סיקור אומן \ יושידה הירושי

[Jack Wolcott]

שם האומן: יושידה הירושי (吉田 博); נולד בשם אואדה הירושי.
שנות חייו: 1876-1950.
מוצא: קורומה, מחוז פוקואוקה, קיושו, יפן.
ביוגרפיה:
יושידה נולד בעיר קורומה שבאי קיוטו, אחד מהאיים המרכזיים של יפן -19 לספטמבר, 1876. הוא היה הבן השני של אואדה טסוקאנה, מורה ממשפחת סמוראים.
בשנת 1891, בגיל 15, אומץ ע"י מורו לאומנות יושידה קאסאבורו, ולקח את שם משפחתו. שנתיים לאחר מכן עזב לקיוטו על מנת ללמוד ציור ושנה לאחר מכן הצטרף לבית ספר פרטי נחשק לאומנות - בית הספר הפרטי של הקודושה של קויאמה שוטארו. בנוסף, הצטרף לאגודה הנקראת "אגודת המייג'י" - אשר ציירה בסגנון ציור אשר לקח את הטכניקות המערביות והשתמש בהן על מנת לצייר ציורים בעלי נושאים יפניים, אך לא בצורה המסורתית. בתחילה, צייר יושידה בצבעי מים.
בין השני 1899-1901, ביקר יושידה בארצות הברית ואירופה מספר פעמים, והצליח למכור את יצירותיו. הוא היה בין המארגים של הטייהיו-גאקאי - כנס בנושא אומנות המייג'י שנערך בפעם הראשונה בשנת 1902.
בין השנים 1903-1903, ביקר שוב ברחבי העולם יחד עם אחותו המאומצת וציירת נוספת בשם פוג'יו, איתה התחתן בסופו של דבר - כאשר חזרו ממסעם.
מהשלב הזה של חייו ועד שנת 1920, הפרסם ברחבי העולם וביפן בזכות ציורי השמן והמים שלו, שאת הסגנון למד במערב אך הכניס בו תכנים מהמזרח.
בשנת 1920 חייו של יושידה השתנו, כאשר המוציא לאור וואטאנאבה שוזאבורו ביקש ממנו לעזור לו לעצב גלופות עץ בסגנון מערבי. כל עבודתם נהרסה ברעידת האדמה של שנת 1923. לאחר העובדה שכל העבודות שלו בשלוש השנים האחרונות - הגלופות - נהרסו, נסע יושידה לארצות הברית על מנת לגייס כספים בשבילו ובשביל נפגעי רעידת האדמה. במהלך ביקורו בארצות הברית גילה כי גלופות העץ נערצות מאוד בארצות הברית, וכאשר חזר ליפן הקים את סדנתו והחל להתעסק בכך.
משנת 1935 רוב עבודתו הייתה על גלופות עץ של נופים ממקומות שונים בעולם - ארצות הברית וקנדה, אירופה, מצרים, הודו, קוראה וסין. בהמשך אף תפקד בתור צייר קרב בסין.
כאשר הזדקן עזב את הגולופות שלו וחזר לצייר רוב הזמן - הדבר קרה בשנת 1946. שאר משפחתו - שני בניו ואשתו, ואף אישתו של אחד מבניו, גם כן היו אומנים אשר בעקבותיו השתמשו גם הם בעץ.
יושידה נחשב לאחד מאבות האומנות הנ"ל - בפרט על השילוב בין הסגנון היפני לסגנון המערבי, והפופולאריות שלו הייתה בשיאה לקראת השנים האחרונות של חייו.

מיצירותיו:

גשר במקדש קאמיידו בטוקיו, גלופה בעץ, 1927.


הסאקורה של קומוי, גלופה בעץ, 1920.


סירות מפליגות בבוקר, גלופה בעץ, 1926.


בית ליד המים, צבעי שמן, לא ידוע.

דעה אישית:
אם להיות כנה, לא - לא הכרתי את יושידה הירושי לפני שבאתי לכתוב את הסיקור. אז למה כתבתי דווקא עליו? כי חיפשתי אומנים יפנים ומצאתי אותו, והציורים שלו מאוד משכו את העין.
לגלופה בעץ יש דבר אחד שמאוד מושך אותי - הקווים הברורים. זה נותן לציורים עומק מעניין לדעתי, רובד בדרך כלל לא נראה בציורים מסוגים שונים (כמו לדוגמא בצבעי השמן). גם העובדה כי הציורים שלו לא בסגנון היפנים הישן והמסורתי (המגילות שכולנו מכירים) והעבודה שהוא למד וניסה להביא את התרבות ולשלב בינהן, ללמוד מהטוב ביותר בשתי התרבויות מאוד מושך בעיניי.
בחירות הצבעים שלו מדהימות לדעתי - בעיקר, כמו שאמרתי, בגלופות עץ. ההדגשות מאוד ברורות וחדות ובאופן אישי לי, הן גורמות להרגיש מאוד בנוח עם הציורים שלו.

מקווה שנהנתם :)

[Supercorp]

היי אז קודם כל סיקור ממש יפה
האמת שאני שמעתי עליו בעבר, בעיקר כי חישתי אומנים שעוסקים בגילוף בעץ. זוהי אומנות מורכבת ביותר והוצאות מרהיבות, אני מסכימה לגמרי עם מה שאמרת לגבי העומק שזה נותן לציורים.
הגלופות שלו מאוד מרהיבות הן מציגות נופים קצת שונים כי חלקם מציגים נופים שנין לראות רק ביפן.
פירטת יפה את הביוגרפיה וחח על הסיקור:)