זרעים של מסטיק || תם, סונגסטורי

משום מה נזכרתי בשיר הזה וגם נזכרתי כמה אני אוהב אותו אז תהנו
יש פה פאמסלאש כי אני לא מסוגל לכתוב כל דבר שעוסק בקיץ בלי להכניס לשם פאמסלאש חמודות אז אם יש לכם בעיה כלשהי עם לקרוא פאמסלאש אתם יכולים להנות מקטעי החורף שלי שכוללים סלאש, ואם גם עם זה יש לכם בעיה חבל כי יש לי קטע אחד (1) שיש בו מערכת יחסים הטרו
אניוואי
תהנו!!! ואם אתם לא מכירים את זרעים של מסטיק זה חור בהשכלה
לא עבר ביטוא וזה קצת מבולגן

---
לנטע ולי יש סוד נחמד
שעוד לא גילינו לאף אחד
אנחנו זרענו מתחת לפלסטיק
זרעים של מסטיק
---

זה היה מזמן, ככה רותם תמיד אומרת. הפעם הראשונה שהיא ראתה את צדף הייתה מזמן.
רותם הייתה בדרך הביתה בסוף היום האחרון של כיתה ז׳, וצדף התיישבה לידה באוטובוס - פשוט כי לא הייתה לה ברירה אחרת. האוטובוס היה הומה אדם והיו שם המון אנשים, ועדיין, זה לא נראה כאילו זה הפריע לצדף. רותם זוכרת שהיא הסתכלה על צדף במבט בוחן, כי היא הייתה עם גופיה שקופה ומתחתיה היה אפשר לראות טופ של ביקיני. היא גם הייתה עם כפכפי אצבע וג׳ינס קצר. השיער שלה היה שטני, גלי וקצר, בו היו שזורים פסים בגווני כתום-ורוד-צהוב. היא לעסה מסטיק ורדרד וניפחה בועות כל הזמן. רותם לבשה חולצת בית ספר ומכנסיים ארוכים, כי החוקים של בית הספר שלה אמרו שתלמידות מחוייבות לבוא עם מכנסיים ארוכים. היה לה חם (בעצם, למי לא יהיה חם עם מכנסיים ארוכים כשבחוץ שלושים ושמונה מעלות), והיא גילתה שהיא לא מצליחה להפסיק להסתכל על צדף.
בשלב מסויים, צדף פנתה אליה. הפרצוף שלה היה עגול והעיניים גדולות ובצבע דבש. ״יום חם, מה? אני צדף, נעים להכיר. מי את?״

---
בקיץ הבא, בקיץ הבא
נרוץ לגינה בכל יום
ועל כל גבעול, ועל כל ענף
יבשיל לנו מסטיק אדום
---

בקיץ לאחר מכן, רותם ראתה שוב את צדף באותה סיטואציה בדיוק.
רותם סיימה כיתה ח׳, ולבשה בדיוק את אותם בגדים שלבשה בשנה שעברה. השיער שלה ארך מאז, והגיע לה עד סוף השכמות בתלתלים עבים וכהים. עוד פעם, צדף עלתה בתחנה שאחריה עם כפכפים, מסטיק, גופיה שקופה ומתחתיה ביקיני וג׳ינס קצר. הפסים בשיער שלה נראו אותו דבר. הפרצוף העגלגל שלה חייך אל רותם. ״היי, זוכרת אותי?״
״צדף,״ פלטה רותם, מופתעת לראות שהיא זוכרת את השם המלא, ״קוראים לך צדף.״
״יפה, לא חשבתי שתזכרי.״ הקול של צדף היה גבוה ומאושר. היא חייכה, ורותם הייתה בטוחה באותו רגע שהחיוך של צדף יהיה נקודת האור שלה מאותו רגע והלאה.
״לאן את הולכת?״ רותם שאלה את אותה שאלה שהיא רצתה לשאול שנה קודם לכן ולא שאלה.
״לים,״ השיבה צדף, ״אני הולכת לאסוף צדפים ולשחות ולשכב על החוף ולהסתכל על בנות יפות.״
רותם הופתעה מהדבר האחרון. ״את...״
״לסבית? כן, אני חושבת. למה, זה משנה?״ היא ניפחה ופוצצה עוד בועה במסטיק שלה.
״לא, סתם...״ המחשבות של רותם המשיכו לכיוונים אחרים.

