סלע ואבן // תוםסיוון, שיר לצחוקייה, סיוון חיים

סלע, לא זז
סלע, לך הוא בז
סלע, אפור וקשה
סלע, קר ונוקשה

אבן, קטנה חביבה
אבן, מעוגלת בפינתה
אבן, שוכבת דומם
אבן, מוחתמת בדם

אבן וסלע, אדישים דוממים
אבן וסלע, ללא כל חיים
אבן וסלע, שותקים על אדמה
אבל וסלע, מלאים בשלווה

סלע ואבן, פגשו זה את זו
סלע ואבן, היא יפה שכזו
סלע ואבן, הוא כל כך נאה
סלע ואבן, רגע שכזה

אבן, נמלאת אהבה
סלע, נמלא בתשקוה
אבן, עיניה ניעורות
סלע, עיניו נפקחות

סלע ואבן, רואים העולם
סלע ואבן, היער, הים
סלע ואבן, אוהבים זו את זה
סלע ואבן, מחזה מדהים שכזה

--

וול זה לצחוקייה של סיוון חיים, אה... אנחנו אוהבות את זה (:
ת״ב?

זה יצא לכן ממש טוב לדעתי, ובהחלט טוב לשיר על אבנים. תראו, אותי השיר לא כזה הצחיק, אבל אני באמת לא מבינה את חוש ההומור של סיוון חיים אז... מקווה שלא היה כאן שום דבר שיגרום לה לבכות.

אני חושבת ש'עגולה בפינה' היה יותר מתאים כאן.

דם לא ממש מתחרז עם דומם, וגם אני חוששת שזה עלול לגרום לסיוון חיים לבכות. בכל מקרה, אני ממליצה לכן אולי לנסות להחליף את זה.

זה בהחלט מתאים לבקשה של סיוון חיים, אבנים שקטות להן.

כתבתן 'אבל' במקום 'אבן'.

כתבתן 'בתשקוה' במקום 'בתשוקה'.

'נפקחות' לא בדיוק מתחרז עם 'ניעורות', אני ממליצה לכן אולי להחליף את זה ל'נפערות' או משהו כזה.
בקיצור, זה שיר ממש נחמד וטוב לדעתי והצלחתן להעביר את הרגשות של אבנים שזה בהחלט קשה, זה שיר מאוד מיוחד ואני ממש מצטערת אם פגעתי ומחכה לקרוא עוד שירים שלכן.

יאי תודה לילי (: