האם מותר לשקר לפעמים? // דיון

אני לא כתבתי מבחינה הלכתית, למרות שאני לא בטוח שאתה צודק, אבל אני חילוני אז אתה יודע יותר טוב.

על העניין ההלכתי דיברתי עם בבון1.

לא נכון הוא חושב שמבחינה מוסרית צריך לדבר אמת לא מבחינה חברתית

מה?

לא חשוב

לא ענית לי (בבון1) מה המקור שלך שמותר גם שקרים ממש.

ברור שמותר, (אם אין אפשרות אחרת)

מותר לשנות מפני השלום
זה נלמד מאברהם ושרה (לא זוכרת את הציטוט... הולדת יצחק)
אז מותר כשצריך וחא סתם כי בא לך.

נכון. אבל אם תסתכלי זה לא שקר אלא שקר לבן. ה' אומר לאברהם ששרה צחקה "אני זקנה" בעוד שבמקור היא צחקה "אישי זקן." זהו לא שקר. אם הוא זקן-גם היא זקנה-אז הצחוק היה גם על זה, זהו שקר לבן.
בנוסף הלשון "לשנות מפני השלום" ולא "לשקר מפני השלום" כלומר להגיד את האמת-עם שינוי=שקר לבן.
זה מה שאמרתי. ששקר לבן מותר מפני השלום. בבון1 טוען שגם שקר ממש, שאלתי היא מה המקור.
ולבבון1:אם אתה מתכוון לפיקוח נפש-נכון. אבל סתם ככה זה לא תירוץ "ברור שמותר" גם אני אגיד שמותר לחלל שבת כי ברור שמותר. (לא במקרה של פיקוח נפש אלא כי אני לא רואה מה כתוב בספר שאני קורא וכדו')
תביא מקור! לא קלויצע סבורעס.
מהייכי תייתי שמותר לשקר ממש מפני השלום?

אני חושבת שלפעמים מותר לשקר כדי להגן על אנשים שאני אוהבת מהאמת , לא שקרים רצנים וגדולים אלה רק "לעגל פינות" יש שקרים שהם גדולים ובסוף הם יתגלו ויהרסו לאותם אנשים את החיים אבל יש שקרים שאפשר להעביר.

לדעתי שקר יכול להיות מועיל, אבל עד גבול הטעם הטוב.
אם אני אשאל את חברה שלי אם לדעתה אני מציירת טוב, והיא תענה שלא, אני אעלב, לא אדבר איתה, וזה יהיה הרבה יותר גרוע מאשר אם היא תגיד לי שקר בסגנון "את מציירת מהמם. רק לדעתי כדאי לך עוד קצת לפתח את הכשרון." או, "כן," סתמי ולנסות להתחמק מהנושא.
חוץ מזה, הרבה פעמים אני מעדיפה לא לספר לאנשים דברים, וכשהם שואלים אותי אני עונה "סתם", אפילו שזה שקר.
אמת יכולה להרוס חיים של אדם. אבל גם השקר.
צריך להזהר לא לפגוע ברגשות של אדם כאשר אתה משקר לו, אבל גם להזהר לא להעליב אותו כשאתה אומר אמת יותר מדי מדויקת. לא חייב תמיד להכנס לפרטים של כל דבר, לא קרה כלום אם ספרת שקר לבן. כמובן, לא לשקר בנושאים חשובים. נגיד, אתה לא יכול להיות בן/בת זוג של מישהו שאתה לא אוהב רק כדי שלא תפגע בו.

לדעתי, לפעמים אפשר לשקר, אבל לא תמיד.
יש כמה שקרים שיכולים מאוד לפגוע, להעליב, ואפילו לגרום לחרם, אבל יש פעמים שבהם השקר יכול להיחשב אפילו למצווה!
במקרה שהאמת יכולה לפגוע מאוד, המצווה היא השקר, כדי לא להלבין פני חברך, בין אם ברבים ובין אם לאו.
לפעמים עדיף להמעיט בפרטים.
למשל:
חבר טוב מאוד שלך עבד קשה על עבודה מסוימת, והוא מבקש ממך לבדוק אם היא טובה.
כשאת/ה רואה את העבודה, אתה מבין שיש בה הרבה מאוד שגיאות וטעויות ניסוח, ואת/ה מבינ/ה שחייבים לתקן את חברך.
בנסיבות כאלה או דומות, עליך לנסות להסביר לחברך כי היו בעבודה טעויות, מבלי לפגוע בו.
יש לפעמים גם מקרים כמו סודות כמוסים, שדווקא מי ששואל אותך מה קורה הוא האחד שאסור לספר לו שום דבר, במקרה של מסיבת הפתעה או כדומה.
עדיף לקחת תירוץ טוב, שהוא אמנם אמת, אבל אמת לא מפורטת במיוחד. כמובן, יש גם פעמים שבהן חייבים לספר את האמת.

אני חושבת שאין אדם שלא שיקר פעם אחת (ויותר) בחיים שלו.
השקר הוא דבר מגונא ולא יפה. הוא שובר את האמון בין אנשים
אך יש כמה מצבים שאני חושבת שחייב לשקר בהם:
1. חייב לשקר בשביל השלום
2. חייב לשקר אם אדם נמצא בסכנת חיים

אם אתה לא משקר לעיתים קרובות וקבועות ויודע להשתמש באי אמירת האמת בחוכמה-זה בסדר
באופן כללי אני משתדלת מאוד לא לשקר ולהגיד את האמת
אם אני רואה בן אדם שמשקר לי- אנהג איתו באותה הלשון ויכול להיות שלא אגיד לו את האמת
אני לא אומרת את האמת באופן חשוף- די ברור שלא נגיד כל מה שאנחנו חושבים אלה "נעדן" זאת מעט.

שלוםםםם, לפי דעתי זה יכול להיות בסדר גמור לשקר אבל צריך להיזהר עם זה, לפעמים האמת קשה בהרבה ואותו בנאדם שמשקרים לו אינו מסוגל להכיל את האמת ובמקרים כאלו אפשר לשקר בעדינות ובזהירות, בכללי אני חושבת שאם אני לא ארצה לספר את האמת נגיד ל... לא יודעת למישהו קרוב אלי נורא ואני אגיד לו את זה אני מאמינה שהוא יעזוב אותי, אני מסכימה, ברוב הפעמים עדיף לומר את האמת :)

אני חושב שמותר לשקר כשחייבים או כשלא רוצים להעליב לדוגמה "אמא האוכל יצא מעולה" כשהאוכל יצא גרוע או כשחייבים לדוגמה "אתה מרגל של ישראל!!?", "לא אני לא מרגל של ישראל!!!"