![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
|
פורסם ב: Aug 27 2019, 00:19 AM
|
||
![]() אני רץ ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
זה שם זמני. אשמח לת"ב!
~~~ אני מוקף באנשים שאוהבים חמניות. גם אני אוהב חמניות, אל תבינו לא נכון, זה פרח נהדר. אבל הנקודה היא שאני מוקף באנשים שאוהבים חמניות. אנשים שמעדיפים חמניות על פני ורדים בתור פרח רומנטי. ואני, עם כמה שאני אוהב חמניות, יושב ומסתכל עליהם ולא מבין מדוע הם מנסים להחליף את הוורד. כי אני מן בחור משונה כזה, שאוהב ורדים. זה מאוד מוזר, אני יודע, איך אפשר להעדיף ורדים על פני חמניות? הרי החמניות הצהובות, מביטות על השמש ומתחממות בחיקה, כמעט כמו משל על החיים שלנו בתור צורות החיים הקטנות וחסרות החשיבות שאנחנו, בוהות בגודלו היפהפה והמבעית של היקום, מתחממות בחיקו. ורד? ורד הוא בסך הכול פרח, לבן או אדום, סגור, קוצני. משעמם ומכאיב למי שמנסה לגעת בו. הוא דוחה את כל מי שמתקרב אליו, מתנגד לאנשים שיאהבו אותו. והרי, מאז שהספר "אשמת הכוכבים" יצא, אנשים הפסיקו לחשוב שהדבר הנדיר והשברירי הוא יפהפה רק מהיותו נדיר ושברירי. אז הוורד כבר לא יפה, או רומנטי. סתם משעמם. והחמניה? החמניה היא המשל המושלם אלינו. זה, לפחות, מה שהאנשים סביבי - אלו שמעדיפים חמניות על פני ורדים - חושבים. אני לא חושב ככה. אני חושב שהחמניה, בכל יופייה, היא פרח שמשקף את הצדדים המכוערים שבנו. ואני חושב שהוורד, אותו ורד קוצני ומשעמם, מייצג את הדרך העדינה שבה נרקמת אהבה. תנו לי להסביר. הוורד, כולו סגור. עלי הכותרת שלו עטופים זה בזה. הוא לא נועל את עצמו מהאחרים - הוא מייצג אהבה, אהבה סגורה ואינטימית. עלי הכותרת הרכים שלו מחבקים זה את זה, צמודים זה לזה, סגורים. מאוהבים. הגבעול הארוך שלו, בו אני רואה את הדרך הארוכה שכולם עוברים עד שהם מגיעים לאהבה הגדולה שלהם. ועלי הכותרת והקוצים הם האהבות הקטנות, שברוני הלב, ההגנות שהוקמו בדרך הזאת, שבה נפגענו ופגענו וליבנו, בתהליך, נחבל. הוורד מייצג את כל מה שיש באהבה. והחמניה? החמניה היא אובססיביות ותלות. אני יודע, הצהרה משונה ומשוגעת. אבל תנו לי להסביר. החמניה כולה תלויה בשמש. את כל חייה היא מבלה בהתחממות לאור השמש, בתזוזה לאורך מסלולה. כל חייה, מסתכלת אותה חמניה מלמטה על השמש הגדולה בהוקרת תודה, סופגת ונוצרת את אורה וחומה. לשמש לא אכפת. השמש שם. החמניה מודה לה בכל זאת. ואם היא לא תעשה את זה, בכל יום ויום, תביט מלמטה אל השמש שלמעלה, תוקיר לה תודה, תעקוב אחריה בכל אשר תלך - החמניה תקמול ותמות. בלי לעקוב אחר השמש, בלי האובססיה והתלות בשמש, החמניה איננה. חמניות הן פרחים יפהפיים. אבל הן תלותיות. אובססיביות, כלפי השמש. ורדים, הוורדים הקוצניים והארוכים, עם עליהם הסגורים וריחם העשיר, הם תמצית האהבה עבורי. כבר אמרתי לכם. אני בחור משונה, כזה… אנדרדוג שמעדיף ורדים על פני חמניות. דעתי אינה משנה דבר. האנשים שאני מוקף בהם עדיין אוהבים, ויאהבו, חמניות. אבל אני אוהב ורדים. תמיד אהבתי, ותמיד אוהַב. -------------------- --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
![]() |
|
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |