דיון || שילוב דמויות מהקהילה הגאה, חודש הגאווה!

שילוב דמויות מהקהילה הגאה

"ליליקה!" פרצתי לחדר של ליליקה בדילוגים. "ליליקה!"
"מה? מה?" היא הצטרפה להתלהבותי.
"החלטתי! החלטתי שאני כותבת קטע שכל הדמויות בו חלק מהקהילה בתור תמיכה!"
"זה ממש מקסים מצידך," ליליקה התחילה לאט. "אבל את לא חושבת שזה יהיה לא אמין?"
משכתי בכתפיי. לא ידעתי מה לענות.

אז שלום לכם ססשניקים שכמוכם.
אם ידעתם ואם לא, אז תדעו - חודש יוני מוכרז כחודש הגאווה. אני מניחה ששמתם לב למצעדים הצבעוניים שחולפים דרך כל הערים הגדולות אז זה בטח לא בא לכם כהפתעה אבל עדיין, אני חושבת שזה חשוב לציין את זה.
בלי קשר.
אתם בטח תוהים מה אני רוצה ממכם בססש.
לרוב, הייתי רוצה שתכתבו קטע אבל החלטתי שיש דבר נוסף שכדאי שנעשה - אני רוצה שנדון בייצוג גאה בכתיבה.
זאת מגמה שיחסית עולה בכתיבה בשנים האחרונות, יחד עם הפתיחות הגדלה. אני חושבת שזה מהמם וכל כך חשוב, באופן כללי אני חושבת שייצוג רחב של הרבה סוגים שונים של אנשים מראה על התקדמות של החברה וקבלה של רעיון השיוויון כזכות.
אבל שוב, זאת עדיין לא בדיוק מטרת הדיון שלי.
הדיון שלנו יעסוק בדבר קצת אחר.
כמו שאמרתי, אני מאוד תומכת בייצוג וכמה שיותר אבל עולה מכך שאלה חשובה - באיזה שלב ייצוג הופך מדבר שמראה שיוויון ופלורליסטיות לדבר נלעג ומוגזם?
אני חושבת שככותבים זה קו עדין שאנחנו צריכים לחשוב עליו.
אז מה דעתכם:
האם יכול להיות דבר כזה ייצוג מוגזם? ואם כן, באילו מקרים ואיך פועלים על מנת להמנע מכך או האם צריך להמנע מכך?
האם אתם מרגישים שיש אופן נכון יותר או פחות לייצג דמות כחלק מהקהילה?
האם תכתבו קטע או סיפור ארוך שבו יש דמות מהקהילה?
האם אתם מרגישים שאתם יודעים מספיק בשביל לכתוב זאת בצורה אמינה? (אני לדוגמא יכולה לומר בכנות שאני נזהרת מאוד כי אני מרגישה שאני לא מבינה מספיק את הלבטים והקשיים ולא רוצה לזלזל).

אני ממש אשמח לשמוע את התשובות שלכם!

היי, אני מקווה שלא עבר יותר מדי זמן מאז פתיחת האשכול...
וגם, עדיין חודש הגאווה, ורק אתמול היה מצעד הגאווה (המקסים) בחיפה, אז אני מניח שזה עדיין בתוקף.

