"אז את חצוית-דם?" "אני... לא יודעת.", לתמר ולי || סלית'רפאף || 16.4.16

[Ohana]

"ויולט..." לחשתי בקושי, עוצם את עיניי. "בבקשה... זאת לא אשמתך, באמת..."

[סטפני פוטר]

"אין לי מושג אפילו למה אתה עדיין איתי אחרי כל מה שגרמתי לך..."

[Ohana]

התנתקתי ממך, מרים בעדינות את פנייך כך שתביטי בי ומביט ישירות בעינייך. "למה אני איתך? כי את גורמת לי לכל כך הרבה אושר שמעולם לא הרגשתי לפני שפגשתי אותך. כי בזכותך לא התדרדרתי לצד האפל והתחלתי לראות את האמת. כי הפכת אותי לאדם טוב יותר משהייתי, ואף אחד אחר לא היה מצליח לעשות את מה שעשית. ועשית את כל זה רק מתוך טוב הלב שלך ולא בגלל שום דבר אחר, וזה מה שכל כך מיוחד בך. אני אוהב אותך יותר מכל ואני לעולם לא אעזוב אותך, לא משנה מה. אני מבטיח."

[סטפני פוטר]

כרכתי את ידיי סביב צווארך בחיבוק מרושל, מנסה להפסיק את דמעותיי ללא הצלחה. "אני אוהבת אותך כל כך, ניק... ואני עדיין מצטערת על כל מה שגרמתי לך לעשות... אבל גם אם אני לא הייתי מרחיקה אותך מהצד האפל אני יודעת שבסופו של דבר היית רואה מה רע בזה בעצמך, כי אתה בן אדם כל כך טוב ומדהים..." קולי החל להיחלש. לא הצלחתי להחזיק את דמעותיי להרבה זמן.

[Ohana]

הנדתי בראשי לשלילה. "הכל בזכותך. אני הייתי אדם נוראי לפני זה..." מלמלתי בשקט, חובק אותך אליי.

[סטפני פוטר]

"אני בטוחה שזה לא נכון.." מלמלתי בשקט, עוצמת את עיניי ונושמת עמוק, מרגישה מותשת לפתע.

[Ohana]

"את לא היכרת אותי לפני זה..." מלמלתי בבושה, נזכר בכמה מגעיל הייתי.

[סטפני פוטר]

"אני עדיין בטוחה שלא היית יותר מידי גרוע," ליטפתי בעדינות את לחייך.

[Ohana]

"אני כן," מלמלתי בשקט, משפיל את מבטי.

[סטפני פוטר]

הנדתי בראשי לשלילה, מחזיקה בעדינות בלחייך ומרימה את מבטך אליי.

[Ohana]

"את לא יכולה להגיד שלא..." מלמלתי. "אין טעם להכחי-"

[סטפני פוטר]

"אני יודעת שתמיד היה בך טוב לב, ניק. אם זה לא היה קיים מעולם לא היית משנה את דעתך." השענתי את מצחי על מצחך.

[Ohana]

"גם אם כן, הוא היה מוסתר היטב." נאנחתי קלות, משפיל את מבטי.

[סטפני פוטר]

"זה לא אומר שזה לא היה יוצא ממך בסופו של דבר," נשקתי למצחך.

[Ohana]

"בלעדייך זה לא היה יוצא," מלמלתי. "בלעדייך ככל הנראה הייתי ממשיך לנצל את ה'חברים' שלי, להתנשא על כל שאר הבתים ורוב הסיכויים שגם הופך לאוכל מוות בסופו של דבר."