דיון || כפייה חילונית

אני עם תהילה פה. מה הייתה הבעיה לתת להן את המחיצה? מבחנים בחודש הרמדאן זה משהו אחר, כי כמו שאמרת ערבים שצמים מקבלים תוספת זמן. אם יש מסיבה, אי אפשר לאפשר לבנות דתיות מחיצה כדי שגם הן יהנו?

בל"נ (בלי נדר) עוד אנסה לערוך את התגובה ואגיב על מה שנכתב כאן בינתיים, או, שמן הסתם ימשיכו לדון פה ואוכל פשוט להגיב בתגובה חדשה.
רק רציתי להעיר משהו קטן בלי קשר ישיר לדיון, שלפני שנים (ואני מתכוון לשנים בלוח שנה, לא סתם לתיאור זמן ארוך), 13+ היה מהשיאים של הפורטל בעיני. היו דיונים ממש פוריים ומשמעותיים, שעד היום יש להם חלק משמעותי בבניין האישיות שלי, שדרכם התעצבו חלק מהחלומות שלי, ומהם התעורר אצלי הרצון לברר דברים בעולם ובחיים, שהיום התפתח הרבה יותר.
אז רק רציתי להעיר, שהצצתי קצת במצב הפורום, והתחושה היא שזה חוזר. זה ממש משמח אותי, ורציתי לומר שזה ממש כיף להיזכר בתקופה ההיא. תודה לכם.
(ואם לא אהיה פעיל מספיק, ואשאיר דיונים פתוחים, אעפ"י שאלו יהיו דברים שראויים לתגובה... עמכם הסליחה מראש. יש לי פחות פנאי מאז, ובמיוחד פחות פנאי נפשי... זה דורש איזושהי השקעה, התמדה בדיון).

אגב, ממש חשוב לי להוסיף שהשורה האחרונה ממש עצבנה אותי. זה נראה כאילו כדי להתגונן ולהכחיש את הכפייה החילונית, את מוסיפה שיש יותר כפייה דתית. בסדר, נניח, אבל הדיון הוא לא על כפייה דתית - הוא על כפייה חילונית. זה שיש יותר מזה או יותר מזה לא מצדיק אף אחת מהכפיות.

אגב, ממש חשוב לי להוסיף שהשורה האחרונה ממש עצבנה אותי. זה נראה כאילו כדי להתגונן ולהכחיש את הכפייה החילונית, את מוסיפה שיש יותר כפייה דתית. בסדר, נניח, אבל הדיון הוא לא על כפייה דתית - הוא על כפייה חילונית. זה שיש יותר מזה או יותר מזה לא מצדיק אף אחת מהכפיות.

מסכיםה מילה במילה. כמו שכפייה דתית היא לא בסדר גם כפייה חילונית היא לא בסדר.

בכוונה הקצנתי, אני מנסה להעביר פה משהו. הם יכולים לבקש מועדים מיוחדים, כמו שיש מועדי ג למילואימניקים. זה לא העניין, העניין הוא שלא תמיד אפשר לרצות את הסטודנטים. ככל שמדובר בקבוצה קטנה יותר, כך הסיכויים להשיג משהו קטנים. זה כבר עובדה שלא קשורה לדת ולא לשום דבר- למשל, ככל שהממוצע נמוך יותר במבחן מסויים, כך הלחץ לפקטור יגבר ויגדלו הסיכויים לקבל אותו.
אני שוב אדגיש, אני לא חושבת שמישהו מאיתנו יודע בדיוק מה השיקולים שגרמו לאחראיים לסרב, אני רק חושבת שכמו בכל דבר כזה- מותר לבקש, צריך לדעת לקבל גם 'לא' אם הוא מגיע. נכון שזה היה נחמד מצידם להסכים ואני האחרונה שהייתה מזעיפה פנים אם כן הייתה שם מחיצה, ובכל זאת מעצבן אותי שאנשים פה מכנים את זה כפייה חילונית כי זה לא. כפייה חילונית זה לשים בכוונה מוזיקה בפול ווליום בשבת למשל, אבל הסיפור כאן הוא לא כפייה.
ושוב, כשבוחרים מקום בוחרים גם את הדברים האלה.

ואני לא מתגוננת ולא מכחישה שום דבר, רק מביעה את דעתי במשוואה הזאת שראיתי בתגובות קודמות בדיון. על דבר אחד אני רואה שאנו מסכימות- אף כפייה אינה מוצדקת ואני נגד זה והכל,
אני פשוט לא חושבת שהמקרה הספציפי הזה הוא כפייה. ואם כן, אז אין לזה סוף..

על אותו משקל שאמרת אני יכול.ה להגיד "זאת לא כפייה חילונית כשמישהו משמיע מוזיקה אחרי כניסת שבת" כי זאת בחירה של האדם הדתי אם לגור באזור הזה או לא.

תם, לא שכחתי להגיב על התגובה הארוכה. פשוט ייקח לי יותר זמן להגיב עליה. בל"נ אגיב גם עליה בהמשך.

אתם כולכם צודקים ברמה העקרונית, אבל אתם מפספסים בגלל זה את הצדק בדבריה של הדס. מודה שלפני שהיא כתבה על זה, לא חשבתי בכיוון שלה, לצערי. אבל היא צודקת.
מה שאתם אומרים נכון ברמה העקרונית, אבל - מה רמת ההיכרות שלכם עם האוניברסיטה העברית? אפס, אני מניח? ועם אותן סטודנטיות? ועם הבקשה שהגישו, איך ניסחו אותה, איך נשקלה הבקשה, מה היו השיקולים שהובילו להכריע? מישהו כאן מכיר תשובה לאחת השאלות האלה מגורם ראשון? אני מניח שלא.
התקשורת היא בלופרית גדולה. למרבה הצער, התקשורת מחוייבת לרייטינג וכסף, או מקסימום למגמה שמפרסם המאמר רוצה לקדם בעזרת המאמר. אמת? מי מחוייב אליה? את מי היא מעניינת? הלוואי שזה היה אחרת, אבל זה המצב בתקשורת. האמת לא מעניינת אף-אחד, העיקר מה שיביא רייטינג או יקדם את המגמות שלי.
ולכן, א"א לשפוט על סמך כתבה. פשוט א"א.

ודבר נוסף, אף-אחד לא חייב לכן לאפשר השתתפות במסיבת הסיום. זה גועל נפש, חוסר התחשבות, דחייה החוצה מהחברה בגלל היותן דתיות - אבל כפייה אנטי-דתית אין כאן, כי אם היא לא רוצה, היא לא תבוא, ולא תעבור שום איסור. אם היא באה ועברה איסור, זו בחירתה המלאה.
שוב, בעיות אחרות אולי יש - דחייה מהחברה, וכו'. אבל כפייה אנטי-דתית? מישהו הכריח אותה לעשות משהו?

בכוונה הקצנתי, אני מנסה להעביר פה משהו. הם יכולים לבקש מועדים מיוחדים, כמו שיש מועדי ג למילואימניקים. זה לא העניין, העניין הוא שלא תמיד אפשר לרצות את הסטודנטים. ככל שמדובר בקבוצה קטנה יותר, כך הסיכויים להשיג משהו קטנים. זה כבר עובדה שלא קשורה לדת ולא לשום דבר- למשל, ככל שהממוצע נמוך יותר במבחן מסויים, כך הלחץ לפקטור יגבר ויגדלו הסיכויים לקבל אותו.
אני שוב אדגיש, אני לא חושבת שמישהו מאיתנו יודע בדיוק מה השיקולים שגרמו לאחראיים לסרב, אני רק חושבת שכמו בכל דבר כזה- מותר לבקש, צריך לדעת לקבל גם 'לא' אם הוא מגיע. נכון שזה היה נחמד מצידם להסכים ואני האחרונה שהייתה מזעיפה פנים אם כן הייתה שם מחיצה, ובכל זאת מעצבן אותי שאנשים פה מכנים את זה כפייה חילונית כי זה לא. כפייה חילונית זה לשים בכוונה מוזיקה בפול ווליום בשבת למשל, אבל הסיפור כאן הוא לא כפייה.
ושוב, כשבוחרים מקום בוחרים גם את הדברים האלה.

ואני לא מתגוננת ולא מכחישה שום דבר, רק מביעה את דעתי במשוואה הזאת שראיתי בתגובות קודמות בדיון. על דבר אחד אני רואה שאנו מסכימות- אף כפייה אינה מוצדקת ואני נגד זה והכל,
אני פשוט לא חושבת שהמקרה הספציפי הזה הוא כפייה. ואם כן, אז אין לזה סוף..

הסתכלתי על התגובה הזאת ובכנות הייתי די המומה. דיברנו על זה שבתיכונים חילונים צריך להיות "חילוני" ובאולפנות "דתי."
אוניברסיטה, כהגדרתה היא לא דבר חילוני. יש בו לימודי קודש - אני מכירה מישהי שלומדת בפתוחה תנ"ך. אין סיבה שבחורה דתייה לא תלך לאוניברסיטה. יש לא מעט שעושות את זה בנוסף ללימודים במכינה דתית.
נמשיך לזה שלרוב "אוניברסיטות דתיות" כמו שקראת לזה, יעסקו רק בתורה. בחורה דתייה שרוצה ללמוד מתמטיקה לתואר ראשון לא תלך לאוניברסיטה שבה הרוב לומדים לרבנות. אין מה לעשות.
יש הבדל בין לבטל את כל הלימודים במהלך הרמאדן - למרות שבהחלט צריך להקל עליהם - לבין לתת מחיצה קטנה בצד לחבורת נערות שלמדו כמו כולם באוניברסיטה, אך לא יכולות לרקוד ליד בנים. כן, לא יכולות. לא לפי האמונה שלהם.
למה שהם לא יהנו? למה שהם לא ישמחו במסיבה? האוניברסיטה יכולה להציע שהם ישלמו חלק מהסכום, אם זה סכום כל כך עצום - למרות שזה לא.

שני תיקונים: א. אוניברסיטה ומכללה אינן מקום ללימודי קודש. וזה נושא לדיון בפני עצמו, אז לא נפתח את זה כאן. אבל המקום לזה הוא ישיבה / אולפנה / מדרשה וכדו'.
ב. הדתיות או חוסר הדתיות של אוניברסיטאות ומכללות אינה מוגדרת עפ"י נושאי הלימוד, אלא עפ"י קהל היעד העיקרי של האוניברסיטה/מכללה (הדס, תקני אם אני טועה...).

זה פשוט לא נכון לומר ש"אוניברסיטאות דתיות יעסקו רק בתורה". זה לא נכון. הם שמשלבים קודש וחול, יש כאלה שהם רק בנים/בנות והמקצועות ריאליים.
אולי כמו שאלידע אמר התכווונת לישיבה?
לומר אוניברסיטה זה כמו לומר בית ספר (מבחינת ההגדרה התורנית). העברית לא נחשב למוסד דתי בשום צורה שהיא. אם הסיפור הזה היה קורה בבר אילן, הייתי מרימה גבה.
מישהו חייב אותן לרקוד? אם היו אומרים להם משהו כמו "מי שלא בא לא מקבל תעודת סיום תואר" הייתי בעצמי מתעצבנת. אבל אין כאן שום כפייה! הן יכולות ללכת ולהנות בלי לרקוד והן גם יכולות לא ללכת- בחירה שלהן. בחירה משמעותה שאין כפייה (בחירה אמיתית, לא מה שנקרא שחרב מונחת על הצוואר).