קיים שיח מסויים על ייצוג מוגזם ולדעתי השיח הזה הוא לא במקום, כי בעצם הבעיה בייצוג מוגזם היא לא בייצוג אלא בהגזמה. הבעיה בסיפור כזה הוא שהוא לא אמין, הוא יכול להיות לא אמין מבחינת ייצוג או שוקולד מוגזם באותה המידה.
לא חושב שקיים אופו נכון יותר או נכון פחות לייצוג של דמויות מהקהילה הגאה (או למעשה, מכל רקע אחר גם כן), מה שכן - קיים אופן מועיל יותר או מועיל פחות, אבל זה רלוונטי למי שעושה כתיבה אקטיביסטית או כתיבה חינוכית כמובן.
אישית, אני מאוד אוהב להכניס דמויות מהקהילה בכתיבה שלי, כמו גם דמויות מרקעים מגוונים אחרים, בעיקר בגלל שזה מרגיש לי גם יותר אמיתי וגם יותר צבעוני ומגוון.
כללו של דבר - אדם שניגש לכתוב על דמות מרקע מסוים או מצב מסוים צריך להכיר מספיק כדי שהכתיבה שלו תהיה אמינה ולא תראה מזלזלת או מנותקת, זה תקף גם לגבי הקהילה הגאה כמובן אבל גם לגבי כל סיטואציה אחרת.
אני חושב שגם אדם הטרו יכול לכתוב סיפור נהדר על יציאה מהארון שיהיה אמין מרגש ומכבד, הוא צריך פשוט להכיר את המציאות, לחקור, לנסות להבין ולהתחבר - ולשפוך את מה שהוא מרגיש על הדף. היתד כאן הוא החיבור לדמות, כי כמו גם המציאות - סיפור יציאה מהארון של אדם אחד לא דומה בכלל לסיפור של מישהי אחרת. אתה יושב להעביר את הסיפור של הדמות שלך - ואת זה אתה צריך לעשות בצורה הטובה ביותר.
מקווה שיצאתי ברור.
שבוע מקסים לכולם ~

לדעתי זה חשוב לשלב דמויות להטבים בסיפורים, סרטים וכו' (אני אדבר כרגע על ספרים). קודם כל כדי להביא תמיכה, ודבר שני היום כ10% מהאנשים שיכים לקהילה, לדעתי לשים 2-3 דמויות להטביות בספר זה מינון נכון שגם מביע תמיכה, שיקוף האמת בקהילה וגם לא מוגזם מידי שכולם להטבים. הדמויות לדעתי גם לא חייבות להיות ראשיות, במיוחד אם בן אדם לא יודע מה זה להיות חלק מהקהילה ולכן הוא לא יודע מה קורה עם בן אדם שהוא יוצא מהארון או נתקל בהומופוביה.

אתם לא מרגישים שיש אפשרות לייצג דמות באופן שהוא פוגע?
לדוגמא מסתמך מדי על סטריוטיפים?
אני מתכוונת להגזמה במובן שזה הופך לנלעג, כמו בדוגמאות השוקולד שלך יותר מדי לפעמים פוגע (במקרה של שוקולד בכלל). כן, אפשר לעבוד בהקשר שבו הכתיבה לא תהיה חסרת היגיון אבל השאלה היא האם זה לא בעייתי באיזו מידה להפוך פלורליזם לעיקר? אני בעד הרבה סוגים שונים של אנשים ואני לא מאמינה בזה שצבע או משיכה או זהות הופכים מישהו לאדם שזורם בעורקים שלו דם שונה משלי אבל אני כן חושבת שיותר מדי מגוון בקטע יכול בדיוק לעשות את התוצאה ההפוכה.

אפשר בהחלט לכתוב בצורה שהיא פוגענית, אבל זה בדרך כלל אמור להגיע במחשבה תחילה - בן אדם לא יכול להיות פוגעני בלי להתכוון לכך, במקסימום הוא יכול לצאת מגוחך.
מה שאני מתכוון לומר הוא שאי אפשר להתייחס לכותבים כמו לפוליטיקאים או עיתונאים, אצל כותב מה שמעניין אותי היא הכתיבה, במקרה שלנו - האם הקטע הגיוני בצורה משביעת רצון או שהוא חסר הגיון ומגוחך. אם הקטע הגיוני זה מעיד על כותב רציני שבאמת יודע על מה הוא מדבר ואם להפך - זו כמובן חוסר רצינות, לאחד כזה צריך לומר שילך לחקור קצת על הנושא שעליו הוא רוצה לכתוב.
בשורה התחתונה מה שאני אומר - קיימת כתיבה פוגענית של כותבים רעילים, אבל אי אפשר להאשים כותב תמים בפוגענות כשלמעשה הבעיה שלו היא חוסר רצינות בכתיבה באופן כללי.

במחשבה שנייה - חוסר רצינות עקבי של אדם מסוים בנושא מסוים בהחלט יכול להראות על זלזול.
כך או כך - הבן אדם צריך לשבת ולחשוב טוב טוב מה לא בסדר בכתיבה שלו.