---
בחרנו במסטיק הכי טעים
חתכנו אותו לשמונה זרעים
עדרנו מדדנו סימנו בסרט
הכנו למסטיק גינה נהדרת
---

בסוף כיתה ט׳, רותם לא ציפתה לראות את צדף.
להפתעתה, היא נראתה אותו דבר. אותו שיער, אותה גופיה, אותו בגד ים, אותו מסטיק ורוד. צדף ניפחה עוד בועה במסטיק שלה, פוצצה אותה וחייכה חיוך גדול אל רותם. ״היי!״
רותם השיבה חיוך קטן, ״היי. לא ציפיתי לראות אותך.״
צדף משכה בכתפיה וניפחה עוד בועה. ״אני תמיד אהיה פה כשאת מסיימת ללמוד,״ השיבה לאחר שפוצצה את המסטיק שלה.
״את תמיד... נראית אותו דבר,״ ציינה רותם, ״את בטח הולכת לים שוב, נכון?״
״כן, אני הולכת לאסוף צדפים ועוד דברים.״
״לא ענית על הדבר הראשון שאמרתי,״ מלמלה רותם.
״וזה היה?״ שאלה צדף לאחר שפוצצה עוד בועת מסטיק.
״את תמיד נראית אותו דבר.״
צדף חייכה. הפעם החיוך שלה לא היה לחלוטין שמח כמו האחרים - רותם הייתה יכולה לראות עצב בעיניים שלה. ״נכון, אני נראית אותו דבר.״
״למה?״
״אולי בשנה הבאה.״

---
כמעט בכל ערב אנחנו באות
צריך לנכש וצריך להשקות
אנחנו עובדות פה באופן קבוע
שלוש פעמים ויותר בשבוע
---

כשסיימה את כיתה י׳, רותם לא הופתעה לראות את צדף. למען האמת, היא עדיין אומרת שהיא חיכתה ליום האחרון של כיתה י׳ כדי לראות אותה.
צדף התיישבה לידה. אותם פסים בשיער, אותם פנים עגולות, אותם בגדים, אותו בגד ים, אותו מסטיק. אותו דבר.
״אמרתי שאני אגיד לך,״ אמרה צדף. עיני הדבש שלה חייכו אל רותם. היה בה משהו שנראה חסר גיל, ורק עכשיו רותם שמה לב לזה. כשהייתה בכיתה ז׳, כשראתה את צדף בפעם הראשונה, היא לא הייתה מסוגלת לשים את האצבע על הגיל שלה. היא נראתה בין גיל שלוש עשרה לבין גיל שבע עשרה, וזה היה מאוד מוזר. צדף הסתכלה על רותם במבט שמזכיר לה משהו, ומשם הוא נדד לנקודה מעל ראשה. בדיעבד, רותם הבינה שהיא הסתכלה על אחד מהתלתלים שלה שככל הנראה הזדקר לה מהגולגולת, אבל באותו רגע היא הייתה מרוכזת מדי בצדף כדי לשים לב לשיער שלה עצמה.
״את יכולה להתחיל להסביר,״ עודדה אותה רותם.
״זה התחיל ככה...״

---
בינתיים המסטיק עוד לא נבט
אך נטע אומרת שלא אכפת
המסטיק ינבוט, ככה נטע אומרת
פשוט כי כבר אין לו ברירה אחרת
---

בסוף כיתה י׳, באותה שנה שצדף סיפרה לרותם למה היא תמיד שם ותמיד נראית אותו דבר, רותם לא ירדה בבית שלה. היא המשיכה עם צדף עד סוף הקו, והגיעה איתה לים. היא לא הייתה ערוכה עם בגד ים כמו צדף, אבל זה לא שינה במיוחד. צדף החזיקה את היד של רותם ומשכה אותה אל מאחורי עץ. היא הוציאה מסטיק עגול מהכיס שלה ונתנה אותו לרותם. המסטיק היה בגוון ורוד בהיר, כמו המסטיק של צדף.
רותם לקחה אותו בלי שאלות. רגע לאחר שהכניסה אותו לפה צדף החזיקה בעורפה ומשכה אותה אליה, מפגישה את השפתיים שלהן. הן נשארו שם ואף אחת מהן לא חשבה על הזמן שעובר. הן גם לא ידעו כמה זמן עובר. כל מה שהיה אכפת להן ממנו היה השניה.
כשהן התנתקו, נפל על הראש של רותם מסטיק עגול מהעץ שעמדו מתחתיו. היא הסתכלה על צדף, שסימנה לה לקחת את המסטיק. רותם הסתכלה עליו ושמה לב שהוא זהה לאחד שהיה בפה שלה באותו רגע, זהה לאחד שלקחה שניות לפני כן.
רגע, אלה היו שניות? או דקות? בעצם, לא, רותם הייתה בטוחה שאלה היו שעות. ימים, לפחות. שנים.
עידנים.
הן הלכו לים, לאסוף צדפים ולשחות ולשכב על החוף. ואף אחת מהן לא יכלה להכחיש את זה שאלה היו הרגעים הכי טובים בחיים שלה.

---
בקיץ הבא, בקיץ הבא
נרוץ לגינה בכל יום
ועל כל גבעול, ועל כל ענף
יבשיל לנו מסטיק אדום
---

שיר נחמד ולא לא הכרתי אבל הינה, אני שמה יוטיוב בזמן שאני מתבבת.
אז דבר ראשון זה קסום! זה ממש חמוד וצדף זה כזה שם מיוחד ויפה. גם אהבתי את הרעיון של סיום השנה וזה שהן נפגשות רק אז, זה מיוחד וזה יפה שאחת מתבגרת והשניה נמצאת כל הזמן מחוץ לזמן ועדיין הקשר שלהן מצליח להתקדם באיזו דרך.
הו והתיאורים של צדף חמודים ממש, קל ממש לדמיין אותה, זה יופי.

