטיות כשהתמונות קצו בראשי.

[Ohana]

הבטתי בך בצער. "אני מצטער שהיית צריכה לעבור זאת, ויולט," אמרתי בשקט "אך היית חייבת להתמודד עם זה במוקדם או במאוחר. אני העדפתי שתחיי כמה שיותר זמן את חייך הנורמליים, מבלי לדעת על כך... אך לצערי הארוחה הזו לא הייתה בשליטתי. לא יכולתי למנוע אותה."

הודעה זו נערכה ע"י Ohana ב Nov 21 2016, 13:51 PM