חודש הכתיבה, אתגר 12 - גילוי או הבנה של משהו חדש. עבר קצת זמן מאז שכתבתי לאתגרים האלה (אופס), אבל בסדר.
========

לירי לא תמיד ידעה מה היא.
היא קראה כתבות על אנשים מהקהילה הגאה, אפילו דיברה קצת על הנושא עם מישהו הומו מהשכבה שלה. כמעט בכל מקום האדם טען שכבר מגיל צעיר הוא ידע שמשהו שונה בו, שהוא לא אוהב כמו כולם.
לירי לא ידעה.

היא זוכרת את הרגע שבו היא גילתה שהיא מהקהילה הגאה. זה לא היה תהליך ארוך ומתיש, כמו שהיא שיערה שהוא אמור להיות - לקחו לה רק כמה ימים בודדים להגיע להבנה הזאת. כשהיא מסתכלת על זה במבט לאחור, לירי חושבת שיכול להיות שכן היה שם משהו עמוק יותר, שנפרש על פני תקופה ארוכה - אולי אפילו עוד מלפני שעזבה את אנגליה. אבל זה היה מוסתר עמוק בפנים, רחוק מהלב ומהמחשבות שלה. היא לא פירשה שום דבר בתור רגש מיוחד.
בסופו של דבר, לירי של אז לא ידעה כלום על עצמה. התאהבות הראשונה שלה, ואיתה גם ההבנה, הגיעו רק בגיל שש עשרה.

היא לא רצתה להתאהב בה. מכל הבנות שלירי יכלה להתאהב בהן, היא התאהבה דווקא בה. השותפה שלה למעבדה בביולוגיה, חברת הילדות של אחת החברות הכי טובות שלה, ההיפך המוחלט ממנה, והנערה הכי הטרוסקסואלית שהיא יכלה למצוא. מכל הבנות שהיא יכלה להתאהב בהן, לירי התאהבה דווקא בים.
היא אפילו לא יודעת למה או איך זה קרה - הכל היה פתאומי מדי בשביל לירי מכדי להבין. תמיד היא הסתכלה על ים בהערצה, לא מסוגלת להבין מאיפה הנערה האופטימית והמיוחדת הזו הגיחה לחיים שלה, אבל היא אף פעם לא חשבה על משהו מעבר. היא העריכה את הכישרונות של ים, האנרגיות הבלתי נדלות שלה, הפתיחות והחופשיות שלירי כל כך רצתה לאמץ.
בשלב מסוים, זה הפך ליותר מהערכה. היא לא יודעת לומר מתי בדיוק זה קרה - אבל היא יודעת לומר מתי בדיוק היא הבחינה בזה בפעם הראשונה, ואיך.
עשרים למרץ. וידאו-צ'אט עם טס.

טס אהבה לרכל. מצד לירי זו לא הייתה בעיה - היא הכירה את רוב האנשים שטס דיברה עליהם עוד מהימים שבהם היא גרה באנגליה. הבעיה התחילה כשלטס נמאס לדבר, אז היא ביקשה מלירי להתחיל לספר על אנשים שהיא לא מכירה בכלל. זה היה משעשע ונוח בו זמנית - טס לא הכירה את האנשים, אז היא לא יכלה לשפוט אותם מהיכרות קודמת או לספר להם על מה שלירי אמרה לה. אבל כל הידע של טס על אותם אנשים היה מבוסס רק על המידע מלירי - אז לפעמים היא הפריזה קצת בדימונה כשהיא יצרה את דמותו של אותו אדם במוחה.


"השם שלה הוא ים? באמת? היא פרסי ג'קסון בבת או משהו?"

לירי צחקקה למשמע התגובה של טס. היא סיפרה לה על עבודה בביולוגיה שהיא הייתה צריכה לעשות ביחד עם ים, וקלטה שעד לאותו רגע היא לא סיפרה לטס מי זו.
"לא בדיוק. טוב, השיער שלה באמת שחור, אבל אין לה עיניים ירוקות, ועד כמה שהיא יודעת אבא שלה הוא לא פוסידון," היא השיבה.

"עד כמה שהיא יודעת. טוב, תראי, תמיד יכול להיות..." ענתה טס, הציניות לא עוזבת את קולה לרגע. "אבל לפחות היא נחמדה כמוהו?"

לירי חייכה באופן כמעט בלתי מורגש. "הרבה יותר ממנו. היא אחת האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר".

"חוץ ממני, כמובן," אמרה טס, רואה את חיוכה של לירי מתרחב בצד השני של המסך. "נחמד שהשותפה שלך היא אדם טוב, במיוחד אם את הולכת להיות דבוקה אליה כל השנה."

לירי הרגישה את לחייה מאדימות. לרגע עלתה במוחה המחשבה שזה קורה יותר ויותר לאחרונה כשים מוזכרת, אבל היא דחקה את המחשבה הצידה. "כן, יכולתי להיתקע עם אנשים גרועים יותר," היא מלמלה.

"הכל בסדר?"

"בטח, למה שלא יהיה?"

"לא יודעת," השיבה טס ומשכה בכתפיה. "פשוט ריחפת קצת לרגע. והיה לך את אותו מבט שיש לאווה כשהיא רואה אדם חתיך."

אווה הייתה אחת החברות הטובות של טס באנגליה, מהטיפוס שתמיד מחפש בנים חתיכים - לחלוטין לא כמו לירי. היא גיכחה קצת למשמע ההערה. "איזה אדם חתיך אני כבר יכולה לראות? את דודו השכן דרך החלון?"

טס צחקה. השיחה התגלגלה לכיוונים אחרים, אבל ההערה של טס על המבט שלה לא עזבה את המחשבות של לירי. לפי טס, היה לה מבט מיוחד כשהיא דיברה על ים. מבט מעט... מאוהב.
זה היה הרגע שבו היא התחילה לחשוד במשהו מעבר.


לירי לא תמיד ידעה מה היא.
היא קראה כתבות על אנשים מהקהילה הגאה, אפילו דיברה קצת על הנושא עם מישהו הומו מהשכבה שלה. כמעט בכל מקום האדם טען שכבר מגיל צעיר הוא ידע שמשהו שונה בו, שהוא לא אוהב כמו כולם.
לירי לא ידעה. היא גילתה את זה בגיל שש עשרה, כשהיא התאהבה לראשונה בבת. ליתר דיוק, כשהחברה הכי טובה שלה שמה לב שהיא התאהבה בבת. לירי יודעת את זה היום - היא יודעת שטס שמה לב לזה מהרגע שהיא דיברה על ים בפעם הראשונה. עמוק בפנים היא חושדת שטס ידעה על זה עוד הרבה לפני כן, לפני שלירי בכלל העלתה את הנושא בדעתה.
לירי עדיין לא לחלוטין יודעת מה היא - והיא גם לא בטוחה שהיא רוצה לדעת. לסבית, ביסקסואלית, הטרו שמתאהבת בבת באופן חד פעמי. זה לא באמת משנה לה. כרגע, כל מה שהיא יודעת זה שהיא אוהבת את ים ושטס מקבלת אותה כמו שהיא - וזה כל מה שחשוב.