אהבתי את הפתיחה.

זאת קצת חזרה עודפת, הומה אדם והמון אנשים זה פחות או יותר אותו דבר.

הייתה, היה, הייתה, היה, היו. המון המון מהשורש היה, זאת בעיה מוכרת של כותבים בעבר (כולם, כולם נופלים לזה אם לא שמים לב) אבל זה עדיין דבר שצריך לשים לב אליו. הרבה מהפעלים מהשורש הזה אפשר להחליף וזה מגוון ומוצלח יותר. לדוגמא: היא לבשה גופיה... היא גם נעלה כפכפי אצבע... ונשזרו בו פסים...
זה נכון הרבה מאוד פעמים ואף שהיה זה פועל שימושי להפליא צריך לנסות להמעיט בשימוש בו כי זה מקשה על הקריאה וגם לא מנצל את כל עוצמת המילים. יש מספיק מילים בעיברית לרוב, חבל לא לנצל את השפה המציקה שלנו.

אהבתי את ההומור בתיאור של הלבוש של רותם, הניגוד מקסים וחלק וזה מאוד יפה. הא, ואני אוהבת הומור וזה השתלב שם מצויין.

חחח ח' היא כיתה קסומה? זאת הייתה שיחה משעשעת וחמודה.
משהו בהתחלה היה קצת מוזר אבל אני לא מצליחה להניח את האצבע על מה, אולי זה שזה יותר אמירה של מה קורה מסיפור אבל זאת יכולת להיות בעיה לשנות את זה כי זה יאריך נורא.

אין לי שום דבר לומר על ט', זאת שיחה נחמדה ומתחיל להיות מאוד מסקרן.
הא וט' זו כיתה חסרת טעם... אבל זה לא קשור לקטע שלך, זה פשוט כיתה מבוזבזת (או שזו ח'? לא זוכרת, אחת מהן)

טוב, אז הגרנד פינלה -עץ מסטיקים!
חח, זה היה סיום קסום אף שמעט מבלבל, הן בנות אל-מוות או משהו?
הא, לא בטוחה שהבנתי את המשמעות של תלתל השיער, הייתה אחת?
בכל מקרה, זה היה ממש חמוד.

יאיי, שמח וחמוד ושימשי (לא יודעת למה, יש קטעים שימשים, זה קטע שימשי) שקצת בלבל אותי אבל זה היה קסום ומאוד נחמד.
טוב לקרוא קטעים שלך שוב.
נ.ב גרמת לי לשמוע עכשיו רצף של שירי חינוכית (יאיי?)

זה קטע כל כך חמוד, באמת ממש ניהניתי לקרוא אותו והן קסומות. שילבת את השיר בצורה ממש טובה והקטע באמת קשור אליו, למרות שאת האמת שבהתחלה לקח לי קצת זמן להבין את הקשר ואחרי כמה זמן הבנתי. הרעיון באמת ממש מעניין ומסקרן והתיאורים מצוינים, ואהבתי שזה כתוב בצורה קצת ילדותית כזו וזה באמת היה ממש יפה. החלק עם צדף והמסטיק וזה שהיא לא מתבגרת ממש סקרן אותי וגרם לי לרצות להבין למה זה, והשיחות ביניהן בסוף כל שנה היו ממש נחמדות.

ממש אהבתי כאן שהשתמשת ברעיון עם השנים ושהיא אמרה שהיא תגלה לה שנה הבאה, זה הרגיש מאוד אמין.

אם התייחסת בהתחלה לפנים בתור זכר, זה צריך להיות 'עגולים' ולא 'עגולות'.

ממש אהבתי שקטעת את זה כאן, זה סקרן אותי וגרם לי לחכות להגיע לחלק שמבינים בו.

אהבתי ממש את התיאור של הזמן כאן, והסוף היה מצוין.
עכשיו לגבי המילים עם השורש ה.י.ה. - אני גם חושבת שהשתמשת בהן די הרבה, ואני באופן אישי חושבת שכדאי להשתמש בהן פחות ולמצוא מילים אחרות במקומן שיש להן יותר משמעות. אני חושבת שאחת הסיבות שיש אותן הרבה כאן, היא שכאילו היה מישהו כזה שממש סיפר את הסיפור מבחוץ - כאילו ממש על מישהי שהוא מכיר ועל הסיפור האישי שלה - ובזמן עבר, מה שכבר גורם להרבה שימוש במילים עם השורש ה.י.ה. הקטע כן הרגיש די מסופר כזה, אבל את האמת שלדעתי זה התאים כאן ודי אהבתי את זה כי זה הוסיף משהו קצת יותר ילדותי כזה לסיפור וזה היה ממש טוב לדעתי. את המילים עם השורש ה.י.ה. אני חושבת שכדאי לך לנסות להחליף, לפחות את חלקן - לרוב יש מילים אחרות שיותר מתאימות.
בקיצור, זה קטע ממש ממש חמוד ויפה ומאוד אהבתי אותו והוא השתלב מצוין עם השיר, ואני מצטערת אם פגעתי וממש מחכה לקרוא עוד קטעים שלך.