מסכים עם כל מילה של הדס כאן מעלי.

ב. ראשית (לפנות בלשון זכר או נקבה?), את/ה מדבר/ת על בית הספר שלך. ואפילו אם זו תופעה רווחת, זה עדיין נקודתי בכמה וכמה מקומות - ולא מדובר כאן בבעיה עקרונית במערכת החינוך, אם היה מצופה מהמורים להתנהג בצורה לא ישרה.
וכבר יצא לי בעבר להיחשף בדיונים כאן לכמה שלא מרוצים משיעורים במקצועות קודש בבתי ספר לא-דתיים. מצער אותי מאוד, הלוואי שזה לא היה כך.
לעצם העניין - אינני מבין. זה שיעור תנ"ך... בשיעורי היסטוריה את/ה פותח/ת דיונים על ההתנהגות של נפוליאון, והאם היא מוסרית? לא שתנ"ך זה היסטוריה, אני ממש לא חושב כך. אבל צריך לדעת למה לצפות... לא? כלומר, יש למורה תוכן להעביר, ומה שאת/ה מתאר/ת מן הסתם קצת חורג מהחומר המתוכנן... לא?
אגב, למה הכל חייב להיות בשיעור? מישהו מפריע לך לקבץ סביבך בהפסקה, את מי שרוצה לשמוע את דעותיך ולספר להם עליהן?
(חחח, לא שאני חושב שזה ממש יקדם אתכם לאיפשהו, אם תעשו דיון על מוסריותו של אלוקים... אבל אם זה עושה לך טוב... אז למה לא בהפסקה?)

ג. 1. על זה דיברתי, שייצור את כל מה שתיארתי ויפגע בחברה.
2. במה בדיוק יש יותר? בשלטי רחוב? בפרסומות באינטרנט? באווירת שבת? בנתינת מקום לשמירת מצוות במקומות שזה לא מפריע לאף-אחד? במה?
המס לא אמור להיות משולם. הוא אמור להיות החלטה בחקיקה, שמתחשבים בדתיים שמרכיבים את המדינה, ולא פותחים חנויות - והמס המוגבר הוא דרך האכיפה של ההחלטה הזו. אם מישהו עושה את החשבון שעדיף לו לשלם יותר ולצפצף על ההחלטה, כי זה בכל זאת יוצא לו ריווחי, זה החשבון שלו... מבחינת החקיקה, המטרה היא שהוא לא יפתח בכלל.
וזה לא בגלל שהוא יום המנוחה. אולי יש גם שיקולים כלכליים שקשורים להיותו יום המנוחה, אבל אני לא מבין בכלכלה; וחוץ מזה, אם השיקול כלכלי, אז הוא לא נוגע לדיון כאן. אלא, זה בגלל שהוא יום מקודש, יום לה'. יום שבו ה' ציווה על עמ"י לשבות, להתרכז בדברים הפנימיים של החיים: משפחה, מחשבות ולימוד על המגמות של החיים (מחשבות שצריכות שקט נפשי בשביל להתרכז בהן עד הסוף). להזכיר לעצמנו שבחיים יש לא רק עשייה, אלא גם אידיאלים. להתרכז באידיאלים ולתת להם את המקום.
ומדינת ישראל החליטה שהיא מזדהה באיזשהו מקום עם הצו האלוקי הזה. לא בכולו, אבל בסגירת חנויות ותחבורה ציבורית.
בעיני זה יפה וחיובי, וטוב למדינה ולעמ"י...

