כוכבים, ניצוצות רחוקים שהופיעו בשחקים בכל העולם
הם נעלמו מאז שנות השמונים כי אז נולד האדם המטומטם
התפתחותנו הנוכחית: הטיפש, העצלן, הסוציאלסטי המזויף
בפיקסלים ובזכוכית שיחקנו מאז שהיינו בגיל הגן המכושף
כוכבים, ניצוצות רחוקים שמזמן לא חזרו לעירנו ה"משופרת"
רק אורות של פנסים על חשכה נצחית שבעולם מהרהרת
אנחנו משפרים טעויות כשמנסים לתקן אחרות, אלא מה
אני מתגעגע למחשבה של לצפות בכוכבים באמת, זו תשוקה
הלוואי ויכולתי להציץ בעבר היפה, שמקסים אותי יותר מכל
אבל האור דולק, פנסים עולים באש מפוקסלת
לצערי אני כבר ילד גדול.
----------------------------------------
לא כתבתי כאן במשך עידנים. אשמח לת"ב.