"אז את חצוית-דם?" "אני... לא יודעת.", לתמר ולי || סלית'רפאף || 16.4.16

[Ohana]

"טוב, אז את לפחות הטובה ביותר שאני מכיר."

[סטפני פוטר]

"איך שתרצה," נשקתי קצרות ללחייך.

[Ohana]

חייכתי אלייך באהבה. הת'סטראלים החלו לעוף לכיוון הקרקע ולבסוף נחתו.
~
יש לי בלק אאוט של המילה שרציתי לכתוב אז יצא לי ניסוח מוזר, אופס

[סטפני פוטר]

ירדתי בזהירות מהת'סטראל, מושיטה לך יד לעזרה.

[Ohana]

"זה לא אמור להיות הפוך?" שאלתי בצחקוק, אוחז בידך ויורד בקפיצה מהת'סטראל.

[סטפני פוטר]

"תמיד רוצה להיות האביר על הסוס הלבן, הא?" צחקקתי.

[Ohana]

"הממ, תלוי באיזה צבע הת'סטראל," צחקקתי.

[סטפני פוטר]

"הוא שחור, אבל הבנת את הכוונה- או שבעצם לא.. אני כל הזמן שוכחת שאתה טהור דם." נאנחתי.

[Ohana]

נאנחתי גם. "לפעמים הייתי רוצה לא להיות טהור דם," מלמלתי. הלכנו אל תא אדום עם מכשיר שכנראה היה טלפון, לפי מה שראיתי אצלך.
~
...הם נכנסו דרך תא הטלפון, נכון?

[סטפני פוטר]

כן 3:
--- --- ---

לחצתי את ידך בעידוד, מביטה בתא הטלפון בבלבול. "הארי, למה אנחנו הולכים לתא טלפון..? אני די בטוחה שהוא גם לא עובד לפי איך שהוא נראה..."

[Ohana]

"אבא של רון לקח אותי מכאן פעם," אמר הארי, מקיש את הקוד 62442 בטלפון.
~
..זה היה אבא של רון? וואו, אני אפילו לא זוכרת מתי זה היה

[סטפני פוטר]

הוא לקח אותו משם בשימוע 3:
======

"שמות בבקשה?" שאל קול נעים מהטלפון.

[Ohana]

"הארי פוטר, רון וויזלי, הרמיוני גריינג׳ר, ויולט סנייפ, ניקולאס פרקר וג׳סיקה וויילס... האני להציל מישהו, אם אף אחד במשרד עוד לא עשה את זה!" אמרה הארי.
"תודה," אמרה הקול הנשי הנעים. "אורחים, אמא קחו את התג והציגו אותו על דש גלימתכם."
חצי תריסר תגים החליקו במורד מסילת המתכת שנועדה במקור להחזרת עודף. הרמיוני אספה את החגים והושיטה אותם להארי.
~
...אופס
החלפתי את ג׳יני, לונה ונוויל בויולט, ניק וג׳סי, טוב? 3':

[סטפני פוטר]

טריפל דייט במשרד הקסמים ((;
--- --- --- --- --- ---

הוא חילק לנו אותם בעוד תא הטלפון ירד אל תוך האדמה והספקתי לראות אותו מסמיק כאשר ידו נגעה בשל ג'סיקה. הצמדתי את התג לחולצתי, שולפת את שרביטי בחיוך קל.

[Ohana]

לול נכון :')
~
לבסוף נגלתה אלינו רחבת הכניסה של משרד הקסמים. הזגוגית של תא הטלפון נפתחה ויצאנו. סקרתי את המקום בבלבול. ציפיתי שהוא יהיה הומה אדם, או שלפחות תהיה שמירה, אבל הוא היה שומם ושקט. "אמ.. תמיד כל כך שקט כאן?" מלמלתי בשקט.