ה. ומה הבעיה כאן? רע לך מזה שהוא עבר חוויה כזו? נשמע לי דווקא נחמד. אם הוא לא אוהב את זה, שלא יעשה את זה אצלו אח"כ... מה רע שייחשף?
למה זה לא גורם לך להרגיש בנוח? זה פוגע בך באיזשהו אופן?
אגב, אני יכול באותו אופן לומר הפוך, וזה לא יהיה פחות נכון. שיש הרבה מקומות שבהם האמונה לא ממלאת את החיים, וזה כואב לי מאוד. האם זה מצדיק, או מאפשר הבנה, אם בגלל הכאב הזה (שהוא באמת כאב אמיתי), אכפה את מחשבותי על מישהו? איזו הבנה אפשר לגלות כלפיי, אם בגלל הכאב שלי כפיתי את דעותי?...

מסכים לגמרי. כתבתי את זה. בכלל, זו לא באמת אמונה אם זה כפוי מבחוץ...
וגם אם את/ה חושב/ת שזה טוב לעולם להתרחק מהאמונה, את/ה מסכים/ה איתי שזה לא הגיוני לגרום לאנשים לעשות את זה בלי לתת להם זכות בחירה?

האמת ששמעתי על הסיפור, הוא דיי ישן.
ובתור דתיה, זה נתן לי איזה צביטה קטנה בלב, כי אני אחת של חיה ותן לחיות. לא מעניין אותי מה אחרים עושים, אם זה טוב להם, זה מעולה מבחינתי, אז למה לא ההפך, לא כל הדתיים מנסים לעשות כפיה דתית, זה קומץ קיצוני, כמו שלא כל האנשים בקהילת הלהט"ב, למשל, הולכים במצעדי הגאווה עם חוטיני בלבד על גופם, אלא זה קומץ של אנשים.
מעניין אותי מה אכפת לאוניברסיטה הזאת שתהיה מחיצה? למה זה כואב להם?

ב. ראשית (לפנות בלשון זכר או נקבה?), את/ה מדבר/ת על בית הספר שלך. ואפילו אם זו תופעה רווחת, זה עדיין נקודתי בכמה וכמה מקומות - ולא מדובר כאן בבעיה עקרונית במערכת החינוך, אם היה מצופה מהמורים להתנהג בצורה לא ישרה.
וכבר יצא לי בעבר להיחשף בדיונים כאן לכמה שלא מרוצים משיעורים במקצועות קודש בבתי ספר לא-דתיים. מצער אותי מאוד, הלוואי שזה לא היה כך.
לעצם העניין - אינני מבין. זה שיעור תנ"ך... בשיעורי היסטוריה את/ה פותח/ת דיונים על ההתנהגות של נפוליאון, והאם היא מוסרית? לא שתנ"ך זה היסטוריה, אני ממש לא חושב כך. אבל צריך לדעת למה לצפות... לא? כלומר, יש למורה תוכן להעביר, ומה שאת/ה מתאר/ת מן הסתם קצת חורג מהחומר המתוכנן... לא?
אגב, למה הכל חייב להיות בשיעור? מישהו מפריע לך לקבץ סביבך בהפסקה, את מי שרוצה לשמוע את דעותיך ולספר להם עליהן?
(חחח, לא שאני חושב שזה ממש יקדם אתכם לאיפשהו, אם תעשו דיון על מוסריותו של אלוקים... אבל אם זה עושה לך טוב... אז למה לא בהפסקה?)

ג. 1. על זה דיברתי, שייצור את כל מה שתיארתי ויפגע בחברה.
2. במה בדיוק יש יותר? בשלטי רחוב? בפרסומות באינטרנט? באווירת שבת? בנתינת מקום לשמירת מצוות במקומות שזה לא מפריע לאף-אחד? במה?
המס לא אמור להיות משולם. הוא אמור להיות החלטה בחקיקה, שמתחשבים בדתיים שמרכיבים את המדינה, ולא פותחים חנויות - והמס המוגבר הוא דרך האכיפה של ההחלטה הזו. אם מישהו עושה את החשבון שעדיף לו לשלם יותר ולצפצף על ההחלטה, כי זה בכל זאת יוצא לו ריווחי, זה החשבון שלו... מבחינת החקיקה, המטרה היא שהוא לא יפתח בכלל.
וזה לא בגלל שהוא יום המנוחה. אולי יש גם שיקולים כלכליים שקשורים להיותו יום המנוחה, אבל אני לא מבין בכלכלה; וחוץ מזה, אם השיקול כלכלי, אז הוא לא נוגע לדיון כאן. אלא, זה בגלל שהוא יום מקודש, יום לה'. יום שבו ה' ציווה על עמ"י לשבות, להתרכז בדברים הפנימיים של החיים: משפחה, מחשבות ולימוד על המגמות של החיים (מחשבות שצריכות שקט נפשי בשביל להתרכז בהן עד הסוף). להזכיר לעצמנו שבחיים יש לא רק עשייה, אלא גם אידיאלים. להתרכז באידיאלים ולתת להם את המקום.
ומדינת ישראל החליטה שהיא מזדהה באיזשהו מקום עם הצו האלוקי הזה. לא בכולו, אבל בסגירת חנויות ותחבורה ציבורית.
בעיני זה יפה וחיובי, וטוב למדינה ולעמ"י...

ה. ומה הבעיה כאן? רע לך מזה שהוא עבר חוויה כזו? נשמע לי דווקא נחמד. אם הוא לא אוהב את זה, שלא יעשה את זה אצלו אח"כ... מה רע שייחשף?
למה זה לא גורם לך להרגיש בנוח? זה פוגע בך באיזשהו אופן?
אגב, אני יכול באותו אופן לומר הפוך, וזה לא יהיה פחות נכון. שיש הרבה מקומות שבהם האמונה לא ממלאת את החיים, וזה כואב לי מאוד. האם זה מצדיק, או מאפשר הבנה, אם בגלל הכאב הזה (שהוא באמת כאב אמיתי), אכפה את מחשבותי על מישהו? איזו הבנה אפשר לגלות כלפיי, אם בגלל הכאב שלי כפיתי את דעותי?...

מסכים לגמרי. כתבתי את זה. בכלל, זו לא באמת אמונה אם זה כפוי מבחוץ...
וגם אם את/ה חושב/ת שזה טוב לעולם להתרחק מהאמונה, את/ה מסכים/ה איתי שזה לא הגיוני לגרום לאנשים לעשות את זה בלי לתת להם זכות בחירה?

המוטו שלי לחיים הוא "חיה ותן לחיות". עד לפני שנה זה גם מה שהיה תלוי על הקיר בכניסה לבית שלנו - חיה ותן לחיות, כבוד ואופטימיות הם הערכים שגדלתי עליהם. לכל אחד יש זכות לעשות מה שהוא רוצה, אבל לא לבוא ולהגיד גם לי לעשות את זה. רוצה ללבוש כיפה? בכיף. רוצה ללבוש כיפה סרוגה? גם בכיף. רוצה לשבת בבית ולא לעבוד כל היום ורק ללמוד תורה? בכיף, אבל תמצא דרך להסתדר לבד. אני הכי בעד שכל אחד ילבש איזה כיפה שהוא רוצה, אבל שפשוט לא ישים אותה עליי.
(אגב, לא אכפת לי כל כך מהפניות. זכר, נקבה, מעורב, נקודות - הכל הולך)
המדינה שלנו מתקרבת יותר לדת ובזה היא חוסמת את האפשרויות לחילונים, אתאיסטים ובעלי דתות אחרות. וכן, אנחנו מעלים בשיעורי היסטוריה לרוב את עניין המוסריות (בעיקר כשלמדנו על החינוך של האבירים בימי הביניים - מומלץ לנסות להעלות את זה, זה גרם לדיון מהמם בכיתה). מה גם שלפי מה שהמורה שלנו אמרה לנו בתחילת השנה, שיעורי תנך הם לא רק כדי ללמוד תנך - הם גם כדי לדון בתנך.
לדתיים וחרדים יש מספיק אפשרויות במדינה הזאת. אגב, חלק מכספי המסים שההורים שלי משלמים גם בא כדי לממן את מי שיושבים בבית ולומדים תורה כל היום. הכסף שההורים שלי עובדים מאוד קשה בשבילו, אתה יכול להיות בטוח בזה.
אני לא ככ הבנתי אותך. אני לא בעד שום כפייה, אם זה לא הובן נכון - אני בעד שכל אחד יבחר את אורח החיים שלו ויחיה חיים בריאים ומאושרים לפי האמונות שלו, בין אם יש כאלה ובין אם אין. אבל כשהחיים שלי מתקרבים למשהו שאין לי שום קשר אליו (כגון דת), אני לא ארגיש בנוח. זה כמו שחרדים לא ירגישו בנוח שבאים ועושים להם הרצאה על פמיניזם.
היה צריך לאשר לבנות האלה את המחיצה ואמרתי את זה כמה פעמים בדיון הזה. זה לא הוגן כלפיהן וזה לא הוגן מצד האוניברסיטה לא לאשר את זה.

(שוב, אני מהטלפון וכנראה יש טייפוז)

מה זה טייפוז?

מעניין לשאול את המורה מה היא התכוונה לדון בתנ"ך. הגיוני מאוד, אגב, שהיא התכוונה למסרים שעולים מהתנ"ך לגבינו, ולדון במסרים כפי שהעולם הדתי מפרש אותם - ששוב, אני מבין למה היית רוצה לקיים דיון מחוץ לזה, אבל לא כ"כ מבין למה אתה ברצינות מתאכזב מזה, שבשיעור תנ"ך לא איפשרו לך את זה.

לא אמורים לחסום אפשרויות. מלבד לנצרות, וזה דיון בפני עצמו שאינני רוצה להיכנס אליו.

אני יכול בהחלט להיות בטוח; גם ההורים שלי עובדים.

ההבדל בינינו, הוא שאתה מחפש לדאוג לכל אחד ואחד פרטי במדינה. ואני מחפש, לדאוג לכלל, ולכולם באופן כללי. ושהעם בכללו יתקדם בחיים וישתלב זה עם זה. נכון, זה מעבר לכלל "חיה ותן לחיות" - זו מטרה רחבה יותר. "חיה ביחד עם כולם", כשכולם שותפים לחיים משותפים. לא חיים כבודדים ופרטים, אלא יחד, כעם, כמשפחה.
עם כל המשמעויות של יחד: ויתורים, לפעמים, אבל מעל לכל: אהבה, אחדות, שיוויון. חיים גדולים של עם, ולא חיים מצומצמים של יחיד שנשאר בתוך עצמו.
כן, זה דורש קצת יותר לפעמים. אבל גם נותן הרבה יותר.

לא מדובר על אפשרויות. כפייה היא לא רק במניעת אפשרויות... לא משנה.

כפייה היא בהחלט לא רק במניעת אפשרויות, נכון, אבל היא ברובה מניעת אפשרויות. ואני בטוח.ה שכשמונעים *ממך* אפשרויות, אתה לא תרגיש עם זה בנוח ותבקש אותן בחזרה. זה בדיוק מה שאני עושה, לא?
למה לחסום אפשרויות לנצרות, אם מותר לי לשאול?
ואם אני לא רוצה לחיות חיים בתור חלק מעם, כי אני לא מסכיםה עם העם הזה? עדיין צריך לגרום לי להיות חלק ממנו? מה גם שלדאוג לכלל תמיד משאיר מישהו לא מרוצה. אני מנסה למצוא דרך שכולם יהיו מרוצים, ותאמין לי שעם קצת רצון מכל צד אפשר לגרום לדרך כזאת להתגשם.

חחח, טייפוז זה שגיאות הקלדה.